כולו הפך לבן

[זוטרא]

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת. יא צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא הוּא. יב וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. יג וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא. יד וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא.
רש"י מפרש מראשו של אדם ועד רגליו,
לכאורה מדוע לא מספיק שנעלמה המחית בשר חי וכל הנגע נהפך ללבן,
כמו שמשמע (לכאורה) פשוטו של מקרא?

[אין חכמה]

ראשו ועד רגליו לא משמע בהקשר לנגע
[וגם לכל עיני מראה כהן]
כפי שהבינוהו חז"ל

[אבי חי]

האם מצאת מליצת מראשו ועד רגליו בכה"ג?

וז"ל המזרחי -
מראשו של אדם ועד רגליו. לא מראשו של נגע ועד רגליו שהרי אחר זה פירש ואמר וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו שהוא בשרו של אדם ותניא בת״כ את כל בשרו להביא את בין האצבעות של ידים ורגלים ותניא נמי כולו הפך לבן יכול תוך ראשו ותוך רגליו תלמוד לומר מראשו להוציא תוך ראשו ועד רגליו להוציא תוך רגליו ותנן נמי בפרק ששי דנגעים דראש וזקן וכף הרגל אין מעכבין את הפריחה וא״ת אי הכי מאי את כל עור הנגע את כל עורו מיבעי ליה כבר פירשו בתורת כהנים מאי את כל עור הנגע עור הראוי לקבל נגע . . .

[זוטרא]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

[בן עמינדב]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

במקרה כזה יהיה הנגע טהור כיוון שהלכו להם סימני הטומאה, אבל כל זה בתנאי שלא ישאר סימן טומאה אחר כגון פשיון או שער לבן

 

[דבר חפץ]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

מפורש במסכת נגעים בכ''ד שטהור, והיינו דינא דנתכסתה המחיה והלכה לה.

שו''ר שהקדימני הרב בן עמינדב.
 

[דבר חפץ]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

במקרה כזה יהיה הנגע טהור כיוון שהלכו להם סימני הטומאה, אבל כל זה בתנאי שלא ישאר סימן טומאה אחר כגון פשיון או שער לבן

למעשה אחר דקיי''ל דאף מחיה מעכבת את הפורח בכולו מליטהר, אין שום נפק''מ בפריחה בכולו במחיה, יותר מאילו היה פושה הנגע ע''ג המחיה גרידא דטהור, מלבד שיטת רבנן דיש בזה נפק''מ לשיער לבן שנולד אח''כ שאינו מטמא, אך לשי' ר' יהושע דמטמא, לכאו' ליכא נפק''מ כלל.
 

[זוטרא]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

מפורש במסכת נגעים בכ''ד שטהור, והיינו דינא דנתכסתה המחיה והלכה לה.

היכן המשנה בנגעים,
האם יתכן לומר שפשוטו של מקרא מדבר על הנגע שהפך כולו ללבן
ודרשת חז"ל היא על נגע מראשו עד רגליו?
 

[זוטרא]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

במקרה כזה יהיה הנגע טהור כיוון שהלכו להם סימני הטומאה, אבל כל זה בתנאי שלא ישאר סימן טומאה אחר כגון פשיון או שער לבן

למעשה אחר דקיי''ל דאף מחיה מעכבת את הפורח בכולו מליטהר, אין שום נפק''מ בפריחה בכולו במחיה, יותר מאילו היה פושה הנגע ע''ג המחיה גרידא דטהור, מלבד שיטת רבנן דיש בזה נפק''מ לשיער לבן שנולד אח''כ שאינו מטמא, אך לשי' ר' יהושע דמטמא, לכאו' ליכא נפק''מ כלל.

אינני מתמצא כל כך
אך יתכן שאם הנגע פשה בכולו אינו מוגדר כפשיון, וטהור.
 

[אין חכמה]

ומה יהיה הדין אם רק הנגע יהפך ללבן, ותעלם המחיה,
לא יהיה טהור?

במקרה כזה יהיה הנגע טהור כיוון שהלכו להם סימני הטומאה, אבל כל זה בתנאי שלא ישאר סימן טומאה אחר כגון פשיון או שער לבן

למעשה אחר דקיי''ל דאף מחיה מעכבת את הפורח בכולו מליטהר, אין שום נפק''מ בפריחה בכולו במחיה, יותר מאילו היה פושה הנגע ע''ג המחיה גרידא דטהור, מלבד שיטת רבנן דיש בזה נפק''מ לשיער לבן שנולד אח''כ שאינו מטמא, אך לשי' ר' יהושע דמטמא, לכאו' ליכא נפק''מ כלל.

לולי הדין דכולו היה כאן פשיון 
וחלוק הוא ביסוד הדבר
 

[דבר חפץ]

אך יתכן שאם הנגע פשה בכולו אינו מוגדר כפשיון, וטהור

לולי הדין דכולו היה כאן פשיון

ברור, לא הסברתי א''ע כדבעי, נתכוונתי לשאול על מקרים שאין בהם משום פשיון, ואעפ''כ הוצרכה התורה לרבותם, כגון בפורח לתוכו, דמרבינן בתו''כ דאף ד''ז מטהר, אע''ג דבכה''ג א''א לטמאותו משום פשיון, דהו''ל פשיון לתוכו, וכדו'.

[אין חכמה]

אך יתכן שאם הנגע פשה בכולו אינו מוגדר כפשיון, וטהור

לולי הדין דכולו היה כאן פשיון

ברור, לא הסברתי א''ע כדבעי, נתכוונתי לשאול על מקרים שאין בהם משום פשיון, ואעפ''כ הוצרכה התורה לרבותם, כגון בפורח לתוכו, דמרבינן בתו''כ דאף ד''ז מטהר, אע''ג דבכה''ג א''א לטמאותו משום פשיון, דהו''ל פשיון לתוכו, וכדו'.

איני זוכר , זה ברור שדבר כזה נקרא פשיון לתוכו?
הרי לא נשאר כלום שיפשה אליו רק החלק הזה ומי אמר שזהו תוכו אולי זה מוגדר כחוץ לו
 

[דבר חפץ]

אך יתכן שאם הנגע פשה בכולו אינו מוגדר כפשיון, וטהור

לולי הדין דכולו היה כאן פשיון

ברור, לא הסברתי א''ע כדבעי, נתכוונתי לשאול על מקרים שאין בהם משום פשיון, ואעפ''כ הוצרכה התורה לרבותם, כגון בפורח לתוכו, דמרבינן בתו''כ דאף ד''ז מטהר, אע''ג דבכה''ג א''א לטמאותו משום פשיון, דהו''ל פשיון לתוכו, וכדו'.

איני זוכר , זה ברור שדבר כזה נקרא פשיון לתוכו?
הרי לא נשאר כלום שיפשה אליו רק החלק הזה ומי אמר שזהו תוכו אולי זה מוגדר כחוץ לו

עיין הערות הגרד''ל שליט''א לירושלמי מגילה ט' ע''ב.
[נדפס במהדורת מאורי אור].
 

[אין חכמה]

ברור, לא הסברתי א''ע כדבעי, נתכוונתי לשאול על מקרים שאין בהם משום פשיון, ואעפ''כ הוצרכה התורה לרבותם, כגון בפורח לתוכו, דמרבינן בתו''כ דאף ד''ז מטהר, אע''ג דבכה''ג א''א לטמאותו משום פשיון, דהו''ל פשיון לתוכו, וכדו'.

איני זוכר , זה ברור שדבר כזה נקרא פשיון לתוכו?
הרי לא נשאר כלום שיפשה אליו רק החלק הזה ומי אמר שזהו תוכו אולי זה מוגדר כחוץ לו

עיין הערות הגרד''ל שליט''א לירושלמי מו''ק ה' ע''א.
[נדפס במהדורת מאורי אור].

אינו תח"י
תוכל להחכימני בקצרה?
 

[דבר חפץ]

איני זוכר , זה ברור שדבר כזה נקרא פשיון לתוכו?
הרי לא נשאר כלום שיפשה אליו רק החלק הזה ומי אמר שזהו תוכו אולי זה מוגדר כחוץ לו

עיין הערות הגרד''ל שליט''א לירושלמי מגילה ט' ע''ב.
[נדפס במהדורת מאורי אור].

אינו תח"י
תוכל להחכימני בקצרה?

דעת ר' יוחנן שם שאף הפורח מתוך הסגר טעון הבאת ציפורים, והאחרונים פירשו דהוא משום דכל פריחה בכולו בעצם היא פשיון, וע''כ אחר דחידשה תורה דאעפ''כ הוא טהור, הרי''ז חשוב כנטהר מתוך החלט פשיון, והגרד''ל שליט''א העיר שם דודאי דאין כנים הדברים, דמה נאמר בפורח לתוכו דנתחדש בתו''כ דטהור, [ובפשטות ד' ר' יוחנן אזלו גם על כה''ג], הרי ד''ז ודאי לא חשיב כנטהר אחר החלט, כיון שפשיון כה''ג אינו מטמא, דהו''ל כפשיון לתוכו.
[אבל באמת מסברא אפ''ל כדבריך].
בגוף קושייתו דהגרד''ל שליט''א, באמת כמו''כ ילה''ק עוד מפריחה לתוך שחין דאינה פשיון, וכמו''כ ילה''ק לשיטת הראב''ד דפשיון דעלמא צריך שיהא ממראה המצטרף, ואילו פריחה בכולו אי''צ, וכדו'.

עריכה: טעות היתה בידי וזכרוני בגד בי, הגרד''ל שליט''א לא שאל מפריחה לתוכו אלא מפריחה לשחין.
המקור לזה שד''ז אינו מטמא משום פשיון, הוא ממש''כ התוי''ט פ''א מ''ג בשם מהר''ם וז''ל, ולי נראה דאצטריך למתנייה, כגון ההופך כולו לבן לצד פנים של הנגע, דטמא משום הפך לבן ולא משום פסיון, דאין הנגע פושה לתוכו, עכ''ל.
בזמנו העירו דמזה יש להוסיף עוד על קו' הגרד''ל שליט''א הנ''ל.
במחילה.