קריעה בראיית כותל המערבי

שרביה

משתמש ותיק
האם יש למישהו ידיעה למה הרבה אנשים (ואפילו יראים ושלמים ואף כאלו המתאבלים ומצטערים על חורבן הבית וכו' וכו') מקילים בעניין הקריעה בראיית מקום המקדש?
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
גל גל אמר:
י'שי אמר:
האם יש למישהו ידיעה למה הרבה אנשים (ואפילו יראים ושלמים ואף כאלו המתאבלים ומצטערים על חורבן הבית וכו' וכו') מקילים בעניין הקריעה בראיית מקום המקדש?



כתבתי על זה פעם, מצורף...פרשת שלח קריעה על הכותל.docx

עברתי על כך מלמעלה לבינתיים, נראה יפה מאוד, כל הכבוד.
ובכל זאת כל זה איכשהו לנסות ליישב מה שהקילו ולא מלכתחילה. ובכל זאת הרבה יהודים יראים ושלמים ובעיקר חסידים וספרדים אינם עושים זאת ואף מלכתחילה ולאו דווקא אנשים שמתנהגים בכל הילוכם כמנהגים שיש ליישבם בדוחק גדול. ועוד בשב ואל תעשה ולא איזה שהוא מנהג שנהגו, אלא הלכה שאין זה קשור למנהג אלא - סליחה על הביטוי - כאילו לא התייחסו להלכה זו. ויש ליישב זאת ואולי אף מצווה ליישב.
 

גל גל

משתמש ותיק
י'שי אמר:
גל גל אמר:
י'שי אמר:
האם יש למישהו ידיעה למה הרבה אנשים (ואפילו יראים ושלמים ואף כאלו המתאבלים ומצטערים על חורבן הבית וכו' וכו') מקילים בעניין הקריעה בראיית מקום המקדש?



כתבתי על זה פעם, מצורף...פרשת שלח קריעה על הכותל.docx

עברתי על כך מלמעלה לבינתיים, נראה יפה מאוד, כל הכבוד.
ובכל זאת כל זה איכשהו לנסות ליישב מה שהקילו ולא מלכתחילה. ובכל זאת הרבה יהודים יראים ושלמים ובעיקר חסידים וספרדים אינם עושים זאת ואף מלכתחילה ולאו דווקא אנשים שמתנהגים בכל הילוכם כמנהגים שיש ליישבם בדוחק גדול. ועוד בשב ואל תעשה ולא איזה שהוא מנהג שנהגו, אלא הלכה שאין זה קשור למנהג אלא - סליחה על הביטוי - כאילו לא התייחסו להלכה זו. ויש ליישב זאת ואולי אף מצווה ליישב.

אין פתרון קסם. אתה רואה, האגרות משה התייחס לזה, עוד פוסקים התייחסו לזה, זה מה שיש... יש לא מעט הלכות שלא נהגו ויישבו אותן בדחוקים כאלה ואחרים
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
הגרשז"א מביא מנהג תושבי ירושלים לא לקרוע (אולם עדיין אי"ז מיישב את אלו שאינם תןשבי ירושלים).
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
שמעתי מיהודי חריף (ת"ח), שבדרכו פעם לכותל פנה אליו אחד ורצה להקנות לו בגדיו, והסכים. בהגיעם לכותל אמר לו שהוא נותן לו רשות לקרוע....
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ברו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
שמעתי מיהודי חריף (ת"ח), שבדרכו פעם לכותל פנה אליו אחד ורצה להקנות לו בגדיו, והסכים. בהגיעם לכותל אמר לו שהוא נותן לו רשות לקרוע....
כמדו׳ שהגרנק ולהבחל"ח הגרחק אוחזים שכל הקנאה לא מועילה כי מה איכפת לשני שהוא יקרע את זה (הרי מילא עוד רגע הוא מחזיר חזרה...)
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
ברו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
שמעתי מיהודי חריף (ת"ח), שבדרכו פעם לכותל פנה אליו אחד ורצה להקנות לו בגדיו, והסכים. בהגיעם לכותל אמר לו שהוא נותן לו רשות לקרוע....
כמדו׳ שהגרנק ולהבחל"ח הגרחק אוחזים שכל הקנאה לא מועילה כי מה איכפת לשני שהוא יקרע את זה (הרי מילא עוד רגע הוא מחזיר חזרה...)
ועוד שמעתי בשם הגרנ"ק שחובת הקריעה נשארת על האדם אף אם הקנה הבגד כלומר שאחר כך שקונה חזרה הבגד או כשמגיע לביתו שוב חייב לקרוע.
 
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים

ויש אנשים שחושבים ויודעים ולא מקנים בגדיהם לאחר. ועל זה שאלתי ותמיהתי.
 

יצחק

משתמש ותיק
ואני אמרתי סברא שלא לקרוע כי לא שייך לקרוע כאשר אתה שולט או קרוב לשלוט ולא מענין אותך הר הבית והמקדש,
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
לדעתי זה המצב שלנו, את אף אחד לא מענין בית המקדש המעשי כולם רוצים אותו יורד באש מהשמים העיקר שלא נצטרך לעשות כלום, אם זה המצב אז לא מתאים לקרוע.
(כבר אמרו פה בפורום שאני שייך לצד ה"ציוני" בפורום, אז לא צריכים להשתולל יותר מידי, ככה זה וזהו)
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
ברו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
שמעתי מיהודי חריף (ת"ח), שבדרכו פעם לכותל פנה אליו אחד ורצה להקנות לו בגדיו, והסכים. בהגיעם לכותל אמר לו שהוא נותן לו רשות לקרוע....
זה היה ר' גדליה נדל זצ"ל
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ואני אמרתי סברא שלא לקרוע כי לא שייך לקרוע כאשר אתה שולט או קרוב לשלוט ולא מענין אותך הר הבית והמקדש,
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
לדעתי זה המצב שלנו, את אף אחד לא מענין בית המקדש המעשי כולם רוצים אותו יורד באש מהשמים העיקר שלא נצטרך לעשות כלום, אם זה המצב אז לא מתאים לקרוע.
(כבר אמרו פה בפורום שאני שייך לצד ה"ציוני" בפורום, אז לא צריכים להשתולל יותר מידי, ככה זה וזהו)

אז לך וחבריך אין את הפטור הזה...
 

יצחק

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יצחק אמר:
ואני אמרתי סברא שלא לקרוע כי לא שייך לקרוע כאשר אתה שולט או קרוב לשלוט ולא מענין אותך הר הבית והמקדש,
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
לדעתי זה המצב שלנו, את אף אחד לא מענין בית המקדש המעשי כולם רוצים אותו יורד באש מהשמים העיקר שלא נצטרך לעשות כלום, אם זה המצב אז לא מתאים לקרוע.
(כבר אמרו פה בפורום שאני שייך לצד ה"ציוני" בפורום, אז לא צריכים להשתולל יותר מידי, ככה זה וזהו)

אז לך וחבריך אין את הפטור הזה...
אכן, כולם יודעים שיותר יש סיכוי שאני וחברי יקרעו מאשר יקרעו האחרים.
אך לגופו של ענין, מסתבר בנידון זה הציבור נחשב כאיש אחד ודנים כל אחד ואחד בפנ"ע. 
 
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
אבל כשהאבא אומר לילד 'לא לקחת לבד מהארון, כשצריך אני יביא לך סוכריה'.....
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
ואני אמרתי סברא שלא לקרוע כי לא שייך לקרוע כאשר אתה שולט או קרוב לשלוט ולא מענין אותך הר הבית והמקדש,
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
לדעתי זה המצב שלנו, את אף אחד לא מענין בית המקדש המעשי כולם רוצים אותו יורד באש מהשמים העיקר שלא נצטרך לעשות כלום, אם זה המצב אז לא מתאים לקרוע.
(כבר אמרו פה בפורום שאני שייך לצד ה"ציוני" בפורום, אז לא צריכים להשתולל יותר מידי, ככה זה וזהו)

וכן שאין לערב דעות (בין אם הם נכונות ובין אם לא) ורגשות עם הלכות. וגם אם יש לך דעות מסויימות (כנ"ל) ובגלל אנשים אחרים שאינם חושבים ומתנהגים כך (בין אם זה נכון או לא) מתעכבת בניית בית המקדש והגאולה עדיין אין זה פוטר מחובת הקריעה.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
יצחק אמר:
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
הוא לא מתעצל, הוא לא צריך את הסוכריה כמו שהוא צריך שהאבא יתן לו את זה, ואם האבא לא רוצה לתת לו זה מאוד כואב לו, הרבה יותר ממה שכואב לו עצם אי קבלת הסוכריה...
מי שחושב שאת בית המקדש לוקחים לבד הוא לא צריך לקרוע, אלא לעשות מעשים [או מקסימום לקרוע כשהוא עובר ליד מקומות השלטון שלא מרשים לו לבנות את בית המקדש], מי שחושב שאנחנו נקבל את זה מוכן מאבא לבו [ובגדיו] נקרע[ים] כשהוא עובר ליד המקום שאבא אמור לתת לו את זה והוא עדיין לא נותן לדאבונינו.
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
איש ווילנא אמר:
יצחק אמר:
ואני אמרתי סברא שלא לקרוע כי לא שייך לקרוע כאשר אתה שולט או קרוב לשלוט ולא מענין אותך הר הבית והמקדש,
משל לילד שבוכה שהוא רוצה סוכריה והאבא אומר לו תתאמץ תביא כסא תעלה על השולחן תפתח את הארון ותקח לך, אבל הילד מתעצל הוא רוצה שהאבא יביא לו בעצמו, האם מתאים לבכות? צריך להגיד תודה על מה שיש ולנסות לעשות בעצמך!
לדעתי זה המצב שלנו, את אף אחד לא מענין בית המקדש המעשי כולם רוצים אותו יורד באש מהשמים העיקר שלא נצטרך לעשות כלום, אם זה המצב אז לא מתאים לקרוע.
(כבר אמרו פה בפורום שאני שייך לצד ה"ציוני" בפורום, אז לא צריכים להשתולל יותר מידי, ככה זה וזהו)

אז לך וחבריך אין את הפטור הזה...
אכן, כולם יודעים שיותר יש סיכוי שאני וחברי יקרעו מאשר יקרעו האחרים.
אך לגופו של ענין, מסתבר בנידון זה הציבור נחשב כאיש אחד ודנים כל אחד ואחד בפנ"ע. 
ואכן אתה וחבריך תקרעו על כך שאחרים אינם בונים את בית המקדש ובזה יצאתם ידי חובת שיטתכם שצריך לבנות בפועל את ביהמ"ק.
 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
ברו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
יש שמקנים בגדיהם לאחר ויש שלא יודעים ויש שחושבים שזה לא חיוב ויש שבכלל לא חושבים
שמעתי מיהודי חריף (ת"ח), שבדרכו פעם לכותל פנה אליו אחד ורצה להקנות לו בגדיו, והסכים. בהגיעם לכותל אמר לו שהוא נותן לו רשות לקרוע....
זה היה ר' גדליה נדל זצ"ל
דווקא שמעתיו מת"ח אחר שבדידיה הוי עובדא.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
שמעתי מהגר"א נבנצאל ששמע מהגרשז"א שתושבי ירושלים אין להם לקרוע שאם לא היו ל' יום ע"כ אי"ז מענין אותם החורבן
(לפני שיגיבו שלא התכוין באמת אלא כמוסר וכו' וכו' אדגיש ששמעתי כן כפסק הלכה להדיא לאחד ששאלו אם צריך לקרוע)
ע"כ עם כל הכאב בדבר אין לקרוע
 

טל חרמון

משתמש ותיק
כשרואים את הכותל צריך לשמוח שזה המקום הכי מפותח בירושלים, מאוד יפה ונעים שם, המוני עמך בית ישראל באים להתפלל, לבכות, לשמוח, ממש כמעט כמו בבית המקדש,
צריך לקרוע שרואים את הר ה' ששמם, מופקר לאויבנו, שקוץ שמם על ראש שמחתנו, חרפה בכסא הכבוד מרום מראשון מקום מקדשנו....
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לך תצעק על הקרן למורשת הכותל שמפרסמים שהכותל הוא המקום המקודש ביותר לעם היהודי... (במהרה בימינו - ביהכ"נ וישלחו מן המחנה-שע"י איגוד הזבים זבות נדות יולדות ובע"ק (פעם אמרתי לת"ח אחד שכאב כמוני את השם הזה שיעשו שם חניה למאות אלפי העולים לביהמק ותיקן אותי שאחר שהוקדש לביהכ"נ יצטרכו לעשות שם ביהכ"נ לטומאה היוצאת מגופו - מצאתי כבר שם...))
לך תצעק על הרב ... ש"פסק" שבכותל צריך להתפלל לכיוון הכותל אף שמקום המקדש הוא הרבה יותר לצד צפון (הכיוון הוא 45 מעלות אלכסון שמאלה וכן ראיתי לכמה רבנים שנוהגים)
 

טל חרמון

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
לך תצעק על הקרן למורשת הכותל שמפרסמים שהכותל הוא המקום המקודש ביותר לעם היהודי... (במהרה בימינו - ביהכ"נ וישלחו מן המחנה-שע"י איגוד הזבים זבות נדות יולדות ובע"ק (פעם אמרתי לת"ח אחד שכאב כמוני את השם הזה שיעשו שם חניה למאות אלפי העולים לביהמק ותיקן אותי שאחר שהוקדש לביהכ"נ יצטרכו לעשות שם ביהכ"נ לטומאה היוצאת מגופו - מצאתי כבר שם...))
לך תצעק על הרב ... ש"פסק" שבכותל צריך להתפלל לכיוון הכותל אף שמקום המקדש הוא הרבה יותר לצד צפון (הכיוון הוא 45 מעלות אלכסון שמאלה וכן ראיתי לכמה רבנים שנוהגים)
האמת שבמקום לצעוק על אנשים צריך פשוט לעורר את הציבור,
תמונת הגלות הטובה ביותר היתה דקות לאחר ההכרזה "הר הבית בידנו" .. פריצה לשכונת המוגרבים ושחרור של הכותל תוך פינוי שכונה שלימה כדי שיהיה לעם ישראל מקום להתפלל, הרי בגלות הם דמיינו את הכותל, הר הבית לא היה אפי' בדמיון הפרוע ביותר.
כך הוא חזר לאויבנו.. ה' יערה עלינו רוח ממרום להשיבו מחדש אלינו, לבנות מקדשו ולרפא מזבחו ההרוס... להסיר שיקוץ ולנער זדים.
 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מזדהה עם כל מילה ואמירתי לך תצעק זה לעורר הציבור לצעוק
שיר שכתבתי  בימים האחרונים - 
עומדים אנו בימי בה"ב בהם אנו אומרים סליחות על חטאינו בחג הסוכות ומעודי תמהתי מדוע על הימים הכי קדושים בהם אנו עושים כל כך הרבה מצוות אנו צריכים לבקש סליחה,​
כנראה שזו התשובה - האתרוג הוירטואלי של 2019:  
ר' איד, כבר יש לך אתרוג מהודר?   פרי עץ הדר?     הן עוד מעט חג לה' וקידשנו וציוונו על נטילת לולב.
אל דאגה צדיק, אני מתפלל ולומד היטב, ומשתדל לברך בכוונה,              מכין אני בשמים אתרוג באמונה.​
עם גרעינים וקליפה ובשר משובח,  והצבע- אין לשער, נפלא כל כך.              וגם בחלום ראיתי לולב באספמיא,  אלמד ענינו בחג, לולב שפתי אשלמה.  
וכשאהיה ערוך ומוכן  מן השמים ירד כמן ממוכן ,   או מעבר הים יבוא אלי לשולחן,           וודאי יהיה מאש או מזהב מופז,    מיוחד במינו אין תמורתו כלי פז,
הכל יפה ונחמד,     אבל צא לך השוקה וקח לך אחד,   כאשר ציווה ה' המיוחד.
 כי נשלמה פרים שפתינו פירושו – שנקיים נדרינו    ונשלם פרים שאמרנו לתת בשפתינו,   ואם אנוסים אנו האבדה תקותנו?   נגזרנו לנו? 
על כן אמרו חכמינו- דיבור שפתינו יחשב כפרים,     כך דרשו את הכתובים.     
אך למי שיהפוך הקערה על פיה, אויה, ונוח לו ששליתו נהפכה על פניה, כלומד ע"מ שלא לקיימה. 
הלא מקום המקדש בידינו,    איך לא נדרוש לאלהינו,        ונדמיין שנשלמה פרים שפתינו.          
מה גדולה היא כלימתנו על זכר למקדש,    תחת לשוב לשמוח לפניו בבניין מחודש.
הציקתני רוחי ורעיוני יבעתוני,     הנה השיבני ה' בחסדו אל אדמתי,          כל ימי לבנות ביתי אני רץ, הבבית חיי אני קץ?
מה היה לנו לא אדע, מדוע הר הקודש נתון למשיסה? ולא, לא כי גברו אויבי,     כי אם בעבור המתנה להם נתנו עמי אוהבי.                                                          אם ה' לא יבנה בית,      שוא עמלו בו בוניו,    ואם בוניו לא ינסו,     ימתינו שה' יבנהו לשוא.
החפץ לה' במקדש משמים,   הן כזה יש לו גם פעמיים.
המקדש כגיגית רוצה הוא עלינו לכפות?    הן מצוות ועשו לי מקדש על ישראל לעשות.            
דרישת ציון בלולב משמחת, ובספירת העומר משכחת
הלא כה  אדרוש כשאין לאל ידי,   לבנות מקדש כראוי לאלהי.    ומה אומר עתה שהגביר כוחי בחסדו,    ונתן בידי לגרש אויב מהר קדשו ומאדמתו? 
איזה עם יתן את בית חייו מתנה לאויבו????                                                                                                                
ומה היה אומר רבי יוחנן בן זכאי, אם היה רואה איך במקום לדרוש לציון לבנותה אנו אמונים רק על מה שציווה?      
יצפצפו ויהגו לי פיקוח נפש מסוכן,     נשו הם מזמן את סיפור מרדכי והמן.  ההוא שפתח למען מקדש "לובי",     בפתח מבנה האו"ם הפרסי                                  ועל הדרך גירה בו את הכלב להכרית זרע מקודש,  וישועה גדולה עשה ה' להציל עם נקדש,  ולבסוף שבו ובנו את המקדש,
אכן היה זה מסוכן, עיינו בכתבי הקודש של עם לא אלמן.                                     
האך רק בנין שלם יכול אלהי לבנות?, האינו עוזר ליראיו את מלאכתו לעשות?, הלא כדאי לנסות?
מה אעשה?  אנה אפנה?  נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות א-דני,  אך יאמרו לי רעי – חייב כרת וברוך ה' כי באו זרים על מקדשי א-דני                                          מדוע נבחר לכם שתושע לו זרועו ותסמכו חמתו, אם אמר שרצונו שעם קרובו יחזק במעוזו ויעשה שלום לו?   הן רק ללא ברירה יעור לבדו ממעון קודשו                  והנה הוא, עמדי. רואה כי אין עוזרו ומשתומם כי אין סומך לו,   להסיר שיקוץ משומם ולעשות שלום לו.
על היותי במצרים ניבא יחזקאל – ביום הולדת אותך לא כרת שרך,  הלא זה כרת מקווה ומיוחל.   ובלעדיו לא יעזור שיאמרו לתינוק – גדל.  וכשהוציאני ממצרים, על הפסח ציווני,     במועדו, אפילו בטומאה עבדוני,   ומי שלא יקריבנו במועדו,   חייב כרת, על אשר לא עבדו.  ואיך אלו אשר רוממות הכרת בגרונם,   וחרב על גרן ארנן בידם,  להכרית זרע קדש מבית חיותם,  לא יחושו לתורת ה' שביד משה נתן וחתם.
מנעורי זכורה לי בזעזוע, קללתו של בבא בן בוטא, שמבית שמאי היה ומדעתם נטה  וקיללם קללה נמרצת, על שאמרו דעת תורה נחרצת,   "מביאין שלמים ואין סומכים עליהם, אבל לא עולות" ובחג היתה עזרה שוממת. עדיף להגיע בחול המועד לעשות שלמים ועולות,   יחד להיוועד.
ראה בבא בחג עזרה ששוממת, והשתומם על המראה אולי שמע בת קול כיונה נוהמת.  פתח אמר בכאב – ישומו בתיהם של אלו שמשימים את בית אלהינו, אשר אותנו אוהב.
ואנו מה נענה אחריו, שיכחנו בציון מועד ושבת, ראש חודש ושנה, אנה אלהי, אנה אני בא?   > >
 << אנא תן בלב עמי לדרוש לשיכנך,  יראו גדוליהם כי זה דור דורשיו מבקשי פניך,  יעלצו ויגילו וישישו בשמחה לאמור מצוה לבנות מקדשיך, 
אנא ה' אל תתן עלינו עוון אשמה בדבר הזה, כי מרוב שיחנו וכעסינו בגלותינו נתבלבלנו עד הנה, ובתומינו הלכנו, כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, כאשר לימדונו אבותינו, - כי לך לבד לקנא ולדרוש לציון והאיש אשר יעשה זאת הינו הזוי ואחוז שיגעון  אנא גאל אותנו מכאלה מחשבות כי לך לבד עינינו תלויות.
הערות מבעד לצלילים הנוגים:
א - מלבד קרבנות ציבור וקרבן פסח שעושים אותם אפי' בטומאה ולומדים ממה שכתוב במועדו, יש עוד פרט אתו ניתן לעשות בטומאה ואינו נלמד מאף דרשה, אם צריך לתקן משהו בבית המקדש, כתוב שאם אין טהורים יכנסו טמאים, ותמוה מנין למדו את זה? והתי' פשוט שכתוב בתורה השוכן איתם בתוך טומאתם, כלו' כל מה שהוא חלק מעצם קיום מקדש ה' בתוך בני ישראל הוא וודאי דוחה טומאה כיוון שהוא דבר חשוב הגובר על השיקול של לטמא את המקדש, כי דיני הטומאה נאמרו רק כשהכל כהוגן ויכול להתקיים בטהורים, וכ"ש היום שלא מדובר על לתקן איזה בורג אלא על כינון של כל המערכת, החל מקרבנות ציבור ופסח וכלה בבניין המקדש, ועל זה וודאי שמותר להיכנס בטומאה,
וכאן המקום להבהיר שהכרת עליו כתבתי שהוא מיוחל מדובר כמובן רק על התפיסה העממית לפיה אין שם דבר שאפשר לעשות מפני הכרת, ולא היא! וודאי שאיני קורא לעליה סתמית להר ה'.​
ב – בעניין הסכנה הבטחונית, ישנה תפיסה מוטעית שאם זה פיקוח נפש אפי' של יהודי אחד זה דוחה את כל התורה, ולא היא. כל מצווה שמוטלת על הציבור לא שייך בה פיקוח נפש כי אין הציבור מת (כן כתב הגר"א וכן בספר חינוך) והדוגמא לזה היא מצוות מלחמה, וודאי שיש בכל זה מלחמת מצווה לגרש אויבים מהר ה' וכמו שהחשמונאים עשו דבר מסוכן במאוד וגם יש מהם שמתו במלחמה, ומלבד זאת הרי זה כמו גזירת שמד, שאם בגלל הערבים איננו עושים כל כך הרבה מצוות הרי שאפילו על דבר קטן צריך למסור את הנפש, מלבד מה שידוע לכל שערבים מבינים רק כח ודוקא חוסר האחיזה הברורה שלנו במקום נותן להם את האפשרות להיאחז בתקווה שנשאיר להם אותו, ודוגמא לזה אפשר לראות במערת המכפלה (שהיה שם מסגד) וקבר רחל וכדו' וכל חרד לדבר ה' יזדעזע מהאפשרות לתת להם מקומות אלו חזרה וכ"ש הר בית ה'. ואם היה פיקוח נפש דוחה את כל זה באותה מידה גם המגורים פה נדחים ונעבור כולנו לאמריקה (ח"ו)
ג - בגמ' בגיטין כתוב שמפני ענווה יתירה שלא להכריע בהלכה מסויימת נחרב בית המקדש, וח"ו אנו רואים היום שמאותה ענווה ישנם שנמנעים מלנסות להתקדם כי יש כל מיני ספיקות בהלכה וצריך להוקיע טענה כזו ולגנות אותה בתוקף, וכי מפני שאינך מכריע בספקות הלכתיים בית ה' יהיה חרב? מי מוכן שהבית שלו יהיה חרב בגלל ספקות במצוות מעקה? אם היה איזה ספק בנידה לא היו מתחתנים או שהיו מכריעים? אם המקדש הוא בית חיינו אז פיקוח נפש דוחה הכל. הגיע הזמן להכריע, ובירושלמי חגיגה יב לאחר ימים גברה ידן של ב"ש וביקשו לקבוע הלכה כדבריהם והיה שם בבא בן בוטא מתלמידי ב"ש ויודע שהלכה כב"ה ופעם אחת נכנס לעזרה ומצאה שוממת אמר ישמו בתיהן של אלו שהישמו את בית אלהינו מה עשה שלח והביא שלשת אלפים טלי מצאן קדר וביקרן ממומין והעמידן בהר הבית ואמר להן שמעוני אחיי בית ישראל כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך יביא שלמים ויסמוך באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל, והרבה יש ללמוד משם......
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשמח אם התגובות באשכול זה יחזרו להיות ענייניות למה רבים אינם מקפידים על קריעה בראיית הכותל,
ולא ישמש אשכול זה כאשכולות רבים ואחרים לתעמולה....
שלכך כבר פתחתם מספיק אשכולות. ואפילו יש אשכול נפרד רק לשיר זה ודי בכך.
 

שרביה

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפנו אותי בנושא זה שכתבו על כך בשו"ת אג"מ ח"ד סי' מ'.
ובזכרון בצלאל הל' קריעה סל"ה.
ובשו"ת אוהל יששכר (גאלדשטיין) סי' נ"ד.
אשמח אם מישהו יוכל להעלות דבריהם.
 
חלק עליון תַחתִית