תכלה שנה וקללותיה - הרי בלאו הכי היו קוראים את הקללות בשבת הזו, לפי הסדר שלנו?

יהודה1

משתמש ותיק
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
 

יהודי

משתמש ותיק
יתכן שהרי המהרי"ץ חיות והגהות יעב"ץ שם במגילה התקשו על מנהג א"י שהיו מסיימים את התורה פעם בג' שנים (מגילה כט:), כיצד קיימו תקנת עזרא. ובשו"ת מים חיים (או"ח סי' ה) תירץ שהיו מפסיקים את סדר קריאתם בב' שבתות אלו וקוראים פרשיות אלו לפני עצרת וראש השנה [יש עוד תירוץ שהוסיפו על קריאתם או שחלקו על תקנה זו]. וא"כ למנהג ארץ ישראל שפיר תיקן עזרא.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
'יהודי' צודק ודבריו נכונים
התקנה לקרוא לפני ר"ה זה תקנה שקבועה
ולא כפופה לסדר של קריאתנו פעם בשנה לגמור התורה
עזרה תיקנה עוד קודם מנהג לגמור התורה בשמח"ת
 

יושב ציון

משתמש רגיל
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.
 

יהודי

משתמש ותיק
אגב, ענין הפרש הפרשה לא מפורש בתקנת עזרה, מנהגנו הוזכר כבר בתוס' שם וברמב"ם (פי"ג מתפילה), הלבוש (סי' תכח, הובא בביה"ל שם ס"ד) כתב שמפסיקים כדי שלא לסמוך את הקללות ליום הדין ויהיה פתחון פה לשטן לקטרג.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב ציון אמר:
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.
אם היו מחברים בהר ובחוקותי, היה רווח שבת שאין מה לקרוא בה. וגם לדבריך למה חיברו מטות מסעי והפרידו בהר בחוקותי?
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
עם כל התשובות עדיין לא ניחא לי. כי משמע שהתקנה לא היתה "לקרוא" כי תבוא לפני ראש השנה, אלא לא להשאירה לאחרי ר"ה. כך לכאורה מסתבר לפי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. ואם לא היה סדר לקרוא את הפרשיות מה שייך לומר שיקראו דוווקא כי תבוא קודם ר"ה, גם התשובה של הסדר של שלוש שנים דחוקה מטעם זה, שהרי אם חילקו לשלוש שנים מתי קראו כי תבוא, האם דילגו פרשות כדי לקרוא כי תבוא? או שאם היה יוצא שכי תבוא סמוכה לר"ה אז חיברו פרשיות.
 

הכהן

משתמש ותיק
יושב ציון אמר:
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
בשנה זו לא חיברו פרשיות בהר ובחוקותי מטעם זה. בכדי שיהיה הפרש פרשה לפני ראש השנה הבעל"ט.
צ"ל כדי שיהיה הפרש פרשה אחת בין בחוקותי לעצרת
 

הכהן

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
מה המקור למנהגינו לסיים התורה בשמיני עצרת? זה לא מוזכר בגמ', וגם מה שמוזכר במגילה שם "למחר קורין וזאת הברכה" אינו אלא משום שזה יום ברכה, דהיינו שזו קריאת יו"ט בלי קשר לסדר פרשיות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
מה המקור למנהגינו לסיים התורה בשמיני עצרת? זה לא מוזכר בגמ', וגם מה שמוזכר במגילה שם "למחר קורין וזאת הברכה" אינו אלא משום שזה יום ברכה, דהיינו שזו קריאת יו"ט בלי קשר לסדר פרשיות.

במה שכתבת מיישב האור שמח את קושיית התוס' שם למה שינה רב האי גאון מסדר הגמרא ומפטירין בשמחת תורה ויהי אחרי מות משה ולא ויעמוד שלמה, משום דבזמן הגמרא הי' קריאת וזאת הברכה מענין היום ולכן גם ההפטרה מענין היום, אבל לדידן שהוא מסדר פרשיות צריך להפטיר מענין הפרשה.
עכ''פ נראה מזה שבימי רב האי גאון תיקנו לסיים את התורה בשמיני עצרת, וזה מתאים עם מה שמובא בפוסקים שרב האי גאון תיקן השמחה שעושין לכבוד התורה ביום זה.
ראיתי פעם כתוב באחד הקדמונים שבזמן הגמרא היו מסיימין את התורה ביום הכיפורים שזהו יום מתן לוחות שניות, ולכן רב ביבי בר אביי רצה להשלים את השמו''ת בערב יום הכיפורים כדאיתא בברכות דף ח'.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מגילה לא:
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ו[highlight=yellow]שבמשנה תורה קודם ר"ה[/highlight] מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
לכאורה לפי הסדר שאנו קורים אי אפשר שלא יהיו הקללות שבמשנה תורה לפני ר"ה גם בלי הטעם של תכלה שנה וקיללותיה. שהרי מסיימים את התורה בשמחת תורה, ונשארו שתי שבתות מר"ה עד סוכות. אפילו אם היו שתי שבתות והיו מחברים את נצו"י עדיין כי תבוא לא תהיה אחרי ראש השנה.
אם כן צ"ב מה היתה התקנה. הרי גם בלי תקנה זו היינו עושים כן.
זה גופא שמסיימים בתקופה הזאת של השנה נובע מתקנת עזרא, שהרי יכלו לסדר שיסיימו בשבועות או בזמן אחר.
 
חלק עליון תַחתִית