כונתך לתוס' בחגיגה יג. כמו שמציינים וז"ל-י.א.ל אמר:תו' במגילה יג מביאים בתוך דבריהם כי אליעזר הקליר [אולי אלעזר]הוא בנו של רשב'י ,וכן מביא רבנו הב'ח {באו'ח סח לענין האם לומר הקרוב'ץ בתוך ברכות ק'ש,] שכך משמע מיקרא רבה [לא זכור לי כרגע המקור] האם ידועים למי מכם מי החולקים עליהם ? ומי היה אליעזר הקליר מחבר הפיוטים קינות הנודע?
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?606074-21-700-0-1-512 -עמוד 25אוריאל אמר:השמיטו שם את אשר השיבו הגאון רעק"א וכן הגאון בעל השו"ת תשובה מאהבה, על השגות האבן עזרא.
יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.אלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
?ישבב הסופר אמר:יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.אלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
ראה הודעה של @חכם באשי שהביא מהחיד"א שהקליר הוא ניצוץ של ר"א ולא שהוא הוא ר"א, והוא לא מציין שבעצם זה סותר את דברי התוס' אלא אדרבה הוא ראה בזה שבח לרבותינו בעלי התוס' שהרגישו בכך ובכלל לא היה אכפת לו הבעיה ההסטורית כי לא זה הנושא של תוס', ובזה ניחא שהחוקרים יכולים להיות צודקים שהוא היה יותר מאוחר אבל התוס' זכו להכנס לפנימיות הענין. ובגוף הקושיא של תוס' למה אין לו פיוטים ליו"ט שני הטעם משום שהוא גר באר"י והם ("המוסתערבים") נהגו רק יו"ט אחד בכל אר"י כפי המנהג שלנו, אבל שיטת התוס' שגם אנחנו צריכים לנהוג שני יו"ט ולכן לא עלתה על דעתם אפשרות כזו. (כך זכור לי, שחכמי התוס' שעלו לארץ נהגו כאן ב' יו"ט).יצחק אמר:?ישבב הסופר אמר:יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.אלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
אם אתה מתכוון לומר שיתכן שהתוס' לא ידעו וכו' תכתוב מכובד
עד שאשאל איזה רדב"ז כבר אשאל מה הוא אומרהפקדתי שומרים אמר:אם כך, גם על אליהו הוא פנחס נאמר שהיה אך ניצוצו?
ואם אכן כך, צ"ב קושית תוס' ב"מ קיד. היאך אליהו שהיה פנחס טימא את עצמו..
ובזה לא הרגישו?
ועיין ברדב"ז.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2190&start=30#p23263הפקדתי שומרים אמר:בעצם קושית תוס' היאך נטמא אליהו, עלה בידי ט' תירוצים סך הכל. שמונה מה שמצינו והאחד מש"כ. (כמובן כל השאלה מתחילה בהנחה שאליהו הוא פנחס)
א. ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש -תוס' ב"מ קיד: הנ"ל.
ב. כלל לא מת אלא נתעלף כד' תור"פ שם.
ג. היה משיח בן יוסף, ונטמאים לצדיקים. צל"ח ערלו"נ נדה ע:
ד. היה בן נכרית רבינו בחיי פ' פנחס במדבר כה רדב"ז שו"ת ח"ו סי' ב"א רג.
ה. מת מצוה רדב"ז שם ופרדס יוסף הנ"ל.
ו. לא נגע בו ומש"כ "ויתמודד על הילד' בסמוך עליו. רדב"ז שם.
ז. פנחס זה אליהו, שורש נשמתו של פנחס ולאו פנחס ממש רדב"ז שם.
ח. על פי הדיבור היה תורא"ש שם ורדב"ז שם.
ט. אחרי שהחייהו אליהו נחשב כאילו לא מת למפרע. הפקד"ש בפורום של תורה...https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2190#p23040
תירוץ י' כעת לא עלה בידינו עד שיבוא 'אליהו' או כ"א מחורה"פ....אשמח אם ימצאו/ימציאו תירוצים נוספים.
אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמאלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
כגון?תלמיד צעיר אמר:אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמאלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
כבר עמשו על זה שהוא חורז( עושה חרוזים) מקמץ ופתח. כגון ב"צור משלו" הוא חורז את "אמוני" שמנוקד בפתח עם שם אדנות שמנוקד בקמץ. ועוד ועודדרומאי אמר:כגון?תלמיד צעיר אמר:אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמאלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
ואולי @ישבב הסופר מתכוין שלא ניתן להתעלם מדעה "לא מרכזית" כי בכל אופן לא ביטלוה לגמרי, ואלו ואלו דא"ח (צ"ע אם אפשר לומר כן כאן). חשבתי בעבר שייתכן שדעת האבן עזרא כך ולכן יכול היה לכתוב נגדו בחריפות. אבל ייתכן גם שהאב"ע סבר שבכל מה שלא הובא במשנה אין עדיפות לתנאים.יצחק אמר:?ישבב הסופר אמר:יש רק ב' דעות מרכזיות, ויש גם את האמת.אלימלך אמר:אכן יש רק ב' דעות מרכזיות בנושא רבי אלעזר בן ערך או רבי אלעזר בן רשב"י, ועל מה שכתב הרוו"ה לומר שהיה מאוחר כבר היכו על קודקדו.
אם אתה מתכוון לומר שיתכן שהתוס' לא ידעו וכו' תכתוב מכובד
גם בעלי הפיוטים האשכנזים המובהקים חורזים מפתח לקמץ ומש' ימנית לשמאלית, זה ענין של כללי החריזה ולא של מבטא. אגב, גם בערבית להבדיל מקובל לחרוז מש' ימנית לשמאלית ומג' דגושה לרפה אף שהברתם שונה לגמרי.מכל מלמדי השכלתי אמר:כבר עמדו על זה שהוא חורז( עושה חרוזים) מקמץ ופתח. כגון ב"צור משלו" הוא חורז את "אמוני" שמנוקד בפתח עם שם אדנות שמנוקד בקמץ. ועוד ועודדרומאי אמר:כגון?תלמיד צעיר אמר:אנו האשכנזים איננו יכולים להשלים אם קביעה זו שכן בפיוטיו ישנם חרוזים שמסתדרים רק אם נוסח עמ
ברוך ה' יום יום
יעמס לנו ישע ופדיום
ובשמו נגיל כל היום
ובישועתו נרים ראש עליון
כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון
נסגרתי לאדום ביד רעי מדני
שבכל יום ממלאים כרסם מעדני
עזרתו עמי לסמוך את אדני
ולא נטשתני כל ימי עדני
כי לא יזנח לעולם ה'
איזה תוס'?מכל מלמדי השכלתי אמר:@דרומאי @יהודה1
אכן. באמת בערוך לנר דייק מתוס' שהברתם היתה כמו הספרדים שמדמים בין קמץ לפתח.
להזכירכם שהמרחק בין צרפת לספרד אינו גדול...
על תוס' לא ראיתי, אך על רש"י שגם גר בצרפת ראיתי בהגהותיו של היעב"ץ לברכות (מז, א על רש"י ד"ה [אמן] חטופה, שקורין את האלף בחטף ולא בפתח). וז"ל "הרב קורא בכמה מקומות לקמץ פתח וכך היא קריאת הקמץ לספרדים".דרומאי אמר:איזה תוס'?מכל מלמדי השכלתי אמר:@דרומאי @יהודה1
אכן. באמת בערוך לנר דייק מתוס' שהברתם היתה כמו הספרדים שמדמים בין קמץ לפתח.
להזכירכם שהמרחק בין צרפת לספרד אינו גדול...