התפתחות של סדר התפילה בהמשך הדורות

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אבודרהם מאריך בכל הנוגע לזה. והרמב"ם בהקדמה.
נ.ב לא ראוי לכתוב "התפתחות" של סדר תפילה, מצלצל לא טוב, ראוי לנקוט "סידור" או "כינוס" התפילות וכדו'.
וראה בזה מה העירו ע"ד הגמ' ברכות לה. כל הנהנה בלא ברכה ה"ז גזל וכו'. א"כ קודם בית שני שלא נתקנו הברכות עברו על גזל?
עיין שם בן יהוידע מביא חיד"א ועוד ליישב מה שמבאר את שנהגו בזמן הבית. כ"ז נוגע למש"כ איך התפללו קודם ולאחר זמן הבית.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
אור האורות אמר:
איך השתלב כל הסדר של התפילה שיש לנו כהיום ואיך התפללו בזמן הבית
איני זוכר כרגע ספר בנושא אם כי סביר שיש
אך אם תרצה כמה כללים שיקל עליך להתמצאות:
אנשי כנסת הגדולה תקנו את התפילה ונוסחה
במשך השנים נוספו פה ושם מהאר"י
וקצת זוהר ולשם יחוד שהם תוספות קטנות מאוד
אך העיקרון מאנשי כנסת הגדולה
תוכל לבדוק לגופו למשל זוהר אינו מאנכ"ג
וכן לשם יחוד וכו'
בזמן הבית -שני כבר היה כמו היום היה כבר אחרי אנכה"ג
בית ראשון ולפניו עד אברהם ולמעלה - כמו שכתב הרמב"ם שכל אחד היה מתפלל כחפצו -זה סיכם בקצרה, אבל אם תרצה לדעת במדויק הוא די/מאוד קל.
 

אבקשה טוב לך

משתמש חדש
בתחילת בית שני תקנו אנשי כנסת הגדולה מספר ברכות בשמונה עשרה, היה מהתחלה הבדל בנוסח בין ארץ ישראל לבני בבל, אנו היום מתפללים בנוסח של בני בבל שהוא יותר ארוך, יש סידור ארץ ישראל שמסביר חלק מזה. מתקופת הגאונים הסידור עבר עוד שינוי קטן של מילים פה ושם כל מקום לפי המדפיסים והמגיהים.
 

רפאל זהבי

משתמש חדש
ישנו ספר נפלא בשם 'מקורי התפילה' ב' חלקים של הרב זלוטניק שם מבאר על כל התפילה ועל כל הברכות את סדר ההשלשלות וכו', קיים באוצר החכמה.
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
מה נקרא תפילה?

שמונה עשרה
ברכות ק"ש
פסד"ז
תחנון
ירידת השפע - אשרי ובא לציון
עלינו ושיר של יום ופיטום הקטורת

על כל אחד יש לדון בנפרד מי תיקן אותו, וכן כל קטע בפסד"ז.
זה לא נידון בהכללה
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
כלומר:
ברכות השחר - גמ' בברכות
קרבנות - פרשת התמיד, ראשונים שאר הקרבנות עם השנים
ברוך שאמר- פיתקא מן שמיא
פסד"ז - גמ' שבת פרק כל כתבי, נחלקו הראשונים במאי קא מיירי בכל הללוקות או רק מן השמים וא-ל בקדשו
אשרי - גמ' ברכות כל האומר ג"פ בכל יום וכו'
שאר פסד"ז - איתא ברמב"ם
שירת הים - בשנו"א כתב שהוא מאנשי כנה"ג, ברמב"ם משמע מאוחר
ישתבח - איתא בירושלמי (כל השח וכו')
ברכות ק"ש - משנה בברכות
ק"ש - התורה הקדושה (ולדעת אמורא אחד בפ"ב דברכות - הוא דרבנן וכן דעת תוס' בסוטה ובמנחות)
שמו"ע- אנשי כנה"ג
ברכת המינים - ביבנה תיקנוה
מח' א"י ובבל האם כוללים בונה ירושלים ומצמיח קרן ישועה באחד או אומרים שתים
תחנון - בגמ' מגילה ובפרק הזהב בב"מ. (מובא גם בסוף קידושין) הפסוקים שלאחריו ואיזה מזמור, תלוי במנהגים וכן ע"פ קבלה.
תחנוני שני וחמישי - מאוחר יותר המעשה הידוע עם הג' חכמים
אבינו מלכינו - ירד ר"ע לפני התיבה, לאומרו בעשי"ת - ראשונים, בתע"צ לא ידוע.
קה"ת - תקנת משרע"ה, ואח"כ הוסיפו בתקנה לי' פסוקים - פרק מרובה ב"ק
פסוקי הכנסה והוצאה- עיין מסכת סופרים בדומה לזה
אשרי - ע"פ הגמ' ברכות - ג"פ בכל יום
למנצח - איני יודע
ובא לציון - ע"פ הגמ' סוטה - קדושה דסידרא
עד כאן התפילה להרמב"ם
עלינו ושיר של יום ופיטום הקטורת - הובא בטור
מנהג אשכנז פיטום רק בשבת
ע"פ הספרדים גם כל יום

אני מאמין - ע"פ הרמב"ם בפיה"מ סנהדרין - עם חידושים רבים
ו' זכירות מהתורה הקדושה
לא ברור המתקן

בעניין דקדוקי הנוסח - עיין רשב"א פ"א דברכות שס"ל שתקנת כנה"ג היה על ענייני הברכה, ולא על נוסחה המדוייק
י"ח ע"ז כמבואר שם בסוגיא- מקום שאמרו להאריך אינו רשאי וכו'.
מכל ריבוי נוסחאות הקדמונים שלפנינו יש רושם שלא הקפידו כ"כ על מילות הנוסח

הוספות ע"פ קבלה בתפילה אינן רבות כ"כ
מזמור שיר, שיר המעלות בעשי"ת, דקדוקי תיבות בתפילה, י"ג מידות בפתיחת ארון הקדש בזמנים מיוחדים.
ההלצה מספרת על אברך 'פרום' שהיה מתפלל מתפילת יוסף, עם כל הדקדוקים
אחר כמה שנים כשמעט נפתח, החל להתפלל מסידור איזור אליהו, עם הדקדוקים
לאחר כמה שנים נוספות נפתח יותר והחל מתפלל מסידורי איטליא ורומא ע"פ פיוטי הקליר ויניי...
לאחר כמה שנים כשכבר נפתח לגמרי - החל להתפלל מסידור תפילת כל פה של אשכול...
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
''הודו'' מתי נתקן? (אפי' האבודרהם לא ציין שאומרים)
כמדומני ששמו''ע עזרא תיקן. (או שזו כוונתך אנשי כנה''ג)
 

yairshaki

משתמש רשום
על השתלשלות התפילה בזמן הבית ולאחר החורבן, ועל החילוקים בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל ניתן לקרוא באריכות בקישור:
http://nusacheretzyisrael.weebly.com/1502148914931488-150015051497149114931512.html
מי שמעדיף אני יכול לשלוח לך בקובץ PDF
 

מאן דהו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בענין נוסח התפילה ועל השינויים בה אבקש לדעת מי תיקן את ברוך שאמר ישתבח שאין להם מקור בגמרא
מי תיקן את נוסח הכל יודוך וכו' שנאמר בברכת יוצר של שבת [אם זה מזמן הגאונים הרי שהגאונים שינו נוסחאות]
על תפילת נשמת כל חי התעורר כאן פורום [אבל מוזכר בגמ' פסחים כברכת השיר]
ואשמח לשמוע הרחבות בנושא .
בכל הענין של שינוי נוסחאות יש לבדוק הייטב באורח חיים סימן סח במחלוקת הראשונים הגדולה בענין הפיוטים בתפילה אם שרי אם לאו ועוד
גם קלא דלא פסיק שברכת למלשינים יסודה בברכת ולמשומדים ושינו אותה במהלך הדורות משום שלום מלכות

הכל יודוך מוזכר בזוהר

משנה ברורה סימן רפא ס"ק ג מחזירין אותו - אין הכונה שמחזירין אותו לברכת יוצר אור אלא לאחר תפלת ח"י יאמר כך בלי ברכה ויתחיל משבח נותנים וכו' משא"כ שאר זמירות אם שכח אין חיוב לאמרן אחר התפלה. ואם נזכר קודם שאמר בא"י יוצר המאורות שלא אמר לאל אשר שבת אפשר דיש לחזור ולהתחיל מלאל אשר שבת [פמ"ג ע"ש שנשאר בזה בצ"ע]. כתב הח"א מ"מ נ"ל שלא ידלג לכתחלה הנוסח דלאל אשר שבת או הכל יודוך כדי להתפלל בצבור שהרי כ"ז נזכר בזהר ש"מ שנוסח ברכה כך היא:
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
בענין נוסח התפילה ועל השינויים בה אבקש לדעת מי תיקן את ברוך שאמר ישתבח שאין להם מקור בגמרא
מי תיקן את נוסח הכל יודוך וכו' שנאמר בברכת יוצר של שבת [אם זה מזמן הגאונים הרי שהגאונים שינו נוסחאות]
על תפילת נשמת כל חי התעורר כאן פורום [אבל מוזכר בגמ' פסחים כברכת השיר]
ואשמח לשמוע הרחבות בנושא .
בכל הענין של שינוי נוסחאות יש לבדוק הייטב באורח חיים סימן סח במחלוקת הראשונים הגדולה בענין הפיוטים בתפילה אם שרי אם לאו ועוד
גם קלא דלא פסיק שברכת למלשינים יסודה בברכת ולמשומדים ושינו אותה במהלך הדורות משום שלום מלכות

הכל יודוך מוזכר בזוהר

משנה ברורה סימן רפא ס"ק ג מחזירין אותו - אין הכונה שמחזירין אותו לברכת יוצר אור אלא לאחר תפלת ח"י יאמר כך בלי ברכה ויתחיל משבח נותנים וכו' משא"כ שאר זמירות אם שכח אין חיוב לאמרן אחר התפלה. ואם נזכר קודם שאמר בא"י יוצר המאורות שלא אמר לאל אשר שבת אפשר דיש לחזור ולהתחיל מלאל אשר שבת [פמ"ג ע"ש שנשאר בזה בצ"ע]. כתב הח"א מ"מ נ"ל שלא ידלג לכתחלה הנוסח דלאל אשר שבת או הכל יודוך כדי להתפלל בצבור שהרי כ"ז נזכר בזהר ש"מ שנוסח ברכה כך היא:

תודה על המקור. 
בספר בנין שלמה לרבי שלמה הכהן מוילנא חלק א בסימן העוסק בפיוטים ובדעת הגר"א בזה נוקט בפשטות שכל התוספת בברכת יוצר בשבת הוא תוספת מאוחרת כמו כל הפיוטים ודן מפני מה תוספת זו נהג הגר"א לומר ולא תוספות אחרים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
אם היה רואה את הזוהר [אל תגיד לי שהוא פקפק חס וחלילה בתיארוך שלו] לא היה מקשה
אבקש את סליחתך כי טעיתי. הבנין שלמה לא שואל מתפילת קל אדון [הבנין שלמה נמצא בח"ב סימן א על המע"ר סימן קסג] רק מפיוטים אחרים עי' שם 
אבל זכרוני שגם הנצי"ב במשיב דבר עוסק בנושא של הבנין שלמה ואולי שם שואל גם מקל אשר שבת. והחלפתי בינייהם 
 
חלק עליון תַחתִית