גונב איש ומכרו

אוריאל

משתמש ותיק
גונב איש ומכרו מות יומת
יש לחקור האם הוא מצוה של ב"א לחבירו כעין לא תגנובו, ואם הנגנב והנמכר מוחל לגנב הוא פטור ממיתה, או לא.
 

סבא

משתמש ותיק
שו"ת האלף לך שלמה חלק אורח חיים סימן שסג-
מה שנסתפק אם מהני מחילה של האדם כגון בגונב נפש ומכרו. הנה זה פשיטא דבעברות כאלו הוי בו תרתי אחד מה שחטא לחברו והשנית מה שחטא לו ית' ונגד חטא לחברו מהני מחילה אבל נגד חלקו ית' לא מהני מחילת האדם וצריך תשובה [highlight=yellow]ויוסף יוכיח כמובן[/highlight] וז"פ ואמת עכ"ל. הרי מבואר שהוי עבירה של בין אדם לחבירו, אלא שלא מועילה מחילת הנגנב כמו שלא מועילה מחילת מי שדברו עליו לשה"ר בלבד וצריך גם לחזור בתשובה כמבואר בחפץ חיים.
אגב, יש לדון למה מתכוון כשאומר ויוסף יוכיח, אם הכוונה שמזה שהיה צריך לסובב הכל [טענת מרגלים, מאסר שמעון, גניבת גביע] כדי שיחזרו בתשובה [כמבואר במפרשים] ולא הסתפק במחילה, או אולי ראיה אחרת.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הראוני באור החיים הקדוש בפרשתן, שכה כתב:
כי התחת אלהים וגו'. פירוש אם אתם חייבים עונש על הדבר, אלהים שופט ולא אקום ולא אטור. וטעם שלא מחל להם, אפשר לצד שבני נח אין הדבר תלוי במחילתם כי יחטא אדם לחבירו כמו שתאמר גזלו ומחל הנגזל אינו פטור הגזלן ממיתה, או אפילו ישראל אם גנב ישראל ומכרו אין ביד הנגנב לפוטרו לגנב ממות.
לפי זה יש להניח שגם ראייתו של הגר"ש קלוגר היא מזה שיוסף לא מחל להם.

והנה, במה שכתב הגר"ש קלוגר שצריך ע"ז תשובה, אם אני מבין אותו נכון היינו כמו כל מחלל שבת במזיד שחייב לעשות תשובה, אך התשובה לא פוטרת אותו ממיתה, כמו שהאריך הנוב"י או"ח סל"ה. ולפ"ז נמצא שדעת הגרש"ק והאוה"ח שלא מועילה מחילת הנגנב, והגנב ימות עפ"י בית דין.
 
חלק עליון תַחתִית