פרשת שמות/וארא - לפשוטו של מקרא ורש"י

קלוגער

משתמש חדש
למען ענותם בסבלותם אומר רש"י בסבלותם של מצרים אני לא מבין?
ויקיצו מפני בני ישראל קצו בחייהם? גם לא מבין
קרוב לענין זה שמעתי פרשה זו מרבי ברוך ברבי אליעזר, והביא לי ראיה ממקרא זה (ישעיה טז כא) בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי ה', למדנו כשהקדוש ברוך הוא מאמן את דבריו אפילו לפרענות מודיע ששמו ה', וכל שכן האמנה לטובה. ורבותינו דרשוהו לענין שלמעלה, שאמר משה (לעיל ה כב) למה הרעתה, אמר לו הקדוש ברוך הוא חבל על דאבדין ולא משתכחין. יש לי להתאונן על מיתת האבות, הרבה פעמים נגליתי אליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת (לעיל ג יג) מה שמו מה אומר אליהם: וגם הקמתי וגו' . וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרבים, וכן ביצחק ערערו עליו על הבארות אשר חפר, וכן ביעקב (בראשית לג יט) ויקן את חלקת השדה, לנטות אהלו, ולא הרהרו אחר מדותי, ואתה אמרת (ה כב) למה הרעתה. ואין המדרש מתישב אחר המקרא מפני כמה דברים אחת, שלא נאמר, ושמי ה' לא שאלו לי. ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו, הרי תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים נאמר (בראשית טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. ועוד, היאך הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך לכאן (פסוק ה)וגם אני שמעתי וגו' (פסוק ו) לכן אמר לבני ישראל. לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אפניו, והדרשה תדרש, שנאמר (ירמיה כג כט) הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, מתחלק לכמה ניצוצות לא מבין את הקושיא האחרונה של רש"י
 

סבא

משתמש ותיק
לרב קלוגער היקר
לדעתי העניה כדאי מאוד להקפיד על חוק הפורום הזה שמופיע בראש העמוד-
חוקי הפורום"
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק
ולכן אם אפשר לשנות את השם ל- "פרשת וארא - לפשוטו של מקרא ורש"י" או משהו דומה
הסדר בדברים אלו מועיל מאוד.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שתי השאלות הראשונות הן מפרשת שמות ולא מפרשת וארא כמצוין בכותרת.
קלוגער אמר:
למען ענותו בסבלותם אומר רש"י בסבלותם של מצרים אני לא מבין?
המלה "בסבלותם" שפירושה בעבודה שלהם, יכולה להתפרש בשני אופנים: (א) בסבלותם של מצרים, היינו בעבודה שהטילו המצרים על ישראל. (ב) בעבודה של ישראל, היינו בעבודה שהייתה מוטלת על ישראל לעשותה. רש"י מסביר שהכוונה לסבלותם של מצרים.
הכרח להסבר זה מביא המזרחי שכן יש בלשון הכתוב: "ענותו בסבלותם" מעבר מלשון יחיד לשון רבים. "ענותו" הוא לשון יחיד המוסב על ישראל, ו"סבלותם" הוא לשון רבים. אם "בסבלותם" הכוונה לישראל [כמו בכתוב (שמות ב, יא): "וירא בסבלותם" שהכוונה שם לישראל.] המלים "ענותו בסבלותם" צריכות היו להיכתב שתיהן או בלשון רבים: "ענותם בסבלותם", או בלשון יחיד: "ענותו בסבלותיו". מכאן שהמלה "בסבלותם" מוסבת על המצרים ולא על ישראל, ועל כן נכתבה היא בלשון רבים.
 

קלוגער

משתמש חדש
פותח הנושא
יפה מאוד הבנתי אבל אני מאוד מתחרט שלא פירטתי מאיפה כל שאלה
אבל עדיין אני מאוד אשמח לתשובה
 

סבא

משתמש ותיק
קלוגער אמר:
ויקיצו מפני בני ישראל קצו בחייהם? גם לא מבין
לא הבנתי מה קשה הרי רש"י ממשיך ומביא דברי המדרש שאומר שויקוצו עולה על בני ישראל והיינו שנעשו בני ישראל כקוצים ביניהם ולכן מקדים שאין כן פשוטו של מקרא, אלא בהפשט הוא שקצו בחיי עצמם, רק הטעם לזה הוא מפני בני ישראל.
ועיין רא"ם שכתב וז"ל קצו בחייהם. והרי זה מקרא קצר, שהיה לו לומר ויקוצו בחייהם, כמו (בראשית כז, מו) "קצתי בחיי". ורז"ל דרשו בסוטה (סוטה יא א) ובשמות רבה "ויקוצו" מגזרת קוצים, שהיו ישראל בעיניהם דומים לקוצים, כדי שלא יהיה מקרא קצר עכ"ל.
 

סבא

משתמש ותיק
קלוגער אמר:
ועוד, היאך הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך לכאן (פסוק ה)וגם אני שמעתי וגו' (פסוק ו) לכן אמר לבני ישראל. לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אפניו, והדרשה תדרש, שנאמר (ירמיה כג כט) הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, מתחלק לכמה ניצוצות לא מבין את הקושיא האחרונה של רש"י
ביאר הרא"ם וז"ל ועוד, היאך הסמיכה נמשכת בדברים, שהוא סומך לכאן "וגם אני שמעתי וגו' לכן אמור לבני ישראל". פירוש: שיהיו המאמרים הראשונים תוכחה, והמאמרים האחרונים תשובה על "למה זה שלחתני", כי לא ימשכו אלה עם אלה עכ"ל. ועיי"ש עוד אריכות בדברים.
ובדברי דוד להט"ז ביאר וז"ל ועוד האיך הסמיכה נמשכת כו'. פירוש בשלמא לפירוש קמא הוי הכל הוכחה למה דלא חיישינן לביטול ההבטחה מחמת גרם חטא כמו שזכרנו, אבל לפירוש רז"ל שאין כאן באמירת 'אני ה'' אלא להקשות ממה שלא הרהרו האבות, ובזה אין מקושר 'וגם הקימותי כו'' עכ"ל.
ובגור אריה פירש וז"ל ועוד היאך הסמיכה נמשכת בדברים. שהרי בא הכתוב להתווכח עם משה על מה שאמר "למה הרעות" (לעיל ה, כב), ואם כן היאך נסמך אחר זה "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו'" (פסוק ה).
היום קיימים ספרים נפלאים של ליקוטים ופרושים בדברי רש"י על החומש, ובטח תחכים מלהשתמש בהם.
 
חלק עליון תַחתִית