סרט שהוסרט בשבת מה דינו?

ראש הכולל

משתמש ותיק
לפעמים מתפרסם כל מיני סירטונים שהוסרטו בשבת מה דינם ע"י יהודי או ע"י גוי?
 

אשרי העם

משתמש ותיק
דברי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בחשוקי חמד (שבת קמט, א - עמ' תשכב):
מצלמה הפועלת לפיקוח נפש, האם מותר להשתמש בפילים למזכרת

שאלה. בבית חולים שעובדים בו רופאים ואחיות נכרים, וקיים בו חשש של מעשי חבלה, וחייבם להתקין שם מצלמות שיפעלו גם בשבתות, מחמת פיקוח נפש. והנה נערכה בבית הכנסת שבבית החולים עליה לתורה של חתן מצוות המאושפז שם. אחרי שבת ביקש נער הבר מצוה לקבל את הפילם של המצלמה [שפעלה למעל פיקוח נפש], כדי לפתח תמונות מאורחיו שבאו לשמחה, כדי שיהיה לו למזכרת. האם מותר לפתח את הפילם שפעל בשבת, לצרכיו הפרטיים?

תשובה. יש בזה חילול השם שיראו תמונה שצולמה בשבת, ולכן אסור לפתח תמונה זו שנעשית מתוך חילול שבת. ואם יחשבו מראש להשתמש בתמונות גם למזכרת, נמצא שהצילומים נעשו לשתי מטרות: א. להצלת נפשת. ב. למזכרת. ויעוין מש"כ לעיל בדף קג ע"א שאסור לרופא לכתוב בשבת לצורך פיקוח נפש וגם לצורך דבר אחר.

ויעוין במסכת שבת דף קמט ע"א 'ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר אל תפנו אל האלילים, מאי תלמודא? אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם'. והנה הרמב"ם התוס' והרא"ש והטור הביאו דין זה לענין ע"ז. אבל הערוך ורש"י והר"ן כתבוהו אף בצורה בעלמא. ויעוין בברכי יוסף (על גליון השו"ע יו"ד סימן קמב סעיף טו) שכתב וז"ל: והירא את דבר ה' יחוש לדעת הערוך ורש"י והר"ן והרדב"ז שאסרי בכל צורה דעלמא, ויש לקצר בזה משום מוטב וכו', עיין שם.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
אם הוא צילם בשביל גוי, כגון שקוראי העיתון האתר ברובם גוים, ברור שמותר?
השאלה מתעוררת כשהוא צילם את זה עבור יהודי כגון התשליך שנעשה באומן!
ואז לכאור' יש לאסור, וזכרוני שבמשנ"ב נראה שי שמי שמתיר בכה"ג עיי"ש.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעיתים רחוקות אמר:
וזכרוני שבמשנ"ב נראה שי שמי שמתיר בכה"ג עיי"ש.
תביא את הציטוט כי העולם נוהג בכך להיתר ולכאורה שלא עפ"י דין.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
ראש הכולל אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
וזכרוני שבמשנ"ב נראה שי שמי שמתיר בכה"ג עיי"ש.
תביא את הציטוט כי העולם נוהג בכך להיתר ולכאורה שלא עפ"י דין.
עיי' שכ"ה ס"ח כשהביא גוי מחוץ לתחום צריך להמתין בכדי שיעשו מביא הרמ"א ויש אומרים דאין הלילה עולה מן החשבון, ומבאר המשנ"ב לפי שאין רגילות להביא בלילה ממקום רחוק.
ומבואר שיש חולקים דס"ל שגם הלילה עולה בחשבון, וא"כ ה"ה בענינו על אף שאין רגילות לאסוף אנשים כדי שיעשו תשליך במוצאי ר"ה יהיה מותר.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
עי' ארחות שבת פכ"ג סל"ז, ובספכ"ה, ויל"ע אם הוא כ"כ ברור ששייך לומר דליכא בזה 'בכדי שיעשו'.
 
חלק עליון תַחתִית