מנהג לזרוק סוכריות ו'פעקאלאך' על חתן בשעת העליה לתורה

יושב אהל

משתמש רגיל
נהגו לזרוק על החתן בעת העליה לתורה מיני מתיקה, מנהג זה מקורו הוא בגמ' אלא דשם איירי לגבי שעת החתונה, בשלב מסויים מנהג זה הועתק גם לגבי העליה לתורה, מנהג זה כבר הובא גם במשנה ברורה (סי' קע"א),
אלא מה שמעניין אותי, לכאורה למה אין בזה משום פחיתות כבוד בבית הכנסת ובפרט בעת קריאת התורה, (בשמחת תורה נהגו לזרוק אבל שם אדרבה החתן הוא חתן תורה זה ענין לכבד את העולה לתורה, ולהביע בפני הילדים את שמחת התורה, אבל בחתן מדובר בשמחת בשר ודם למה לא חששו בזה מפני כבוד התורה, בפרט שהרבה פעמים נופלים מיני מתיקה גם על הספר תורה או הבימה)
 

במבי

משתמש ותיק
הרי מוכרים ס"ת להכנסת כלה וא"כ יש קשר ישיר ביניהם.

וכיום יש קצת פחות בעיה, לפני 20 שנה היה נהוג לזרוק גם בוטנים, וזה היה יותר פחיתות כבוד לכאורה שהיה עושה הרבה לכלוך.
 

יושב אהל

משתמש רגיל
פותח הנושא
מה הקשר בין מכירת ס"ת כדי לאפשר הכנסת כלה לזריקת מיני מתיקה שאינו הגורם להכנסת כלה ורק ענין סגולי בשעה שגורם בזיון לס"ת
 

מאן דהו

משתמש ותיק
במנהג זריקת סוכריות על חתן
בס' אסיפת גרשון (מערכת ח') הביא בשם הגר''מ היינימאן שבשעה שזורקים מיני מאכל וסוכריות על החתן יכוון החתן שאם נתחייב סקילה תעלה לו מה שזורקים עליו כאילו נסקל.
וספר תורה שנסקל?

ולשאלתך. אין בזה פחיתות כבוד אלא להיפך הכבוד האמיתי שמעניקים לחתן הוא דוקא מול הספר הקדוש
 
חלק עליון תַחתִית