גבולות הארץ - זיהוי המקומות הכתובים בתנ"ך

אאא

משתמש ותיק
בגבולות ארץ ישראל [בפרשת מסעי, וביהושע, וביחזקאל] כתובים שמות של מקומות רבים.

איזה ספרים יש על זיהוי המקומות?

כמו"כ אפשר לעסוק כאן בנושא. כגון איזה הר הוא "הור ההר" הצפוני, שהוא בפינה הצפונית מערבית של ארץ ישראל (גיטין ח.)?
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
היכן הוא "לבוא חמת", הכתוב כמה פעמים?
 

יצחק

משתמש ותיק
אין עיר שנקראת לבא חמת, חמת היא עיר שנמצאת אי שם בחו"ל ויש דרך שמוליכה לעיר הזו, בפסוק שהגבול מגיע על לבא חמת כלומר עד הדרך המובילה לעיר חמת.
מי היא חמת עצמה? מצד אחד יש שתי ערים בסוריה חומס וחמה ראיתי במפה שכל אחת מהן יכולה להיות חמת המקראית, מצד שני רש"י הרי אומר שחמת היא אנטוכיה וראיתי בויקי' שאנטוכיה היתה עיר גדולה מאד בטורקיה, אבל כתוב שם שהיו עוד ערים שקראו בשם הזה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
התרגום הירושלמי לתורה וכן תרגום 'יונתן', ובעקבותיו רש"י הן בפירושו והן בציורו, מזהים את 'חמת' של הגבול עם אנטיוכיה המפורסמת. זו שוכנת בפיתחת ארץ חמת הסמוכה לארם צובה.
חומץ וחומס אינם 'חמת'. וגם אין להם קשר עניני גם תחילת גבול הצפון.

זיהוי המקומות זה מקצוע גדול.
כפתור ופרח - רבי אישתורי הפרחי
חוג הארץ - לרבי שלמה מחלמא, בעל מרכבת המשנה על הרמב"ם
תבואות הארץ - רבי יהוסף שווארץ
ארץ ישראל ושכנותיה - הורוביץ
ארץ קדומים -יעקב קפלן ממינסק מחקרי ארץ שלמה לוינזון מפראג
אדמת קודש - ר' יצחק גולדהוואר
וזה גבול הארץ - חיים קדיש בר-דרומא
(כל אלו נמצאים במאגרים הדיגטליים) וזה קצה ההתחלה של הספרות והמחקר בנושא
 

אברך כולל

משתמש רגיל
יש גם משנת יוסף על מס' שביעית לר' יוסף ליברמן שליט"א ר"י שומרי החומות
ואלה מסעי לר' דן שווארץ שליט"א
אבל ברור כי הרוב הם רק השערות וא"א לידע בבירור
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
יש גם ספר של הרב אריאל בוקוולד בנושא
ויש גם "מנחת איש" [לרב אי"ש שפירא שליט"א] על גבולות הארץ. המעלה שלו שהוא הגיע אחרי כולם.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לציין שיש כיום בסוריה מחוז גדול שנקרא "חמת". ובירת המחוז זה עיר הנקראת חמת או חמה.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה רבה על רשימת הספרים.
איזה מתוך הספרים דלעיל נמצא בהיברובוקס או בפרויקט השו"ת או דיביעס?
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
אין עיר שנקראת לבא חמת, חמת היא עיר שנמצאת אי שם בחו"ל ויש דרך שמוליכה לעיר הזו, בפסוק שהגבול מגיע על לבא חמת כלומר עד הדרך המובילה לעיר חמת.
מי היא חמת עצמה? מצד אחד יש שתי ערים בסוריה חומס וחמה ראיתי במפה שכל אחת מהן יכולה להיות חמת המקראית, מצד שני רש"י הרי אומר שחמת היא אנטוכיה וראיתי בויקי' שאנטוכיה היתה עיר גדולה מאד בטורקיה, אבל כתוב שם שהיו עוד ערים שקראו בשם הזה.
ראיתי בספר "הארץ לגבולותיה" כמה שיטות בזה.
ויש אומרים שיש שני "חמת" (עיין בספר "קצוי ארץ").
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נושא 'חמת' מעניין. ארץ חמת (שבצפונה של סוריא), שתועי מלכהּ שלח לדוד מנחה - על כיבוש אויבו הדדעזר מלך צובה, בודאי שוכנת ליד ארם צובה. והעיר אנטיוכיה שוכנת בפיתחת ארץ חמת (במערבה). וחז"ל אמרו של'אנטוכיה' זו - כוונת הפסוק 'תתאו לבא חמת'. ומכאן שגם ההר ההר (נקודת צפמ"ע של א"י) - מזרחית לה!
מנגד, פעמים רבות ששמות מקומות השתמרו, ויש להתפלא איך הגיעו למרכז סוריה ערים בשם 'חומס' ו'חאמה'. לא זו בלבד אלא שכבר בימי רס"ג היא נקראת 'חאמה', ולכן הוא מזההּ כ'לבא חמת'. וכ"כ כו"פ (אם כי הראשונים כתבו שזיהויי רס"ג אינם בקבלה, ומוכח הכי בכ"ד).
ואף בימים קדמונים מאלו, 'חומס' נקראה אצל הרומים amisa, ואף אצל חז"ל נקראת 'חוֹמץ'.
מישהו רצה לומר לי פעם שארץ חמת הגיעה בתקופה מן התקופות עד מרכז סוריה, ולכן הערים קבלו שמות אלו, אך זו השערה משוללת בסיס ונעדרת כל סימוכין או היגיון, ואדרבא מהפסוקים משמע שממשלת 'ארם דמשק' התפשטה לצפון עד ממשלת 'ארם צובה' ('חצר עינן גבול דמשק'). ודוקא 'חמאה' (בניגוד ל'חומס' העתיקה מאוד) לא מוזכרת לא במפת פויטינגר, ולא במפת פטולימאוס', מה שאומר שבתקופת מאוד קדומות היא לא היתה עיר חשובה, או אולי כלל לא היתה קיימת, מה שמייתר את הקושיות בנושא, וחמאה איננה ממקור 'חמת' (בויק כתוב ש'חמאה' זה מבצר בערבית). ואעפ"כ ויק. לא מהווה מקור 'מדעי' רציני בנושא זיהויים...

להגיד 'שניים היו', זה מקרה קיצוני שעד שאין חובה מוחלטת לא אומרים כך, הגם שמצאנו כמה וכמה ערים כפולות במקרא כ"א בנחלת שבט אחר, כגון קדש, אפק ובית לחם. והגם שאף חז"ל משתמשים בתירוץ כזה.
(בדרך כלל חז"ל לא מתרצים שהיו שניים בשתי כנפות הארץ, אלא ניתן להסביר שהיו סמוכות ואעפ"כ נבדלות; כך בירושלים (ערכין לב:), וכך באשקלון ועזה (ירו' פ"א דשביעי'. וגם זה תי' שנדחה לפי הגר"א. והחזו"א שאומר ע"ז שהיתה אשקלון ועזה בסוריא, צע"ג)).

הספרים שציינתי לעיל חלקם באוצה"ח וחלקם גם בהיברובוקס. (חוג הארץ פרטי, של מכון הר'פרנק).
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה רבה על המידע החשוב, ויקר הערך, בענין חמת!!
תודה רבה!!

נ.ב. הבנתי שבזמנינו, המקום בסוריא שנקרא "חמת" זה מחוז גדול.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לגבי דמשק [המוזכר פעמים רבות בתנ"ך]:
היכן זה דמשק? האם באותו מקום שנמצאת העיר דמשק של היום?
מה זה [highlight=yellow]"ארם-דמשק"[/highlight]? והיכן זה?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
האומה הארמית התפצלו לכמה ענפים. ומוזכרים ה' אומות 'ארם': ארם דמשק, ארם צובה, ארם בית רחוב, ארם מעכה וארם נהרים.
ארם דמשק אמנם בדרום סוריה, והבירה או עיקר השלטון היה בעיר דמשק הידועה עד היום, אבל הם שלטו ברוב סוריה עד ארם צובה (חאלב) שבצפון, שהרי כתוב ביחזקאל 'חצר עינן גבול דמשק', וחצר עינן קצה צפמ"ז של א"י.
ארם נהרים מעבר המזרחי של נהר פרת. וחרן קיימת עד היום.

בסוריה של היום אין מחוז 'חמת' אלא מחוז 'חומץ/חומס'. ומחוז קטן יותר 'חמאה'. ובמפה 'חרן' בצד ימין למעלה, אדרעי/דרעה בשמאל למטה ממזרח לכנרת.
סוריה מלפני מלחמת האזרחים....jpg
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
שהרי כתוב ביחזקאל 'חצר עינן גבול דמשק', וחצר עינן קצה צפמ"ז של א"י.

האם ידוע היכן זה חצר עינן? סמוך לפרת?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא ידוע היכן חצר עינן. אך ברור שאיננה סמוכה לפרת. אלא מצפון לים אמפיה (הוא עמק על עב ממזרח ללקטיה וממערב לאידליב).
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
 

יצחק

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא ידוע היכן חצר עינן. אך ברור שאיננה סמוכה לפרת. אלא מצפון לים אמפיה (הוא עמק על עב ממזרח ללקטיה וממערב לאידליב).
מאד תמוה לפי השיטות שמרחיקים את חצר עינן איך יתכן שהשבטים אשר או נפתלי קבלו כ"כ הרבה שטח עד טורקיה או עומק סוריה ואר"י מתרחבת כ"כ הרבה לכיוון צפון, הסברא הפשוטה היא שחצר עינן קרובה הרבה יותר.
ראיתי שיש שמזהים את חצר עינן עם דער קינן שמצפון מערב לדמשק, דער בערבית חצר. אבל כעת לא הצלחתי למצא את העיר במפות השונות.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אאא אמר:
"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
רשום אצלי:
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.

ומה שכתב "יצחק":
מאד תמוה לפי השיטות שמרחיקים את חצר עינן איך יתכן שהשבטים אשר או נפתלי קבלו כ"כ הרבה שטח עד טורקיה או עומק סוריה ואר"י מתרחבת כ"כ הרבה לכיוון צפון, הסברא הפשוטה היא שחצר עינן קרובה הרבה יותר.
ראיתי שיש שמזהים את חצר עינן עם דער קינן שמצפון מערב לדמשק, דער בערבית חצר. אבל כעת לא הצלחתי למצא את העיר במפות השונות.
היות ויש לנו קבלה והכרת המציאות לא שייך פה הסברא. ולבא חמת ידועה, ושפם היא אמפיה הידועה בצפון סוריה. כיום קלעת אל מודיק. ממזרח ללטקיה.
ואפילו שזה מוקשה מאוד, הפשטות היא שאף אחד מהשבטים לא קיבל את ארץ הלבנון, אלא מה שהוריש להם יהושע בחייו, ואח"כ בזמן השופטים כל שבט כיבש בגוים שבתוך נחלתו. ורק אח"כ כבש דוד כל ארץ הלבנון כדכתי' ויקהל דויד וגו' מלבא חמת עד נחל מצרים. ויתכן שרוב הארץ היתה הר הלבנון והרי אנסריה שאינם צולחים לישוב. ואפשר שעל חוף הלבנון שם נתן שלמה י"ח ערים לחירם.
כל הזיהויים של 'חצר עינן' אין להם על מה שיסמוכו, וברובם השערות כרס זרות.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אאא אמר:
"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
רשום אצלי:
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.
תודה רבה!
אם יש לך חומר נוסף בענין הגבולות ביחזקאל, נשמח לקרוא.
 

יצחק

משתמש ותיק
אאא אמר:
שאר לעמו אמר:
אאא אמר:
"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
רשום אצלי:
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.
תודה רבה!
אם יש לך חומר נוסף בענין הגבולות ביחזקאל, נשמח לקרוא.
בכלל הענין של גבולות יחזקאל תמוה ביותר, אמורות להיות שם 13רצועות ברוחב של כמה עשרות ק"מ כל אחד כשהאמצעית היא הרצועה שבה ירושלם. מילא מצפון לאר"י אפשר לומר שאר"י מגיעה אפילו עד טורקיה אבל בדרום? אין מצב! מי שיודע להסביר את זה תע"ב.
עצם הדבר שיהיו שינויים בגבולות של השבטים ע' דברים נפלאים במשנת יעב"ץ של הרב זולטי אין לי את הספר שאוכל לציין אבל מן הסתם אפשר למצא במפתחות.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ארץ ישראל זה "ארץ הצבי". והוא מתרחב. ככתוב בגמרא (גיטין נ"ז.): ארץ צבי כתיב, בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא, ובזמן שאין יושבין עליה גמדא.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
באופן אחר אפשר לתרץ כך:
ביחזקאל שם מבואר שבגבול הדרומי יהיה עד [מי מריבות קדש, שזה] מדבר צין. ויתכן שזה עד סוף מדבר צין, דהיינו עד תחילת ים סוף, שבין שני המפרצים.
וזה אומר שכל חצי האי סיני יהיה חלק מארץ ישראל.
ובזה יתקיים הפסוק: וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻֽלְךָ מִיַּם סוּף.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
רש"י הביא מתרגום יונתן ש"חצר התיכון" זה "בריכת עגיבאי".
מה פירוש המילים "בריכת עגבאי"?

[לא זיהוי המקום. אלא מה הפירוש המילולי?]
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אאא אמר:
רש"י הביא מתרגום יונתן ש"חצר התיכון" זה "בריכת עגיבאי".
מה פירוש המילים "בריכת עגבאי"?

[לא זיהוי המקום. אלא מה הפירוש המילולי?]
במילון לתרגומים של עזרא מלמד (נמצא בהיברובוקס) בערך "בריכת עגבאי" תרגם: 'ברכת העגבאים', והוסיף בסוגריים: (עם).
לפי דבריו, "עגבאים" הוא שמה של אומה מסוימת.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי "בריכת עגבאי" זה "אגם אסאד", שזה בריכה גדולה ממי נהר פרת, שנוצרה על ידי סכר שעשו בפרת.
ואולי לכן זה נקרא "חצר התיכון", שפירושו מקום אמצעי, כי זה בריכה באמצע נהר פרת. הנהר מגיע לפניו, וממשיך אחריו.

מקומו יוצא ממול "הור ההר" [טורוס אומנוס] שבמערב-צפון.
על כן מסתבר שקו הגבול הצפוני שהתחיל ב"הור ההר" ממשיך בקו די ישר עד הפרת.

ואחר כך הגבול המזרחי יורד באלכסון מהפרת אל הירדן [ראה בספר של הרב טיקוצינסקי].

נ.ב. הרי בין כך מסתבר שהגבול מגיע עד נהר פרת, כי נהר פרת מוזכר בגבולות.



---
אגם אסד (בערבית: بحيرة الأسد, תעתיק מדויק: בחירת אלאסד, הגייה: בּוּחַיירַת אל-אסד) הוא שמורת טבע על נהר הפרת, במחוז א-רקה שבסוריה. הוא נוצר בשנת 1974 כאשר הושלמה הקמת סכר טבקה. אגם אסד הוא האגם הגדול בסוריה עם קיבולת של 11.7 קילומטר מעוקב ושטח מקסימלי של 610 קילומטרים רבועים. מערכת תעלות עושה שימוש במי האגם להשקיית אדמות חקלאיות על גדות הפרת.
האגם משמש מקור מי שתייה עבור העיר חלב ומהווה מקור לתעשיית דיג. חופי האגם התפתחו למערכת אקולוגית משמעותית.
על גדות האגם נמצא האתר הארכאולוגי של העיר העתיקה אמר. הקמת הסכר הביאה להצפת אתרים ארכאולוגים על ידי מי האגם. במסגרת מאמץ בינלאומי שנוהל על ידי אונסק"ו, נחפרו אתרים רבים ככל האפשר באזור שהיה צפוי להיות מוצף. בין האתרים שנחפרו היה תל פרי, שהוצף על ידי מי האגם ב-1974, תל אבו הוריירה, מורייבת, תל פרי וחבובה כבירה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הינך מצטט ש'אגם אסאד', נוצר בידי אדם ב-1974, ע"י הסכר שנבנה על הפרת. יחזקאל הנביא חי בשנת ה'תשל"ד?

וראה מש"כ כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=1749#p16304 בחלק השני.
ועוד וכי אגם אסד הנמצא במזרח סוריא הוא א"י האמורה בתורה? אז מדוע דינה רק כסוריא ולא כשאר כל ארץ ישראל?
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנביא אמר נבואה מה שיהיה לעתיד. לא מה שהיה בזמנו.

אכן זה לא היה ארץ ישראל. אבל יתכן שלעתיד לבוא זה כן יהיה מארץ ישראל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איך יתכן שיחזקאל הנביא מתאר 'בריכת עגבאי' כשאגם כזה לא היה בימיו, ואילו לעתיד לבא הוא נקרא אגם אסאד.. זה רחוק מהדעת
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה רבה על כל המידע החשוב והמפורט! תשואות חן!!

ברשותכם, נעבור רגע לגבול הדרומי:
לפי שיטת רש"י (יהושע י"ג ג'), שכתב שהגבול בקצה הדרומי מערבי הוא הנילוס, שהוא נקרא "נחל מצריים",
לאיזה חלק מהנילוס מדובר?
[ידוע לי הסברה שהכוונה לזרוע הפילוסית של הנילוס, אך מכיוון שזרוע זה לא קיים כיום, אשמח להסבר היכן גבול הארץ אם נתייחס לנילוס הקיים בימינו בלי קשר לזרוע הפילוסית].
האם הגבול הוא בזרוע המזרחית הקרובה לארץ ישראל, או לזרוע המערבית הרחוקה מארץ ישראל? או אולי הכוונה למרכז?

ושאלה נוספת: לפי שיטה זו, היתכן שחלק מארץ מצרים זה בעצם ארץ ישראל?
בעצם עבור זה צריך לברר מה היו גבולות מצרים בזמן משה רבינו.
 
חלק עליון תַחתִית