פורים תשע"ח - ברמות (ירושלים???)

חכמת שלמה

משתמש ותיק
יצאה כעת מהדורה חדשה של חוברת שחיבר הרה"ג אי"ש שפירא שליט"א מב"ב (בעמח"ס מנחת איש - שבת, ונכדו של הגאון הגדול ר' יידל שפירא זצ"ל) בנוגע לקריאת המגילה בשכונת רמות. להלן הטענות שהעלו הסוברים שיש לקרוא בט"ו ותמצית השגותיו בקיצור נמרץ.

1. חשיב כעיר אחת - צילומי לווין מראים שהמרחק בין רמות למטרסדורף (שזה המקום הכי קרוב לרמות) הוא למעלה מ-400 מטר, ולדעה הכי מקילה בעינן לכל הפחות קמ"א ושליש שזה לדעת החזו"א כ-81 מטר.

2. סמוך - לשיטות רוב הפוסקים סמוך מהני רק בגוונא שסמוכה מיל לחומה עצמה ולא ולמקומות שסמוכים לחומה.

3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).

4. שיתוף מונציפאלי - מטו בה בשם הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, שעל סמך זה ששכונת רמות נחשבת מבחינה מונציפאלית (חינוך, ארנונה, בחירות וכדו') כחלק מירושלים, סגי בזה כדי להחשיבה כחלק מהעיר וקריאתה בט"ו. אמנם שמועות אלו לכאו' אינם נכונות כלל, כיון שהוא הכריע אך ורק בצירוף זה שיש עירוב כשר (ראה להלן) וכסברא נוספת לזה, והוכיח כן הגראיש"ש בראיות ברורות מכמה מכתבים (ובר מן דין שעצם סברא זו צע"ג מאוד דהא המקור לסברא זו הינה בד' הריטב"א במגילה ב: שכתבו שם שאע"ג שנראה הוא גם יותר ממיל אפ"ה בעינן גם שיהא משתתף עם המוקף בכל עניניו וצ"ע).

5. עירוב - ידוע שדעתו של רבינו הגרי"ש עד שנת תשנ"ז היתה לקרוא ברמות בי"ד, ובאותה שנה הורה שאם יש עירוב בין רמות לירושלים יש לקרוא בט"ו, כיון שהעירוב מחבר את השכונה לעיר אחת. אולם מה שהרבה אינם יודעים זה שתלמידיו המובהקים של מרן הגרי"ש (הגרמ"מ קארפ, הגרי"י אפרתי ועוד רבים) מעידים שדבריו היו ברורים ומפורשים, שלא סגי בעירוב פשוט אלא בעינן דוקא א. עירוב מהודר שלא נסמך על שום קולות ואפי' לא קולות דרבנן (מכיון שדברי קבלה כדברי תורה). ב. שהעירוב לא יהיה בצורה כזו שכל שבוע צריך לתקן בו דברים אחרים אלא אך ורק עירוב כזה שהוא קבוע חזק ויציב כל השנה, ורק ע"פ עירוב כזה אפשר להחשיב את רמות לירושלים. והמציאות היא שגם באותה שנה שניסו לעשות עירוב בין רמות לרמת שלמה לא נעשה עירוב ברמה הזו ונשארו שם הרבה קרפיפות שפוסלות את העירוב מדרבנן. ואף היום שידוע שיש עירוב של בד"צ העדה החרדית מרמות לשכונות הצפון בירושלים דרך כביש גולדה, הרי לדעת רוב הראשונים ואולי אפי' לדעת השו"ע לא מהני כלל עירוב דצורת הפתח לכביש גולדה, כיון שיש בו רוחב ט"ז אמה שהוא רשות הרבים דאורייתא ובעינן דוקא עומד מרובה על הפרוץ וודאי שליכא. ויותר מזה, שעל העירוב הזה עוברים הבודקים פעם בחצי שנה ולא היתה מעולם אפי' פעם אחת שהעירוב נבדק ונמצא כשר (ולא שנמצא לא מהודר אלא שנמצא פסול). וא"כ ברור כשמש בצהריים שבמצב כזה לא הכריע הגרי"ש מעולם שיש לקרוא בט"ו.

6. בורגנים - מעמידי הבורגנים באו לשנות המצב ולטעון, שאע"ג שאכן רמות אינה חלק מירושלים, אולם ע"י שיש בורגנים בין הר חוצבים לרמות ב' סגי בהכי להחשיבם כחיבור לעיר עצמה. והתמיהות ע"ז רבות מאוד ולא נאריך א. בעינן לכל הפחות שיהיה ראוי לדירה עם התנאים המינמליים שלה (מים, חשמל, שמירה מסכנות וכדו'). ב. בעינן שיהיה דיורים בפועל ולא רק שמידי פעם באים לבקר שם ג. גם זה לא מצינו בשום דוכתא שמהני בורגנים לגבי דיני פרזים ומוקפים אלא רק לגבי עירובין. ד. בכביש גולדה עצמו אין שום דבר והוא מפסיק בין הבורגנים השלישי והרביעי בלמעלה מ-250 מטר. וטענו ע"ז מניחי הבורגנים שלכביש יש דין נחל שאינו מפסיק וזה תימה גדולה מאוד, שהרי נחל דינו שכיון שדרכם של בני העיר להשתמש בו לשתיה אז אע"פ שכעת הוא יבש וראוי למעבר אינו מפסיק משא"כ בנדון דידן.

וידוע כבר שדעתם של הגאב"ד ה"מנחת יצחק" זצוק"ל ומרן בעל ה"שבט הלוי" זצוק"ל ומרן ה"סטייפלער" זצוק"ל ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א ברורה לקרוא בי"ד בברכה (והרוצה להחמיר על עצמו יקרא בט"ו בלי ברכה).

וכאן הבן שואל, א"כ מה טעמם של רובם של בתי הכנסיות ברמות (למעט בודדים) שקוראים רק בט"ו וכי תאוותם של תושבי רמות "להקרא ירושלמים" כ"כ גדולה עד שהיא העבירה אותם על דעתם.
אודה למי שיאיר עיני בנושא זה.

(מצו"ב תמונה של מיקומם המשוער של הבורגנים השוממים)
 

קבצים מצורפים

  • מיקומם המשוער של הבורגנים.pdf
    111.7 KB · צפיות: 38

סבא

משתמש ותיק
הכל [highlight=yellow]נראה[/highlight] טוב ויפה חוץ ממשפט אחד-
ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו", וצע"ג.
לא הבנתי מה הבעיה בכך שהוא מכתב ישן, למעשה כתבו שר התורה, ומה לי היום מה לי אתמול, [אגב המכתב הזה מפורסם ב"רוממות" של @אריך וכתוב שם שמסר ע"י הרב אברהם יעקב קצנלנבוגן, כל הרוצה יכול לקוראו].
נ.ב. הדגשתי "נראה" כי כמובן שבהרבה דברים צריכים לסמוך על הכותב [כגון שהעדה החרדית נותנת הכשר לעירוב שבודקים אותו אחת לחצי שנה, ותמיד נמצא פסול לגמרי, מעניין אם הכותב אוכל בהכשר עדה החרדית, אם זו רמת ההכשר שם, וכן שהבורגנים הם בלי שום אפשרות דיור, ועוד ועוד].
 

אריך

משתמש ותיק
קצת מתמיה שהרב אי"ש שליט"א כותב בירור הלכה ותוקע עצמו לנושא שקשור לתושבי ירושלים ורמות בלבד, וב"ה יש ברמות רבנים וציבור ת"ח, ולא נזקקים לאברכים או מו"צים ממקומות אחרים שיתנו הוראות ויחוו דעתם.
 

סבא

משתמש ותיק
אריך אמר:
קצת מתמיה שהרב אי"ש שליט"א כותב בירור הלכה ותוקע עצמו לנושא שקשור לתושבי ירושלים ורמות בלבד, וב"ה יש ברמות רבנים וציבור ת"ח, ולא נזקקים לאברכים או מו"צים ממקומות אחרים שיתנו הוראות ויחוו דעתם.
זאת לכאורה לא טענה. התורה ניתנה לכולם. וכמו שבזמנו כשהר"ז נהג בשכונה דלא כהוראת הגרי"ש רעשה הארץ [אם כי כשהוא נכנס לבקש מחילה, הרב אלישיב לא הבין מה הוא רוצה ממנו], ואף אחד לא חשב שמי שגר שם יש לו זכות מיוחדת להביע דעה בזה.
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
הכל [highlight=yellow]נראה[/highlight] טוב ויפה חוץ ממשפט אחד-
ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו", וצע"ג.
לא הבנתי מה הבעיה בכך שהוא מכתב ישן, למעשה כתבו שר התורה, ומה לי היום מה לי אתמול, [אגב המכתב הזה מפורסם ב"רוממות" של @אריך וכתוב שם שמסר ע"י הרב אברהם יעקב קצנלנבוגן, כל הרוצה יכול לקוראו].

אכן, ראיתי זאת בעלון "רוממות" האחרון, והתימה שלי הינה על כך שאין זה מכתב חדש אלא ישן (אחד מתשע"ב ואחד מתשע"ד), וראה kמטה מה שלכאורה עמד מאחורי מכתבים אלו. ובנוגע לבורגנים ראה גם צילום מגמ' מתיבתא עירובין על דעתו של ה"מנחת יצחק" לגבי הבורגנין
 

קבצים מצורפים

  • מתיבתא עירובין.png
    מתיבתא עירובין.png
    669.5 KB · צפיות: 287
  • מגילת רמות.png
    מגילת רמות.png
    301.1 KB · צפיות: 288
  • הוראת מרן שר התורה שליט''א.png
    הוראת מרן שר התורה שליט''א.png
    646.1 KB · צפיות: 288

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובנוגע לעירוב של בד"ץ מרמות, ניתן לברר זאת אצל כל רבני העירוב בירושלים
 

אריך

משתמש ותיק
סבא אמר:
אריך אמר:
קצת מתמיה שהרב אי"ש שליט"א כותב בירור הלכה ותוקע עצמו לנושא שקשור לתושבי ירושלים ורמות בלבד, וב"ה יש ברמות רבנים וציבור ת"ח, ולא נזקקים לאברכים או מו"צים ממקומות אחרים שיתנו הוראות ויחוו דעתם.
זאת לכאורה לא טענה. התורה ניתנה לכולם. וכמו שבזמנו כשהר"ז נהג בשכונה דלא כהוראת הגרי"ש רעשה הארץ [אם כי כשהוא נכנס לבקש מחילה, הרב אלישיב לא הבין מה הוא רוצה ממנו], ואף אחד לא חשב שמי שגר שם יש לו זכות מיוחדת להביע דעה בזה.

כאשר יש עיר מסויימת שנוהגים בה ע"פ רבותיהם באופן מסויים, ובא אדם מעיר אחרת ובלא שנשאל כלל, כותב קונטרס ובו כותב פסק הלכה לבני העיר האחרת, וכבא להציל אותם מטעותם, אין זה דרך ארץ ולא דרך התורה.

רמות היא לא נצרת תחתית, יש שם ב"ה ת"ח רבים, ובפועל המנהג הגורף הוא לברך בט"ו. לא ביקשנו שיעזרו לנו, אנו מסתדרים לבד. הצורה שמפיצים את החוברות הללו, מזכיר את הלוחמים בפאות...

כל אחד יכול להביע את דעתו, וצריך שיביע אותה, אבל לא בצורה שהוא "פוסק הלכה", כחוברת הנ"ל שמסתיימת במתן פסק הלכה לבני רמות. עם כל הכבוד וההערכה לכותב החוברת, זה קצת מגוחך. אפשר להציע את הדברים לפני הת"ח המקומיים, והם יחליטו מהי ההלכה.
 

אריך

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
סבא אמר:
הכל [highlight=yellow]נראה[/highlight] טוב ויפה חוץ ממשפט אחד-
ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו", וצע"ג.
לא הבנתי מה הבעיה בכך שהוא מכתב ישן, למעשה כתבו שר התורה, ומה לי היום מה לי אתמול, [אגב המכתב הזה מפורסם ב"רוממות" של @אריך וכתוב שם שמסר ע"י הרב אברהם יעקב קצנלנבוגן, כל הרוצה יכול לקוראו].

אכן, ראיתי זאת בעלון "רוממות" האחרון, והתימה שלי הינה על כך שאין זה מכתב חדש אלא ישן (אחד מתשע"ב ואחד מתשע"ד), וראה kמטה מה שלכאורה עמד מאחורי מכתבים אלו. ובנוגע לבורגנים ראה גם צילום מגמ' מתיבתא עירובין על דעתו של ה"מנחת יצחק" לגבי הבורגנין

למה לא קוראים מה שכתוב? לא נכתב ברוממות שהמכתב הוא חדש. אלא שהפרסום הוא ראשון.
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אריך אמר:
סבא אמר:
אריך אמר:
קצת מתמיה שהרב אי"ש שליט"א כותב בירור הלכה ותוקע עצמו לנושא שקשור לתושבי ירושלים ורמות בלבד, וב"ה יש ברמות רבנים וציבור ת"ח, ולא נזקקים לאברכים או מו"צים ממקומות אחרים שיתנו הוראות ויחוו דעתם.
זאת לכאורה לא טענה. התורה ניתנה לכולם. וכמו שבזמנו כשהר"ז נהג בשכונה דלא כהוראת הגרי"ש רעשה הארץ [אם כי כשהוא נכנס לבקש מחילה, הרב אלישיב לא הבין מה הוא רוצה ממנו], ואף אחד לא חשב שמי שגר שם יש לו זכות מיוחדת להביע דעה בזה.

כאשר יש עיר מסויימת שנוהגים בה ע"פ רבותיהם באופן מסויים, ובא אדם מעיר אחרת ובלא שנשאל כלל, כותב קונטרס ובו כותב פסק הלכה לבני העיר האחרת, וכבא להציל אותם מטעותם, אין זה דרך ארץ ולא דרך התורה.

רמות היא לא נצרת תחתית, יש שם ב"ה ת"ח רבים, ובפועל המנהג הגורף הוא לברך בט"ו. לא ביקשנו שיעזרו לנו, אנו מסתדרים לבד. הצורה שמפיצים את החוברות הללו, מזכיר את הלוחמים בפאות...

כל אחד יכול להביע את דעתו, וצריך שיביע אותה, אבל לא בצורה שהוא "פוסק הלכה", כחוברת הנ"ל שמסתיימת במתן פסק הלכה לבני רמות. עם כל הכבוד וההערכה לכותב החוברת, זה קצת מגוחך. אפשר להציע את הדברים לפני הת"ח המקומיים, והם יחליטו מהי ההלכה.

לא זכיתי להבין!
א. כששאלו את מרן הסטייפלר זצוק"ל לגבי שכונת רמות הוא לא התחמק מלענות, וכן מרן הגר"ח הכריע בזה לכאו' כמו שמובא במכתב המצו"ב.
מעשים שבכל יום שכל גדולי הדורות מהארץ ומהעולם ענו ועונים לשאלות שנשלחות אליהם מכל קצווי תבל (כל עוד שהשאלות הם הלכתיות בלבד ולא כמו שמצוי היום ששולחים את גדולי ישראל ממחוזות רחוקים לתת מוסר ולדרוש דרישות מגדולי ישראל הנמצאים כאן ויודעים היטב מה קורה! ודי למבין!!!)
ג. הגראיש"ש שליט"א - כפי שרואה כל מי שעבר על החוברת - לא הכריע מדעתו כלום אלא סך הכל פלפל בדעתם של גדולי ירושלים כהגרש"ז והגרי"ש והוכיח שדעתם הינה לא כמו שסבורים רבים אלא דעתם היא לקרוא בי"ד והביא על כך עדויות מגדולי תלמידיהם.
 

יהודי

משתמש ותיק
האמת היא שגם ללא הקונטרס יש מחמירים לקרוא גם ב יד, אחרי הכל דעת כמה גדולי תורה שאין העירוב מצרף.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אריך אמר:
כאשר יש עיר מסויימת שנוהגים בה ע"פ רבותיהם באופן מסויים, ובא אדם מעיר אחרת ובלא שנשאל כלל, כותב קונטרס ובו כותב פסק הלכה לבני העיר האחרת, וכבא להציל אותם מטעותם, אין זה דרך ארץ ולא דרך התורה.

רמות היא לא נצרת תחתית, יש שם ב"ה ת"ח רבים, ובפועל המנהג הגורף הוא לברך בט"ו. לא ביקשנו שיעזרו לנו, אנו מסתדרים לבד. הצורה שמפיצים את החוברות הללו, מזכיר את הלוחמים בפאות...

כל אחד יכול להביע את דעתו, וצריך שיביע אותה, אבל לא בצורה שהוא "פוסק הלכה", כחוברת הנ"ל שמסתיימת במתן פסק הלכה לבני רמות. עם כל הכבוד וההערכה לכותב החוברת, זה קצת מגוחך. אפשר להציע את הדברים לפני הת"ח המקומיים, והם יחליטו מהי ההלכה.
דוקא רוב ת"ח ברמות ומהגדולים שבהם נוהגים לנהוג פורים גם בי"ד, מהם בפרהסיה ומהם בצנעה מאימת אלו הבאים לכוף דעתם על הכל. ועוד אומרים שיש שם ב"ה ת"ח רבים.
המנהג המקובל ברמות היה שעיקר הפורים בי"ד. וכך נהגו כמעט כולם, עד שבאו בעלי אג'נדה וכפו דעתם באלימות. הג"ר זבולון שוב נאלץ לברוח מרמות למקום אחר לפורים מאימתם, למרות שהוא נחשב פחות ויותר כמרא דאתרא באהל יוסף. חבר טוב שלי קיבל איומים שהוא לא יצליח לחתן בניו אם הוא יעיז ללכת להמנין של קריאת המגילה בי"ד באהל יוסף. הדברים כמעט הגיעו לידי מכות, עד שאחד הצליח לכנס להגריש"א, למרות החלטת אנשי החצר שלא לאפשר לשאלה זו להגיע אליו עוד מפחד שישנה הפסק שלו כשיראה נתונים יותר מדויקים, והקליטו אותו אומר שאסור לרדוף אלו שנהגים פורים ברמות בי"ד.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
משהו יודע בקשר לנווה יעקב אם יש צד לקרוא בי"ד? או חומר על זה? אשמח לקבל. תודה רבה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
משהו יודע בקשר לנווה יעקב אם יש צד לקרוא בי"ד? או חומר על זה? אשמח לקבל. תודה רבה.
שמעתי שיש פקפוקים על החיבור לעיר העתיקה. לא בדקתי זה. פעם שמעתי שהרב ובר קורא בי"ד, אבל לא ברור לי אם זה אמת.
 

יהודי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אריך אמר:
כאשר יש עיר מסויימת שנוהגים בה ע"פ רבותיהם באופן מסויים, ובא אדם מעיר אחרת ובלא שנשאל כלל, כותב קונטרס ובו כותב פסק הלכה לבני העיר האחרת, וכבא להציל אותם מטעותם, אין זה דרך ארץ ולא דרך התורה.

רמות היא לא נצרת תחתית, יש שם ב"ה ת"ח רבים, ובפועל המנהג הגורף הוא לברך בט"ו. לא ביקשנו שיעזרו לנו, אנו מסתדרים לבד. הצורה שמפיצים את החוברות הללו, מזכיר את הלוחמים בפאות...

כל אחד יכול להביע את דעתו, וצריך שיביע אותה, אבל לא בצורה שהוא "פוסק הלכה", כחוברת הנ"ל שמסתיימת במתן פסק הלכה לבני רמות. עם כל הכבוד וההערכה לכותב החוברת, זה קצת מגוחך. אפשר להציע את הדברים לפני הת"ח המקומיים, והם יחליטו מהי ההלכה.
דוקא רוב ת"ח ברמות ומהגדולים שבהם נוהגים לנהוג פורים גם בי"ד, מהם בפרהסיה ומהם בצנעה מאימת אלו הבאים לכוף דעתם על הכל. ועוד אומרים שיש שם ב"ה ת"ח רבים.
המנהג המקובל ברמות היה שעיקר הפורים בי"ד. וכך נהגו כמעט כולם, עד שבאו בעלי אג'נדה וכפו דעתם באלימות. הג"ר זבולון שוב נאלץ לברוח מרמות למקום אחר לפורים מאימתם, למרות שהוא נחשב פחות ויותר כמרא דאתרא באהל יוסף. חבר טוב שלי קיבל איומים שהוא לא יצליח לחתן בניו אם הוא יעיז ללכת להמנין של קריאת המגילה בי"ד באהל יוסף. הדברים כמעט הגיעו לידי מכות, עד שאחד הצליח לכנס להגריש"א, למרות החלטת אנשי החצר שלא לאפשר לשאלה זו להגיע אליו עוד מפחד שישנה הפסק שלו כשיראה נתונים יותר מדויקים, והקליטו אותו אומר שאסור לרדוף אלו שנהגים פורים ברמות בי"ד.
רוב ת"ח??? מי יכול לדעת? כמדומה שדווקא רוב ת"ח אינם קוראים למרות שיש הרבה שמחמירים גם ב יד.
כמדומה שברמות א' ב' ג' ד' הרוב קורא רק ב טו ותו לא מידי. באזור רמות פולין - אוהל יוסף יש יותר הקוראים אף ב יד.
יש כאן הרבה הכפשות לא מדוייקות בלשון המעטה, ר' זבולון לא ברח אלא הלך מרצונו כדי לא להסתבך. לא יודע מה אמרו לחבר שלך הזה, ומי אמר ואיך בדיוק אמרו.
כל פעם שלמישהו לא הסתדר פסק של הגרי"ש הוא התחיל להכפיש שלא אמרו לו ברור וכו' [גם במה שהבאתם הגרי"ש לא חזר בו].
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
רוב ת"ח??? מי יכול לדעת? כמדומה שדווקא רוב ת"ח אינם קוראים למרות שיש הרבה שמחמירים גם ב יד.
כמדומה שברמות א' ב' ג' ד' הרוב קורא רק ב טו ותו לא מידי. באזור רמות פולין - אוהל יוסף יש יותר הקוראים אף ב יד.
יש כאן הרבה הכפשות לא מדוייקות בלשון המעטה, ר' זבולון לא ברח אלא הלך מרצונו כדי לא להסתבך. לא יודע מה אמרו לחבר שלך הזה, ומי אמר ואיך בדיוק אמרו.
כל פעם שלמישהו לא הסתדר פסק של הגרי"ש הוא התחיל להכפיש שלא אמרו לו ברור וכו' [גם במה שהבאתם הגרי"ש לא חזר בו].
זה משחק מילים. אתה מודה שהוא היה מסתבך אילו היה נשאר ברמות וקורא מגילה בי"ד.
שמעתי שרוב ת"ח קוראים בי"ד מת"ח תושב ותיק ברמות. זה נכון שא"א לדעת עד שנעשה ספירה מקצועי, אבל זה ברור שהרבה ת"ח ברמות נוהגים פורים בי"ד. ואף אם לא ברור שהם הרוב עכ"פ א"א לדעת שהם אינם הרוב, ואין מקום לבוא בטענות שמקובל ברמות רק ט"ו.
 

תיובתא

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).
אינו נכון מציאותית, דאפשר גם היום בהחלט לראות מקום העיר העתיקה ומגדליה מהשכונות הגבוהות של רמות (רמות פולין ומעלה). בעז"ה בט"ו אהיה שם ואשתדל לצלם ולהעלות.
 

חכמת שלמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
תיובתא אמר:
ח.ש. אמר:
3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).
אינו נכון מציאותית, דאפשר גם היום בהחלט לראות מקום העיר העתיקה ומגדליה מהשכונות הגבוהות של רמות (רמות פולין ומעלה). בעז"ה בט"ו אהיה שם ואשתדל לצלם ולהעלות.

טענתך תמוהה מאוד!
במכתב (שהובא לעיל) שנשלח לרשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א נכתב שהוא הצליח לראות את הר הזיתים הרי להדיא שהוא לא ראה שום מקום שנמצא בשטח העיר העתיקה.
ותו, שגם זה לשיטת הרבה פוסקים לא סגי שרואים מגדלים, דאטו אם משהו יבנה מגדל בבל בעזה ובראשו סולם גבוה ויראה משם את בנין כלל או את מלון שלום יקראו שם בט"ו? נמצאת אומר שכל שנה ישתנה הדין!
 

תיובתא

משתמש ותיק
ח.ש. אמר:
תיובתא אמר:
ח.ש. אמר:
3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).
אינו נכון מציאותית, דאפשר גם היום בהחלט לראות מקום העיר העתיקה ומגדליה מהשכונות הגבוהות של רמות (רמות פולין ומעלה). בעז"ה בט"ו אהיה שם ואשתדל לצלם ולהעלות.

טענתך תמוהה מאוד!
במכתב (שהובא לעיל) שנשלח לרשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א נכתב שהוא הצליח לראות את הר הזיתים הרי להדיא שהוא לא ראה שום מקום שנמצא בשטח העיר העתיקה.
ותו, שגם זה לשיטת הרבה פוסקים לא סגי שרואים מגדלים, דאטו אם משהו יבנה מגדל בבל בעזה ובראשו סולם גבוה ויראה משם את בנין כלל או את מלון שלום יקראו שם בט"ו? נמצאת אומר שכל שנה ישתנה הדין!
אחרי התמונה נהיה שנינו חכמים יותר.
 

אריך

משתמש ותיק
לא יעזור כלום. המציאות בשטח הרשמי ברורה. בכל בתי הכנסת האשכנזים לפחות יום הפורים הוא ט"ו, במוחלט. אז קוראים בברכה, אז זה פורים'דיק.
מה אנשים עושים בבתיהם זה ענין אחר, וגם אני הק' משתדל לקרוא בי"ד, אבל רוב קוראי הי"ד בבית מתייחסים לזה כאל חומרא. ולרוב האשה לא באה, ובודאי לא הילדים וכו'.

ההסבר במנהג הוא פשוט וברור:

לאחר שהגרשז"א והגריש"א הסכימו להוראה אחת (אף שלא מאותו טעם), בירושלים התורתית הם המילה האחרונה, וכעין מארי דאתרא. אין מה להתווכח, כך הציבור רואה את זה. וזה הביא לתוצאה הנ"ל. אודות שכך היא דעת הגרי"ש, עובדה שכך אומרים כל התלמידים שלו.
 

כותר

משתמש ותיק
הגר"י יוסף הורה בשיעוריו בכל תוקף לקרוא בט"ו, החל משנה שעברה, כי מצרפים את הבורגנים שיושנים שם לילה אחד. לשאר הצדדים להחשיבו כמחובר לעיר ירושלים.
 

יהודי

משתמש ותיק
ר' אריך צודק שכך היא המציאות, ואני יבאר יותר את דבריו, הן נכון שיש פה ויכוח הלכתי בין החכמים, אך הצורה הנכונה הינה שכאשר מתעוררת שאלה הנוגעת לכלל הציבור שואלים את הרב של המקום, ובירושלים כאשר הכריע הגרי"ש שהוא ודאי היה הרב הגדול בי-ם [וגם בכל העולם כולו] הרי כך ראוי לקבוע את ההנהגה הציבורית, שהרי כולם מסכימים שלא לענין שבאותו בית כנסת חלק יקראו כך וחלק אחרת.
זו גם הסיבה לביקורת שהיתה על המנין שהחל ב יד, אני אישית לא הייתי עושה מכך רעש, אבל בהחלט יש פה נקודה נכונה בהנהגת הכלל.
אמר לי בעבר מורה צדק שעשה שנים רבות שימוש אצל הגר"נ שליט"א שהדבר הנורמלי ביותר היה לשאול את פי הגרי"ש ולקבוע את ההנהגה כמותו, כך אמור להתנהל מקום תורני וזה מה שקרה בפועל. ואי"ז קשור לכבודו של הגרי"ש אלא להתנהלות ציבורית נכונה ונורמטיבית.
אני יודע שיש מה להתווכח עם מה שכתבתי, אבל זו גם דעתם של רוב רובם של תושבי רמות.
אגב, גם אני קורא שם לחומרא ב יד, כי אחרי הכל יש פה מקום להחמיר, אבל בבית ובצינעא.
 

סבא

משתמש ותיק
גדלותו של הגרי"ש אינה צריכה לדידי ולידידך כמובן, וכל הארץ מלאה מכבודו,
אלא שלכאו', אם, משום גדלותו מסתבר לפסוק כדבריו במחלקותיו עם שאר תלמידי חכמים לפחות בירושלים, היה מקום ליישם זאת גם במחלוקות אחרות, ולפחות לחשוש להחמיר כדבריו, בפרט בדברים שנעשים באופן פומבי, ואי אפשר לזעוק כבוד הגרי"ש רק כשמגיע לעניין שנוח יותר לנהוג כמוהו, [כדי להיות ככל ירושלים].
והנה אביא רשימה של פסקי הרב אלישיב זצוק"ל, ורצוני לדעת כמה מתושבי רמות נוהגים כדבריו-
1. אין להוציא ספר תורה לקרוא בו עבור נשים לבד, אלא עליהן לשמוע קריאת זכור במנין שקוראים עבור גברים, ושמברכים שם ברכות התורה.
2. יש לבטל המנהג שנהגו בכל בית ישראל לקרוא בתורה בליל הושענא רבה [וכ"ש מנהגי החסידים לקרוא בימי המילואים את קרבנות הנשיאים, או את וידוי מעשר], כי אין להוציא ספר תורה לקריאה שאינה מחוייבת.
3. כל עניין של הונאת הרשויות, המוניצפליות כמו הארציות, אסור לחלוטין, כל רישום ודיווח צריך להיעשות כחוק בלא שום הוראת היתר. [ומה שסומכים על החזו"א שאמר שמשפטם עושק וכו', אינו נכון כלל], דין זה חל הן על כל יחיד ויחיד ויחיד וק"ו למוסדות התורניים שצריכים להיזהר בזה שבעתיים מטעמים מובנים. [אומרים שגם אסר העתקת תוכנות אפילו מדעכו"ם, אבל זה רק שמועה בשמו].
4. דעת מרן הגריש"א זצ"ל (קוב"ת ג, מג ד"ה ולהתיר), לחשוש לשיטת הפמ"ג (א"א סו"ס רנט בקיצור דיני שהיה) שדן, שאם כל הקדירה מכוסה מהצדדים, גם אם היא מגולה מלמעלה, שזה בכלל איסור הטמנה.
5. דעת מרן הגריש"א זצ"ל, שלנקות מי גשמים ע"י מקל, יש בזה איסור מטעם הדחת הרצפה הנ"ל. וה"ה אם נשפך מים על רצפת הבית, שאין לגרור את המים ע"י מקל.
6. להדליק נר חנוכה בפתח הכניסה לחדר המדרגות –כשאין חצר, ופתח חדר המדרגות פונה לרשות הרבים, (שבות יצחק חנוכה פ"א עמ' ז), והמדליק בחלון לא יצא ידי חובתו וברכתו לבטלה.
7. דעת מרן הגריש"א זצ"ל (קוב"ת ג, מט; הערות עמ"ס גיטין ס, א), שבדפוסים של דורינו, מדינא יש לקרוא את הנביא מתוך קלף ולא בחומשים [וקרוב להיות ברכה לבטלה], וגם בחומשים הישנים הלכה כחת"ס שאי אפשר לצאת ידי חובה על ידי הש"ץ.
8. בהנ"ל- בית כנסת שיש להם ספר תורה אחד, ורוצים לקנות ספר תורה נוסף, עדיף שיקנו סט נביאים.
9. עירוי רותחים לכוס חד-פעמית, המתרככת מן הרותחים: דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות יצחק בישול ב, ד) - להחמיר. שיש בזה כעין "בישול" "שמרכך דבר קשה".
10. לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (בספר איל משולש ז, ל"ז) אסור לסחוט את הלימון על גבי האצבעות של היד, כדי לעצור את הגרעינים מתוך המיץ הנסחט לתוך הסוכר [או הסלט], משום איסור בורר מדרבנן,
11. ציבור שלא יספיק לגמור את כל נוסח חזרת הש"ץ לפני סוף זמן התפילה של הגר"א, מוטב לדלג על חזרת הש"ץ [עדות הרב נחום אייזנשטיין].
12. כלי מתכת חד פעמי, דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל [דרור יקרא עמ' שסב וקונטרס טבילת כלים] שצריך טבילה (בלי ברכה).
13. אסור לחמם מאכל על מיחם חשמלי, אפילו מאכל יבש, ואפילו אם המכסה מכוסה בנייר כסף, מפני שכל המיחם נחשב דבר אחד וצריך כלי נוסף להפריד בינו לבין המאכל.
14. החשמל בשבת אסור מעיקר הדין ממש, ואין מקום להתיר גם בשמחות, ונופשים וכו'.
15. הלכה כהחזו"א לעניין שמיטה ויש להחמיר גם על הערבה, וממילא אין לאכול מהכשר העדה החרדית בשנים שיש בהם חשש שמיטה.
כמובן שזו רשימה חלקית וקטנה מאוד, וחומרותיו של הגרי"ש רבות עד מאוד, ובכן כל אחד יבדוק, כמה מחומרות אלו נוהגים בני רמות, וממילא כמה מביניהם זכאים לזעוק מרא דאתרא.
 

יהודי

משתמש ותיק
לכאו' יש הבדל בין הכרעות כלל ציבוריות שבהן שאלו בדר"כ לגרי"ש.
כלך לך אצל גבאי בתי כנסיות בי-ם רבתי [ליטאים כמובן] את מי שאלו האם מנין הקורא ק"ש עפ"י הגר"א קודם לבית מדרש היותר גדול וכו'.
היו בעבר ויש בהווה הרבה הרבה מקומות שההלכות הציבוריות נקבעו ע"י גדול המקום אע"פ שודאי לא כל העיר נהגה כהגדול הזה בכל פסקיו.
 

סבא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לכאו' יש הבדל בין הכרעות כלל ציבוריות שבהן שאלו בדר"כ לגרי"ש.
כלך לך אצל גבאי בתי כנסיות בי-ם רבתי [[highlight=yellow]ליטאים כמובן[/highlight]] את מי שאלו האם מנין הקורא ק"ש עפ"י הגר"א קודם לבית מדרש היותר גדול וכו'.
היו בעבר ויש בהווה הרבה הרבה מקומות שההלכות הציבוריות נקבעו ע"י גדול המקום אע"פ שודאי לא כל העיר נהגה כהגדול הזה בכל פסקיו.
הזכרתי במיוחד הרבה פסקים ציבוריים, כגון מניין בליל הושענא רבה, מנין זכור לנשים, חשמל בשבת, קניית נביאים מקלף אף שישארו עם ספר תורה אחד, ועוד, האם בתי הכנסיות ברמות נוהגים כך?
אגב, מדוע החסידים באמת החליטו לקרוא בט"ו, הם הרי וודאי לא שאלו את הגרי"ש כמו שאמרת, ולעניין הרוב ומתי "פורימדיג" אתה מצרף גם אותם כמובן.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ר' אריך צודק שכך היא המציאות, ואני יבאר יותר את דבריו, הן נכון שיש פה ויכוח הלכתי בין החכמים, אך הצורה הנכונה הינה שכאשר מתעוררת שאלה הנוגעת לכלל הציבור שואלים את הרב של המקום, ובירושלים כאשר הכריע הגרי"ש שהוא ודאי היה הרב הגדול בי-ם [וגם בכל העולם כולו] הרי כך ראוי לקבוע את ההנהגה הציבורית, שהרי כולם מסכימים שלא לענין שבאותו בית כנסת חלק יקראו כך וחלק אחרת.
זו גם הסיבה לביקורת שהיתה על המנין שהחל ב יד, אני אישית לא הייתי עושה מכך רעש, אבל בהחלט יש פה נקודה נכונה בהנהגת הכלל.
אמר לי בעבר מורה צדק שעשה שנים רבות שימוש אצל הגר"נ שליט"א שהדבר הנורמלי ביותר היה לשאול את פי הגרי"ש ולקבוע את ההנהגה כמותו, כך אמור להתנהל מקום תורני וזה מה שקרה בפועל. ואי"ז קשור לכבודו של הגרי"ש אלא להתנהלות ציבורית נכונה ונורמטיבית.
אני יודע שיש מה להתווכח עם מה שכתבתי, אבל זו גם דעתם של רוב רובם של תושבי רמות.
אגב, גם אני קורא שם לחומרא ב יד, כי אחרי הכל יש פה מקום להחמיר, אבל בבית ובצינעא.
כנראה יש לנו מציאות שונות. ככל הידוע לי הפסק המקובל על רוב תושבי רמות היה שעיקר הפורים בי"ד, וכך נהגו רוב הציבור ע"פ פסק של רוב הרבנים המקובלים.
מאז מעולם לא התעורר השאלה עוד פעם באופן רציני. עד שבאו בעלי אג'נדה ושינו הפסק בכח הזרוע, מטעמים לא ממש הלכתיים.
יש לפקפק בכלל על קביעות הגריש"א כראוי לקבוע ענין כזה בלבד. הוא אכן היה מקובל על רוב הליטאים, אבל לא על כולם, ובצירוף החסידים לא נראה כלל שהוא היה מקובל על רוב הציבור. אבל עכ"פ בענין זה ממש, מאז היה דעתו שברמות פורים הוא בט"ו [מטעם צירוף העירוב], ולא נתקבל הפסק שלו אצל רוב הציבור ברמות. ואינו מובן כלל למה שנים אחר שהמנהג כבר נקבע, יכולים בעלי אג'נדה להחליט שמהיום משנים המנהג, ופתאום המנהג אחרת.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
החסידים נהגו כן מקדמא דנן מחמת פסק הגרש"ז.
איזה חסידים? הרב ואזנר, שהיה מגדולי הרבנים אצל החסידים, פסק י"ד. וכן פסקו הרב י"י וייס והרב מאיר בראנסדרפר.
בבאבוב קראו בי"ד בברכה, גם אחר המהפך הגדול. בקרלין התחילו לקאות בי"ד, עד שהם התפלגו מהעדה"ח, ושינו הפסק שלהם מטעם לא בדיוק הלכתי.
 

אריך

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יהודי אמר:
ר' אריך צודק שכך היא המציאות, ואני יבאר יותר את דבריו, הן נכון שיש פה ויכוח הלכתי בין החכמים, אך הצורה הנכונה הינה שכאשר מתעוררת שאלה הנוגעת לכלל הציבור שואלים את הרב של המקום, ובירושלים כאשר הכריע הגרי"ש שהוא ודאי היה הרב הגדול בי-ם [וגם בכל העולם כולו] הרי כך ראוי לקבוע את ההנהגה הציבורית, שהרי כולם מסכימים שלא לענין שבאותו בית כנסת חלק יקראו כך וחלק אחרת.
זו גם הסיבה לביקורת שהיתה על המנין שהחל ב יד, אני אישית לא הייתי עושה מכך רעש, אבל בהחלט יש פה נקודה נכונה בהנהגת הכלל.
אמר לי בעבר מורה צדק שעשה שנים רבות שימוש אצל הגר"נ שליט"א שהדבר הנורמלי ביותר היה לשאול את פי הגרי"ש ולקבוע את ההנהגה כמותו, כך אמור להתנהל מקום תורני וזה מה שקרה בפועל. ואי"ז קשור לכבודו של הגרי"ש אלא להתנהלות ציבורית נכונה ונורמטיבית.
אני יודע שיש מה להתווכח עם מה שכתבתי, אבל זו גם דעתם של רוב רובם של תושבי רמות.
אגב, גם אני קורא שם לחומרא ב יד, כי אחרי הכל יש פה מקום להחמיר, אבל בבית ובצינעא.
כנראה יש לנו מציאות שונות. ככל הידוע לי הפסק המקובל על רוב תושבי רמות היה שעיקר הפורים בי"ד, וכך נהגו רוב הציבור ע"פ פסק של רוב הרבנים המקובלים.
מאז מעולם לא התעורר השאלה עוד פעם באופן רציני. עד שבאו בעלי אג'נדה ושינו הפסק בכח הזרוע, מטעמים לא ממש הלכתיים.
יש לפקפק בכלל על קביעות הגריש"א כראוי לקבוע ענין כזה בלבד. הוא אכן היה מקובל על רוב הליטאים, אבל לא על כולם, ובצירוף החסידים לא נראה כלל שהוא היה מקובל על רוב הציבור. אבל עכ"פ בענין זה ממש, מאז היה דעתו שברמות פורים הוא בט"ו [מטעם צירוף העירוב], ולא נתקבל הפסק שלו אצל רוב הציבור ברמות. ואינו מובן כלל למה שנים אחר שהמנהג כבר נקבע, יכולים בעלי אג'נדה להחליט שמהיום משנים המנהג, ופתאום המנהג אחרת.

לא הבנתי, אחר כל דבריך, האם אתה מפקפק בכך שהמנהג המקובל בשנים האחרונות בכל בתי הכנסת האשכנזים הוא שפורים הוא ט"ו??

במידה והתשובה היא כן, הרי שכנראה כבודו מדבר על היישוב 'רמות' בגולן.
 
חלק עליון תַחתִית