בלק - רוח צפונית - חטא שיטים

chagold

משתמש ותיק
ראיתי מובא בשם ר"י אייבשיץ (ואולי גם מקורות אחרים יש) שבשיטים היה רוח צפונית ואם בנ"י היו נמולים שם הם לא היו חוטאים בבנות מואב.
אשמח למקור בנושא.
תודה רבה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
אכן המקור הוא הגאון רבי יהונתן בספרו תפארת יהונתן בהפטרת פרשת בלק.
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא מצאתי את המקור בספר, רק במובאות.
תודה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
חיפשתי עוד, והמקור הוא בספרו על ההפטרות "אהבת יהונתן", ולא הספר "תפארת יהונתן" שזה על הפרשיות. אכן שם הוא בסגנון קצת שונה ממה שכתבת, ע"ש.
 

סבא

משתמש ותיק
לתועלת הציבור אביא דברי הרבי ר' יהונתן [כמדומני שלזה כוונת @אוריאל ]-
בפרשת לך לך-
ויפול אברהם על פניו ויצחק איתא במדרש נפילה זו למה על שלא מלו במדבר, ולהבין נראה דאמרו בגמרא הא דלא מלו במדבר משום דלא נשבה רוח צפונית, והקשו למה באמת לא נשבה והיד ה' תקצר, ונראה הטעם דלא היה צריכין למילה, דכתיב ויבכו בני ישראל למשפחותיהם אמרו במדרש על עסקי משפחות היינו להתיר להם עריות, ולהבין למה דיקא בעת הזאת בכו על עריות, אבל המורה כתב טעם דנאסר לנו עריות דאדם הוא מקורב באמו ואחותו מקטנותו, ומחמת קורבה הזה יהיה תדיר עמם במשגל כבהמות, וידוע דהמן במדבר היה ממעט התאוה, ולכך בכו עבור זאת דלמה יתאוו למשגל תמיד, כיון דממילא נתמעט התאוה מחמת המן, והראיה שלהם היתה דנתמעט התאוה שלא הוצרכו למילה, [א"ה שגם היא ממעטת התאוה כידוע] וזה הענין שנפל על פניו שע"י שלא ימולו במדבר יתאוו ח"ו לעריות.
והדבר צ"ע מדוע חשש מזה, הרי במקום זה היה להם את המן, ויתבאר עפ"י דבריו ב[highlight=yellow]פרשת פינחס.[/highlight]
בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי וגו', ולהבין, דבפרשת בלק כתיב ויחל העם לזנות עם בנות מואב ויצמד
ישראל לבעל פעור, הלא עבודת כוכבים ומזלות של מואב היתה נקראת כמוש, כמ"ש אוי לך מואב אבדת עם כמוש, והאיך קאמר הכתוב שהטעו אותם בעבודת כוכבים ומזלות של פעור?
רק נראה דידוע דכשהתרעמו על המן סמוך לו כתיב וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, ודרשו חז"ל על עסקי משפחותיו, להתיר להם עריות, ומה שתלוי היתר העריות בהתרעמות המן, הוא זה דהנה הרמב"ם בספר המורה נתן טעם לאיסור עריות, דאדם הוא מקורב עם אחותו וקרוביו ולא בוש מהם, ויהיה מצוי תמיד אצלם למלאות תאוותו בתאות המשגל, ולכך הזהירה התורה על העריות, והנה המן היה ממעט תאו' הגופנית, ולכך בכו על עסקי משפחותיהם, להתיר להם עריות, דכיון שהם אוכלי מן, לא יגיע להם שום מכשול בתאות המשגל, באשר שהמן ממעטת' דהמן היה נבלע באברים, ובלעם הבחין זאת דלא יועיל שום עצה
להטעותם אחר זנות, דלא יתאוו לנשים הואיל והם אוכלי מן, ולכך התנכלו עליהם בעון פעור, ועבודת פעור היה שפערו צואתם לפניו, והוצרכו לאכול לחם הקלוקל זולת המן, כי המן היה נבלע באברים ולא היה יכולים לעבוד לפעור, וז"ש בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור, דהיינו בתחילה לעבוד לפעור, ועי"כ ועל דבר כזבי בת צור.
והשתא מיושב שפיר שמשום שלא מלו, חטאו בבנות מואב, דאילו היו מלים, אף דלא הייתה להם שמירת המן, אבל במקום זה הייתה להם שמירת המילה, וזהו שנפל אברהם על פניו.
אגב, מה באמת המקור שמן ממעט את התאוה?
 

סבא

משתמש ותיק
באותו עניין יש ווארט נפלא של הרבי ר' יהונתן באהבת יהונתן על ההפטרה לראשון של פסח, ואלו דבריו-
דהנה איתא בגמ' (יבמות ע"א ע"ב) במדבר מ"ט לא מלו משום דלא נשבה רוח צפונית, ומקשה שם במדרש חלילה שהיה הקב"ה מייחד דבור לערלים, וגם תום' מקשה האיך קרבו קרבן במדבר הא ערלים היו, ונראה הטעם דבאמת חלילה שהיו ערלים רק דהקב"ה עשה נס שנולדו כולם מהולים, אלא דגמ' פריך מ"ט לא מלו ר"ל למה אתעביד נס, ומשני משום דלא נשבה רוח צפונית, אך קשה מ"ט ציוח למולם שנית, וי"ל דאיתא בפסוק (במדבר כ"ה א') ויחל העם לזנות אל בנות מואב, וידוע מאמר הגמ' (עירובין י"ט ע"א) ישראל הבא על הנכרית נמשכה ערלתו, ולכן היו צריכים למול שנית.
 

אלימלך

משתמש ותיק
וצ"ע דמפורש ביהושע פ"ה פ"ה
"וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ"
וכי כל ישראל חטאו בשיטים?
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
והוצרכו לאכול לחם הקלוקל זולת המן, כי המן היה נבלע באברים ולא היה יכולים לעבוד לפעור, וז"ש בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור, דהיינו בתחילה לעבוד לפעור, ועי"כ ועל דבר כזבי בת צור.

האם השלו ג"כ היה נבלע באיברים?
 
חלק עליון תַחתִית