איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה?

[בבלי]

איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?

אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה

1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}

2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום  דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.

4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם  אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}

5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}

6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
 

[ונכתב בספר]

לגבי תשובת הרמב''ן ושאלתך
הוא מוסיף 2 דברים
א. לכן באמת נפטרה רחל - שהיא נישאת באיסור - לאחר שנכנס לא''י
ב. אבל הכוונה ליעקב שלא הוליך אותה למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו ולאה היא הנשאת לו ראשונה בהיתר ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה '

[איש ווילנא]

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום  דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב

לא הבנתי בדיוק למה הכוונה
אבל אציין שבבעלי התוס' השלם בפרשת ויצא
הובא לתרץ שהיו אחיות מן האב ולא מן האם ואין אב לנכרי [לכאורה הכוונה למבואר ביבמות צח א ולא הבנתי משה"ק שם על זה]
עוד הובא שם לישב שנתגירו וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי

[גדלס האדם]

לכאו' מוכח הנ"ל גם ממה דאיתא שנישק יעקב לרחל מיד בשעה שראה אותה, עוד לפני קידושין.
וגם מה שראה ש"הנה היא לאה" ולא חיישינן לקידושי טעות ולבעילת זנות שכידוע מביאה ראשונה נתעברה לאה .

[שירת העשבים]

אף הנפה"ח דיבר בזה, ולצערי איני זוכר היכן, ותוכ"ד שקודם מתן תורה קיום התורה היה ע"י שמתקנים בעולמות העליונים, ומשא"כ אחר מתן תורה שיש את ציווי השי"ת לא שייך לשנות מציווים אלו אפי' לשם תיקונים, וה"נ הוא גבי יהודה שייבם את כלתו, ולכך לא קשייא מידי, דכך היה דרך קיום התורה קודם נתינתה.

[יהי חסדך עלינו]

נפש החיים סוף ש"א דהאבות קיימו את המצוות כפי מה שהשיגו מעלות המצוות ותיקונן בכל העלמות אך לא היו מצווין לקיימן וכיון שכן ראו שיש תיקון גדול ותועלת גדולה באופן שיעברו על המצוות אז עברו על המצוות שהרי לא היו מצווין בהן

[ושמעתי מהרב אליהו דיסקין בדרך דרוש שרחל ידעה רק את הפשט של הנפש החיים ולכן אמרה ליעקב שאם אין לה בנים מתה אנכי כי אין תיקון ויעקב אמר לה יש את הרמבן שדווקא בארץ ישראל וע"ז אמר יעב "התחת אלוקים אני" וכי אנחנו בארץ ישראל....

[החושב]

שמעתי מהגרח"י שרייבר לבאר
שהרי קידושי לאה היו קידושי טעות, ומה שנשאה הוא משום שלבן לא הסכים לתת לו את רחל בלא לאה, א"כ הרי זה קידושין ע"מ שלא יאסרו את אחותה.
ואמנם המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל, אבל זה לא היה לאבות הק' כיון שלא היה כתוב בתורה אלא מעצמם קיימו (והרחיב לבאר בזה).
ומה שלא נאסרה לאה בקידושי רחל, הוא משום שאין השניה אוסרת הראשונה כמבואר ביבמות בכמה דוכתי.

[יהי חסדך עלינו]

עי' חי' ר' נחום יבמות ג ,ב
חידוש דרק על הראשונה חל האיסור

[huo yuc יום טוב]

א. לכן באמת נפטרה רחל - שהיא נישאת באיסור - לאחר שנכנס לא''י

רש"י בראשית פרק לא נ
(נ) בנתי בנתי - שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:

מה איתם?

[חייל של הרבי]

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, בשיחה, מביא שמה שהאבות קיימו את התרי"ג מצוות, זה היה בתורת חומרא והידור, ואילו בז' מצוות ב"נ, היו מחוייבים מדינא.
וחלק מז' מצוות הוא שיש לעמוד בדיבורו (הרבי מביא שם מקורות לכך שהיו דברים שבני נח קיבלו על עצמם ונהיה חובה כמו הז' מצוות, כגון כיבוד הורים, ולעמוד בדיבורו), ולכן, כיוון שהבטיח לישא את רחל, היה מחוייב מדינא לישא אותה, ולא יכל להחמיר לקיים התרי"ג מצוות על חשבון עמידה בדיבורו.
(כעת כתבתי מזכרוני, אם יהיו שאלות, אנסה לחפש בתוך השיחה עצמה, שמתפרשת על כמה עמודים ונסתכמה פה בתמצות שערורייתי)

[לבי במערב]

דברי־קדשו בנושא זה י"ל כקונטרס בפ"ע לש"פ שמות תשע"ב (ונד' לאח"ז ב'הוספות' ל'תורת מנחם' חנ"א - ע' 469 ואילך). יעו"ש.
 

מה איתם?

להעיר מוירא כ, יב.

[chagold]

א. לכן באמת נפטרה רחל - שהיא נישאת באיסור - לאחר שנכנס לא''י

רש"י בראשית פרק לא נ
(נ) בנתי בנתי - שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:

מה איתם?

יתכן שהוו מב' פלגשים והוי אחות מן האב ולא מן האם. וכי הא דאברהם ושרה (וכפי שהעיר הרב @לבי במערב מוירא כ, יב).
א"נ אולי כיון דהוי משפחתו ולא מאשתו אין כ"כ יחס.