תפילת שחרית אחרי זמנה

לומד טוב

משתמש רגיל
ברצוני לשאול: מהם המקורות להתיר להתפלל שחרית אחרי ארבע שעות מהנץ
(יצויין שאני ברצוני לתקוף את אלה שמתתפללים אחרי הזמן אלא רק לדעת את המקורות)
 

סבא

משתמש ותיק
אשל אברהם סימן נ"ח סעיף א'
כעת אני סומך את עצמי אודות זמן קר"ש על זמן שהציבור מתפללים מצד מה שאמרו חז"ל [פסחים סו, א] הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ולגבי ההיא דשם יש דררא דמצוה דאורייתא ואיסורים חמורים, וגם שם בירושלים בזמן הקרבת הפסח לא היו כל עם בני ישראל שם כי הרבה נשארו בחוץ לארץ ולא עלו כלל בשעת בנין שני כידוע, ומהדרים בארץ ישראל נשארו הרבה שלא עלו לעשות הפסח על ידי כמה סיבות ומניעות, ואותן שהיה עליהם השאלה שם ששכחו להביא סכין מערב שבת פשיטא שהם מיעוטא דמעוטא גם משבט אחד, ועם בני ישראל זריזים להביא סכין מע"ש וזעיר שם מי שישכח על ידי איזה טרדא ועל כל זה סמך את עצמו על מה שעם בני ישראל הם בני נביאים גם לגבי דבר הלכה. וכן הוא בזה שבזמן שבאים כל ציבור לביהכ"נ הק' לתפילה אז הוא הזמן בלי חשש העברת הזמן. וגם [highlight=yellow]חסידה[/highlight] בשמים ידעה עת בואה [א"ה לכאו' רמז לחסידים]. וכל קיבוץ קהלה בעם בני ישראל אין להרהר אחריהם שעוברים זמן תפילה ח"ו, וגם שיש עצה לקרות קר"ש כוותיקון תיכף קומה ממטתן בזמן שיש שעת לקרות ק"ש נכון לקרות. על כל זה כבר ידוע על פי אומדנא וידיעה במקצת שרוב המון העם אינם קורים עד בואם לביהכ"נ הק' ועל ידי זה נכון לסמוך את עצמו על זמן קהלה של הקיבוץ:
 

סבא

משתמש ותיק
יש גם את תמלול השיחה בין הרבי מאמשינוב להרב מורגנשטרן, שמדברים שם על ההיתר בזה, [אולי יש למאן דהו, ויוכל להעלותו].
 

י.א.ל

משתמש ותיק
סבא אמר:
אשל אברהם סימן נ"ח סעיף א'
כעת אני סומך את עצמי אודות זמן קר"ש על זמן שהציבור מתפללים מצד מה שאמרו חז"ל [פסחים סו, א] הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ולגבי ההיא דשם יש דררא דמצוה דאורייתא ואיסורים חמורים, וגם שם בירושלים בזמן הקרבת הפסח לא היו כל עם בני ישראל שם כי הרבה נשארו בחוץ לארץ ולא עלו כלל בשעת בנין שני כידוע, ומהדרים בארץ ישראל נשארו הרבה שלא עלו לעשות הפסח על ידי כמה סיבות ומניעות, ואותן שהיה עליהם השאלה שם ששכחו להביא סכין מערב שבת פשיטא שהם מיעוטא דמעוטא גם משבט אחד, ועם בני ישראל זריזים להביא סכין מע"ש וזעיר שם מי שישכח על ידי איזה טרדא ועל כל זה סמך את עצמו על מה שעם בני ישראל הם בני נביאים גם לגבי דבר הלכה. וכן הוא בזה שבזמן שבאים כל ציבור לביהכ"נ הק' לתפילה אז הוא הזמן בלי חשש העברת הזמן. וגם [highlight=yellow]חסידה[/highlight] בשמים ידעה עת בואה [א"ה לכאו' רמז לחסידים]. וכל קיבוץ קהלה בעם בני ישראל אין להרהר אחריהם שעוברים זמן תפילה ח"ו, וגם שיש עצה לקרות קר"ש כוותיקון תיכף קומה ממטתן בזמן שיש שעת לקרות ק"ש נכון לקרות. על כל זה כבר ידוע על פי אומדנא וידיעה במקצת שרוב המון העם אינם קורים עד בואם לביהכ"נ הק' ועל ידי זה נכון לסמוך את עצמו על זמן קהלה של הקיבוץ:
תמוה התשובה של כבודו מה כתוב בשו''ע ?פט א' ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע'פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפילה יש לו ,
ואחר חצות אסור לו להתפלל עוד שחרית ,לא שייך כאן אף אחד כבודו במקומו עם תואר כזה ואחר שיורה אחרת ממה שכתב שו'ע !!!
 

סבא

משתמש ותיק
אינני מתערב בעניינים שאיני שייך להם, @לומד טוב ביקש חומר, והעלתיו,
כמובן שאני לעצמי הולך בדרך הישנה, כיוון שאבותי לא שינו לדרך החסידות, ולכן פטור אני מלדון בשאלה זו במה שנוגע לעצמי, ולגבי המחלוקת, הלא כל רבותי נמנו וגמרו שאין מקום עוד למחלוקת בימינו [ואני זוכר כמה כעס הרב שך כשאמרו שמלחמתו בחסידות ידועה, היינו משום שלוחם עם החסידים בכלל, כמדומני שאמר שאינו מוחל על האשמה זאת].
אגב, ראיתי בערב שבועות עלון של ה"פרושים" [ירושלמים דרך הגר"א] שם דברו על ברכת אהבה רבה, והביא מקור מה...שפת אמת!
אם כבר אתחלתא דגאולה, אולי כאן היא מתחילה... [כמובן לא ברצינות].
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.
עכ"פ @לומד טוב כתב שהוא לא רוצה לתקוף וכו', לכן נכבד את רצונו, אבל אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
 

סבא

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
כמדומני שלאחרונה הגענו כאן בפורום לבגרות רגשית, ואנו מסוגלים להכיל גם דברים עדינים ונתונים במחלוקת [הכוונה בין החרדים לדבר ה', ולא דברים מן החוץ], ולדבר עליהם באופן ענייני ומתוך כבוד הדדי, אז חבל א"כ לברוח מדברים כל כך יסודיים ומעניינים.
כמובן שהכוונה רק למחלוקות של פעם, מחלוקות עכשויות [וכל אחד מבין למה הכוונה] מלוות במידי הרבה אמוציות, ולא שייך לנהלם באופן רגוע.
 

אלימיר

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ל
 

י.א.ל

משתמש ותיק
לא זכו הלומדים להבין האם יש מקור הלכתי שמתיר לאחר זמן תפילה או לא ??
נראה שאף אחד לא הביא מקור אמין הלכתי ולא מעשיות כאלה ואחרות [בלי קשר לגדולת המסופרים ]
בשוע כתוב שאסור לאחר יותר מחצות היום מי שנוהג כך לא אין לא שום היתר נקודה [בלי רגשיות כמובן] ועד הזמן שאחרי ד' שעות גם אסור לאחר ומבואר שם שאין ל ו שכר תפילה בזמנה .!!!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
יושבי יעבץ אמר:
ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ל

עצם הביאור קשה מאד.
זאת מלבד החילוק הפשוט -הבא מן הדרך, פטור להתפלל, ואילו בנידו"ז היו מתפללים בעיכוב שעות אחדות לאחר הזמן (והוי ב"ל) זאת רק הערה קטנה, עצם הדמוי הוא קשה מאד. ואך מפני כבודם של הנ"ל לא כדאי להוסיף בזה עוד.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
י.א.ל אמר:
לא זכו הלומדים להבין האם יש מקור הלכתי שמתיר לאחר זמן תפילה או לא ??
נראה שאף אחד לא הביא מקור אמין הלכתי ולא מעשיות כאלה ואחרות [בלי קשר לגדולת המסופרים ]
בשוע כתוב שאסור לאחר יותר מחצות היום מי שנוהג כך לא אין לא שום היתר נקודה [בלי רגשיות כמובן] ועד הזמן שאחרי ד' שעות גם אסור לאחר ומבואר שם שאין ל ו שכר תפילה בזמנה .!!!
אל תצפה למקור.
מקסימום תשובה שתקבל בזה, שבכדי להבין את דרכי החסידות צריך הקדמות נוספות וכו'.
 

אלימיר

משתמש ותיק
[float=left]עוד מעט וסקלוני... אבל שמעתי מהרב מתתיהו שטיגל מבני ברק, שבצעירותו דיברו הוא ועוד כמה בחורים עם מרן החזו"א, ובאמצע היה צריך לאכול פרי [כמדומני אמר תפוח] ונטלו לברך עליו וניסה להתרכז כדי לברך, ומשלא הצליח אמר איני יכול לברך ואכל בלא ברכה, הבאתי זאת כמקור לכך שגם היום שייך מי שידון בעצמו שמחמת חוסר יישוב הדעת פטור הוא מתפילה וזה הרי מבואר בגמ' שיש כזה דבר [ועל ברכה זה חידוש כי אינו כעומד לפני המלך].[/float]
אכן למי שאינו מכווין בלא"ה, לא שמענו כאן באשכול עדיין תירוץ.
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
יושבי יעבץ אמר:
אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף אחד לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
כמדומני שלאחרונה הגענו כאן בפורום לבגרות רגשית, ואנו מסוגלים להכיל גם דברים עדינים ונתונים במחלוקת [הכוונה בין החרדים לדבר ה', ולא דברים מן החוץ], ולדבר עליהם באופן ענייני ומתוך כבוד הדדי, אז חבל א"כ לברוח מדברים כל כך יסודיים ומעניינים.
כמובן שהכוונה רק למחלוקות של פעם, מחלוקות עכשויות [וכל אחד מבין למה הכוונה] מלוות במידי הרבה אמוציות, ולא שייך לנהלם באופן רגוע.
כבר זכינו לאשכולות שננעלו
בענייני העופות -בראקל.
בעניין יום הדין על התורה, היה צורך בהפוגה.
פה השאלה היא גסה מאוד, האם מעשי הצדיקים הקדמונים (והעכשוויים, השמות שמורים במערכת) היו לרצון לפני ה', או ש...
קשה מאוד ללכת פה בדרך המיצוע.
וצד אחד יביא ראיות לשיטתו, והצד השני יאמר - אין זכות לדבר על זה.
וכמובן נכנס לויכוח - ממה אפשר להביא ראיות, ומה נקראת ראיה.
על מה אפשר לדון ומה 'טאבו'
לכן המלצתי את שהמלצתי.
אפשר לפתוח אשכול בנושא - ולכתוב בכותרת - לבעלי לב חזק, וכ"א יכתוב את שבדעתו.
אני משער שזה יהיה מגוון...
ומהר מאוד האשכול יינעל...

נ.ב. אתה יכול לעקוב אחריי שאני מחבב את הויכוחים הללו, ובכל זאת...
 

אלימיר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
משה הלוי-שחור אמר:
יושבי יעבץ אמר:
ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ל

עצם הביאור קשה מאד.
זאת מלבד החילוק הפשוט -הבא מן הדרך, פטור להתפלל, ואילו בנידו"ז היו מתפללים בעיכוב שעות אחדות לאחר הזמן (והוי ב"ל) זאת רק הערה קטנה, עצם הדמוי הוא קשה מאד. ואך מפני כבודם של הנ"ל לא כדאי להוסיף בזה עוד.
הדימוי הוא - מי שאין דעתו מיושבת לכמה ימים [כמו בגמ'] פטור לכמה ימים ומי שלשעה פטור לשעה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
[float=left]עוד מעט וסקלוני... אבל שמעתי מהרב מתתיהו שטיגל מבני ברק, שבצעירותו דיברו הוא ועוד כמה בחורים עם מרן החזו"א, ובאמצע היה צריך לאכול פרי [כמדומני אמר תפוח] ונטלו לברך עליו וניסה להתרכז כדי לברך, ומשלא הצליח אמר איני יכול לברך ואכל בלא ברכה, הבאתי זאת כמקור לכך שגם היום שייך מי שידון בעצמו שמחמת חוסר יישוב הדעת פטור הוא מתפילה וזה הרי מבואר בגמ' שיש כזה דבר [ועל ברכה זה חידוש כי אינו כעומד לפני המלך].[/float]
אכן למי שאינו מכווין בלא"ה, לא שמענו כאן באשכול עדיין תירוץ.
לזה צריך מקור ממרן החזו"א..
אולם לדמות בא בדרך..אתה יודע בזמנם מהי דרך..לזמן תפילה וכוונה, יש כאן מרחק גדול...
וביותר מה שמצינו מושג בגמ' על "חוסר יישוב הדעת" שפטור, לא שמותר לברך ברכה לבטלה. כך שם, וגם בנידו"ד אליבא דהשו"ע...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
משה הלוי-שחור אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
עצם הביאור קשה מאד.
זאת מלבד החילוק הפשוט -הבא מן הדרך, פטור להתפלל, ואילו בנידו"ז היו מתפללים בעיכוב שעות אחדות לאחר הזמן (והוי ב"ל) זאת רק הערה קטנה, עצם הדמוי הוא קשה מאד. ואך מפני כבודם של הנ"ל לא כדאי להוסיף בזה עוד.
הדימוי הוא - מי שאין דעתו מיושבת לכמה ימים [כמו בגמ'] פטור לכמה ימים ומי שלשעה פטור לשעה.
אם כדבריך הדימוי לא מוצלח.
בגמ' מבואר שפטור, לא כתוב כיון שאינו מיושב הרי שמותר לו לברך לאח"ז ברכה לבטלה. ובנידו"ד ב"ל לד' השו"ע..
 

לומד טוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
סבא אמר:
כעת מצאתי את התמלול, ויש שם הרבה חומר מעניין בעניין זה.
תודה רבה
אבל שם הוא אומר שהם ראו בנבואה שהם צריכים להתפלל מאוחר
אז משמע שלהם יש היתר מיוחד
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
סבא אמר:
כעת מצאתי את התמלול, ויש שם הרבה חומר מעניין בעניין זה.
תודה רבה
אבל שם הוא אומר שהם ראו בנבואה שהם צריכים להתפלל מאוחר
אז משמע שלהם יש היתר מיוחד
קשה לומר שגדולים הנ"ל ביססו דבריהם עפ"י הנבואה זאת לאור דברי הרמב"ם פ"ט מהל' יסודי התורה ה"א בזה"ל-
דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש אל ויכזב:
 

לומד טוב

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושבי יעבץ אמר:
ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואיל ובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.
עכ"פ @לומד טוב כתב שהוא לא רוצה לתקוף וכו', לכן נכבד את רצונו, אבל אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
אני פתחתי את האשכול הזה מפני שרציתי לדעת את המקור לכך כדי לדון אותם לכף זכות וראיה לכך היא שנמנתי מלכתוב ציבור מסוים
תודה רבה לכל המגיבים בעניין (זה לא אומר שצריך להפסיק את הדיון)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
י.א.ל אמר:
לא זכו הלומדים להבין האם יש מקור הלכתי שמתיר לאחר זמן תפילה או לא ??
נראה שאף אחד לא הביא מקור אמין הלכתי ולא מעשיות כאלה ואחרות [בלי קשר לגדולת המסופרים ]
בשוע כתוב שאסור לאחר יותר מחצות היום מי שנוהג כך לא אין לא שום היתר נקודה [בלי רגשיות כמובן] ועד הזמן שאחרי ד' שעות גם אסור לאחר ומבואר שם שאין ל ו שכר תפילה בזמנה .!!!
ברשותך נתקן מה שכתבת, אחר ד' שעות כתוב בשו"ע שהמברך בשם ומלכות הוי ברכה לבטלה, ולא רק איבוד שכר התפילה בזמנה. ולגבי ק"ש קורא בלא ברכותיה כל היום.

שו"ע אורח חיים - סימן נח
(ו) אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום:

וכתב שם המ"ב ס"ק כו בזה"ל-
עברה שעה ד' - אפילו נאנס אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך הוי ברכה לבטלה ועיין בביאור הלכה:

ובענין חסרון ישוב הדעת עמש"כ בשו"ע סי' ע' ס"ג בזה"ל-
הכונס את הבתולה פטור מק"ש ג' ימים אם לא עשה מעשה, מפני שהוא טרוד טרדת מצוה. והני מילי בזמן הראשונים, אבל עכשיו שגם שאר בני אדם אינם מכוונים כראוי, גם הכונס את הבתולה קורא:
 

אור זרוע

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
עברה שעה ד' - אפילו נאנס אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך הוי ברכה לבטלה ועיין בביאור הלכה:
וזה לשונו:
קוראה בלא ברכותי' - עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הדברים נכתבו על ד' השו"ע שהזכיר ר' י.א.ל לדברי השו"ע, ולרוב האחרונים, הוי ברכה לבטלה.
ומה שלא יהיה גם לשי' שהתירו הוי בדיעבד גדול ודאי לא לכתחילה. ובפרט בספק ברכות נקוט להאי כללא סב"ל.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בפסקי תשובות נח, יב כתב וז"ל:
סעי' ו', שו"ע: ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. ועיין משנ"ב וביה"ל. ונהוג[sup][94][/sup] עלמא להקל בדיעבד ולקראה בברכותיה עד חצות היום, כשם שהקילו לענין תפילה בדיעבד להתפלל עד חצות היום וכדאיתא בשו"ע (סימן פ"ט סעי' א'),
ובהערה 94 כתב וז"ל:
כ"כ בקצוה"ש סי' י"ט סקל"ד, והיינו אפילו שלא במקום אונס (אלא שמאד מאד צריך להתרחק מכך וגם עקב זמן תפילה, וכדלקמן סי' פ"ט אות ז'), וכדעת החתם סופר בהגהותיו על שו"ע הכא ותשו' משכנות יעקב סי' ע"ז (המוזכר בביה"ל) והצמח צדק (על משניות ברכות פ"א מ"ב), וכן כתבו להכריע החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"א, שלחן הטהור סעי' ד', שו"ת רב פעלים ח"ב י"ב ושכן עפ"י האריז"ל דק"ש וברכותיה ותפילת שמו"ע חד דינא אית להו, תשו' הגרי"ח זוננפלד סי' כ"ג, שו"ת ארץ צבי ח"א סי' ל"ו, שו"ת התעורות תשובה סוף חלק ג' בהע' לסי' זה עפ"י החתם סופר הנ"ל, שו"ת חקל יצחק סי' ט', הליכות שלמה פרק ז' אות ט"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, פסקי דברי יהושע (אהרנברג) בהגהותיו על שו"ע הכא, ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' י' דגם השו"ע ושו"ע הרב סעי' י' המתיקו מעט הענין מדלא העתיקו דברי הרא"ש והטור שיש בו משום ברכה לבטלה, לכן אין לגעור ולהקפיד על הנוהגין כן בדיעבד. ומאידך באשל אברהם בוטשאטש מחמיר בזה כסתימת השו"ע והפוסקים (ורק לענין אם התחיל בתוך הזמן כותב שרשאי לגמור הברכה, עיין שם, אמנם במהדו"ק מיקל טפי, כהפר"ח), וכן כתבו להחמיר בזה ערוה"ש סעי' י"ח, עוד יוסף חי פ' וארא אות י"ז (וסותר עצמו מתשובות רב פעלים הנ"ל), כה"ח סקכ"ה (שיאמר הברכות בלא שם ומלכות), שו"ת אור לציון ח"ב פרק ו' אות ד'.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
בפסקי תשובות נח, יב כתב וז"ל:
סעי' ו', שו"ע: ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. ועיין משנ"ב וביה"ל. ונהוג[sup][94][/sup] עלמא להקל בדיעבד ולקראה בברכותיה עד חצות היום, כשם שהקילו לענין תפילה בדיעבד להתפלל עד חצות היום וכדאיתא בשו"ע (סימן פ"ט סעי' א'),
ובהערה 94 כתב וז"ל:
כ"כ בקצוה"ש סי' י"ט סקל"ד, והיינו אפילו שלא במקום אונס (אלא שמאד מאד צריך להתרחק מכך וגם עקב זמן תפילה, וכדלקמן סי' פ"ט אות ז'), וכדעת החתם סופר בהגהותיו על שו"ע הכא ותשו' משכנות יעקב סי' ע"ז (המוזכר בביה"ל) והצמח צדק (על משניות ברכות פ"א מ"ב), וכן כתבו להכריע החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"א, שלחן הטהור סעי' ד', שו"ת רב פעלים ח"ב י"ב ושכן עפ"י האריז"ל דק"ש וברכותיה ותפילת שמו"ע חד דינא אית להו, תשו' הגרי"ח זוננפלד סי' כ"ג, שו"ת ארץ צבי ח"א סי' ל"ו, שו"ת התעורות תשובה סוף חלק ג' בהע' לסי' זה עפ"י החתם סופר הנ"ל, שו"ת חקל יצחק סי' ט', הליכות שלמה פרק ז' אות ט"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, פסקי דברי יהושע (אהרנברג) בהגהותיו על שו"ע הכא, ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' י' דגם השו"ע ושו"ע הרב סעי' י' המתיקו מעט הענין מדלא העתיקו דברי הרא"ש והטור שיש בו משום ברכה לבטלה, לכן אין לגעור ולהקפיד על הנוהגין כן בדיעבד. ומאידך באשל אברהם בוטשאטש מחמיר בזה כסתימת השו"ע והפוסקים (ורק לענין אם התחיל בתוך הזמן כותב שרשאי לגמור הברכה, עיין שם, אמנם במהדו"ק מיקל טפי, כהפר"ח), וכן כתבו להחמיר בזה ערוה"ש סעי' י"ח, עוד יוסף חי פ' וארא אות י"ז (וסותר עצמו מתשובות רב פעלים הנ"ל), כה"ח סקכ"ה (שיאמר הברכות בלא שם ומלכות), שו"ת אור לציון ח"ב פרק ו' אות ד'.

א. ונהוג עלמא?
ב. לא זכתי להבין אם כך מדוע נרעשו "המאור ושמש", "ארון העדות", "מי השילוח", "ר' בונים מפשיסחה", "נועם מגדים", "והגאון מטשעכנאוו" ועוד (העלה את הדברים ר' @סבא) וצ"ב.
 
חלק עליון תַחתִית