ראיתי בספר "הארץ לגבולותיה" כמה שיטות בזה.יצחק אמר:אין עיר שנקראת לבא חמת, חמת היא עיר שנמצאת אי שם בחו"ל ויש דרך שמוליכה לעיר הזו, בפסוק שהגבול מגיע על לבא חמת כלומר עד הדרך המובילה לעיר חמת.
מי היא חמת עצמה? מצד אחד יש שתי ערים בסוריה חומס וחמה ראיתי במפה שכל אחת מהן יכולה להיות חמת המקראית, מצד שני רש"י הרי אומר שחמת היא אנטוכיה וראיתי בויקי' שאנטוכיה היתה עיר גדולה מאד בטורקיה, אבל כתוב שם שהיו עוד ערים שקראו בשם הזה.
שאר לעמו אמר:שהרי כתוב ביחזקאל 'חצר עינן גבול דמשק', וחצר עינן קצה צפמ"ז של א"י.
מאד תמוה לפי השיטות שמרחיקים את חצר עינן איך יתכן שהשבטים אשר או נפתלי קבלו כ"כ הרבה שטח עד טורקיה או עומק סוריה ואר"י מתרחבת כ"כ הרבה לכיוון צפון, הסברא הפשוטה היא שחצר עינן קרובה הרבה יותר.שאר לעמו אמר:לא ידוע היכן חצר עינן. אך ברור שאיננה סמוכה לפרת. אלא מצפון לים אמפיה (הוא עמק על עב ממזרח ללקטיה וממערב לאידליב).
רשום אצלי:אאא אמר:"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.
היות ויש לנו קבלה והכרת המציאות לא שייך פה הסברא. ולבא חמת ידועה, ושפם היא אמפיה הידועה בצפון סוריה. כיום קלעת אל מודיק. ממזרח ללטקיה.מאד תמוה לפי השיטות שמרחיקים את חצר עינן איך יתכן שהשבטים אשר או נפתלי קבלו כ"כ הרבה שטח עד טורקיה או עומק סוריה ואר"י מתרחבת כ"כ הרבה לכיוון צפון, הסברא הפשוטה היא שחצר עינן קרובה הרבה יותר.
ראיתי שיש שמזהים את חצר עינן עם דער קינן שמצפון מערב לדמשק, דער בערבית חצר. אבל כעת לא הצלחתי למצא את העיר במפות השונות.
תודה רבה!שאר לעמו אמר:רשום אצלי:אאא אמר:"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.
בכלל הענין של גבולות יחזקאל תמוה ביותר, אמורות להיות שם 13רצועות ברוחב של כמה עשרות ק"מ כל אחד כשהאמצעית היא הרצועה שבה ירושלם. מילא מצפון לאר"י אפשר לומר שאר"י מגיעה אפילו עד טורקיה אבל בדרום? אין מצב! מי שיודע להסביר את זה תע"ב.אאא אמר:תודה רבה!שאר לעמו אמר:רשום אצלי:אאא אמר:"חוורן", וכן "חצר-התיכון", היכן מקומם?
כתי' ביחזקאל (מז טז), 'חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חוְרן'. ושם (יח), 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. מתוארת כאן ארץ חמת ששוכנת בצפונה של א"י, וזה הרחק מאוד מחוורן אשר על גבול הבשן, ואיך נזכר החורן ליד ארץ חמת. גם ילה"ב מה בין העיר דמשק לארץ חמת הצפונית לה הרבה.
נראה לבאר שהנה גם נזכר שם (יז) 'חצר עינון גבול דמשק', והכוונה שתחום שלטון ארם דמשק הגיע בצפון עד חצר עינן שהיא קרן צפונית-מזרחית א"י ועד ארץ חמת שמצפון לנהר האורונטס. ו'גבול דמשק' אינה העיר, אלא תחום ארם דמשק [כמו ש'גבול חמת' בהכרח הוא ארץ חמת, כי העיר עצמה נמנית בריש הפסוק בפרטות]. על דרך זה י"ל שהחורן היה קצה הדרומי של ארם דמשק (ששלטו אז גם על הבשן).
א"כ הפס' (טז) מונה מקומות בארץ חמת; חמת בירותה וסברים וחצר התיכון, שיכללו לעתיד בתחומי א"י אף שקודם לכן לא נכללה ארץ חמת בא"י, וחצר התיכון היא על גבול ארם דמשק (יונתן תרגם 'בריכת עגבאי', ויתכן שהוא אגם אמיך צפונית-מזרחית לאנטיוכיה, א' מז' ימים המקיפים את א"י).
ומאחר שהזכיר הפסוק את תחום דמשק, הזכיר שבדרום הוא גובל בחורן. ובפסוק הבא (יח) מנאה להדיא ליד תחום דמשק; 'ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד' גו'. שמזרח א"י הוא מחבל חוורן ולצפון כל תחום ארם דמשק (עד חצר עינן), ואח"כ חוזר לתאר גם את הגלעד שמדרום לחורן וממזרח לירדן לא"י, וכל אלו מתחומי ההרחבה שיכללו בתחום קדושת א"י לעתיד.
אם יש לך חומר נוסף בענין הגבולות ביחזקאל, נשמח לקרוא.
במילון לתרגומים של עזרא מלמד (נמצא בהיברובוקס) בערך "בריכת עגבאי" תרגם: 'ברכת העגבאים', והוסיף בסוגריים: (עם).אאא אמר:רש"י הביא מתרגום יונתן ש"חצר התיכון" זה "בריכת עגיבאי".
מה פירוש המילים "בריכת עגבאי"?
[לא זיהוי המקום. אלא מה הפירוש המילולי?]