לרדוף אחרי הפורים

[כבוד שמים]

כתב רבינו יונה בשע"ת ש"ג אות כ"ב "כי גם כי אין מצות ציצית זולתי על שיש לו בגד ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו, אחז"ל כי ענוש יענש לעתות בצרה ע"ד אשר לא חמד בלבו יפי המצוה ושכרה לבעבור סבב פני חיובה עליו וכו' ". וא"כ יש לשאול מדוע לא שמענו מנהג גדוה"ת לקיים קריאת המגילה ביום י"ד בפרזים ולסוע או לחזור ביום ט"ו למוקפים כדי להתחייב במצוות הפורים.
ואמנם יש לחלק בין ציצית לבן כרך ובן עיר, דהא בציצית יכול א' להוציא את חבירו בברכת המצוות מדין ערבות, ואע"ג שאינו מתעטף כעת, ובמגילה כתב המשנ"ב תרפ"ח שאין בן כרך יכול להוציא בן עיר בי"ד, חזינן שאין לבן כרך שייכות עם המצוה בי"ד, כיון שהוא שייך למקום אחר, וא"כ י"ל דכה"ג אין טענה על שלא חמד בלבו יפי המצוה ושכרה.
ע"ז יש להעיר ממנהג גדולי ישראל שנזכר באחרונים, שנהגו לילך בחוהמ"ס לכותל המערבי כדי להתחייב במ"ע דאו' של ד' מינים, אף דהתם לכאו' דמי לעיר וכרך ולא לציצית. [ונראה דקודם תקנת ריב"ז דגם בגבולים לולב ניטל כל ז' , לא הי' יכול איש חוץ לירושלם להוציא את חבירו שבירושלם בברכת ד' מינים]. מיהו יש לחלק דבבן כרך ובן עיר חל על הגברא שם פרוז ושם מוקף משא"כ בד' מינים בירושלם, אי"ז אלא חילוק מקומות דהתם פטור והכא חייב, וא"כ יש יותר ענין לקיים המצוה, ועדיין צ"ע.

[אריך]

אין שום ענין לרדוף אחרי מצוות ולהכריח בכך את הבו"ע לתת לנו שכר. צריך לחמוד יופי המצוה ואח"כ את שכרה כלשון רבינו יונה. לכן אין הדברים שייכים אלא במצוה שהיא "מתבקשת" וכשלא מחפשים להתחייב בה הרי היא "חסרה" לאדם, כמו מצות ציצית שאף שהתורה קבעה מחייב של ד' כנפות, ברור שהמטרה שלה שהאדם יזכור מצוות ה', ובהחלט יש לו לחמוד זאת. אבל להתחייב פורים פעמיים, למה לא מספיק פעם אחת, ודי בכך להזכיר את ניסי ה' ולהודות.
בקיצור: כמו שלא שאלת למה לא ראינו שלובשים כמה ציציות.

[מנין]

בקיצור: כמו שלא שאלת למה לא ראינו שלובשים כמה ציציות.

צריך לברר אם הגרחפ"ש היה נוסע לפרזים בי"ד...

[כבוד שמים]

עכ"פ הגרחפ"ש הי' נוסע לכותל המערבי בחוהמ"ס.

[יונה בן יעקב]

אשריכם ישראל, היה נדון הפוך פעם על איזה ד"ר מהמזרחי ד"ר ליפשיץ שמו שעשה טריק להיפטר מן החיוב בפורים ע"י שברח לכרך בי"ד ואח"כ חזר לעיר בט"ו, אך החזו"א סבר שאי"ז מועיל. אשמח אם משהו יודע לומר מה סברתו או היכן הוא מדבר על כך.

כמדומה שהיא סברא שאדם הוא או פרוז או מוקף בחפצא, וכעין החילוק לעיל בין פורים לד' מינים במקדש, וצ"ת.

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

בנוגע למה שנכתב בשם החזו"א שאי אפשר להיפטר משתחי החיובים גם מהחיוב של הפרזים וגם של המוקפים, ניתן לומר שלקרות בי"ד זה דין כללי גם על בני המוקפים, רק הם נפטרים מכך מפני שקבעו להם יום אחר בט"ו. אך מי שאין לו חיוב בט"ו ממילא דינו בי"ד.
לא למדתי עכשיו את ההלכות לכן אני לא זוכר מראה מקום של ראיה מוכחת ליסוד זה.

[יודע ספר]

העתקה מתוך הספר רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי סאלאוויציק זיע"א: ובמרן הגרי"ז זיע"א הוה עובדא כאשר היה לו ספק בברכת ציצית והציעו לפניו כי ילבש בגד אחר ויברך עליו, ענה ואמר, הולכים כבר בציצית ומה שייך עוד פעם ציצית [תרגום, בלתי מדוייק] ולא היה לנו האפשרות לשאול על טעמו של דבר מחמת דוחק הזמן ע"כ. ובהערה שם כתב: מהגרי"ד הלוי זצוק"ל 'מעולם לא ראינו אשר המהדרין אחר המצוות יהדרו אחר לבישת שני בגדים בני ד' כנפות, ויהיה להם ב' מצות'. ובספר דעת נוטה להג' רבי יצחק שאול קניבסקי מובא ששאלו את הגר"ח קנייבסקי שליט"א דכיון שהלובש ב' טליתות זו ע"ג זו מקיים ב' מצוות, למה אין לובשים הרבה טליתות לקיים הרבה מצוות. וענה שא"כ נבנה בבית ק' חדרים קטנים, ונעשה ק' מזוזות, ונשחוט ק' עופות, ונקיים ק' מצוות. ובהערה שם הביא ששמע מהגר"ח קנייבסקי ששאלו שאלה זו את מרן החזו"א זיע"א והשיב דאי"צ לחפש מצוות.
והביא שם עוד בהערה: ושמעתי מהגר"י קרנסיצקי ששמע מהגרי"ד הלוי זצוק"ל דמרן זיע"א היה נוהג שלא לברך על טלית גדול כשהיה מעוטף בטלית קטן [היינו בט"ק שבירך עליה או שפטרה בברכת הט"ג]. עוד שמעתי מהנ"ל ששמע שכן נהג בנו הגרי"ד הלוי זצוק"ל, ובכל ימות השנה היה פוטר להט"ק בברכת הט"ג [וכמש"כ המשנ"ב סי' ח סקכ"ד] ומברך ברכה אחת לשניהם, אולם בערב יוהכ"פ כשבא ללבוש להטלית גדול קודם תפילת כל נדרי הסיר הט"ק ובירך על הטלית גדול [והיינו שחשש כנ"ל שלא לברך על הטלית גדול כל זמן שלבוש בטלית אחרת שכבר בירך עליה] אכן מנהג העולם לברך על הט"ג קודם תפילת כל נדרי אף שלבושים בהט"ק שכבר ברכו עליה, וכמבואר בשו"ע סי' ח סי"ב.

[בני ברקי]

אשריכם ישראל, היה נדון הפוך פעם על איזה ד"ר מהמזרחי ד"ר ליפשיץ שמו שעשה טריק להיפטר מן החיוב בפורים ע"י שברח לכרך בי"ד ואח"כ חזר לעיר בט"ו, אך החזו"א סבר שאי"ז מועיל. אשמח אם משהו יודע לומר מה סברתו או היכן הוא מדבר על כך.
כמדומה שהיא סברא שאדם הוא או פרוז או מוקף בחפצא, וכעין החילוק לעיל בין פורים לד' מינים במקדש, וצ"ת.

האם מבחינת הלכה יכול להיות אכן במציאות שאדם יוכל לברוח מהפורים כמו שעשה אותו מזרחניק????
מעניין מאוד לדעת.