הנהלת "פורום לתורה" מאחלת לכל חו"ר שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ושלווה. שימלא ה' לבנו משאלות טובות, וימלא משאלות לבנו לטובה. אכי"ר

תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

נושאים שונים

פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי יואל נהרי » 19 נובמבר 2019, 17:14

ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות מד
מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך. כי אדרבה הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת. וכמו שנחמו ההוא סבא לאביי וכו' (סוכה נ"ב א). ועל זה אמרו דלעתיד לבוא צדיקים נדמה להם יצר הרע כהר ורשעים כחוט השערה ואינו שקר רק שניהם אמת כי לאלו תשוקתם ותאוותם עצומה ביותר: 


פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי יואל נהרי » 19 נובמבר 2019, 19:32

בדומה לזה בזוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלח עמוד א:

א"ל: חייך, הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם, דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי.


סומך נופלים
הודעות: 13
הצטרף: 19 נובמבר 2019, 18:13
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי סומך נופלים » 19 נובמבר 2019, 19:38

חשוב לציין לכבודו, לדברי הראשית חכמה (שער האהבה ספ"ד) דברים חותכים בעניין:
"וכן נלמד ממעשה אחד, שכתב הרב ר' יצחק דמן עכו ז"ל, אמר כי יום א' מן הימים, יצאה בת המלך מן המרחץ, וירא אותה איש מיושבי קרנות, ויאנח אנחה גדולה, ויאמר מי יתן אותה ברשותי לעשות בה כטוב בעיני. ותען בת המלך ותאמר לו: בבית הקברות יהי' זה ולא הנה, כשמעו דברים אלה שמח, כי חשב שאמרה לו ללכת אל בית הקברות ולשבת לו שם, והיא תלך אצלו ויעשה בה כטוב בעיניו. והיא לא לזה נתכוונה, אבל רצתה לומר כי שם דוקא ישוו הקטן והגדול הנער והזקן הנקלה ונכבד קטן וגדול שם הוא, שמה יהיו שוים הכל. אבל הנה לא, כי בת מלך לא יתכן שיקרב אליה א' מן ההמון.
ויקם האיש ההוא, וילך אל בית הקברות, וישב לו שם ויקשור מחשבת שכלו בה, ותמיד יחשוב בצורתה ומרוב חשקו בה, הפשיט את מחשבתו מכל מורגש, ושם אותה כולה בצורת האשה ההיא וביופיה ויום ולילה תמיד ישב בבית הקברות ושם יאכל וישתה, ושם ישן, כי אמר: אם לא תבא היום, תבא למחר, כן עשה ימים רבים, ומרוב פרישותו מכל מורגש לקשירת מחשבת שכלו לדבר אחד תמיד, והתבודדותו וחשקו הגמור, נתפשטה נפשו מהמורגשות ושבה להדבק במושכלות עד שמכל מורגש נתפשטה, ואפי' מהאשה! ודבקה בהשי"ת, עד שלימים מועטים פשטה כל מורגש וחשקה במושכל האלהי, ושב להיות עובד שלם איש האלהים קדוש, עד שתפלתו נשמעת וברכתו פועלת לכל עוברי דרכים אשר יעברו דרך שם, וסוחרים ופרשים ורגלים אשר יעברו דרך שם יטו אליו ויקבלו ברכתו, עד שתלך שמו למרחוק עכ"ל לעניננו. ועוד האריך שם במעלת הפרוש הזה וכתב שם הרב רבי יצחק דמן עכו ע"ה במעשיות הפרושים שמי שלא חשק לאשה הוא דומה לחמור ופחות ממנו! והטעם, כי מהמורגש צריך שיבחין העבודה האלוקית וכדפירשתי.


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 604
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 698 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 19 נובמבר 2019, 20:11

יואל נהרי כתב:
19 נובמבר 2019, 17:14
ר' צדוק הכהן מלובלין - צדקת הצדיק אות מד
מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך. כי אדרבה הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת. וכמו שנחמו ההוא סבא לאביי וכו' (סוכה נ"ב א). ועל זה אמרו דלעתיד לבוא צדיקים נדמה להם יצר הרע כהר ורשעים כחוט השערה ואינו שקר רק שניהם אמת כי לאלו תשוקתם ותאוותם עצומה ביותר: 

אין זה פשוטו של מאמר חז"ל ובודאי מה שנאמר - צדיקים נדמה להם כהר לא מצד התשוקה לתאוות הגוף אלא לתאוות הרוח כמו כבוד וכדומה. ועל זה אפשר להמליץ אהבת ישראל ועידודו מקלקלת את השורה


סומך נופלים
הודעות: 13
הצטרף: 19 נובמבר 2019, 18:13
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי סומך נופלים » 19 נובמבר 2019, 20:31

כך כותבים על ענק בישראל כמו רבי צדוק?


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 604
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 698 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 19 נובמבר 2019, 20:32

חלילה וחס. מה מצאת שכתבתי כנגד גדול ענקי המחשבה והחסידות?


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 604
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 698 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 19 נובמבר 2019, 20:32

יואל נהרי כתב:
19 נובמבר 2019, 19:32
בדומה לזה בזוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלח עמוד א:

א"ל: חייך, הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם, דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי.

כל חד לפום יצרו כאלה בתאוות הגוף וכאלה בתאוות הרוח ואין מכאן ראיה נחרצת לדברי רבינו צדוק מלובלין. וכנ"ל הראשית חכמה שעוסק בתאווה הבסיסית של הגוף אבל לא טוען שפרוש ות"ח תאוותו הגופנית גדולה משל רשע


פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי יואל נהרי » 19 נובמבר 2019, 20:51

לא הייתי ממהר לפרש דבריו כסניגוריה ועידוד [עידוד שמבוסס על שקר אינו עידוד], אלא כך האמת, וכמו המקור שהבאתי מהזוהר שמפורש כך. זו היא סוגיא רחבה עם הרבה יותר מקורות ממה שאתה חושב שמראים על אמיתות היסוד הנ"ל. הייתי ממליץ לך ללמוד את דברי הגר"א ['אדרת אליהו' פ' האזינו בפסוק שחת לו] והמהר"ל ['דרך חיים' אבות פ"א מ"ב] שכיוונו שניהם לדבר אחד, שע"ז ג"ע ושפ"ד הם כנגד תורה עבודה וגמ"ח, ע"ז ועבודה הם בין אדם למקום זה לקדושה וזה לטומאה, שפ"ד וגמ"ח הם בין אדם לחברו זה לקדושה וזה לטומאה, וג"ע ותורה הם בין אדם לעצמו שהענין בהם עצם צורת אדם וצלם אלקים שבו שקלקולו ע"י עריות ותיקונו ע"י תורה. ובדבריהם מבו' שאותה תשוקה עצמה של עריות היא התשוקה של תורה וכמפורש בזוהר הנ"ל [ע"ש בזוהר מקודם, כמדומה שמבו' שם שלא שחטו יצר דעריות כדי לא לפגוע בחדוותא דשמעתא], רק שביד האדם להשתמש בה לקדושה לתורה או לטומאה לעריות, ויש עוד הרבה להאריך בזה, ובכ"א הדברים אינם פשוטים כלל כפי שאתה חושב ופוטר כלאחר יד.

לגבי מה שכתבת לגבי יצרו של ת"ח, הנה ציטוט מהגמ' בסוכה נב ע"א [שהובא ברבי צדוק]:
דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא: נקדים וניזיל באורחא. אמר: איזיל אפרשינהו מאיסורא. אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא. כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי: אורחין רחיקא וצוותין בסימא. אמר אביי: אי מאן דסני לי הוה - לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה. [רש"י: אם היה שונאי מתייחד עם האשה - לא הוה מצי אוקומי אנפשיה מלחטוא, ועל עצמו היה אומר], אזל, תלא נפשיה בעיבורא דדשא, ומצטער. אתא ההוא סבא, תנא ליה: כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.

הגמרא מדברת על תאוות הרוח?


סומך נופלים
הודעות: 13
הצטרף: 19 נובמבר 2019, 18:13
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי סומך נופלים » 19 נובמבר 2019, 21:43

אולי כיהודה ועוד לקרא, ויתכן שיש קשר בין הדברים, ניתן להביא את דברי הרד"ק דלהלן (פרשת ויצא):
. ויש לשאול אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע, למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, ויעקב אבינו בחר ברחל לפי שהית' יפה מאד ועבד בה שבע שנים והתרעם בלבן אחר שנתן לו לאה תמורתה לפי שלא היתה יפה כמו רחל? ויש לומר כי כונתם לטובה לפי שהאשה יפה מעוררת התאוה, וכדי להרבות בנים היתה כוונתם לעורר תאותם, ועוד כדי שיהיו הבנים והבנות יפה מראה ויהיו דומים להם, ועוד כי צורה הנאה משמחת לב האדם כל שכן הצורה שתהיה לפניו תמיד שתהיה שמחתו בה תמידי, וצריך שיהיה האדם שמח בעולמו ובחלקו שנתן לו האל, כי האלהים מענה בשמחת אדם ומזמין לצדיק אשה יפה כמו שעשה לאבות ולשאר הצדיקים שיהיו שמחים בחלקם ומולידים בנים כמותם:


וחי בהם
הודעות: 589
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 23:07
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 197 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי וחי בהם » 19 נובמבר 2019, 23:53

הענין מבואר כמה פעמים בספר מאור עינים. אני מעתיק כאן חלק מדבריו ומומלץ לעיין וללמוד כל דבריו.
ראה בפרשת לך לך שכותב: והנה אודיעך דבר גדול בענין זה, הלא תדע אם אירע באיזה זמן שמרגיש האדם בנפשו שנפל בזמן ההוא ברוע המדות ח"ו, וביחוד אם נפל ברוע האהבה ובפרט תאוות המשגל אפילו בהיתר, ידע נאמנה שרוצין להגביהו למעלה במדריגה עליונה עם המדות המוטבעין בקרבו, ולפתוח לבבו לאהבתו יתברך שיזכה לבחינת נתינת התורה מלמעלה... וקודם ההגבהה היא ההשפלה... כן בכל אדם הוא, ועל ידי שנופל למקום האהבה רעה וירא ה' שם בעמדו במדריגה הנ"ל ומתחזק בהתעוררות אהבה רעה לנצח היצר הרע מלעשות רצונו למלאות תאוותו, ואוהב באותו התעוררות האהבה להבורא יתברך ברוך הוא כאמור למעלה, ואף אם צריך לקיים העונה האמורה בתורה לא יהא רק לאהבת הבורא יתברך כשאר כל המצוות ציצית ותפילין שלא יהא חילוק ביניהם כלל ושלא יעשה למלאות תאותו, ואם יעשה כן אזי מתעלה בזה למדריגה גדולה ומעלה בזה כל האהבות נפולין שירד לשם להעלותן לראש הכל לעולם האהבה, ועולה בזה למדריגה עליונה, וכמו שכתוב למעלה באברהם על ידי ירידתו למצרים בזה זכה לגדר ואגדלה שמך, כך הוא בכל אדם ובכל זמן ועל ידי זה זוכה לבחינת נתינת התורה כאמור למעלה וכמבואר למעלה בירידת יעקב אבינו עליו למצרים עם השבטים שהיה אנוס על פי הדבור שהיא נתינת התורה לישראל שלא היו ראוין לקבל התורה בלתי ירידה זו כאמור, וכן בכל אדם ובכל זמן.
וראה גם בדבריו בפרשת ואתחנן: ואם יש לו דעת, אזי אפילו בשעה שנתעורר בו המדה של האהבה שמתחיל לאהוב איזה תענוג גשמי, יחשוב הלא זאת המדה הוא משורש המדות של התורה ומדות העליונות, אלא שנתצמצם בתוכי עם ביאת נשמתי לגופי לסייעני בעבודתו יתברך שמו למען אתנהג בהם כל הנהגותי בעבודתו יתברך שמו, כי בלתי המדות אי אפשר להתחיל שום עבודה אליו יתברך, כי עבודת השם הוא דוקא בדחילו ורחימו שהן אהבה ויראה ובהתקשרות ובניצוח וכיוצא בשאר המדות כנודע, וכהיום אשתמש בזאת המדה של הבורא יתברך להכעיס ח"ו ולעבור רצונו, ואדרבה עכשיו שנתעוררה בו זאת האהבה אפילו נתעוררה האהבה לעבירה ח"ו על כל פנים מאחר שנתעוררה בו ונתפתחה זאת המדה אז נקל לו לאחוז בה ולהתחיל לאהוב הבורא ב"ה, ובודאי יחדל מלעבור על רצונו, ועל ידי זה יקשר את עצמו עם זאת המדה בשרשו ויעשה על פי השורש שהוא על פי התורה, וכן בכל תענוגי עולם הזה ההכרחים כמו אכילה ושתיה ושאר תענוגים הכרחים, שאז בהתעורר בו התענוג והאהבה אזי לא יהא מופסק אז מאהבת הבורא ב"ה באופן שיכניס זאת האהבה רק בתענוג ההוא, כי אדרבה אז נקל לו לאחוז בזה המדה לעשות זה התענוג למען אהבתו יתברך לאהוב אז הבורא יתברך, ונמצא כל מעשיו לשם שמים והבן, כי מי שיש לו דעת יכול לכלכל דבריו במשפט לעשות כן בכל עת שיתעורר בו איזה מדה מהמדות המוטבעין בו וכמאמר הבעש"ט נבג"מ על פסוק (שיר השירים ז', ז') מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים גו' שמה יפה ומה נעים הוא שבכל התענוגים הוא האהבה העליונה, שעל ידי התעוררות זאת התענוג בטבעו יקל לו לאהוב אז הבורא ב"ה, כי בלאו הכי קשה לפתוח זאת המדה להתחיל לאהבו יתברך, ועל ידי התענוגים שנתעוררה בו זאת האהבה יקל לו והבן. ובודאי כל זה שמתאוה האדם לאיזה תענוג ונתעורר בטבעו מדת האהבה לאותו התענוג שהוא אהבה נפולה ממקור האהבה העליונה, ידע נאמנה שזה הוא סיוע העליון מן הבורא ב"ה, בכדי שיקל לו לאחוז אז באהבתו יתברך כי יודע הוא יתברך שבלעדי זה לא יתעורר בתוכו המדה, וכשאין לו דעת הנ"ל אזי נמשך אחר אותו התענוג ומפיל עוד המדה למטה ח"ו. ולפעמים כשנתעוררה בו איזה אהבה רעה ח"ו שמתאוה לעשות איזה עבירה ואינו יכול להוציא מחשבתו הרעה מכח אל הפועל מחמת שמזדמן לו איזה מניעה, זה גם כן הוא סיוע העליון יתברך שמו, בראותו שאין לו דעת זה שיגביה האהבה הנפולה לשרשה לאחוז באהבתו יתברך, ואדרבה רוצה להמשיך אחר אותו הרע אזי כביכול מצמצם עוד כבודו יתברך להזמין לו אותן מניעות להיות לפחות בשב ואל תעשה והלואי שלא יזיק עוד אחרי שלא יועיל לעשות ככוונתו יתברך. וההיקש בכל שאר המדות כגון שנופלת עליו איזה יראה חיצונית ומתעוררת בטבעו ונפתחת מדת היראה שהכונה הוא לסייעו לאחוז ביראת הבורא ב"ה, וממילא כשבא לירא מפניו יתברך על ידי אותה היראה חיצונית ועושה כוונת הבורא ב"ה אזי ממילא נתעלה אותה היראה למעלה והחיצונית של אותה היראה שהוא ותו הדבר שהיה מתיירא ממנו נופל למטה ונתבטל שלא יהא לו עוד אותה היראה שהיה ירא מתחלה כגון מאיזה שררה או מבעלי חובות רעים כנודע זה במקום אחר באריכות. וכמו כן בכל המדות כגון התפארות רעה ח"ו וכיוצא, הכל הוא סיוע העליון למען השיבו אל אביו שבשמים לפתוח לו המדה, ועל ידי זה הוא עושה נחת גדול לבורא ב"ה שמעלה דברים נפולין ממקור הקדושה למקומם ומגדל כבודו יתברך:


י'שי
הודעות: 257
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי י'שי » 20 נובמבר 2019, 09:53

יואל נהרי כתב:
19 נובמבר 2019, 20:51
 ויש עוד הרבה להאריך בזה, ובכ"א הדברים אינם פשוטים כלל כפי שאתה חושב ופוטר כלאחר יד
אולי אכן תזכנו בדברים אלו ותאריך בזה.


פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי יואל נהרי » 20 נובמבר 2019, 14:25

י'שי כתב:
20 נובמבר 2019, 09:53
יואל נהרי כתב:
19 נובמבר 2019, 20:51
 ויש עוד הרבה להאריך בזה, ובכ"א הדברים אינם פשוטים כלל כפי שאתה חושב ופוטר כלאחר יד
אולי אכן תזכנו בדברים אלו ותאריך בזה.
אני לא זוכר עכשיו הכל, אבל אעלה כאן כמה נקודות מזכרוני ואולי אזכר אח"כ עוד. הדברים דלהלן אינם משלי אלא מה ששמעתי פה ושם כשעסקתי בזמנו בנושא.

1. בבא בתרא דף נח עמוד ב

ברם סאבי דיהודאי אמרי: בראש כל מרעין -אנא דם, בראש כל אסוון -אנא חמר, באתר דלית חמר - תמן מתבעו סמנין. הגר"א כותב שמרומז פה על חולי הנפש, ודם היינו רתיחת הדם לתאוות, ויין היינו תורה.

והנה כשתדקדק תראה, שכתוב כאן שלא שהתורה היא הרפואה לרתיחת הדם, אלא שרק כשאין תורה צריך בכלל לחפש רפואות אבל כשיש תורה אי"צ לבקש רפואות, והיינו שאין בכלל מחלה.

והביאור בזה כנ"ל, שהתשוקה הזאת, שכמבו' היא אותה תשוקה שקשורה גם לתורה בצד הקדושה, וגם לג"ע בצד הטומאה, ברגע שהאדם מרוה ומשביע את התשוקה בתורה הרי ששוב איננו רעב, כי הוא מכוון את התשוקה לצד הקדושה. וממילא אין בכלל מחלה ואין לו כלל נסיון לצד השני. ורק כשאין תורה צריך תרופות לתאוות, כי אז התשוקה מתפרצת לצד הלא נכון.

2. וכמובן שזהו גם מש"כ הרמב"ם בסוף הל' איסו"ב: "גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד".

הנה זה ודאי שהרמב"ם לא מדבר טכנית שימלא את הראש במשהו אחר, כי א"כ זה לאו דוקא תורה אלא כל חכמה או מלאכה. כמובן שיש גם את סגוליות קדושת התורה שמגינה מעריות. אבל כשתתבונן בלשון הרמב"ם תראה שכתוב שם ממש מה שדברנו. שכל התגברות מחשבת עריות מתחילה רק בלב פנוי מחכמת התורה, והביא ע"ז פסוק שמורה באצבע להיכן צריך לכוון ולתעל את האהבה ובאהבתה תשגה תמיד.

3. כתוב עוד בספרי רבי צדוק הכהן [אני לא זוכר כרגע היכן, אבל זה בכמה מקומות] שדור המבול היה מעותד לקבל את התורה, כפי שמפורש בזוהר, ומרומז ב'בשגם' בגימ' משה, ולכן הגביר בהם הקב"ה תשוקה הנ"ל כדי שיהיו ראויין לקבלת התורה, ורק שהם חטאו והשתמשו בזה לעוון עריות, ולא זכו לקבלת התורה.

4. בנוגע לדברי המהר"ל והגר"א שתורה וג"ע הם דברים שבין אדם לעצמו, הנה בסנהדרין צט ע"ב איתא: 'אמר ריש לקיש: כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב וכו' רבא אמר: כאילו עשאו לעצמו, שנאמר ועשיתם אתם אל תקרי אתם אלא אתם. מבואר שעסק התורה הוא עשיית עצמו.

מעניין שבויקרא יח,כו בפרשת עריות כתוב: 'ושמרתם אתם את חוקותי', והקשה האוה"ח שלכאורה המלה 'אתם' מיותר כי הרי הוא מדבר בלשון נוכח, ועי"ש מה שתירץ. ושמעתי מהגר"א דיסקין ליישב, שאולי גם כאן מרומז, שבשמירה מג"ע הרי הוא שומר על עצמו, 'ושמרתם אתם'. וזה ממש כמו לעיל לגבי תורה שכ' אתם מהסיבה הזו.

עד כאן בינתיים.


י'שי
הודעות: 257
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי י'שי » 21 נובמבר 2019, 08:41

יש אימרה מהמגיד ממעזריטש אינני זוכר בדיוק פרטיה, אבל הרעיון הוא על הנאמר 'בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין' וכי התורה תבלין הוא ליצה"ר והלא התבלין בא למתק התבשיל כלומר שהתבשיל העיקר והתבלין הטפל, ופירש עפ"י הנאמר כי כשביטלו יצרא דעריות אפי' ביעתא בת יומא לא אישתכח, שפירש כי ביעתא מל' תפילה (שיש ב' מיני תפילות בחמימות וכוונה, יש ע"י הכנתו ויש שיש זמנים מיוחדים כגון שבתות וימים טובים שהזמן גורם וזה אפי' ביעתא בת יומא אפי' חמימות בתפילה שבאה מחמת היום שגורם גם) לא אישתכח לא מצאו באותו יום מי שהתפלל בחמימות והתלהבות הנפש, ממילא קיום העולם הוא ע"י התאווה בין לרוחניות ובין בגשמיות ואם כן אכן התורה היא התבלין לנווט את כח התאווה והיצה"ר לטוב (שמבחי' מסויימת הוא כהתבשיל והעיקר) שבלעדיו אין העולם מתקיים. (אינני בטוח שזה מדויק אבל פחות או יותר זה הרעיון)


חכם
הודעות: 82
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 13:27
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי חכם » 21 נובמבר 2019, 13:42

זה לשון ה'תורת המגיד (ש"ס יומא)': - שמעתי מהרב המגיד מראוונא פירוש על הגמ' בקשו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו [סט ב], שגם לתפילה צריך חשקות מצד יצה"ר, כי הזך והברור מתיירא לבד, ואינו מתפלל כל כך בחשק רב, כי אם בפחד גדול. והנה לתפילה חדשה מתפללים בחשק יותר, וזה בקשו תפילה בת יומא לחולה שנחלה באותו יום ולא אשכחו, כי לא היה יצה"ר בעולם, וביעותא לשון תפילה, כמו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כא, יב). (זאת זכרון, יד ב)


נפתולי
הודעות: 432
הצטרף: 03 יולי 2017, 11:54
נתן תודה: 261 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי נפתולי » 21 נובמבר 2019, 20:32

מעניינים דברי רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן מ"ט:
דַע, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מִקּדֶם הַתְּשׁוּבָה כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה ערֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה זֶהוּ עִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה. וְהוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַך עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא דְּהַיְנוּ לִקַּח כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹך עֲבוֹדַת הַשֵּׁם דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה כְּלָל וְהָעִקָּר לַעֲצר וּלְעַכֵּב הַחֲמִימוּת בְּעֵת הַתַּאֲווֹת וּלְהַנִּיחוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שָׁם יַנִּיחַ חֲמִימוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לְתוֹך הָעֲבוֹדָה כַּנַּ''ל וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, נִזְדַּמֵן לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְזֶה בָּא גַּם כֵּן מֵחֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל עַל זֶה שָׂכָר אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּכַשְׁרוּת הוּא מַעְלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע כַּנַּ''ל



נפתולי
הודעות: 432
הצטרף: 03 יולי 2017, 11:54
נתן תודה: 261 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי נפתולי » 21 נובמבר 2019, 20:43

הוספה על הודעתי הקודמת, מתוך ספר ליקוטי עצות (ערך התחזקות ל"ז), מדברי רבי נתן תלמידו:
וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע, לָאָדָם אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם, וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אַף עַל פִּי שֶׁעַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה, מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ - עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הִיא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה בְּעַלְמָא שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ



י'שי
הודעות: 257
הצטרף: 05 נובמבר 2018, 08:25
נתן תודה: 177 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי י'שי » 21 נובמבר 2019, 22:15

חכם כתב:
21 נובמבר 2019, 13:42
זה לשון ה'תורת המגיד (ש"ס יומא)': - שמעתי מהרב המגיד מראוונא פירוש על הגמ' בקשו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו [סט ב], שגם לתפילה צריך חשקות מצד יצה"ר, כי הזך והברור מתיירא לבד, ואינו מתפלל כל כך בחשק רב, כי אם בפחד גדול. והנה לתפילה חדשה מתפללים בחשק יותר, וזה בקשו תפילה בת יומא לחולה שנחלה באותו יום ולא אשכחו, כי לא היה יצה"ר בעולם, וביעותא לשון תפילה, כמו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כא, יב). (זאת זכרון, יד ב)
זה רק חלק ממאמרו.
ואת מה שכתבתי ודאי אמר המגיד, השאלה אם ממש מדויק ואם יש הוספה על כך.

וחלק ממה שכתבתי כתוב ב'מגיד דבריו ליעקב' אלא שבסוף כתוב שם שחסר הסיום.
וזה לשונו במגיד דבריו ליעקב אות נא:
נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה. פירוש שצריך לישא וליתן, ר"ל שיהיה כל המעשים והמחשבות באמונה, ר"ל באחדות הבורא ית'. וא"ת יש יצה"ר, לזה אמר קבעת עתים לתורה, ע"ד בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה. והנה י"ל הלא התבלין הם ממתקים את התבשיל והתבשיל הוא העיקר, ובכאן הלא התורה היא העיקר. אך הענין הוא ע"ד משארז"ל, אי מסר בידייהו יצרא דעבירה אפי' ביעתא בת יומא לא הוה אשתכח. דהנה יש ב' מיני תפלות בהתלהבות, הא' שהאדם עושה לעצמו הכנה וב' מה שמתפלל בלי שום הכנה רק הזמן הוא גורם, כמו בשבתות ויו"ט, שאז הוא השראת הקדושה בעולם. וזהו אפילו ביעתא, ר"ל תפלה בת יומא, שהזמן גורם, לא אשתכח. כי יצה"ר נקרא כח התאוה והוא החשק, וכמו שהאדם רוצה כך מהפך החשק. אם לטוב הוא מתפלל בחשק ובהתלהבות. וז"פ סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ר"ל הקב"ה נקרא רוכב בערבות, במי שמעורב אצלו אהבה ויראה יחד, הוא שורה עליו. וזהו בי"ה שמו, כידוע ששם י"ה מורה אוי"ר, וכ"ז אם הוא מתפלל בהתלהבות, משא"כ אם אינו מתפלל בהתלהבות, אינו שורה עליו. כי אם היה הקב"ה שורה עליו היה הרוח מפזר עננים. רוח נקראת מדת תפארת, שהוא מדת יעקב שבו היו כל המדות, אהבה ויראה. כמ"ש ויאהב יעקב כו', מה נורא המקום הזה, וזהו אלהי אברהם, ר"ל הכח השורה באהבה, אבר מ"ה, ששורה הקב"ה עליו (חסר כאן):
אשמח אם מישהו ימצא מקום שם כתוב הענין בשם המגיד ממעזריטש בשלימותו.

סמל אישי של משתמש

רחמים
הודעות: 507
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 130 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי רחמים » 21 נובמבר 2019, 23:00

סומך נופלים כתב:
19 נובמבר 2019, 19:38
חשוב לציין לכבודו, לדברי הראשית חכמה (שער האהבה ספ"ד) דברים חותכים בעניין:
"וכן נלמד ממעשה אחד, שכתב הרב ר' יצחק דמן עכו ז"ל, אמר כי יום א' מן הימים, יצאה בת המלך מן המרחץ, וירא אותה איש מיושבי קרנות, ויאנח אנחה גדולה, ויאמר מי יתן אותה ברשותי לעשות בה כטוב בעיני. ותען בת המלך ותאמר לו: בבית הקברות יהי' זה ולא הנה, כשמעו דברים אלה שמח, כי חשב שאמרה לו ללכת אל בית הקברות ולשבת לו שם, והיא תלך אצלו ויעשה בה כטוב בעיניו. והיא לא לזה נתכוונה, אבל רצתה לומר כי שם דוקא ישוו הקטן והגדול הנער והזקן הנקלה ונכבד קטן וגדול שם הוא, שמה יהיו שוים הכל. אבל הנה לא, כי בת מלך לא יתכן שיקרב אליה א' מן ההמון.
ויקם האיש ההוא, וילך אל בית הקברות, וישב לו שם ויקשור מחשבת שכלו בה, ותמיד יחשוב בצורתה ומרוב חשקו בה, הפשיט את מחשבתו מכל מורגש, ושם אותה כולה בצורת האשה ההיא וביופיה ויום ולילה תמיד ישב בבית הקברות ושם יאכל וישתה, ושם ישן, כי אמר: אם לא תבא היום, תבא למחר, כן עשה ימים רבים, ומרוב פרישותו מכל מורגש לקשירת מחשבת שכלו לדבר אחד תמיד, והתבודדותו וחשקו הגמור, נתפשטה נפשו מהמורגשות ושבה להדבק במושכלות עד שמכל מורגש נתפשטה, ואפי' מהאשה! ודבקה בהשי"ת, עד שלימים מועטים פשטה כל מורגש וחשקה במושכל האלהי, ושב להיות עובד שלם איש האלהים קדוש, עד שתפלתו נשמעת וברכתו פועלת לכל עוברי דרכים אשר יעברו דרך שם, וסוחרים ופרשים ורגלים אשר יעברו דרך שם יטו אליו ויקבלו ברכתו, עד שתלך שמו למרחוק עכ"ל לעניננו. ועוד האריך שם במעלת הפרוש הזה וכתב שם הרב רבי יצחק דמן עכו ע"ה במעשיות הפרושים שמי שלא חשק לאשה הוא דומה לחמור ופחות ממנו! והטעם, כי מהמורגש צריך שיבחין העבודה האלוקית וכדפירשתי.

פלא מופלא, איך ממחשבה על תאווה הפך לדבוק בהשי"ת?! אולי גם אנו נעשה כמוהו? וצע"ג.


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
הודעות: 378
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 104 פעמים
קיבל תודה: 120 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 21 נובמבר 2019, 23:11

נפתולי כתב:
21 נובמבר 2019, 20:43
הוספה על הודעתי הקודמת, מתוך ספר ליקוטי עצות (ערך התחזקות ל"ז), מדברי רבי נתן תלמידו:
וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע, לָאָדָם אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם, וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אַף עַל פִּי שֶׁעַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה, מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ - עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הִיא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה בְּעַלְמָא שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ

כדאי לשים לב לחידוש והחיזוק והעידוד העצום שבדברים.
לקב"ה שוה לתת לך יצר הרע כל כך גדול - אע"פ שזה בודאי יגרום לאלפים ורבבות כשלונות ופגמים - בשביל רווח נצחי של תנועה קלה לכיוון הקדושה!
דהיינו שהשכר האינסופי של תנועה קלה לכיוון הקדושה כשיש יצר הרע - שוה את כל מה שיעבור על האדם בזה ובבא לכפרת עוונותיו על אלפי ורבבות פגמים עד שיגיע לתיקונו.
וזה אפילו למי שלא שב בתשובה, ולא פעל לפי עצות הצדיקים לתיקון נפשו - רק תנועה קלה אחת.
עאכו"כ יהודי חרדי מצוי שזוכה לאסוף אלפי ורבבות מצוות בכל יום ויום, ומי שכן משתדל לעשות תשובה כמיטב יכולתו, או לכל הפחות לדבר על זה עם השם.


פותח הנושא
יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תשוקה לתאוות הגוף - לא סיבה לדאגה אלא להיפך

שליחה על ידי יואל נהרי » 22 נובמבר 2019, 00:47

סומך נופלים כתב:
19 נובמבר 2019, 21:43
[מהרד"ק] ויש לשאול אחר שכוונת הצדיקים לאשה לזרע, למה היו מחזירים אחר אשה יפה כיון שאין כוונתם לתאוה, 
כבר כתב רש"י נדה י"ז ע"א:
ד"ה אונס שינה - מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרים.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חייל של הרבי, חלק א׳ ממעל | 4 אורחים