להלן ציטוט מתןך הפרק:
[highlight=yellow]בן עזאי[/highlight] אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מר' [highlight=yellow]שמעון בן לקיש[/highlight] שהיה הוא ושני ריעיו בהרים גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך, מה עשה ר' שמעון הניח לשני ריעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפלה והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הב"ה והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד, ונתרצית תשובתו, וביום שמת מתו שני רעיו השודדים בהרים ונתנו לר' שמעון באוצר החיים ולשני רעיו בשאול התחתונה, ואמרו שני רעיו לפני הב"ה רבון כל העולמים יש לפניך משוא פנים, זה היה עמנו שודד בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתית, אמ' להם זה עשה תשובה בחייו ואתם לא עשיתם תשובה, הנח לנו ואנו עושים תשובה גדולה, אמ' להם אין תשובה אלא עד יום המיתה, משל למה הדבר דומה לאדם שהוא רוצה לפרוש בים אם אינו לוקח בידו לחם מארץ נושבת ומים מתוקים בים אינו מוצא לאכול ולשתות ולא עוד אלא אדם שהוא רוצה לילך לקצה המדבר אם אינו לוקח מן היישוב לחם ומים אינו מוצא במדבר לאכול ולשתות כך אם האדם אינו עושה תשובה בחייו לאחר מיתתו אין לו תשובה אלא נתינת האיש כדרכיו וכפרי מעלליו.
ושאלתי ליודעי דבר, כיצד ניתן לומר שבן עזאי שהיה מן התנאים הביא ראיה מר"ש בן לקיש שהיה מן האמוראים כמה מאות שנה אחריו?
אודה מאוד למי שיוכל להחכימני בענין.
[highlight=yellow]בן עזאי[/highlight] אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מר' [highlight=yellow]שמעון בן לקיש[/highlight] שהיה הוא ושני ריעיו בהרים גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך, מה עשה ר' שמעון הניח לשני ריעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפלה והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הב"ה והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד, ונתרצית תשובתו, וביום שמת מתו שני רעיו השודדים בהרים ונתנו לר' שמעון באוצר החיים ולשני רעיו בשאול התחתונה, ואמרו שני רעיו לפני הב"ה רבון כל העולמים יש לפניך משוא פנים, זה היה עמנו שודד בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתית, אמ' להם זה עשה תשובה בחייו ואתם לא עשיתם תשובה, הנח לנו ואנו עושים תשובה גדולה, אמ' להם אין תשובה אלא עד יום המיתה, משל למה הדבר דומה לאדם שהוא רוצה לפרוש בים אם אינו לוקח בידו לחם מארץ נושבת ומים מתוקים בים אינו מוצא לאכול ולשתות ולא עוד אלא אדם שהוא רוצה לילך לקצה המדבר אם אינו לוקח מן היישוב לחם ומים אינו מוצא במדבר לאכול ולשתות כך אם האדם אינו עושה תשובה בחייו לאחר מיתתו אין לו תשובה אלא נתינת האיש כדרכיו וכפרי מעלליו.
ושאלתי ליודעי דבר, כיצד ניתן לומר שבן עזאי שהיה מן התנאים הביא ראיה מר"ש בן לקיש שהיה מן האמוראים כמה מאות שנה אחריו?
אודה מאוד למי שיוכל להחכימני בענין.