שלומי טויסיג
משתמש ותיק
מי חיברו
ומה ענינו
ומה ענינו
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01831_part_1.htmlנפתולי אמר:מי שיש לו את התוכנה החינמית "תורת אמת" יש שם ספר "מבוא שערי חמדה" ובו אריכות גדולה לזהות המחבר של חמדת ימים.
אם יש צורך אוכל להעלות לפה את הקובץ
צ"ל שאחזו מהספר השבתאי חמדת ימים,עמנואל אמר:יצויין שבקונטרס זה הוא מכבד הרבה את חכמי הספרדים שבא איתם במגע פא"פ או בכתובים, אך במקום אחר הוא שפך אש וגופרית על חכמי הספרדים על כך שאחזו מהספר של הגאון הקדוש בעל חמדת ימים שנטען שיש בו יסודות שבתאיים.
מאידך בהקדמת החמ"י שהו"ל הרב קוסובסקי, מאריך להוכיח ההיפך.בן אבנר אמר:צ"ל שאחזו מהספר השבתאי חמדת ימים,עמנואל אמר:יצויין שבקונטרס זה הוא מכבד הרבה את חכמי הספרדים שבא איתם במגע פא"פ או בכתובים, אך במקום אחר הוא שפך אש וגופרית על חכמי הספרדים על כך שאחזו מהספר של הגאון הקדוש בעל חמדת ימים שנטען שיש בו יסודות שבתאיים.
איני מכיר אחד שקרא את הקונטרס "אר"ש חמדה" [אהרונוב, נמצא באוצה"ח], ונשאר בדעתו שהספר אינו שבתאי.
בגיבובי שטויות (סליחה על המילים).אברך אמר:מאידך בהקדמת החמ"י שהו"ל הרב קוסובסקי, מאריך להוכיח ההיפך.בן אבנר אמר:צ"ל שאחזו מהספר השבתאי חמדת ימים,עמנואל אמר:יצויין שבקונטרס זה הוא מכבד הרבה את חכמי הספרדים שבא איתם במגע פא"פ או בכתובים, אך במקום אחר הוא שפך אש וגופרית על חכמי הספרדים על כך שאחזו מהספר של הגאון הקדוש בעל חמדת ימים שנטען שיש בו יסודות שבתאיים.
איני מכיר אחד שקרא את הקונטרס "אר"ש חמדה" [אהרונוב, נמצא באוצה"ח], ונשאר בדעתו שהספר אינו שבתאי.
כ"ק שליט"א???שלומי טויסיג אמר:תשובה מבעל אפרקסתא דעניא
שלי"ת לכבוד אור הנערב ..
....
....
עדיין נשאר בלי פתרון ... שערי תירוצים בודאי לא ננעלו ... ב"ה כבר יצא הספק מלבי, וגם תלי"ת יש בידי כולו וגם אשר המציא לי כ"ק שליט"א לסתום פיות המשטינים.
ואף אחר דברי המו"ל הנז' יש עוד מקום להרהורי דברים בזה.דגש קל אמר:"רבי [בנימין] הלוי".
ומה נעשה שהחמדת ימים העתיק ללא ספק מהשל"ה ואפילו מחידושי הקיצור של"הדגש קל אמר:מזה כמה שנים יצא לאור בבני ברק ספר חמדת ימים מחדש שם בהקדמה הוא רוצה להביא קווים לדמותו של המחבר (ואף מוכיח שתפלת השל"ה הידועה של ער"ח סיון מגיע ממנו - השל"ה הקדוש עצמו מביא את זה מקדוש אחד).
אם אני לא טועה ספר חמדת הימים נדפס בשנת תצ"א,דגש קל אמר:מזה כמה שנים יצא לאור בבני ברק ספר חמדת ימים מחדש שם בהקדמה הוא רוצה להביא קווים לדמותו של המחבר (ואף מוכיח שתפלת השל"ה הידועה של ער"ח סיון מגיע ממנו - השל"ה הקדוש עצמו מביא את זה מקדוש אחד) נראה לי בשם "רבי יהודה הלוי".
לא בדקתי את זה אבל זה לא סתירה מכיון שיכול להיות שאז הוציאו את זה להו"ל.גבורות שמשון אמר:אם אני לא טועה ספר חמדת הימים נדפס בשנת תצ"א,דגש קל אמר:מזה כמה שנים יצא לאור בבני ברק ספר חמדת ימים מחדש שם בהקדמה הוא רוצה להביא קווים לדמותו של המחבר (ואף מוכיח שתפלת השל"ה הידועה של ער"ח סיון מגיע ממנו - השל"ה הקדוש עצמו מביא את זה מקדוש אחד) נראה לי בשם "רבי יהודה הלוי".
שזה יותר ממאה שנה אחרי פטירת השל"ה הקדוש.
ליתר דיוק די ברור שבחמדת ימים יש ליקוט של דברים ממקורות רבים, כמו"כ ברור שיש שם דברים ממקורות שבתאיים.ספר וסופר אמר:עוד דבר אחד.
יש שני טיעונים מרכזיים על הספר הנ"ל.
א. זיוף וגניבה [משהו כעין 'מקור ברוך', אלא שבכל מקום צריך לדעת מהו הזיוף ומה רוצים לשווק איתו].
ב. שבתאות.
והנה, בנוגע לשבתאות, כידוע לא כל ספר שיש בו מוטיבים שבתאיים נפסל מעל שולחן הקודש, כך היא המציאות, ולא כאן המקום לברר את הסיבה.
אולם זכור לי שהטיעון לזיוף בתוספת השבתאות, מעלה כוונות אחרות לחלוטין בכל האיסוף הזה, וזה מה שהופך אותו לשלילי בעצם.
וזהו דבר שצריך להיות נידון לגופו, האם אכן זה כך, או שבסופו של דבר הספר השיג מטרה קדושה עכ"פ.
חידוד אמר:ליתר דיוק די ברור שבחמדת ימים יש ליקוט של דברים ממקורות רבים, כמו"כ ברור שיש שם דברים ממקורות שבתאיים.
מבוא שערי חמדה מעמיד דברים על דיוקם ההיסטורי עד דוק, מי שיש בו סבלנות די בכדי לקרוא את כולו יבין כי כל גדולי ישראל ציטטו ולמדו בספר (ובאוצר חמדת ימים מביא צילומים להוציא מן המפקפקים שאין הספרים תחת ידם) ובמתק מחקרו פורך היסטורית את כל הטענות והחששות ומוכיח מעל לכל ספק כי מחברו הוא ר' בנימין לוי (שכן היה דרכו בהפצת ספריו בעילו"ש). חלק מן הטענות המובאות נגד הטענה שחיברו המקובל ר' בנימין הלוי הינן מחוסר ידע או משמועות. ולקורא ינעם.חידוד אמר:מומלץ במיוחד המאמר בקובץ עץ חיים שפורך לחלוטין את הייחוס לרבי בנימין הלוי עד בלי השאיר לו שריד.
(למיטב זכרוני כעת לא קראתי).
מבט אמר:חידוד אמר:מומלץ במיוחד המאמר בקובץ עץ חיים שפורך לחלוטין את הייחוס לרבי בנימין הלוי עד בלי השאיר לו שריד.
(למיטב זכרוני כעת לא קראתי).באשר לטענות על העתקת קטעים מאוחרים, תי' על כן המו"ל הגאון ר' ישראל יעקב אלגאזי בעל שלמי ציבור ושלמי חגיגה בהקדמתו שהיה התכריך שהגיע לידו משובש פנים ואחור, וכ' שם שתיקן והוסיף למען ירוץ בו הקורא, לכן נמצאים בעיקר בנידונים הלכתיים ציטוטים עניניים מרבותיו של מהריי"א כגון פר"ח וכנה"ג וכדו'
פלאי פלאים המחבר מעתיק קטעים קטעים בשינוי לשון ומליצה מספר עוללות אפרים, ומחלק שלל, קטע אחד מייחס לעצמו וקטע אחד למורו, ושוב עוד קטע לעצמו.תוכחה שדרש המחבר בקהילתו מספר "עוללות אפרים":
נד) ואנכי דרשתי ברבים על זה ופי אמלא תוכחות על אלו ועל כיוצא באלו המתפרצות בעם ככל חוקות בנות הערלים ויתר מעשה תעתועים אשר אני הגבר ראה בעני עמי אשר אין דורש ואין מבקש להרים מכשול מדרך רבת בני עמינו והדורשים לסקל המסילה מדרך בני עמי להשיבם מן הדרך המעוקלת יהיה ללעג וקלס בינותם, ואדרבא אם לא יחניף להם לאמר כשורה עשיתם ואין כאן עון אשר חטא אז אין לו תקומה מפני הקמים עליו כי יקומו בהם עדי שקר ויפח חמס לאמר אדרבא שהחכמה ההיא מן הבוחרים ארחות עקלקלות ויבזוהו בעיני ההמון עד שכל דבריו הנכוחים אינן נשמעין להם ולזולתם כי יאמרו לו טול קורה וכו':
כי על כן בדור תהפוכות הצנועים מושכים את ידיהם מלהאיר מתורתם בראש כל חוצות כי הוא מן הנמנע להשיב רבים מעון בהיות שדרך כל איש ישר בעיניו, ואם יבא איזה מוכיח לאמר לרשע מדוע אתה עובר את מצות המלך ה' צבאות, עד מהרה ירוץ דברו לאמר הלא בדרך כבושה אני מהלך כי גם אחרים ראיתי עושים כן ותולה עצמו במקולקלים כמותו, וראש כל הפרצה הוא שדרך כל ישר בעיניו, לכל איש מראה מ"ט פנים טהור על השרץ שבידו המטמא והמדמע קדש בחול ועל כל פנים הוא מורה היתר לעצמו מכמה צדדים עד אשר ישוב החמס להיות משפט אמת וישר:
תוכחה שדרש מורו של המחבר למקילים, מספר "עוללות אפרים":
נה)מורי ז"ל היה דורש בזה אותה שאמרו פ"ק דערובין, תנא תלמיד ותיק היה ביבנה והיה מטהר שרץ בק"ן פנים אמר רבא אני אדון ואטהרנו כו', והקשו התוספות מאי חריפות הוא זה לטהר השרץ שהתורה טמאתו בהדיא, ותירץ שם:
והוא היה אומר, שתלמיד ותיק זה היה מוכיח את הדור בזה המראים פנים של היתר על כל מעשיהם ואינם רואים חובה לעצמם כלל כי בכל מעשה או פעולה שיצרם מתאוה לה יעשוה מיד ויורו היתר לעצמם פעמים או שלש עד שיהיה בעיניהם כהיתר ממש, והוכיחם תלמיד זה לאמר כי לא יפה הם עושים שהרי השרץ הכל מודים בו שטמא טמא יקרא ואף על פי כן אוכל לטהרו בק"ן פנים, קל וחומר שיש כח ביד שכלו של אדם לטהר כל מעשה רע ולהיות מורה היתר לעצמו:
ומזה ילמוד כל משכיל שלא לסמוך על חכמתו אף אם נראה לו קצת היתר, מכל מקום לא יסמוך על שיקול דעתו ולא על רוב חכמתו ולא יעשה כי אם משפט כתוב בפירוש, וזהו שאמר רבא אני אדון ואטהרנו וממני יראה כל משכיל כי מרוב חורפא רוב חורבא שיכול האדם לשבש כל כשרון המעשה, ובסבה זו אין דברי תוכחות עלי עון נשמעים בדורינו:
מוסרי נר חנוכה שדרש המחבר בקהילתו מספר "עוללות אפרים":
נו) ובשבת חנוכה דרשתי בקהל עדתי כל דיני חנוכה ברמז על נר מצוה ותורה אור, ודרשתי על זה רמז נכון על ודרשתי על זה רמז נכון על אשר אמרו שבדורות הראשונים היו מניחין הנרות מבחוץ ובדורות הללו אין מניחים אותם כי אם מבפנים להיכר אנשי ביתו, והוכחתים בשבט פי על כי קנא קנאתי בהוללים העוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חשך אשר בדורות הללו ולא שמעו ולא הטו את אזנם למוכיחים בעם, ואמרתי שזה רמז נפלא בדין זה אשר חכמים הגידו אם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס:
נז) ולפיכך יצדק הרמז הדין ברמזו לאמר, כי בדורות הראשונים שהיתה התורה חביבה עליהם לפיכך היו מניחים נר מצוה ותורה אור מבחוץ כמה דאמר יפוצו מעיינותיך חוצה, אך בדורות הללו שהתורה מתמעטת וללומדיה אין דורש ואין מבקש וחכמי הדור אין להם יכולת להשיב כל איש מדרכו הרעה ויהיו מלעיבים במלאך אלהים, המשכילים בעת ההיא ימשכו ידיהם מלהאיר תורתם בראש כל חוצות ומניח נר מצותו בביתו ודיו להשיב מעון את אנשי ביתו לבד על פיו יסעו ויחנו, וזהו שאמרו ועכשיו מניחו על שולחנו ודיו רמז נפלא לכינוס התורה אור בדור שאינה חביבה עליו כאמור:
נח) והאיש הירא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור כסותו ליקח נר חנוכה, ודרך חיים תוכחות מוסר ולהחליף לבוש חיצון זה במלבוש פנימי נפשו הרמה, ואשר אמרו זמן הדלקתן עד שתכלה רגל מן השוק, רמז לנר ה' נשמת אדם שעיקר דליקת הנר ההוא יהיה אחרי כלות ימי חלדו דהיינו כלית הרגל מן השוק כי עולם הזה נמשל לשוק כמו שנאמר וסבבו בשוק הסופדים, כי אז כמו חלב ודשן תשבע נפשו לאור החיים לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו: