וכ"כ הרדב"ז.פינחס רוזנצוויג אמר:יעויי"ש מהר"ם שי"ק, דשרי רק משום דהוו עניים וכוונו לצדקה.
השאלה שזה לכאו' אמור להיות ריבית דאורייתא שמלוה וקוצץ שיפרע לו סאה ששווה יותר, צריך לבדוק הדין במתנה לפרוע לו במקום היוקר.תלמיד קטן אמר:בתוס' תי' שהיה להם תבואה וכל היכי דאית ליה לית ביה משום ריבית ('יש לו').
ריטב"א תי' דעל שער שבשוק הוו יזפי ('יצא השער').
זוהי אחת מקושיות המהר"ם שיק שם על התוס', ותי' שלא התנו בפירוש שיפרעו להם בשמינית.נבשר אמר:השאלה שזה לכאו' אמור להיות ריבית דאורייתא שמלוה וקוצץ שיפרע לו סאה ששווה יותר, צריך לבדוק הדין במתנה לפרוע לו במקום היוקר.תלמיד קטן אמר:בתוס' תי' שהיה להם תבואה וכל היכי דאית ליה לית ביה משום ריבית ('יש לו').
ריטב"א תי' דעל שער שבשוק הוו יזפי ('יצא השער').
איש תלמודי אמר:בע"ז דף ס"ב מבואר שמותר להלוות פירות שביעית תמורת פירות שמינית
ונשאלת השאלה דלכאורה הוה ריבית דפירות שמינית שוים יותר דאין בהם איסור סחורה והפסד וכן שמותר לינם למאכל בהמה
אשמח לתשובה חזקה
תלמיד קטן אמר:בתוס' תי' שהיה להם תבואה וכל היכי דאית ליה לית ביה משום ריבית ('יש לו').
ריטב"א תי' דעל שער שבשוק הוו יזפי ('יצא השער').
עוד כתב הריטב"א: א"נ דלפי דמים היו משלמים ולא סאה בסאה.
תלמיד קטן אמר:ובמאירי כתב שאדרבה, פירות שביעית יקרים יותר מפירות שמינית.
מנין לך יסוד זה ?nls אמר:איש תלמודי אמר:בע"ז דף ס"ב מבואר שמותר להלוות פירות שביעית תמורת פירות שמינית
ונשאלת השאלה דלכאורה הוה ריבית דפירות שמינית שוים יותר דאין בהם איסור סחורה והפסד וכן שמותר לינם למאכל בהמה
אשמח לתשובה חזקה
זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
איש תלמודי אמר:מנין לך יסוד זה ?nls אמר:איש תלמודי אמר:בע"ז דף ס"ב מבואר שמותר להלוות פירות שביעית תמורת פירות שמינית
ונשאלת השאלה דלכאורה הוה ריבית דפירות שמינית שוים יותר דאין בהם איסור סחורה והפסד וכן שמותר לינם למאכל בהמה
אשמח לתשובה חזקה
זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
לא נכון (ואין לי זמן להאריך כרגע)
עיין חזו"א סי' י"ג סעי' י"ג _(או י"ב).
היכן?אברהם זינגר אמר:וכ"כ הרדב"ז
עיין קה"י שכתב בפירוש לא כן.nls אמר:זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
אברהם זינגר אמר:עיין קה"י שכתב בפירוש לא כן.nls אמר:זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
וגם בחזו"א מבואר לא כך.
להרמב"ן אני מסכים איתךnls אמר:אברהם זינגר אמר:עיין קה"י שכתב בפירוש לא כן.nls אמר:זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
וגם בחזו"א מבואר לא כך.
אני יודע בדיוק במה אפשר לטעות בלשונם, האמן לי שאני מבין אותך, גם אני (ושאר האברכים בכולל) בתחילה הבנו ככה. בעזרת ה' בלי נדר מקווה למצוא בקרוב את מה שכתבתי ותראה בבירור שלא זו כוונתם אלא באו לשלול משהו אחר לגמרי.
היחיד שכתב על זה די בבירור (לא ממש מספיק אבל די טוב) זה החו"ב ואחרי שרואים את דבריו ברור כשמש שזו גם כוונת סטייפלער והחזו"א
ועוד חזון.
לא הבנתי למה זה סחורה הרי כל התשובה היא שזה אותו מחיר אפי' שזה פחות פירות.אברהם זינגר אמר:וכ"כ הרדב"ז.פינחס רוזנצוויג אמר:יעויי"ש מהר"ם שי"ק, דשרי רק משום דהוו עניים וכוונו לצדקה.
אני בעניי סברתי לבאר בגמ' דהתם שילמו כמות פחותה של פירות בשמינית, וכמש"כ @דיין, אבל יוצא שסחורה מותרת בהקפה (אין איסור סחורה כלל בכה"ג), וזה חידוש לדעתי.
היכן מצאת בחזו"א שאם מקבל תמורתו דבר שלא קדוש אסןר ?nls אמר:איש תלמודי אמר:מנין לך יסוד זה ?nls אמר:זו שגיאה כמובן. כל מה שמותר ללוות הוא רק בסתמא שתהיינה אפשרות להחזיר פירות שביעית, אבל אם מתנה שלא יחזיר לו אלא פירות שמינית בלבד זה איסור של לאכלה ולא לסחורה, כמו למכור בשביל לקבל בהמה טמאה
לא נכון (ואין לי זמן להאריך כרגע)
עיין חזו"א סי' י"ג סעי' י"ג _(או י"ב).
כתבתי על זה בזמנו באריכות אשמח להתכתב איתך בדבר באריכות כשיהיה לך זמן אם תרצה כמובן. הדבר ברור לי כמו שאחותי אסורה לי (נכון לרגע זה, אני תמיד פתוח אם אשתכנע אחרת) מכל דברי הראשונים.
החזון איש לא חולק על יסוד באופן כללי אלא הוא מייסד (בשיטתו שהוא לא הולך עם הרמב"ן אלא עם ר"י) שסחורה זה עניין אחר ולא נכנס לנקודה הספציפית הזאת למרות שגם מדבריו מוכח שלא התיר זאת. כך לענ"ד
תוכל לכתוב לי בפרטי אנסה למצוא מה שכתבתי אשלח לך
נראה כדבריך. יש"כ.אנייע מאן דאמר אמר:לא הבנתי למה זה סחורה הרי כל התשובה היא שזה אותו מחיר אפי' שזה פחות פירות.