תמוה התשובה של כבודו מה כתוב בשו''ע ?פט א' ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע'פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפילה יש לו ,סבא אמר:אשל אברהם סימן נ"ח סעיף א'
כעת אני סומך את עצמי אודות זמן קר"ש על זמן שהציבור מתפללים מצד מה שאמרו חז"ל [פסחים סו, א] הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ולגבי ההיא דשם יש דררא דמצוה דאורייתא ואיסורים חמורים, וגם שם בירושלים בזמן הקרבת הפסח לא היו כל עם בני ישראל שם כי הרבה נשארו בחוץ לארץ ולא עלו כלל בשעת בנין שני כידוע, ומהדרים בארץ ישראל נשארו הרבה שלא עלו לעשות הפסח על ידי כמה סיבות ומניעות, ואותן שהיה עליהם השאלה שם ששכחו להביא סכין מערב שבת פשיטא שהם מיעוטא דמעוטא גם משבט אחד, ועם בני ישראל זריזים להביא סכין מע"ש וזעיר שם מי שישכח על ידי איזה טרדא ועל כל זה סמך את עצמו על מה שעם בני ישראל הם בני נביאים גם לגבי דבר הלכה. וכן הוא בזה שבזמן שבאים כל ציבור לביהכ"נ הק' לתפילה אז הוא הזמן בלי חשש העברת הזמן. וגם [highlight=yellow]חסידה[/highlight] בשמים ידעה עת בואה [א"ה לכאו' רמז לחסידים]. וכל קיבוץ קהלה בעם בני ישראל אין להרהר אחריהם שעוברים זמן תפילה ח"ו, וגם שיש עצה לקרות קר"ש כוותיקון תיכף קומה ממטתן בזמן שיש שעת לקרות ק"ש נכון לקרות. על כל זה כבר ידוע על פי אומדנא וידיעה במקצת שרוב המון העם אינם קורים עד בואם לביהכ"נ הק' ועל ידי זה נכון לסמוך את עצמו על זמן קהלה של הקיבוץ:
כמדומני שלאחרונה הגענו כאן בפורום לבגרות רגשית, ואנו מסוגלים להכיל גם דברים עדינים ונתונים במחלוקת [הכוונה בין החרדים לדבר ה', ולא דברים מן החוץ], ולדבר עליהם באופן ענייני ומתוך כבוד הדדי, אז חבל א"כ לברוח מדברים כל כך יסודיים ומעניינים.יושבי יעבץ אמר:אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ליושבי יעבץ אמר:ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
משה הלוי-שחור אמר:כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ליושבי יעבץ אמר:ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
אל תצפה למקור.י.א.ל אמר:לא זכו הלומדים להבין האם יש מקור הלכתי שמתיר לאחר זמן תפילה או לא ??
נראה שאף אחד לא הביא מקור אמין הלכתי ולא מעשיות כאלה ואחרות [בלי קשר לגדולת המסופרים ]
בשוע כתוב שאסור לאחר יותר מחצות היום מי שנוהג כך לא אין לא שום היתר נקודה [בלי רגשיות כמובן] ועד הזמן שאחרי ד' שעות גם אסור לאחר ומבואר שם שאין ל ו שכר תפילה בזמנה .!!!
כבר זכינו לאשכולות שננעלוסבא אמר:כמדומני שלאחרונה הגענו כאן בפורום לבגרות רגשית, ואנו מסוגלים להכיל גם דברים עדינים ונתונים במחלוקת [הכוונה בין החרדים לדבר ה', ולא דברים מן החוץ], ולדבר עליהם באופן ענייני ומתוך כבוד הדדי, אז חבל א"כ לברוח מדברים כל כך יסודיים ומעניינים.יושבי יעבץ אמר:אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף אחד לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
כמובן שהכוונה רק למחלוקות של פעם, מחלוקות עכשויות [וכל אחד מבין למה הכוונה] מלוות במידי הרבה אמוציות, ולא שייך לנהלם באופן רגוע.
הדימוי הוא - מי שאין דעתו מיושבת לכמה ימים [כמו בגמ'] פטור לכמה ימים ומי שלשעה פטור לשעה.הפקדתי שומרים אמר:משה הלוי-שחור אמר:כך ביאר האמשינובר רבי בשיחה המתומללת הנ"ליושבי יעבץ אמר:ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - [highlight=yellow]שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואילובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.[/highlight]
עצם הביאור קשה מאד.
זאת מלבד החילוק הפשוט -הבא מן הדרך, פטור להתפלל, ואילו בנידו"ז היו מתפללים בעיכוב שעות אחדות לאחר הזמן (והוי ב"ל) זאת רק הערה קטנה, עצם הדמוי הוא קשה מאד. ואך מפני כבודם של הנ"ל לא כדאי להוסיף בזה עוד.
לזה צריך מקור ממרן החזו"א..משה הלוי-שחור אמר:[float=left]עוד מעט וסקלוני... אבל שמעתי מהרב מתתיהו שטיגל מבני ברק, שבצעירותו דיברו הוא ועוד כמה בחורים עם מרן החזו"א, ובאמצע היה צריך לאכול פרי [כמדומני אמר תפוח] ונטלו לברך עליו וניסה להתרכז כדי לברך, ומשלא הצליח אמר איני יכול לברך ואכל בלא ברכה, הבאתי זאת כמקור לכך שגם היום שייך מי שידון בעצמו שמחמת חוסר יישוב הדעת פטור הוא מתפילה וזה הרי מבואר בגמ' שיש כזה דבר [ועל ברכה זה חידוש כי אינו כעומד לפני המלך].[/float]
אכן למי שאינו מכווין בלא"ה, לא שמענו כאן באשכול עדיין תירוץ.
אם כדבריך הדימוי לא מוצלח.משה הלוי-שחור אמר:הדימוי הוא - מי שאין דעתו מיושבת לכמה ימים [כמו בגמ'] פטור לכמה ימים ומי שלשעה פטור לשעה.הפקדתי שומרים אמר:עצם הביאור קשה מאד.
זאת מלבד החילוק הפשוט -הבא מן הדרך, פטור להתפלל, ואילו בנידו"ז היו מתפללים בעיכוב שעות אחדות לאחר הזמן (והוי ב"ל) זאת רק הערה קטנה, עצם הדמוי הוא קשה מאד. ואך מפני כבודם של הנ"ל לא כדאי להוסיף בזה עוד.
תודה רבהסבא אמר:כעת מצאתי את התמלול, ויש שם הרבה חומר מעניין בעניין זה.
קשה לומר שגדולים הנ"ל ביססו דבריהם עפ"י הנבואה זאת לאור דברי הרמב"ם פ"ט מהל' יסודי התורה ה"א בזה"ל-לומד טוב אמר:תודה רבהסבא אמר:כעת מצאתי את התמלול, ויש שם הרבה חומר מעניין בעניין זה.
אבל שם הוא אומר שהם ראו בנבואה שהם צריכים להתפלל מאוחר
אז משמע שלהם יש היתר מיוחד
אני פתחתי את האשכול הזה מפני שרציתי לדעת את המקור לכך כדי לדון אותם לכף זכות וראיה לכך היא שנמנתי מלכתוב ציבור מסויםיושבי יעבץ אמר:ראיתי ספיר לבעל 'קשר של תפילין' אינני זוכר את שם הספר, הוא חסיד - כמדומה רחמסטריוקא.
והוא כותב שם לפרש את דרך רבותיו - שבאמת הצדיקים הקדמונים היו פטורים מן התפילה, משום שבזמנה לא היו יכולים לכוין, ואיתא בעירובין פרק הדר שהבא מן הדרך ג' ימים פטור להתפלל - מפני שאין יכול ליישב את דעתו, וגם אותם צדיקים היו פטורים הואיל ובזמנה לא היו יכולים ליישב דעתם מפני גודל כוונתם, וע"כ התפללו אחר הזמן.
עכ"פ @לומד טוב כתב שהוא לא רוצה לתקוף וכו', לכן נכבד את רצונו, אבל אמליץ להפסיק את הדיון באשכול זה - מפני ש'עצור במילין לא אוכל' ואף לא רוצה שנכנס כאן לסחרור...
ברשותך נתקן מה שכתבת, אחר ד' שעות כתוב בשו"ע שהמברך בשם ומלכות הוי ברכה לבטלה, ולא רק איבוד שכר התפילה בזמנה. ולגבי ק"ש קורא בלא ברכותיה כל היום.י.א.ל אמר:לא זכו הלומדים להבין האם יש מקור הלכתי שמתיר לאחר זמן תפילה או לא ??
נראה שאף אחד לא הביא מקור אמין הלכתי ולא מעשיות כאלה ואחרות [בלי קשר לגדולת המסופרים ]
בשוע כתוב שאסור לאחר יותר מחצות היום מי שנוהג כך לא אין לא שום היתר נקודה [בלי רגשיות כמובן] ועד הזמן שאחרי ד' שעות גם אסור לאחר ומבואר שם שאין ל ו שכר תפילה בזמנה .!!!
וזה לשונו:הפקדתי שומרים אמר:עברה שעה ד' - אפילו נאנס אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך הוי ברכה לבטלה ועיין בביאור הלכה:
קוראה בלא ברכותי' - עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות.
ובהערה 94 כתב וז"ל:סעי' ו', שו"ע: ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. ועיין משנ"ב וביה"ל. ונהוג[sup][94][/sup] עלמא להקל בדיעבד ולקראה בברכותיה עד חצות היום, כשם שהקילו לענין תפילה בדיעבד להתפלל עד חצות היום וכדאיתא בשו"ע (סימן פ"ט סעי' א'),
כ"כ בקצוה"ש סי' י"ט סקל"ד, והיינו אפילו שלא במקום אונס (אלא שמאד מאד צריך להתרחק מכך וגם עקב זמן תפילה, וכדלקמן סי' פ"ט אות ז'), וכדעת החתם סופר בהגהותיו על שו"ע הכא ותשו' משכנות יעקב סי' ע"ז (המוזכר בביה"ל) והצמח צדק (על משניות ברכות פ"א מ"ב), וכן כתבו להכריע החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"א, שלחן הטהור סעי' ד', שו"ת רב פעלים ח"ב י"ב ושכן עפ"י האריז"ל דק"ש וברכותיה ותפילת שמו"ע חד דינא אית להו, תשו' הגרי"ח זוננפלד סי' כ"ג, שו"ת ארץ צבי ח"א סי' ל"ו, שו"ת התעורות תשובה סוף חלק ג' בהע' לסי' זה עפ"י החתם סופר הנ"ל, שו"ת חקל יצחק סי' ט', הליכות שלמה פרק ז' אות ט"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, פסקי דברי יהושע (אהרנברג) בהגהותיו על שו"ע הכא, ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' י' דגם השו"ע ושו"ע הרב סעי' י' המתיקו מעט הענין מדלא העתיקו דברי הרא"ש והטור שיש בו משום ברכה לבטלה, לכן אין לגעור ולהקפיד על הנוהגין כן בדיעבד. ומאידך באשל אברהם בוטשאטש מחמיר בזה כסתימת השו"ע והפוסקים (ורק לענין אם התחיל בתוך הזמן כותב שרשאי לגמור הברכה, עיין שם, אמנם במהדו"ק מיקל טפי, כהפר"ח), וכן כתבו להחמיר בזה ערוה"ש סעי' י"ח, עוד יוסף חי פ' וארא אות י"ז (וסותר עצמו מתשובות רב פעלים הנ"ל), כה"ח סקכ"ה (שיאמר הברכות בלא שם ומלכות), שו"ת אור לציון ח"ב פרק ו' אות ד'.
אור זרוע אמר:בפסקי תשובות נח, יב כתב וז"ל:ובהערה 94 כתב וז"ל:סעי' ו', שו"ע: ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום. ועיין משנ"ב וביה"ל. ונהוג[sup][94][/sup] עלמא להקל בדיעבד ולקראה בברכותיה עד חצות היום, כשם שהקילו לענין תפילה בדיעבד להתפלל עד חצות היום וכדאיתא בשו"ע (סימן פ"ט סעי' א'),כ"כ בקצוה"ש סי' י"ט סקל"ד, והיינו אפילו שלא במקום אונס (אלא שמאד מאד צריך להתרחק מכך וגם עקב זמן תפילה, וכדלקמן סי' פ"ט אות ז'), וכדעת החתם סופר בהגהותיו על שו"ע הכא ותשו' משכנות יעקב סי' ע"ז (המוזכר בביה"ל) והצמח צדק (על משניות ברכות פ"א מ"ב), וכן כתבו להכריע החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"א, שלחן הטהור סעי' ד', שו"ת רב פעלים ח"ב י"ב ושכן עפ"י האריז"ל דק"ש וברכותיה ותפילת שמו"ע חד דינא אית להו, תשו' הגרי"ח זוננפלד סי' כ"ג, שו"ת ארץ צבי ח"א סי' ל"ו, שו"ת התעורות תשובה סוף חלק ג' בהע' לסי' זה עפ"י החתם סופר הנ"ל, שו"ת חקל יצחק סי' ט', הליכות שלמה פרק ז' אות ט"ו בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, פסקי דברי יהושע (אהרנברג) בהגהותיו על שו"ע הכא, ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' י' דגם השו"ע ושו"ע הרב סעי' י' המתיקו מעט הענין מדלא העתיקו דברי הרא"ש והטור שיש בו משום ברכה לבטלה, לכן אין לגעור ולהקפיד על הנוהגין כן בדיעבד. ומאידך באשל אברהם בוטשאטש מחמיר בזה כסתימת השו"ע והפוסקים (ורק לענין אם התחיל בתוך הזמן כותב שרשאי לגמור הברכה, עיין שם, אמנם במהדו"ק מיקל טפי, כהפר"ח), וכן כתבו להחמיר בזה ערוה"ש סעי' י"ח, עוד יוסף חי פ' וארא אות י"ז (וסותר עצמו מתשובות רב פעלים הנ"ל), כה"ח סקכ"ה (שיאמר הברכות בלא שם ומלכות), שו"ת אור לציון ח"ב פרק ו' אות ד'.