מה שבאיסור יש כנגדו בהיתר -מצה כנגד מה!?

[לחזות בנועם]

אמנם חשבתי, לא להעלות ענין זה, ולבסוף סברתי שתורה היא, וללמוד אנו צריכים בה, וגם מהסיפורים הקטנים.
ידוע שכל דבר שקיים באיסור עשה ה' כנגדו בהיתר. ועוד אומרים; שלא יאמר אדם שהדבר אחר וכו' 'דוחה' ו'לא טעים', אלא טעים הוא, רק שציוה עלינו יוצרנו שלא לאכול דברים אלו, ומקימים אנו את דבריו בלב שלם ובנפש חפצה.
סיפר לי חבר, שלפני כמה זמן היה בביתם רצף סיני שעבד בביתם כמה ימים, ובימים אלו הביאו לו לטעום מהמצות שבביתם, אכל, ואמר להם דבר מענין, 'יש לדבר הזה טעם של חתולה (חוץ מכבודכם) בדיוק'. פלא עצום!

[אריך]

אמנם הסינים רגילים באכילת חתולים, אבל מה הקשר בין מצה ובין טעם של בשר?

איך שיהיה, גם בלי הסיני, יש יהודים שטוענים שלמצה יש טעם של קרש.

[לחזות בנועם]

ומה הקשר בין הד"א ל'שיבוטא' שבים שהוא בהיתר!? הקב"ה כל יכול וגם ל'מן' נתן טעם של מה שכבודו רק ירצה, ובענין מה שכתבת שקרש הוא טעם המצה, (בהלצה) קרש אינו באיסור, חתולה היא 'איסור', כל הענין הוא שכנגד כל האיסורים יש בהיתר.

[אריך]

עכשיו הבנתי מה אתה רוצה. קשה לך, איפה מצינו היתר עם טעם של חתולה? והתירוץ הוא שמצה יש לה טעם כזה. ואיני מבין, הרי צריך שאנחנו נרגיש את הטעם של האיסור במאכל של היתר, אז אתה רוצה לומר שכשאנחנו אוכלים מצה, אנו זוכים לטעום גישמאק כטעם החתולה?

[לחזות בנועם]

ומה רצו רז"ל לומר לנו שבטעם אותו הדג יש את טעם הד"א, שמתי שנאכל דג זה אנו זוכים לטעום גישמאק כטעם הדבר אחר!?

[אריך]

בודאי. כי הקב"ה לא אוסר דבר מבלי לתת אפשרות לטעום זאת בהיתר.

[יונה בן יעקב]

כנגד המצה יש..... חמץ. נכון. ע' מאמרו של רמח"ל בענין החמץ והמצה, וגם בלומדס' זה לא מופרך כיון שחלות שם מצה היא בפסח ואז יש כנגדו האיסור בחמץ.

[לחזות בנועם]

אה"נ באמת החמץ הוא ממש כנגד המצה, אך הפליא אותי לשמוע שכך אמר אותו הסיני.. וקיבלתי חיזוק גדול מכך בדברי חז"ל שרואים במציאות שלהכל יש היפך.

[יאיר]

לדעתי צריך לבדוק זאת עם עוד סינים ולראות מה יגידו על טעם המצה (כתבתי ברציניות)...

[לחזות בנועם]

אם יהיה לי גישה לאחד כזה אבדוק

[אריך]

נראה לי שהסיני התכוין לומר שזה מאד טעים, ונקט החתולה כדוגמה למאכל תאווה.

[לחזות בנועם]

או שהוא לא אוהב חתולה כלל, ואמר שיש לזה טעם של משהו שהוא לא אוהב, א"א לדעת. לפחות זכינו להעלות ניצוצות גם מסיני רצף ע"י דיבורנו בדברי חז"ל

[אריך]

כל דפריש מרובא פריש.

[לחזות בנועם]

התוצאה בכל מקרה היא אחת.
נ.ב. בדרך אגב, לגבי מה שהזכרתי שגם מסיני רצף העלנו ניצוצות, באמת מצאנו מהמן הרשע שע"י שבפורים מתהפכים היוצרות ובזמן ה'עד דלא ידע' אומרים 'ברוך המן', מוציאים מאותו רשע את הטוב שבו. (כך ראיתי שכותבים ואיני זוכר היכן).