שאלת המסורת בעופות בני ימינו

הכהן

משתמש ותיק
עוף מזן חדש בשם "בראקל" שיובא מחו"ל, יוצר סערה תורנית ומורי ההוראה מתדיינים ביניהם בשאלה האם העוף מותר לאכילה, שכן יש לו את כל הסימנים הנדרשים, או שמא הוא אסור בנימוק שאין מסורת לעוף זה. והאם יש בעיה בעופות הנמצאים היום בשוק?
כאשר אנו ניגשים לכתוב אודות נושא שיש בו מחלוקת הלכתית בין גדולי ישראל, עלינו להדגיש כי אין בכוונתנו משום נקיטת עמדה כלשהי חלילה, ואין כאן דבר מעבר להצגת דעותיהם של גדולי ישראל כפי שפרסמו אותם ברבים. אין להסתמך על הנכתב כאן וכל אחד ישאל לדעת רבותיו.

במהלך השנה החולפת, ייבאו לארץ, בין היתר גם גורמים מתוך וועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית, עשרות אלפי תרנגולות מזן חדש, שעד כה, ככל הידוע, טרם השתמשו בהם שחיטה כשרה. הזן, הנקרא בשם "בראקל", מכונה גם "הנזיר מבראקל", זאת בשל מראהו השעיר והמזוקן. לא ברור מי הם הרבנים שהתירו את העוף לפני שייבאו אותו ארצה, אך כאמור, רק בשבועות האחרונים, התפתח דיון הלכתי סוער סביב הבראקל.

הראשון לאסור, היה הגאון רבי משה ברנסדורפר, אב"ד 'היכל הוראה' בירושלים ובנו של הגאון רבי מאיר ברנסדורפר זצוק"ל, שטען במכתב ששלח לגאון רבי אברהם דוב ליטמנוביץ מרבני 'העדה החרדית', כי לעוף אין שום מסורת. "מביאים אותו ממדינה רחוקה שרגל יהודי לא דרכה בהן ואומרים שהוא עוף טהור בלי שום תערובת".

לטענת הרבנים המתירים, הבראקלי דומה לעוף הבלאדי עליו יש מסורת. אך הגר"מ ברנסדורפר טוען כי לא ניתן להתיר את הבראקלי על סמך הבלאדי שכן, הוא משונה בתוארו וצורתו, והוא מנתר בקפיצות גדולות יותר מתרנגול בלאדי. אם אכן מדובר בעוף שאין עליו מסורת, פסק הרב ברנסדורפר, כי יתכן שזה עוף הדורס ודינו כעוף טמא.

בשיעור שמסר, הסביר כי "ניכרים הדברים, שמי שהמציאו רעיון זו לא עיינו מעולם בפוסקים בנידון, ואינם מודעים לחומרת הדבר של לגעת בסוג חדש של עוף ללא מסורת מדויקת מפי גברא רבה שמעיד שאכלוהו כלל היהודים באחת מן המדינות. ובגלל איזה חששות של חומרות על העופות שמקובל בקרב כל ישראל בכל תפוצות העולם עקב שהכניסו בהם תאים גנטיים, הגיעו להביא עוף שזר לגמרי, וכדברי ה'דברי חיים' הרי הוא עוף טמא ממש. סוף דבר במעשה זה – החליפו פרה בחמור. ואין לנו אלא דברי האשכול שכתב בזה"ל: "והאידנא אין חכם בעולם שבקי בעופות בהן ובשמותיהם ובמיניהם", ע"כ. וודאי שאין שום אפשרות למצוא עוף חדש שאין לנו מסורת מדורות ולומר עליו טהור הוא".



בדבריו בשיעור, התייחס הרב ברנסדורפר לטענת חלק מהפוסקים, בראשם עמד מרן בעל השבט הלוי זצוק"ל, כי מגדלים את העופות יחד עם זנים טמאים. הגרמ"ש קליין, תלמידו המובהק של הרב וואזנר, כינס דיון יחד עם דיינים מבית דינו של הגר"נ קרליץ, בראשם הדיינים הגר"ש רוזנברג והגרמ"מ לובין, ובפניהם הופיעו שלושה שוחטים שהעידו על כשרות העוף. הדיינים צפויים לפרסם פסק המתיר את העוף החדש.

בינתיים, תומכי העוף הכשר הפיצו מכתב ארוך בו נכתב בין היתר: "ידוע שמרן רשכבה"ג מרן בעל השבט הלוי זצוק"ל כינס לפני כעשרים שנה אסיפה והתחנן כמה וכמה פעמים שיתקנו העניין הנורא של העופות שמערבים אותם עם עופות טמאים. ואז הייתה השאלה על שעירבו מינים טמאים בתרנגולים זכרים ועל הנקבות היה שאלה יותר קלה. ועל זה כתב לכתחילה אין להחזיר ועל כל פנים ציוה שיתקנו כי אסור להמשיך דבר קבוע בדיעבד – והפסיק לאכול. אמנם על המציאות שנהיה היום שנתוודעה בידיעה ברורה שמערבים טמאות בנקיבות, לא היה שום חו"א להתיר בדיעבד".

לדבריהם, "בשלוש שנים האחרונות נכנסו בעניין רבנים חשובים ומומחים גדולים על פי בקשתו של כ"ק מרן הגאב"ד והביד"ץ שליט"א ועל פי בקשתו האישית של האדמו"ר מפשעווארסק, והכניסו לעניין נגידים גדולים והשקיעו הון תועפות ודמים תרתי משמע, כדי להציל כלל ישראל מהמכשול הנורא של העופות הקיימים, אשר מעורבים בהם עופות טמאים שקיבצו מכל קצות תבל ועירבו בזה". לסיכום טענותיהם, שלא נביאם כאן במלואם שכן הם טוענים לסכסוך עסקי עם האוסרים, העוף מזן הבראקלי כשר, בעוד העופות שאנחנו אוכלים כיום – טמאים.

כפי שכבר דווח כאן מוקדם יותר היום, אמש התכנסו בביתו של מרן ראב"ד ירושלים הגר"מ שטרנבוך שליט"א, עשרות רבנים ומו"צים שדנו שעה ארוכה בשאלה הקשה. בין השאר השתתפו באסיפה הגאון רבי אהרן ברנדסדורפר שליט"א מרבני ועד השחיטה של העדה החרדית, הגאון רבי שלמה יהודה הירש שליט"א מרבני ועד השחיטה של העדה החרדית, הגאון רבי חיים רוטר שליט"א רב ומו"ץ באלעד, ועוד רבנים ומורי הוראה. בפני הרבנים הוצגו העופות המדוברים, ותיקי השוחטים ומומחים לדבר נתנו את עדותם, והרבנים נשאו ונתנו בשאלה כדת של תורה במשך ארבע שעות.

לסיכום הורה הראב"ד לאסור, וכה כתב במכתב: "בזמן האחרון הובא כאן מחו"ל עוף בראקל וטוענים שרק הם מהודרים, ומתכוננים לסדר עוד שחיטה מהם בשבוע הבא, לאחר התייעצות עם שוחטים ותיקים שראו העוף למשונה ואין לו מסורת וכן עוף אחר משונה דינו כן, כעוף טמא, וכמבואר בשו"ת דברי חיים סימן מ"ה ומסיים שם אפילו כל גדולי ישראל יכשירו דינו כטריפה".

כיצד יודעים אם העוף כשר, מדוע צריכים מסורת והמחלוקת על תרנגול הודו:

מאז ומעולם בכל עת שהתגלה עוף מסוג שאינו ידוע, או שייבאו עופות מיבשת ליבשת, התעוררה השאלה אם עוף זה כשר וראוי לעלות על שולחנם של ישראל, או שמא מן העופות הטמאים הוא. כאשר התורה מפרטת את הלכות הכשרות השונים, היא מעניקה לחיות ולבהמות סימנים מדוייקים לפיהם ניתן לדעת אלו כשרות ואלו לא; גם דגים כשרים נוכל למצוא באמצעות ווידוא שיש להם סנפיר וקשקשת. לעומת זאת, התורה לא נותנת לנו סימנים לפיהם נוכל להבדיל בין עופות כשרים ועופות שאינם כאלו. במקום זאת, אנו מקבלים רשימה של עופות טמאים בלבד מהם אנו צריכים להתנזר מאכילה.

את הרשימה אנו מוצאים בספר ויקרא ובספר דברים והיא כוללת את העופות הבאים: נשר, פרס, עזניה, דאה ואיה, עורב, בת יענה, תחמס, שחף, נץ, כוס, שלך, ינשוף, תנשמת, קאת, רחם, חסידה, אנפה, דוכיפת ועטלף. התורה מוסיפה את המילים "למינה" או "למינו" על-מנת להדגיש שלא מדובר רק בעוף אחד אלא במין כולל המכיל עופות רבים.

מדוע בחרה התורה לציין אלו עופות אסורים, ולא אלו עופות מותרים? רבי יהודה מסביר במסכת חולין כי "גלוי וידוע לפני מי שברא והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין, לפיכך מנה הכתוב בטמאין." במילים אחרות, רוב העופות בעולם כשרים ומותרים באכילה, ולכן הפסוק יכל להסתפק ברשימה שחורה של עופות אסורים באכילה. כל מי שלא נכנס לרשימה – כשר.

במדרש מתואר כיצד משה רבינו המחיש את ההלכות לבני ישראל. "היה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם: זו תאכלו, וזו לא תאכלו!" ההמחשה כללה גם את העופות הטמאים, כך שהיהודים ידעו בדיוק מה מותר ומה אסור. אבל עם השנים הספקות החלו להתעורר. סביר להניח שעופות רבים לא היו מצויים בארץ ישראל, וכשהיהודים גלו למקומות אחרים וגילו זנים חדשים של עופות הם נמנעו מאכילתם כיוון שהם לא ידעו לזהות אותם כעופות טמאים או לא. אפילו השמות המקובלים כיום בעברית לעופות הם שמות מודרניים בלבד, כך שיתכן והם כלל לא העופות המוזכרים במקרא.



חז"ל, קבעו סימני טהרה לעופות. מעיקר הדין אפשר לקבוע על פי שלשה סימני טהרה אם עוף זה או אחר הוא מן העופות הטהורים, כפי שכתב השולחן ערוך (יו"ד סימן פ"ב סעיף ב´): "יש שלושה סימני טהרה: אצבע יתרה, וזפק, וקורקבנו נקלף ביד". אולם נהגו ישראל שלא לאכול עוף על פי סימני הטהרה בלבד, אלא אם כן בידינו מסורת מאבותינו שעוף זה טהור ונהגו לאכלו (רמ"א יו"ד סימן פ"ב סעיף ג´).

לעופות טמאים יש גם שלושה סימנים: הם דורסים את קורבנותיהם באכזריות; כאשר זורקים לעברם אוכל, הם תופסים אותו בעודו באוויר (בשונה מהעופות הטהורים שמניחים אותו על הקרקע ורק אז אוכלים ממנו); וכשמותחים לפניהם חוט, העופות הטמאים יחלקו את אצבעותיהם בשווה בשני צידי החוט. אך למעשה, אנו לא מסתפקים רק בסימנים ואנו מקפידים לאכול רק עופות שיש לגביהם מסורת כי יהודים אכלו אותם והם עופות כשרים.

מקור למנהג זה אנו מוצאים ברש"י (חולין סב:) המספר כי בתקופת חכמי התלמוד נהגו לאכול עוף מסוים על פי סימני טהרה, ולאחר זמן מה ראו לפתע כי העוף דורס את מאכלו כמנהג העופות הטמאים. או אז התחוור להם כי בדיקת סימני הטהרה לא הייתה תקינה, ומאז התקבל המנהג שאין אוכלים אלא עופות אשר מסורת בידינו כי אבותינו אכלום. מעתה, בכל עת שחכמי ישראל נדרשו להכריע לגבי כשרותם של עופות שלא ידעום עד כה, הם לא הסתפקו בסימני הטהרה שעליו, אלא אף היה עליהם להכריע אם הוא בן מינו של אחד העופות שכבר נהוג לאכלו, ואם הוא נכלל במסורת המקובלת בידינו לגבי העוף שאנו מכירים. או שמא מין אחר הוא, ומאחר שאין בידינו מסורת שהוא טהור – אין להתיר את אכילתו.

אולם גם בדבר המסורת שעליה ביקשו לסמוך – דקדקו גדולי ישראל. כך היה לפני כמאה שנה, כאשר אווזים מזן חדש שמקורו במעמקי רוסיה הגיעו לוורשה, בירת פולין, ובעל ה´אבני נזר´ (שו"ת יו"ד סימן ע"ה) הכריע שאף שנהגו לאכלם במקום אשר ממנו ייבאום לפולין – אין לסמוך על כך, שכן ניתן להסתמך על מסורת רק אם היא התפתחה במקום שבו מתגוררים גם תלמידי חכמים.

האם יש מסורת על תרנגול הודו? תרנגול ההודו יובא לאירופה מיבשת אמריקה. כמובן, הוא לא הגיע מאמריקה עם מסורת כלשהי, שהרי באותה העת לא הייתה באמריקה קהילה יהודית. בספרי הפוסקים מצוין כי לא ידוע בבירור על סמך מה התפשט המנהג להתיר את אכילתו, אך מאחר שזו המציאות – דנו הפוסקים אם אמנם ראוי לעשות כן. הנצי"ב מוולוז´ין (שו"ת ´משיב דבר´ חלק ב´ סימן כ"ב) שדן גם הוא בנושא, כותב, כי למרות מנהגנו שאין אנו אוכלים עופות שאין לגביהם מסורת – מנהג זה מתייחס לגבי עופות חדשים בלבד, שקבלנו עלינו שלא להחליט על דעת עצמנו על אודות כשרותם. אולם לא קיבלנו על עצמנו להפסיק לאכול עופות שכבר נהוג לאכלם – רק משום שאין עליהם מסורת.

יצוין, כי גם תרנגול הודו, ישנם רבים המקפידים עד היום שלא לאוכלה, ביניהם משפחות המיוחסות לצאצאי השל"ה שאסר את אכילת תרנגול ההודו, כמו גם רבים מחסידי ברסלב ועוד. אחד מהבכירים בעולם הכשרות, עימו נעזרנו לעריכת כתבה זו, העריך כי גורלו של עוף הבראקלי יהיה כגורל התרנגול הודו. יהיו שיאכלו ויסתמכו על המתירים, יהיו שיימנעו מאכילתו כדעת האוסרים.

לסיום, נדגיש שוב: אין לראות בדברים משום הלכה למעשה ואין כאן מעבר לסקירה הלכתית על הדעות השונות סביב הסערה התורנית הנוכחית.





מקור: JDN
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
~~
 

קבצים מצורפים

  • עדות הגר'ש.pdf
    144.8 KB · צפיות: 83
  • פסק הלכה מרן הראבד ביחד עם השוחטים.pdf
    340.7 KB · צפיות: 76
  • תרנגולתא דאגמא.pdf
    253.6 KB · צפיות: 77
  • הגרמ''ז זורגר.pdf
    31 KB · צפיות: 65
  • הגרמ''ש קליין בענין הברקל 1.pdf
    570.3 KB · צפיות: 82

אחד התלמידים

משתמש ותיק
~~
 

קבצים מצורפים

  • נחיצות הבירור - הרב ניסים קרליץ.PDF
    74.3 KB · צפיות: 64
  • קונטרס מסורת הנאכלים - הרב אמתי בן דוד.doc
    507.5 KB · צפיות: 81
  • תמצית השאלות והבירורים שנתעוררו בנוגע לטהרת העופות והביצים בימינו - הרב חזקיהו יוסף כהן.PDF
    549 KB · צפיות: 77
  • תרנגולות החולקים אצבעותיהם והשינויים הגנטיים בעופות - הרב יחזקאל סלומון.PDF
    2 MB · צפיות: 74
  • תשובה להרב בראנדסדארפער בענין עופות.pdf
    406.5 KB · צפיות: 73

אחד התלמידים

משתמש ותיק
~~
 

קבצים מצורפים

  • דעת תורה.png
    דעת תורה.png
    398.2 KB · צפיות: 1,736
  • הגרמ''ש קליין בענין הברקל 1.pdf
    570.3 KB · צפיות: 45
  • זקני השוחטים מעידים.pdf
    152.1 KB · צפיות: 55

בן ישיבה

משתמש ותיק
הכהן אמר:
לטענת הרבנים המתירים, הבראקלי דומה לעוף הבלאדי עליו יש מסורת. אך הגר"מ ברנסדורפר טוען כי לא ניתן להתיר את הבראקלי על סמך הבלאדי שכן, הוא משונה בתוארו וצורתו, והוא מנתר בקפיצות גדולות יותר מתרנגול בלאדי. אם אכן מדובר בעוף שאין עליו מסורת, פסק הרב ברנסדורפר, כי יתכן שזה עוף הדורס ודינו כעוף טמא.

[/b]

לדעתי מה שהוא מנתר בקפיצות גדולות אינו ראיה כי כמדומני ולפי מיטב זכרוני כד הוינא טליא לפני כ- 20/30 שנה היו כל העופות מנתרים בקפיצות גדולות, אני זוכר כי בעת קימינו מנהג הכפרות הרי העוף היה בורח מאיתנו והיו צריכים לרוץ אחריו ולאחזו בחזקה, היום צריכים להתחנן לעופות שיעשו טובה ויילכו ד' אמות, ואם ניתור בקפיצות גדולות הוי סימן הרי הוא סימן וראי' להיפך,
כך נראה לענ"ד,
 

יהודי

משתמש ותיק
מהיכן הוחזק העוף דידן כבעל מסורת, האם הוא העוף שנשחט בכל תפוצות ישראל בגולה?
 

יהודי

משתמש ותיק
אני חוזר על חוסר הבנתי, העופות שעליהם יש מסורת, הם העופות ששחטו בגולה בכל הדורות?
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אני חוזר על חוסר הבנתי, העופות שעליהם יש מסורת, הם העופות ששחטו בגולה בכל הדורות?
זה גופא המחלקת.
למעשה איני רואה צד האוסרים מאחר שיש שוחטים וותיקים המעידים שנהגו לאכול עוף זו, והאוסרים לא הביאו עדות שנהגו שזה אסור אלא שלא ראו שאוכלים, ואין אומרים למי שלא ראה להעיד.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יהודי אמר:
אני חוזר על חוסר הבנתי, העופות שעליהם יש מסורת, הם העופות ששחטו בגולה בכל הדורות?
זה גופא המחלקת.
למעשה איני רואה צד האוסרים מאחר שיש שוחטים וותיקים המעידים שנהגו לאכול עוף זו, והאוסרים לא הביאו עדות שנהגו שזה אסור אלא שלא ראו שאוכלים, ואין אומרים למי שלא ראה להעיד.
דוקא נראה לי דעת האוסרים יותר מציאותי, איני נכנס מהפן ההלכתי מה שהביא הר' רוטר במכתבו מתשו' מהרי"ל דמסורת צריך מאנשים ת"ח ולא די בזה שראה אנשים אוכלים עוף זה, אך מהפן המציאותי זה מאד מוזר, שרק איזה 3 או 4 אנשים זוכרים את העוף הזה סה"כ העדויות הוא עלפני כ-50 שנה, יש עוד בינינו הרבה אנשים אשר חיו אז, ופלא הוא שהם לא מכירים את העוף והרבה אנשים טוענים שהם רואים את העוף לראשונה, יותר מסתבר להגיד על 5 אנשים שהם טועים, מלהגיד על כולם שהם שכחו, כך נראה לי יותר מסתבר,
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אחד התלמידים אמר:
יהודי אמר:
אני חוזר על חוסר הבנתי, העופות שעליהם יש מסורת, הם העופות ששחטו בגולה בכל הדורות?
זה גופא המחלקת.
למעשה איני רואה צד האוסרים מאחר שיש שוחטים וותיקים המעידים שנהגו לאכול עוף זו, והאוסרים לא הביאו עדות שנהגו שזה אסור אלא שלא ראו שאוכלים, ואין אומרים למי שלא ראה להעיד.
דוקא נראה לי דעת האוסרים יותר מציאותי, איני נכנס מהפן ההלכתי מה שהביא הר' רוטר במכתבו מתשו' מהרי"ל דמסורת צריך מאנשים ת"ח ולא די בזה שראה אנשים אוכלים עוף זה, אך מהפן המציאותי זה מאד מוזר, שרק איזה 3 או 4 אנשים זוכרים את העוף הזה סה"כ העדויות הוא עלפני כ-50 שנה, יש עוד בינינו הרבה אנשים אשר חיו אז, ופלא הוא שהם לא מכירים את העוף והרבה אנשים טוענים שהם רואים את העוף לראשונה, יותר מסתבר להגיד על 5 אנשים שהם טועים, מלהגיד על כולם שהם שכחו, כך נראה לי יותר מסתבר,
כמה מבין ה"הרבה אנשים" שאינם זוכרים הוי שוחטים.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אחד התלמידים אמר:
כמה מבין ה"הרבה אנשים" שאינם זוכרים הוי שוחטים.
א. נראה לי שיש יותר שוחטים שלא זוכרים משוחטים שזוכרים, אני אישית דיברתי עם כ-10 שוחטים ובודקים ולטענתם מעולם לא ראו עוף כזה,
ב. מה זה קשור לשוחטים, לפני 40 שנה היה כל אחד רואה עופות יום יום עדייין לא היו את המשחטות של היום, שבדרך כל האנשים לא רואים את העופות כי אם פעם בשנה במנהג הכרות, הרי שבעבר כל מי שרצה לקנות עוף היה צריך לקנות עוף חי ולהביאו לשוחט ומשם לבודק, וכמעט כל אחד היה רואה עופות חיים לפחות פעם בשבוע, כך שאם העוף החדש היה מקובל היו צריכים לזכור את זה
זה קשור משום ששוחט רואה אלפי עופות, וברור שהסתכלותו של שוחט אחרת מאדם בעלמא.
כמה מהשוחטם שדברת איתם היו שוחטים לפני חמישים שנה. הרי כל הטענה הוא שמאז הפסיקו לשחוט מין זה כשנעשה הכל תעשייתי.
וגם לא ברור עד כמה בודק מוסמך בענין זה. בד"כ מביאין עופות לבודק אחר שכבר הסירו הנוצות, וצ"ע אם יש תביעת עין כלל במין העוף במצב כזה.
 

יהודי

משתמש ותיק
ראיתי מכתב שפירסם היום הרב משה ברנדסופר [בן הגר"מ], וכתב שם דהוא מילתא דלא רמיא על השוחטים להכיר העופות, ולכך אין לסמוך עליהם כלל וכלל. ע"כ. לא הבנתי מדוע חשיב מילתא דלא רמיא, פשוט שכל שוחט בודק כששוחט מה הוא שוחט.
מש"כ שם שיש כאלו שהכחישו אותם ג"כ לא מובן, הם הרי לא הכחישו ורק כתבו שלא מכירים.
 

מ.ל.

משתמש חדש
בן ישיבה אמר:
לדעתי מה שהוא מנתר בקפיצות גדולות אינו ראיה כי כמדומני ולפי מיטב זכרוני כד הוינא טליא לפני כ- 20/30 שנה היו כל העופות מנתרים בקפיצות גדולות, אני זוכר כי בעת קימינו מנהג הכפרות הרי העוף היה בורח מאיתנו והיו צריכים לרוץ אחריו ולאחזו בחזקה, היום צריכים להתחנן לעופות שיעשו טובה ויילכו ד' אמות, ואם ניתור בקפיצות גדולות הוי סימן הרי הוא סימן וראי' להיפך,
כך נראה לענ"ד,
מה שהנך זוכר קיים גם היום בעופות המטילות ביצים, מה שנקרא "רוקים", הם מקרקרים בקול גדול ומנתרים כהוגן, לעומת זאת העופות שמגיעים אליך לצלחת, הם עופות שמגודלים ע"י הזרקות של חומרים שונים להאצת גדילתן, והם מיועדים מלכתחילה לשחיטה, הם נקראים "פטם".
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ראיתי מכתב שפירסם היום הרב משה ברנדסופר [בן הגר"מ], וכתב שם דהוא מילתא דלא רמיא על השוחטים להכיר העופות, ולכך אין לסמוך עליהם כלל וכלל. ע"כ. לא הבנתי מדוע חשיב מילתא דלא רמיא, פשוט שכל שוחט בודק כששוחט מה הוא שוחט.
מש"כ שם שיש כאלו שהכחישו אותם ג"כ לא מובן, הם הרי לא הכחישו ורק כתבו שלא מכירים.
והרי יש גם את עדותו של הרב וואזנר זצ"ל בכבודו ובעצמו כמובא במכתבו של הרב משה שאול קליין שליט"א:
 

קבצים מצורפים

  • עדות הרב וואזנר.JPG
    עדות הרב וואזנר.JPG
    56.6 KB · צפיות: 1,594

יהודי

משתמש ותיק
לכאו' באמת די בזה כדי להתיר, הרי שוחטי י-ם לא הכירוהו לאיסור אלא פשוט לא הכירוהו.

אגב, במכתב הנ"ל של הרב ברנדסופר סתר עצמו מיני' ובי', בתחילה כתב שהמעידים העלימו מהרבנים, ואח"כ כתב שהוא מילתא דלא רמיא עליה. אמנם צ"ע מה תוקפו של הכותב ומיהו שהסמיכו להיות א' ממורי הדור, וכפשוטו הוי מו"צ חשוב ותו לא.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אך עדיין התמיהה בעינה עומדת,
איך יתכן כי רוב האנשים הזקנים החיים איתנו לאורך ימים ושנים אינם זוכרים את העוף, ואדרבה יש הרבה שאומרים שזוכרים את העופות ולא היה זה עוף זה, האין דבר זה אומר דרשני,
וביותר יש לקחת בחשבון כי בעבר היה כל אחד מתמצא בעופות כי לא היה זה תעשייתי כמו היום שנכנסים לחנות וקונים עוף מוכן, אלא כל מי שרצה בשר עוף היה עליו לקנות עוף חי ולהביאו לידי השוחט, כך שכל אחד היה מתמצא בעופות, ובפרט שאף בין השוחטים רוב טוענים כי עוף זה לא היה בזמנם,
עוד יש לברר לפי מה שכתב הר''ח רוטר במכתבו הרי שהגרון מעוף ה"בראקל" הוא ישר כקנה ולא כמו שלנו, לדעתי זאת אפשר לברר גם אצל נשות ישראל הזקנות אשר זוכרות היטב מה בישלו, ואדרבה שינסו להיזכר אם היה בעבר קרון ישר כקנה,
בכל מקרה אני אישית ביררתי הרבה אצל הרבה אנשים זקנים הן שוחטים והן סתם אנשים, וחוץ מאחד כולם לא טענו כי הם זוכרים את העוף שאכלו, ולא היה זה עוף זה ה"בראקל", ורק אחד אמר לי שאם זכרונו אינו מטעהו הרי שאכלו עוף זה,
והרי דבר זה אומר דרשני, איך יתכן כי רוב האנשים טוענים כי לא ראו עוף זה מימיהם,
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
דנו כאן הרבה יותר ממה שראיתי במקום אחר. זה באידיש, אבל הובא גם כמה מכתבים ותשובות בלשה"ק.
ראיתי שם ג' טענות מעניינים.
א' טוען שיש ב' סוגי עופות הברקלי. א' זהב שיש מסורה בלי ספק, והב' כסף, שזה מה שדנים עליו למעשה, אבל שואלים הרבנים על הזהב, ושוב משתמשים בתשובתם להתיר הכסף. [לא ידוע לי אם זה נכון, אבל בקונטרס מסורת טהר עופות מוצגים תמונות של הזהב בראש.] לא ברור שהוא צדק שזה באמת נחשב ב' מינים.
א' טען על קונטרס מסורת טהרת עופות, שהם טענו שפעם לא היה עוף שיש עליו מסורת השוקל 5 קילו, והוא הוכיח ע"פ כתבה בעיתון בברוקלין מניסן תרנ"ו ששחטו עופות של 5 קילו, ויתכן אפילו של 7 קילו. [זה אינו ממש חשוב, אבל לדבריו זה מראה שאין הם יודעים כ"כ כמו שהיה אפשר לחשוב].
ג' מובא שם מכתבים של אוסרים שחזר בהם, וטענו שאסרו משום שהובא לפניהם עופות אחרות ממה שדנים בהם היום למעשה.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
דנו כאן הרבה יותר ממה שראיתי במקום אחר. זה באידיש, אבל הובא גם כמה מכתבים ותשובות בלשה"ק.
ראיתי שם ג' טענות מעניינים.
א' טוען שיש ב' סוגי עופות הברקלי. א' זהב שיש מסורה בלי ספק, והב' כסף, שזה מה שדנים עליו למעשה, אבל שואלים הרבנים על הזהב, ושוב משתמשים בתשובתם להתיר הכסף. [לא ידוע לי אם זה נכון, אבל בקונטרס מסורת טהר עופות מוצגים תמונות של הזהב בראש.] לא ברור שהוא צדק שזה באמת נחשב ב' מינים.
א' טען על קונטרס מסורת טהרת עופות, שהם טענו שפעם לא היה עוף שיש עליו מסורת השוקל 5 קילו, והוא הוכיח ע"פ כתבה בעיתון בברוקלין מניסן תרנ"ו ששחטו עופות של 5 קילו, ויתכן אפילו של 7 קילו. [זה אינו ממש חשוב, אבל לדבריו זה מראה שאין הם יודעים כ"כ כמו שהיה אפשר לחשוב].
ג' מובא שם מכתבים של אוסרים שחזר בהם, וטענו שאסרו משום שהובא לפניהם עופות אחרות ממה שדנים בהם היום למעשה.

דבר ראשון תודה רבה על ההפניה לשם, יש שם הרבה חומר,
וכעת,
א' למש"כ כי יש שני סוגי עופות זהב וכסף, וזהב אין על זה עוררין, דבר זה מוזר הוא, כי למעשה בתמונות באסיפה אצל פוה"ד ראב"ד ירושלים, רואים שם את שני סוגי העופות גם זהב וגם כסף, זאת אומרת שהנידון הוא על שניהם, וכבר ראיתי אחד שעורר שם על כך, ולמעשה בתמונות של לול העופות במושב תעוז רוב העופות הוא של כסף,
ב' לגבי כל המכתבים שאסרו וחזרו בהם, לכאורה מאן יימר כי העוף השני שהביאו להם ועל סמך זה הכשירו הוא העוף הנדון, הרי ברור שבשני הצדדים יש גם אנשים בעלי אינטרסים, כך שאם מתברר כי יש כאן 2 סוגי עופות, אז ברור שאחד כאן הראה עוף לא נכון, אז מאן יימר מי הראה את העוף הלא נכון, והדרך היחיד לדעת את האמת הוא או ששני הצדדים יבואו ביחד לפני הני שוחטים, או שביאו את השוחטים שיבדקו בלול במושב "תעוז".
דרך אגב באסיפה בבית פוה"ד ראב"ד ירושלים, נכחו ב' הצדדים, וכפי הנראה שם ודאי היו העופות הנכונים, ושם השתתף השוחט הר' שלמה זלמן טאבאק הי"ו, ואחרי ככלות הכח הרי שהאוסרים שנכחו שם לא שינו דעתם לגבי מסורת העוף,
(יתכן כי ע"פ מה שכתבו שם בפורום שיש זהב וכסף כי בהתחלה הביאו לשוחטים את הכסף ועל סמך זה אסרו, אך בהמשך הביאו את הזהב ועל סמך זה התירו, אך אם זו ההבדל, הרי שבתמונות מהלול מתברר כי רוב העופות הם של כסף,),

עוד פרט מעניין כי בצד האוסרים יש ב' נימוקים, הגר"ש ברנדסדורפר מתייחס לאסור עקב סימני עוף דורס, ואילו פוה"ד ראב"ד ירושלים מתייחס לאסור עקב חוסר המסורת,
מה שמעניין הרי כעת לאחר שיצאו הרבה מכתבים משוחטים שכותבים שזוכרים עוף זה, מה הנימוק לא להתייחס אליהם,
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
לכאו' ולפע"ד אצל האוסרים העיקר חסר מן הספר, לאסור את הבראקל זה לא חכמה, הקונץ הוא לומר שהפטם מותר והבראקל אסור, זאת הבעיה הגדולה. הלא הפטם מורכב כמה וכמה פעמים כמו שכתב הרב וואזנר, והרי גם הרב שטרנבוך כתב בעבר שהוא בעייתי.

לכן כל הלשונות החריפים של הגר"מ ברנדסדורפר, שאין יודעים מה החשיבות של מסורת והד"ח כותב שהוא נחשב לעוף טמא וכו' וכו', הרי חוזרים כלפי הפטם ומה הועלנו.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
לכאו' ולפע"ד אצל האוסרים העיקר חסר מן הספר, לאסור את הבראקל זה לא חכמה, הקונץ הוא לומר שהפטם מותר והבראקל אסור, זאת הבעיה הגדולה. הלא הפטם מורכב כמה וכמה פעמים כמו שכתב הרב וואזנר, והרי גם הרב שטרנבוך כתב בעבר שהוא בעייתי.

לכן כל הלשונות החריפים של הגר"מ ברנדסדורפר, שאין יודעים מה החשיבות של מסורת והד"ח כותב שהוא נחשב לעוף טמא וכו' וכו', הרי חוזרים כלפי הפטם ומה הועלנו.

נגעת בנקודה שמהרגע הראשון היתה לי הרגשה זו, אבל לא רציתי להעלות נקודה זו, אך כשנגעת בזה, אעלה את הרהוריי ומחשבותי בזה,
התעורר לנו שאלה לגבי עוף ה"בראקל" שאלה זו אינה נוגעת כלל ואינו קשור כלל, אם עוף ה"פטם" שלנוו עוף טהור או עוף טמא, יש לנו לידון לגופו של דבר אם עוף ה"בראקל" הוא עוף טהור ויש לנו מסורת על כך, או להיפך, ואין זה קשור כלל אם עוף ה"פטם הוא עוף טהור או טמא, יתכן כי שניהם אסורים או שניהם מותרים, ורק עם גישה זו אפשר לדון לגופו של דבר, ולהגיע למסקנת ההלכה,
משום מה ולדאבונינו, נהיה כאן מציאות שאלו האוסרים / המערערים על עוף ה"פטם" יצאו במלחמת חורמה להתיר את עוף ה"בראקל", ואילו אלו המתירים את עוף ה"פטם" יצאו לאסור את עוף ה"בראקל", ולמען השם מה קשור זה לזה,
אין כאן לא קונץ ולא חכמה זה לא קשור זה לזה כלל,

יש כאן עוד נקודה כי במציאות רוב גדולי ישראל לא אסרו את עוף ה"פטם", על אף שיש הרבה שאמרו שהוא בדיעבד, ויש בזה שאלות אך לא אסרוהו, ואפי' הרב וואזנער אשר לכאו' היה מגדולי המערערים והנוטים לאיסור לגבי עוף ה"פטם", מעידים בני משפחתו כי לא נמנע מלאכול את עוף ה"פטם" עד סוף ימיו ממש, והוא גישה של אחריות ואין אוסרים כ"כ מהר דבר המותר והנצרך לרוב כלל ישראל, ידוע גם הוראתו של הרב מבריסק ל"העדה החרדית" כאשר בשנת השמיטה רצו לאסור את אכילת החלב עקב מה שהבהמות אכלו ספיחי שביעית, והורה מרן הרב מבריסק שלא לאסור, ובהוראתו כי אסור להחמיר בדבר הנצרך לרבים, ואסור לעורר בזה שאלות, וזה היתה אפילו שהרב מבריסק היה מגדולי המחמירים, ידע כי בדברים כגון אלו אסור להחמיר,
וידע גם מה שאנו אומרים בוידוי דרב ניסים "על שהתרת אסרתי", וכפי הנראה זה לא חכמה לאסור כל דבר, וכן מבואר בחינוך וברמב"ם,
ומשום מה יש לי הרגשה כי גם בנידון דידן, אלו שאסרו על עצמם את עוף ה"פטם" הגיעו להתיר את עוף ה"בראקל" והוא בבחינת מה שמבארים על הקשר של אשר התרת אסרתי ואשר אסרת התרתי, שעצם מה שהתרת אסרתי מביא לידי אשר אסרת התרתי,
וזה ברור כי יש לנו לדין לעצם עוף ה"בראקל" ללא קשר אם עוף ה"פטם" מותר או אסור
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
משום מה ולדאבונינו, נהיה כאן מציאות שאלו האוסרים / המערערים על עוף ה"פטם" יצאו במלחמת חורמה להתיר את עוף ה"בראקל", ואילו אלו המתירים את עוף ה"פטם" יצאו לאסור את עוף ה"בראקל", ולמען השם מה קשור זה לזה,
אין כאן לא קונץ ולא חכמה זה לא קשור זה לזה כלל,
ברור שאוסרי עוף הפטם מתירים הבראקל, שהרי הם השתדלו לכתחילה להביאו מאחר שחששו לעוף הפטם. מאידך אוסרי הפטם לא היו צריכים להתיר עוף הפטם, ולכאורה אדרבה כפי מה שהם נוטים להחמיר היו צריכים להחמיר גם כאן. כנראה גם הם הבינו שא"א לאסור עוף לגמרי.
 

נפתולי

משתמש ותיק
שמעתי כי יש כבר פסק דרמטי לאיסור של הגרמי"ל לנדא בענין הבראקל.
האם יש זאת למאן דהוא?
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
קול קורא בענין העופות_Page_1.jpg קול קורא בענין העופות_Page_2.jpg קול קורא בענין העופות_Page_3.jpg
מפורום אוצה החכמה
תוכן אמר:
במכתבו של ר' משה לנדא טוען שהעוף הישראלי מקורו בד' עופות: קורניש אדום, קורניש לבן, ליגורן לבן, ופלימוט רוק, ועל כולם יש מסורת שעופות טהורים הם. לגבי ליגורן לבן, אפשר שהוא צודק, וגם זה כלל לא ברור. לגבי השלשה אחרים, יש תיעוד מפורש שהכליאו אותם עם עופות אסיאתיים. אני מצטט לפה את החלקים המתאימים.

קודם נדבר על הקורניש, שנקרא גם אינדיאן. מאתר הזה:
http://www.poultryclub.org/breed-gallery/chickens/

Indian Game
To Cornwall must go the credit for giving us the Indian Game. Breeds used in the make-up were the red Asil, black-breasted red Old English Game, and the Malay. The breed has been developed for its abundant quantity of breast meat, in which respect no other breed can equal it. When large table birds were the most popular in this country Indian Game males were chosen as mates for females of such table breeds as the Sussex, Dorking and Orpington, to produce extra large crosses. The females chosen for mating belonged to breeds possessing white flesh and shanks. Jubilee Indian Game are similar to Indians, but the lacing is white; in Indians it is black. The two varieties are often interbred.

כמו שכתבו במפורש, הקורניש מקורו באסיל ובמאלאי בין השאר, שאין שום ספק בעולם שאין להם מסורת, ואסור לאוכלם.

לגבי הפלימוט רוק מהאתר הזה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Plymouth_Rock_chicken

The Plymouth Rock was first shown in Boston in 1849, but was then not seen for another twenty years. In 1869, in Worcester, Massachusetts, one D.A. Upham cross-bred some Black Java hens with a cock with barred plumage and a single comb; he selectively bred for barred plumage and clean (featherless) legs. His birds were shown in Worcester in 1869; the modern Plymouth Rock is thought to derive from them. Other people have been associated with the development of the Plymouth Rock, as have other chicken breeds including the Brahma, the Cochin (both white and buff), the Dominique, and the White-faced Black Spanish.

כמו שכתוב פה בפירוש, הפלימוט הוא עוף מזן חדש, שלא שייך עליו מסורה כלל, והוא הורכב בין השאר מעופות אסיאתיים.

מה שכתב הר' לנדא עוד, שלפי דברי המומחים אי אפשר לערב גנים בין שני מינים, הוא פשוט לא צודק, אפשר לערב גנים של מינים במינים שונים בתכלית, והדברים מפורסמים. ראה בקישור הבא לדוגמא אחת שלקחו חומר גנטי מדג ממין אחד והרכיבו אותו על הסלמון כדי שהסלמון יצמח יותר מהר:

https://en.wikipedia.org/wiki/AquAdvantage_salmon
 
חלק עליון תַחתִית