אברהם העברי אמר:
מזדהה עם כל מילה ואמירתי לך תצעק זה לעורר הציבור לצעוק
שיר שכתבתי בימים האחרונים -
עומדים אנו בימי בה"ב בהם אנו אומרים סליחות על חטאינו בחג הסוכות ומעודי תמהתי מדוע על הימים הכי קדושים בהם אנו עושים כל כך הרבה מצוות אנו צריכים לבקש סליחה,
כנראה שזו התשובה - האתרוג הוירטואלי של 2019:
ר' איד, כבר יש לך אתרוג מהודר? פרי עץ הדר? הן עוד מעט חג לה' וקידשנו וציוונו על נטילת לולב.
אל דאגה צדיק, אני מתפלל ולומד היטב, ומשתדל לברך בכוונה, מכין אני בשמים אתרוג באמונה.
עם גרעינים וקליפה ובשר משובח, והצבע- אין לשער, נפלא כל כך. וגם בחלום ראיתי לולב באספמיא, אלמד ענינו בחג, לולב שפתי אשלמה.
וכשאהיה ערוך ומוכן מן השמים ירד כמן ממוכן , או מעבר הים יבוא אלי לשולחן, וודאי יהיה מאש או מזהב מופז, מיוחד במינו אין תמורתו כלי פז,
הכל יפה ונחמד, אבל צא לך השוקה וקח לך אחד, כאשר ציווה ה' המיוחד.
כי נשלמה פרים שפתינו פירושו – שנקיים נדרינו ונשלם פרים שאמרנו לתת בשפתינו, ואם אנוסים אנו האבדה תקותנו? נגזרנו לנו?
על כן אמרו חכמינו- דיבור שפתינו יחשב כפרים, כך דרשו את הכתובים.
אך למי שיהפוך הקערה על פיה, אויה, ונוח לו ששליתו נהפכה על פניה, כלומד ע"מ שלא לקיימה.
הלא מקום המקדש בידינו, איך לא נדרוש לאלהינו, ונדמיין שנשלמה פרים שפתינו.
מה גדולה היא כלימתנו על זכר למקדש, תחת לשוב לשמוח לפניו בבניין מחודש.
הציקתני רוחי ורעיוני יבעתוני, הנה השיבני ה' בחסדו אל אדמתי, כל ימי לבנות ביתי אני רץ, הבבית חיי אני קץ?
מה היה לנו לא אדע, מדוע הר הקודש נתון למשיסה? ולא, לא כי גברו אויבי, כי אם בעבור המתנה להם נתנו עמי אוהבי. אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בו בוניו, ואם בוניו לא ינסו, ימתינו שה' יבנהו לשוא.
החפץ לה' במקדש משמים, הן כזה יש לו גם פעמיים.
המקדש כגיגית רוצה הוא עלינו לכפות? הן מצוות ועשו לי מקדש על ישראל לעשות.
דרישת ציון בלולב משמחת, ובספירת העומר משכחת
הלא כה אדרוש כשאין לאל ידי, לבנות מקדש כראוי לאלהי. ומה אומר עתה שהגביר כוחי בחסדו, ונתן בידי לגרש אויב מהר קדשו ומאדמתו?
איזה עם יתן את בית חייו מתנה לאויבו????
ומה היה אומר רבי יוחנן בן זכאי, אם היה רואה איך במקום לדרוש לציון לבנותה אנו אמונים רק על מה שציווה?
יצפצפו ויהגו לי פיקוח נפש מסוכן, נשו הם מזמן את סיפור מרדכי והמן. ההוא שפתח למען מקדש "לובי", בפתח מבנה האו"ם הפרסי ועל הדרך גירה בו את הכלב להכרית זרע מקודש, וישועה גדולה עשה ה' להציל עם נקדש, ולבסוף שבו ובנו את המקדש,
אכן היה זה מסוכן, עיינו בכתבי הקודש של עם לא אלמן.
האך רק בנין שלם יכול אלהי לבנות?, האינו עוזר ליראיו את מלאכתו לעשות?, הלא כדאי לנסות?
מה אעשה? אנה אפנה? נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות א-דני, אך יאמרו לי רעי – חייב כרת וברוך ה' כי באו זרים על מקדשי א-דני מדוע נבחר לכם שתושע לו זרועו ותסמכו חמתו, אם אמר שרצונו שעם קרובו יחזק במעוזו ויעשה שלום לו? הן רק ללא ברירה יעור לבדו ממעון קודשו והנה הוא, עמדי. רואה כי אין עוזרו ומשתומם כי אין סומך לו, להסיר שיקוץ משומם ולעשות שלום לו.
על היותי במצרים ניבא יחזקאל – ביום הולדת אותך לא כרת שרך, הלא זה כרת מקווה ומיוחל. ובלעדיו לא יעזור שיאמרו לתינוק – גדל. וכשהוציאני ממצרים, על הפסח ציווני, במועדו, אפילו בטומאה עבדוני, ומי שלא יקריבנו במועדו, חייב כרת, על אשר לא עבדו. ואיך אלו אשר רוממות הכרת בגרונם, וחרב על גרן ארנן בידם, להכרית זרע קדש מבית חיותם, לא יחושו לתורת ה' שביד משה נתן וחתם.
מנעורי זכורה לי בזעזוע, קללתו של בבא בן בוטא, שמבית שמאי היה ומדעתם נטה וקיללם קללה נמרצת, על שאמרו דעת תורה נחרצת, "מביאין שלמים ואין סומכים עליהם, אבל לא עולות" ובחג היתה עזרה שוממת. עדיף להגיע בחול המועד לעשות שלמים ועולות, יחד להיוועד.
ראה בבא בחג עזרה ששוממת, והשתומם על המראה אולי שמע בת קול כיונה נוהמת. פתח אמר בכאב – ישומו בתיהם של אלו שמשימים את בית אלהינו, אשר אותנו אוהב.
ואנו מה נענה אחריו, שיכחנו בציון מועד ושבת, ראש חודש ושנה, אנה אלהי, אנה אני בא? > >
<< אנא תן בלב עמי לדרוש לשיכנך, יראו גדוליהם כי זה דור דורשיו מבקשי פניך, יעלצו ויגילו וישישו בשמחה לאמור מצוה לבנות מקדשיך,
אנא ה' אל תתן עלינו עוון אשמה בדבר הזה, כי מרוב שיחנו וכעסינו בגלותינו נתבלבלנו עד הנה, ובתומינו הלכנו, כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, כאשר לימדונו אבותינו, - כי לך לבד לקנא ולדרוש לציון והאיש אשר יעשה זאת הינו הזוי ואחוז שיגעון אנא גאל אותנו מכאלה מחשבות כי לך לבד עינינו תלויות.
הערות מבעד לצלילים הנוגים:
א - מלבד קרבנות ציבור וקרבן פסח שעושים אותם אפי' בטומאה ולומדים ממה שכתוב במועדו, יש עוד פרט אתו ניתן לעשות בטומאה ואינו נלמד מאף דרשה, אם צריך לתקן משהו בבית המקדש, כתוב שאם אין טהורים יכנסו טמאים, ותמוה מנין למדו את זה? והתי' פשוט שכתוב בתורה השוכן איתם בתוך טומאתם, כלו' כל מה שהוא חלק מעצם קיום מקדש ה' בתוך בני ישראל הוא וודאי דוחה טומאה כיוון שהוא דבר חשוב הגובר על השיקול של לטמא את המקדש, כי דיני הטומאה נאמרו רק כשהכל כהוגן ויכול להתקיים בטהורים, וכ"ש היום שלא מדובר על לתקן איזה בורג אלא על כינון של כל המערכת, החל מקרבנות ציבור ופסח וכלה בבניין המקדש, ועל זה וודאי שמותר להיכנס בטומאה,
וכאן המקום להבהיר שהכרת עליו כתבתי שהוא מיוחל מדובר כמובן רק על התפיסה העממית לפיה אין שם דבר שאפשר לעשות מפני הכרת, ולא היא! וודאי שאיני קורא לעליה סתמית להר ה'.
ב – בעניין הסכנה הבטחונית, ישנה תפיסה מוטעית שאם זה פיקוח נפש אפי' של יהודי אחד זה דוחה את כל התורה, ולא היא. כל מצווה שמוטלת על הציבור לא שייך בה פיקוח נפש כי אין הציבור מת (כן כתב הגר"א וכן בספר חינוך) והדוגמא לזה היא מצוות מלחמה, וודאי שיש בכל זה מלחמת מצווה לגרש אויבים מהר ה' וכמו שהחשמונאים עשו דבר מסוכן במאוד וגם יש מהם שמתו במלחמה, ומלבד זאת הרי זה כמו גזירת שמד, שאם בגלל הערבים איננו עושים כל כך הרבה מצוות הרי שאפילו על דבר קטן צריך למסור את הנפש, מלבד מה שידוע לכל שערבים מבינים רק כח ודוקא חוסר האחיזה הברורה שלנו במקום נותן להם את האפשרות להיאחז בתקווה שנשאיר להם אותו, ודוגמא לזה אפשר לראות במערת המכפלה (שהיה שם מסגד) וקבר רחל וכדו' וכל חרד לדבר ה' יזדעזע מהאפשרות לתת להם מקומות אלו חזרה וכ"ש הר בית ה'. ואם היה פיקוח נפש דוחה את כל זה באותה מידה גם המגורים פה נדחים ונעבור כולנו לאמריקה (ח"ו)
ג - בגמ' בגיטין כתוב שמפני ענווה יתירה שלא להכריע בהלכה מסויימת נחרב בית המקדש, וח"ו אנו רואים היום שמאותה ענווה ישנם שנמנעים מלנסות להתקדם כי יש כל מיני ספיקות בהלכה וצריך להוקיע טענה כזו ולגנות אותה בתוקף, וכי מפני שאינך מכריע בספקות הלכתיים בית ה' יהיה חרב? מי מוכן שהבית שלו יהיה חרב בגלל ספקות במצוות מעקה? אם היה איזה ספק בנידה לא היו מתחתנים או שהיו מכריעים? אם המקדש הוא בית חיינו אז פיקוח נפש דוחה הכל. הגיע הזמן להכריע, ובירושלמי חגיגה יב לאחר ימים גברה ידן של ב"ש וביקשו לקבוע הלכה כדבריהם והיה שם בבא בן בוטא מתלמידי ב"ש ויודע שהלכה כב"ה ופעם אחת נכנס לעזרה ומצאה שוממת אמר ישמו בתיהן של אלו שהישמו את בית אלהינו מה עשה שלח והביא שלשת אלפים טלי מצאן קדר וביקרן ממומין והעמידן בהר הבית ואמר להן שמעוני אחיי בית ישראל כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך יביא שלמים ויסמוך באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל, והרבה יש ללמוד משם......