פיגול נותר וטמא באיסור הנאה

[הערשל]

האם פנו"ט אסורים באיסור הנאה מצד האיסור פנ"ט חוץ מהאיסור מצד שהם קודש, ואם כן האם יש חיוב כרת על הנאתן.

[אבי חי]

ואם כן האם יש חיוב כרת על הנאתן.

היכן מצינו חיוב כרת על הנאה?

[הערשל]

עי' תוס' בריש כל שעה שהקשו אמאי לרבי אבהו אין כרת על הנאה מחמץ שהרי לדבריו לשון אכילה כולל אף הנאה.

[אבי חי]

עי' תוס' בריש כל שעה שהקשו אמאי לרבי אבהו אין כרת על הנאה מחמץ שהרי לדבריו לשון אכילה כולל אף הנאה.

ממקום שבאת. זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן.
 

[אבי חי]

ולגוף השאלה, מסתבר שאם יש נ"מ, פיגול נו"ט אסורין בהנאה אף מצד עצמן. ומה הצד השני?

ויש לציין למהרש"א קידושין נו ב, ולשאר אחרונים המצויינים שם (בהוצ' עוז והדר, וגם באחרונים שבסוף המסכת)

[הערשל]

זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן

התוס' שם הוצרכו להביא ראיה לדבריהם, ומשמע שבלא ראיה אין כזה כלל שאין כרת על הנאה.

[הערשל]

לגוף השאלה, מסתבר שאם יש נ"מ, פיגול נו"ט אסורין בהנאה אף מצד עצמן. ומה הצד השני?

מאיפה הראיה?
ואולי זה תלוי בחזקיה ור"א.

[אבי חי]

זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן

התוס' שם הוצרכו להביא ראיה לדבריהם, ומשמע שבלא ראיה אין כזה כלל שאין כרת על הנאה.

לא יודע אם יש כזה כלל. אבל אם יש איה"נ בפנו"ט, מקורו מדר' אבהו או משאר הילפותות בסוגי' הנ"ל, ושם לא מצינו שום ילפותא שמלמדת כרת בהנאה, גם באיסורין שחייב כרת על אכילתם.
 

[אבי חי]

לגוף השאלה, מסתבר שאם יש נ"מ, פיגול נו"ט אסורין בהנאה אף מצד עצמן. ומה הצד השני?

מאיפה הראיה?
ואולי זה תלוי בחזקיה ור"א.

לא הבאתי ראיה, שאלתי מה הצד השני.

ואף לחזקיה לכ' התרבו כל איסורי אכילה לאיסור הנאה, חוץ מאלו שמפורש בהו היתר. והפלו' בחולין שנשחטו בעזרה היא פלוגתא נקודתית בילפותות.

(אני לא מונח בסוגי', ודבריי אינם כמביע דעה אלא כשואל)
 

[הערשל]

שם לא מצינו שום ילפותא שמלמדת כרת בהנאה, גם באיסורין שחייב כרת על אכילתם

אבל גם מיעוט לא מצאנו.

[אבי חי]

שם לא מצינו שום ילפותא שמלמדת כרת בהנאה, גם באיסורין שחייב כרת על אכילתם

אבל גם מיעוט לא מצאנו.

במילים אחרות. האם תירוץ התוס' אינו שייך בפנו"ט?
 

[הערשל]

ויש לציין למהרש"א קידושין נו ב,

ייש"כ, אכן מדבריו מוכח שיש איה"נ מצד איסור פיגול.

[יושב בשבת תחכמוני]

זה שטעונים שריפה זה לא טעם לאוסרם בהנאה ככל הנשרפין במתני' תמורה לג:?

[הערשל]

זה שטעונים שריפה זה לא טעם לאוסרם בהנאה ככל הנשרפין במתני' תמורה לג:?

אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.

[אבי חי]

אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.

בנותר כתיב להדיא דין שריפה, ומיני' ילפינן פסחים כד א דכל שבקדש בשריפה.

[יושב בשבת תחכמוני]

זה שטעונים שריפה זה לא טעם לאוסרם בהנאה ככל הנשרפין במתני' תמורה לג:?

אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.

בודאי שכן. אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת, ודין שריפה - האוסר אף בהנאה - הוא א' לטמא (ובכלל זה אף תרומה טמאה), וא' לנותר ובכללו שאר פסוהמ"ק <בכל פסול שהוא, ואין משמעות לפיגול לענין זה>, (וכ"ז מבואר ברמב"ם ריש פי"ט מפסוהמ"ק ובסה"מ), ומה ניתן להוסיף עוד?
מכל מקום משכח"ל פיגול וטמא שלא הותרו מידי מעילתם (בנפסלו קודם המוציאם מידי מעילה למר כדאית ליה היתר שחיטה שנינו או זריקה או אכילה, ובקדשים שיש בהם מעילה קודם זריקה), ובהם יש אף איסור הנאה שמשום מעילה.

[הערשל]

ודין שריפה - האוסר אף בהנאה - הוא א' לטמא (ובכלל זה אף תרומה טמאה),

בתרומה טמאה אין איסור הנאה.

[הערשל]

אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת,

השאלה היא האם השם איסור פיגול גורם איסור הנאה (ואולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול).

[יושב בשבת תחכמוני]

אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת,

השאלה היא האם השם איסור פיגול גורם איסור הנאה (ואולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול).

אני הק' לא מכיר דין כזה, (וכמו שהבאתי לעיל שאפי' לגבי שריפה אין משמעות מיוחדת כלל וכלל לגבי פיגול. קח בחשבון שיש דברים שאינן מתפגלים - דבר שאין לו מתירין - ואיש לא העלה בדעתו לחלק בדינם לדין נוסף מלבד לכרת על אכילתם).

על מה שכתבת לעיל מתרומה טמאה, איני כ"כ בענין כעת, אבל אולי לכך הוצרכה הדרשה דשלך תהא להסיקה תחת תבשילך?

[הערשל]

אני הק' לא מכיר דין כזה

אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?

[הערשל]

על מה שכתבת לעיל מתרומה טמאה, אולי לכך הוצרכה הדרשה דשלך תהא להסיקה תחת תבשילך?

התוס' ביבמות עג: כ' דהקרא איצטריך כי היכי דלא נילף בק"ו ממעשר שאסור לבער ממנו בטומאה, אולם התוס' בב"ק קא כ' דאיצטריך קרא כי היכי דלא נילף מערלה שאסור ליהנות בשעת ביעורו, ואולי באמת משמע מזה שזה איסור הנאה שהרי בערלה האיסור של לא ידליק בו את הנר זה משום איה"נ.

[יושב בשבת תחכמוני]

אני הק' לא מכיר דין כזה

אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?

אני באמת לא מבין. לדעתך תוס' <לפי' המהרש"א> מתכוונים לחלק בין קומץ מנחה שנתפגלה לשייריה, שהשיריים כיון שיש להם מתירים המקדש בהם אינה מקודשת והקומץ כיון שאין לו מתירים ואינו מתפגל היא מקודשת?
ובפשטות - כך נראה לי כעת מקופיא - כוונתם אכן לאיסור שמחמת השריפה, ואה"נ שיכלו להקשות מכל פסוהמ"ק.

ומה שהוזכר המהרש"א לא עלתה בידי להבין את התוספת שיש בדבריו לנידון דנן מעבר לעצם ד' התוס', המהרש"א בס"ה מבאר שבפנו"ט <או להנ"ל: בפסוהמ"ק> אין משום המקדש בחלקו שאינה מקודשת לפי שפקע מהם תורת הקודש דידהו. <ובאמת לכא' יש בזה מן החידוש, שבפסוהמ"ק פוקעת תורת ממון גבוה (שלזה לכא' מתכוון המהרש"א בלשון 'איסור קודש', שלקחה מהמקדש בחלקו אינה מקודשת כמפורש בדבריו), והייתי שמח אם מי שבקי בהרחבת דבר זה יעמידנו על עומקא דשמעתתא בענין>.

[אבי חי]

אני הק' לא מכיר דין כזה

אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?

אני באמת לא מבין. לדעתך תוס' <לפי' המהרש"א> מתכוונים לחלק בין קומץ מנחה שנתפגלה לשייריה, שהשיריים כיון שיש להם מתירים המקדש בהם אינה מקודשת והקומץ כיון שאין לו מתירים ואינו מתפגל היא מקודשת?
ובפשטות - כך נראה לי כעת מקופיא - כוונתם אכן לאיסור שמחמת השריפה, ואה"נ שיכלו להקשות מכל פסוהמ"ק.

ומה שהוזכר המהרש"א לא עלתה בידי להבין את התוספת שיש בדבריו לנידון דנן מעבר לעצם ד' התוס', המהרש"א בס"ה מבאר שבפנו"ט <או להנ"ל: בפסוהמ"ק> אין משום המקדש בחלקו שאינה מקודשת לפי שפקע מהם תורת הקודש דידהו. <ובאמת לכא' יש בזה מן החידוש, שבפסוהמ"ק פוקעת תורת ממון גבוה (שלזה לכא' מתכוון המהרש"א בלשון 'איסור קודש', שלקחה מהמקדש בחלקו אינה מקודשת כמפורש בדבריו), והייתי שמח אם מי שבקי בהרחבת דבר זה יעמידנו על עומקא דשמעתתא בענין>.

אכן לכ' דברי מהרש"א אינם ראיה לכאן, אך א"א לברר ד"ז בלי להבין צדדי הספק.

בענין דברי מהרש"א אשוב על הצעתי לעיין בשאר אחרונים שם (פנ"י, המקנה, יד דוד, רש"ש, קרני ראם, שער המלך אישות ה א, ועוד)

[אבי חי]

אוצר החכמה_158907.jpg

מצאתי באוצר. ס' אבני ציון ח"ב עמ' 54

[יושב בשבת תחכמוני]

מענין.

[משה נפתלי]

האם פנו"ט אסורים באיסור הנאה מצד האיסור פנ"ט חוץ מהאיסור מצד שהם קודש?

פיגול ונותר, אף אלו שאינם אסורים בהנאה משום קודש, דהיינו שאין בהם מעילה, איסורי הנאה הם, ואינם מטמאים טומאת אוכלין לר"ש.
 

[אבי חי]

ועוד מספר הנ"ל, במקומות אחרים

[משה נפתלי]

אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.

האוכל פיגול לוקה משום 'לא יאכל כי קודש הוא'.

[הערשל]

אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.

האוכל פיגול לוקה משום 'לא יאכל כי קודש הוא'.

כוונתי היתה לנהנה מן הפיגול. (לא לפי שיטת הרמב"ם שאין מלקות באיסורי הנאה)

[יושב בשבת תחכמוני]

אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.

האוכל פיגול לוקה משום 'לא יאכל כי קודש הוא'.

האוכל פיגול הואיל וחייב כרת משום 'והנפש האוכלת ממנו עוונה תשא' דינו לענין מלקות תלוי במח' התנאים אם לוקין על לאו שיש בו כרת, ולסוברים שלוקין היינו מאותו השם בעצמו של והנפש האוכלת, כמו בכ"מ בלאו שיש בו כרת.
הלאו המצוטט נוגע ליתר פסוהמ"ק, אלו שאין בהם כרת.