מיהו הקליר?

י.א.ל

משתמש ותיק
תו' במגילה יג מביאים בתוך דבריהם כי אליעזר הקליר [אולי אלעזר]הוא בנו של רשב'י ,וכן מביא רבנו הב'ח {באו'ח סח לענין האם לומר הקרוב'ץ בתוך ברכות ק'ש,] שכך משמע מיקרא רבה [לא זכור לי כרגע המקור] האם ידועים למי מכם מי החולקים עליהם ? ומי היה אליעזר הקליר מחבר הפיוטים קינות הנודע?
 

אוריאל

משתמש ותיק
אם יש בהישג ידך את המחזור המפורש שהוציא הרב וינגרטן מירושלים, תסתכל שם [בחלק של ראש השנה], במבוא, הוא מאריך בזה הרבה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
השמיטו שם את אשר השיבו הגאון רעק"א וכן הגאון בעל השו"ת תשובה מאהבה, על השגות האבן עזרא.
 

יעבץ

משתמש ותיק
"להשמיט" נשמע כאילו חתכו איזה מאמר באמצע. ס"ה הביאו כמה התייחסויות בודדות, ולא התיימרו להקיף הכל.
אדרבה, תעלה לפה את התשובות ונחכים מהם.
 

אוריאל

משתמש ותיק
@יעבץ אתה צודק. אבל מבלי שיישמע כאילו טענתי כלפיהם משהו שאינו כהוגן, כוונתי שלהביא את השגות האבן עזרא על הקליר מבלי להביא את התייחסות הגרע"א ורבי אלעזר פלעקלס זה מאד חסר מן הספר
אעלה בהמשך, אם לא יקדימו אותי
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
י.א.ל אמר:
תו' במגילה יג מביאים בתוך דבריהם כי אליעזר הקליר [אולי אלעזר]הוא בנו של רשב'י ,וכן מביא רבנו הב'ח {באו'ח סח לענין האם לומר הקרוב'ץ בתוך ברכות ק'ש,] שכך משמע מיקרא רבה [לא זכור לי כרגע המקור] האם ידועים למי מכם מי החולקים עליהם ? ומי היה אליעזר הקליר מחבר הפיוטים קינות הנודע?
כונתך לתוס' בחגיגה יג. כמו שמציינים וז"ל-
תוספות חגיגה דף יג/א
ורגלי החיות כנגד כולם - יש מגיהין בקדושתא שיסד הקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכסא כף רגל חמש מאות וחמש עשרה ומוחקים הוי"ו ואומרים כי כן עולה לפי חשבון שבכאן למנין ז' רקיעים וח' אוירים הוא ט"ו פעמים ת"ק והיינו מנין ישרה ש"ר ת"ק וי"ה לסימנא שכן עולה ט"ו פעמים כך ומיהו בחנם מחקוהו שיסד דבריו ע"פ הירושלמי דהרואה א"ר לוי מארץ ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה אמר ר' ברכיה ור' חלבו בש"ר (בא) סמוקה גדול מזה רגל אחד כמנין ישר"ה ראה כמה גבוה מעולמו כו' משמע כמנין שיסד ת"ק ט"ו וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש"ס שלנו כדי לאחוז שיטת הש"ס ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה ר"א ברבי שמעון דקרי עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן (ויקרא רבה פ"ל) ובימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
השמיטו שם את אשר השיבו הגאון רעק"א וכן הגאון בעל השו"ת תשובה מאהבה, על השגות האבן עזרא.
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?606074-21-700-0-1-512 -עמוד 25
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?606074-22-700-0-1-512 -עמוד 26
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?606074-23-700-0-1-512 -עמוד 27

להורדת כל המאמר בעניני פיוטי הושע"ר.(עיין במאמר המוצ"ב עמודים 25-27)

או לצפיה באוצר החכמה (מספר 22-25) גם לאורחים לא רשומים
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?606074&
 

יצחק

משתמש ותיק
העתקה מויקי'
מוצאו ותקופתו של הקליר היו שנויים במחלוקת. בימי הביניים היו שסברו שהוא מתקופת התנאים וזיהו אותו עם התנא רבי אלעזר ברבי שמעון, שעליו נאמר במדרש כי היה דרשן ופייטן[1][2] (לגרסה אחרת התנא רבי אלעזר בן ערך), גם המצטטים סברה זו רואים בה כאחת האפשרויות, ומוסיפים אפשרות נוספת שהוא חי לאחר חיתום התלמוד הירושלמי. בתקופת ההשכלה נטו לאחר את זמנו, וסברו שהוא בן המאה ה-10 או ה-11 באיטליה, ויש אף שזיהו את מקום מגוריו עם קליארי (Cagliari). בין הסבורים שהקליר הוא ר' אלעזר ברבי שמעון הוא האר"י הקדוש כאשר מביא בשמו תלמידו המהרח"ו בספר שער הכוונות: "שמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון. גם התוספות במסכת חגיגה דף י"ג ע"א מציינים שהוא התנא רבי אלעזר ברבי שמעון.

עם גילוי גניזת קהיר, ובהּ אוסף גדול של פיוטיו, התאפשר תיארוך מבוסס יותר. במערבית לראש השנה שחל להיות בשבת חתם בברכת גאולה כחתימה הבבלית 'גאל ישראל' (במקום נוסח ארץ ישראל לחתום 'צור ישראל וגואלו'), מה שמוכיח שזמנו מאוחר.[3] במקומו של הקליר כבר נהגו בשני ימים של ראש השנה[4] (במקום המנהג המוקדם יותר לחוג גם ר"ה רק ביום אחד[5]). וכבר נהגו לסיים מחזור קריאת התורה מדי שנה (במקום המחזור התלת שנתית הארץ ישראלי).[6]

העובדה שבפיוטיו יש אזכורים לשלטון הנוצרי בארץ ישראל, וגם לכיבוש הפרסי במאה ה-7,[7] אבל אין אזכורים לכיבוש הערבי (בשנת 638 לספירה), מוכיח שחי במאה ה-6 או בראשית המאה ה-7, אך בכל מקרה לא לאחר הכיבוש הערבי. בחלק מפיוטיו חתם בראשי השורות (אקרוסטיכון) בשם עירו "קריית ספר", שעל פי הסברה היא טבריה, שהייתה מרכז לחכמים ולסופרים עד לכיבוש הערבי. לא ידוע על מקום מגוריו אחרי כן.

עזרא פליישר הצביע על סילוק לט' באב שהקליר כתב בין השנים 629 ל-634,[8] מה שמוכיח שהקליר פעל בראשית המאה השביעית.
[highlight=yellow]עד כאן מויקי'[/highlight]

כעין זה שמעתי בהרצאה מהרב אלחנן סמט דבר מענין, שהקליר לא סתם כתב פיוטים אלא היתה לו תכנית,
לדבריו הפייטן ייני שקדם לקליר כתב פיוטים לכל שבוע ושבוע לפי הנושא של פרשת השבוע וההפטרה בהתאם לחלוקה של בני ארץ ישראל שהיו מסיימים את התורה כל שלש שנים, אחריו הגיע הקליר והשלים את הפיוטים של ייני וכתב פיוטים למועדים, בפועל מה שקרה הוא שהפיוטים של ייני נאבדו ואילו של הקליר נשארו משום שהפיוטים של ייני הם על סדר קריאת התורה של בני אר"י וזה לא נשאר.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
 

ישבב הסופר

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.
 

יצחק

משתמש ותיק
ישבב הסופר אמר:
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.
?
אם אתה מתכוון לומר שיתכן שהתוס' לא ידעו וכו' תכתוב מכובד
 

חכם באשי

משתמש ותיק
מצו"ב ממש"כ במק"א -
במדרש ויקרא רבה (פרשת אמור פר' ל סי' א) איתא, כד דמך רבי אלעזר בן רבי שמעון, היה דורו קורא עליו "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל" (שיר השירים ג ו), מהו מכל אבקת רוכל, אלא דהוה קריי, ותניי, ופייטן, ודרשן. ע"כ.
ובהערה על זה -
אם ר"א הקליר הוא ר"א בנו של רבי שמעון בר יוחאי
והנה התוס' חגיגה (יג.) ד"ה ורגלי, הוכיחו עפ"ד המדרש הנ"ל ועוד מדרשות, דר"א הקליר הוא ר"א ברבי שמעון בר יוחאי. ע"ש. וכ"ה בפסקי הרא"ש (פ"ה דברכות סי' כא). וע' ב"ח או"ח (סי' סה אות ג), ואליה רבה (סי' קיב אות א). ע"ש. וע' מעדני מלך על הרא"ש שם. וצל"ח (ברכות לד.), ובתשובותיו נודע ביהודה מה"ת (חאו"ח סי' קיג). ושו"ת תשובה מאהבה ח"א (סי' א). ובשו"ת מפענח נעלמים (סי' ב אות ט עמוד רה והלאה). ועוד.
ודע כי רבינו האר"י ז"ל מבואר בס' שער הכוונות (סוף תפלת שחרית דף נ ע"ב) וז"ל: ושמעתי בשם מורי (האר"י) ז"ל כי הקליר שסידר קרובץ במחזור האשכנזים, הוא ר"א בן רבי שמעון כנזכר במדרש על פסוק מכל אבקת רוכל וכו'. אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל. ע"כ. והגאון יעב"ץ במר וקציעה (סי' קיב) כתב, והאר"י ז"ל העיד עליו שהיה בו ניצוץ נשמת רבי אלעזר בן רבי שמעון. ע"כ. ומרן החיד"א בס' מחזיק ברכה או"ח (ס"ס קיב דף כה רע"ד) כתב בזה"ל: ומ"ש ר"ת והתוס' והרא"ש דהפייטן הוא רבי אלעזר ברבי שמעון, תא חזי כמה תקיף חילייהו דבחכמתם עדיפי מנביא, דרבינו האר"י זצ"ל גילה דהפייטן היה בו ניצוץ מנשמת רבי אלעזר ברבי שמעון, כמ"ש בשמו הרב מר וקציעה. ע"ש. וע' בס' כנף רננים למהר"י קדמי (דף ח ע"א) שגם הוא שמח במרגלית זו דרבינו האר"י זצ"ל. עש"ב. עד כאן. וכבר תמה על זה מרן ראש הישיבה רבינו הגדול הגר"ש אויערבאך (שליט"א) [זצוקלה"ה] בס' דרכי שמואל עמ"ס אהלות וז"ל, ולא נמצא כן בדברי האר"י ז"ל, ולפלא על החיד"א שנמשך אחרי המר וקציעה בלא לברר המקור. ע"ש. מה גם שהרי עיקר דברי האר"י ז"ל מקורם עפ"ד המדרש. והוא כמ"ש התוס' גופייהו. ומאי רבותא. וצ"ע. וע' שו"ת מנחת אלעזר ח"א (סי' יא) שכבר נרגש בזה. ע"ש. וכעת עמד קנה.
ומילתא אגב אורחא, חזי הוית להגרי"ח סופר שליט"א בס' הדר יעקב ח"א (עמוד קטו), הביא מ"ש הרוקח בפירושו על התורה (ויקרא טז ל), לבאר דברי ר"א הקליר דס"ל שביוהכ"פ יקיצו שוכני עפר. ע"ש. ועמד לבאר מקור וטעם לזה. כיע"ש. דפח"ח. ויש להוסיף בזה כי לפמ"ש רבתינו ראשונים כמלאכים כי ר"א הקליר הוא ר"א בן רשב"י, הרי קבורתו הייתה בערב יום הכיפורים דייקא. כמ"ש בבא מציעא (פד:). ודו"ק.
 

יצחק

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ישבב הסופר אמר:
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.
?
אם אתה מתכוון לומר שיתכן שהתוס' לא ידעו וכו' תכתוב מכובד
ראה הודעה של @חכם באשי שהביא מהחיד"א שהקליר הוא ניצוץ של ר"א ולא שהוא הוא ר"א, והוא לא מציין שבעצם זה סותר את דברי התוס' אלא אדרבה הוא ראה בזה שבח לרבותינו בעלי התוס' שהרגישו בכך ובכלל לא היה אכפת לו הבעיה ההסטורית כי לא זה הנושא של תוס', ובזה ניחא שהחוקרים יכולים להיות צודקים שהוא היה יותר מאוחר אבל התוס' זכו להכנס לפנימיות הענין. ובגוף הקושיא של תוס' למה אין לו פיוטים ליו"ט שני הטעם משום שהוא גר באר"י והם ("המוסתערבים") נהגו רק יו"ט אחד בכל אר"י כפי המנהג שלנו, אבל שיטת התוס' שגם אנחנו צריכים לנהוג שני יו"ט ולכן לא עלתה על דעתם אפשרות כזו. (כך זכור לי, שחכמי התוס' שעלו לארץ נהגו כאן ב' יו"ט).
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אם כך, גם על אליהו הוא פנחס נאמר שהיה אך ניצוצו?
ואם אכן כך, צ"ב קושית תוס' ב"מ קיד. היאך אליהו שהיה פנחס טימא את עצמו..
ובזה לא הרגישו?
ועיין ברדב"ז.
 

יצחק

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אם כך, גם על אליהו הוא פנחס נאמר שהיה אך ניצוצו?
ואם אכן כך, צ"ב קושית תוס' ב"מ קיד. היאך אליהו שהיה פנחס טימא את עצמו..
ובזה לא הרגישו?
ועיין ברדב"ז.
עד שאשאל איזה רדב"ז כבר אשאל מה הוא אומר
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
האמת שהסתמכתי על הנידון בד' התוס' הנ"ל שהיה לך בזה חלק פעיל ואיכותי.
אני כבר יעלה את הדברים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
בעצם קושית תוס' היאך נטמא אליהו, עלה בידי ט' תירוצים סך הכל. שמונה מה שמצינו והאחד מש"כ. (כמובן כל השאלה מתחילה בהנחה שאליהו הוא פנחס)
א. ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש -תוס' ב"מ קיד: הנ"ל.
ב. כלל לא מת אלא נתעלף כד' תור"פ שם.
ג. היה משיח בן יוסף, ונטמאים לצדיקים. צל"ח ערלו"נ נדה ע:
ד. היה בן נכרית רבינו בחיי פ' פנחס במדבר כה רדב"ז שו"ת ח"ו סי' ב"א רג.
ה. מת מצוה רדב"ז שם ופרדס יוסף הנ"ל.
ו. לא נגע בו ומש"כ "ויתמודד על הילד' בסמוך עליו. רדב"ז שם.
ז. פנחס זה אליהו, שורש נשמתו של פנחס ולאו פנחס ממש רדב"ז שם.
ח. על פי הדיבור היה תורא"ש שם ורדב"ז שם.
ט. אחרי שהחייהו אליהו נחשב כאילו לא מת למפרע. הפקד"ש בפורום של תורה...https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2190#p23040

תירוץ י' כעת לא עלה בידינו עד שיבוא 'אליהו' או כ"א מחורה"פ....אשמח אם ימצאו/ימציאו תירוצים נוספים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2190&start=30#p23263
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמ
 

דרומאי

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמ
כגון?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
תלמיד צעיר אמר:
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמ
כגון?
כבר עמשו על זה שהוא חורז( עושה חרוזים) מקמץ ופתח. כגון ב"צור משלו" הוא חורז את "אמוני" שמנוקד בפתח עם שם אדנות שמנוקד בקמץ. ועוד ועוד
 

tkhvu

משתמש ותיק
בין כל התירוצים שתורצו איך נטמא אליהו, ישנם שני תירוצים שהובאו שבעצם הם תירוץ אחד:
א. שהיה בן נכרית. ב. שלא נגע בו. הרי הם תירוץ אחד כי גם גוי מטמא במגע וע"כ התירוץ של בן נכרית היינו שאינו מטמא באהל כשיטת רשב"י, וזה גם התירוץ שלא נגע בו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ישבב הסופר אמר:
אלימלך אמר:
אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.
?
אם אתה מתכוון לומר שיתכן שהתוס' לא ידעו וכו' תכתוב מכובד
ואולי @ישבב הסופר מתכוין שלא ניתן להתעלם מדעה "לא מרכזית" כי בכל אופן לא ביטלוה לגמרי, ואלו ואלו דא"ח (צ"ע אם אפשר לומר כן כאן). חשבתי בעבר שייתכן שדעת האבן עזרא כך ולכן יכול היה לכתוב נגדו בחריפות. אבל ייתכן גם שהאב"ע סבר שבכל מה שלא הובא במשנה אין עדיפות לתנאים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
דרומאי אמר:
תלמיד צעיר אמר:
אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמ
כגון?
כבר עמדו על זה שהוא חורז( עושה חרוזים) מקמץ ופתח. כגון ב"צור משלו" הוא חורז את "אמוני" שמנוקד בפתח עם שם אדנות שמנוקד בקמץ. ועוד ועוד
גם בעלי הפיוטים האשכנזים המובהקים חורזים מפתח לקמץ ומש' ימנית לשמאלית, זה ענין של כללי החריזה ולא של מבטא. אגב, גם בערבית להבדיל מקובל לחרוז מש' ימנית לשמאלית ומג' דגושה לרפה אף שהברתם שונה לגמרי.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יש גם חרוז מ"עליון" ל"יום" של רבי שמעון בר יצחק ממגנצא (אגב גם הוא חרז באותו פיוט קמץ ופתח יחד).
ברוך ה' יום יום
יעמס לנו ישע ופדיום
ובשמו נגיל כל היום
ובישועתו נרים ראש עליון
כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון

וכן:
נסגרתי לאדום ביד רעי מדני
שבכל יום ממלאים כרסם מעדני
עזרתו עמי לסמוך את אדני
ולא נטשתני כל ימי עדני
כי לא יזנח לעולם ה'
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
@דרומאי @יהודה1

אכן. באמת בערוך לנר דייק מתוס' שהברתם היתה כמו הספרדים שמדמים בין קמץ לפתח.

להזכירכם שהמרחק בין צרפת לספרד אינו גדול...
 

דרומאי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
@דרומאי @יהודה1

אכן. באמת בערוך לנר דייק מתוס' שהברתם היתה כמו הספרדים שמדמים בין קמץ לפתח.

להזכירכם שהמרחק בין צרפת לספרד אינו גדול...
איזה תוס'?
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, בילקוט יוסף ראיתי מביא בזה"ל
ונודע כי הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין היה רגיל בכל יום לחזור ולקרוא קריאת שמע אחר התפלה במבטא ספרדי, מפני שחשש שהיא ההברה הנכונה, והחמיר על עצמו במצות עשה דאורייתא. [ספר כתר אפרים עמוד שס].
מישהו יודע לאיזה ספר כוונתו [באוצר החכמה לא מצאתי אלא ספר אחד של הר' טכורש, ושם לא מצאתי הדבר]
 

סבא

משתמש ותיק
בחיפוש נוסף נמצא הדבר אכן בספר זה, [וראה שם שזו שמועה ששמע בהיותו בוולוז'ין] והנה הצילום-
ר' איצלה.jpg
 

סבא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
@דרומאי @יהודה1

אכן. באמת בערוך לנר דייק מתוס' שהברתם היתה כמו הספרדים שמדמים בין קמץ לפתח.

להזכירכם שהמרחק בין צרפת לספרד אינו גדול...
איזה תוס'?
על תוס' לא ראיתי, אך על רש"י שגם גר בצרפת ראיתי בהגהותיו של היעב"ץ לברכות (מז, א על רש"י ד"ה [אמן] חטופה, שקורין את האלף בחטף ולא בפתח). וז"ל "הרב קורא בכמה מקומות לקמץ פתח וכך היא קריאת הקמץ לספרדים".
 
חלק עליון תַחתִית