מידות הר הבית

ayys

משתמש חדש
אמנם עכשיו כבר מעלי דשבתא, כך שאני לא מצפה לתשובות עכשיו, אבל העדפתי להעלות את הנושא ובעז"ה אזכה לקבל תשובות מהציבור.

בבית מדרש אצלנו לאחר ותוך כדי לימוד מסכת מידות, עלה הנושא של מידות הר הבית, על פניו די ברור (אני עוד לא ראיתי מישהו שכותב אחרת), שהורדוס הרחיב את מידות הר הבית, ואפשר בקלות להבחין היום שהשטח הרבה יותר גדול (ומסתמא אפי' יותר מכפול באורך) מהחמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהיוו את שטח הר הבית שכתוב במשנה.

ראיתי שלהרבה מהשיטות האבן שממוקמת בכיפת הסלע נחשבת כאבן השתיה (המובא ביותר הוא הרדב"ז) וממילא ממנה מחשבים את שאר השטחים.

מהמדידות שעשיתי בהתאם לכך ע"י האתר של GIS שיש בעירית ירושלים שיחסית רואים באיכות גבוהה, יצא לי עד עכשיו שמבחינת רוחב ההר, בצד הדרומי יש יחסיות כן תואמת לחמש מאות אמה, מה שאין כן באורך, שם יש את החריגה הגדולה.

עיקר השאלה שנשאלה, מצינו שלגבי קדושת העזרות והעיר צריך לעשות פעולות ע"מ להרחיב ולקדש אותם, ואם הורדוס אכן הרחיב את הר הבית האם זה היה ברצון חכמים או לא, ואיך זה שלא מצינו שמאוזכר (יתכן וכן ואשמח לקבל מקורות, אנחנו עדיין לא מצינו) הדבר.

אודה לחברי לבית המדרש (החדש ומתחדש) באם יאירו את עיני.
 

ענבשהל

משתמש רגיל
נעם ה' עליך,
מפשט הגמרא במסכת בבא בתרא דף ד' עמוד א' משמע שהרחבת הורדוס הייתה ברשות (ועידוד) חכמים. ראשית, בבא בן בוטא השיאו עצה לבנות את ביהמק"ש, וכן מופיע שם שחכמים אומרים להורדוס לא למלא בזהב את החומה, משמע שברצון חכמים הייתה הבנייה. ומכיוון שברצון חכמים הייתה סביר להניח כי קידשו הרחבה זו, אך לא מצאתי מקור לכך בפירוש.
בנוסף, לגבי המידה בה מודדים את הר הבית, אני ממליץ לעיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן א' - שם דן באריכות במידת הר הבית וייתכן שתמצא שם תשובה שתניח את דעתך.
 

ayys

משתמש חדש
פותח הנושא
ענבשהל אמר:
נעם ה' עליך,
מפשט הגמרא במסכת בבא בתרא דף ד' עמוד א' משמע שהרחבת הורדוס הייתה ברשות (ועידוד) חכמים. ראשית, בבא בן בוטא השיאו עצה לבנות את ביהמק"ש, וכן מופיע שם שחכמים אומרים להורדוס לא למלא בזהב את החומה, משמע שברצון חכמים הייתה הבנייה. ומכיוון שברצון חכמים הייתה סביר להניח כי קידשו הרחבה זו, אך לא מצאתי מקור לכך בפירוש.
בנוסף, לגבי המידה בה מודדים את הר הבית, אני ממליץ לעיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן א' - שם דן באריכות במידת הר הבית וייתכן שתמצא שם תשובה שתניח את דעתך.
שבוע טוב ויישר כח.

הגמ' בב"ב שם שהבאת ככל שזכור לו מדברת על בנין הבית עצמו, ולא על ההר.

אבל אין מילים בפי על אוצר הזהב שהבאת לי במראה מקום לשו"ת ציץ אליעזר, אמנם עברתי עליו רק מקופיא כעת, אבל כבר עוררת בליבי שמחה עצומה של תחילת התרת הספיקות.

שבוע טוב ומבורך.
 

נפתולי

משתמש ותיק
הרב קורן הוציא לאור ספר מפואר ביותר "ועשו לי מקדש" שהוא משווה את כל המקורות בנוגע להר הבית עם המציאות בשטח כיום, בליווי תצלומים ומפות עדכניות.
חושבני שללמוד את הנושא ללא הספר שלו זה בבחינת "עיקר חסר מן הספר".
 

ayys

משתמש חדש
פותח הנושא
נפתולי אמר:
הרב קורן הוציא לאור ספר מפואר ביותר "ועשו לי מקדש" שהוא משווה את כל המקורות בנוגע להר הבית עם המציאות בשטח כיום, בליווי תצלומים ומפות עדכניות.
חושבני שללמוד את הנושא ללא הספר שלו זה בבחינת "עיקר חסר מן הספר".
אני מכיר את הספר שלו 'בחצרות בית ה', לא עברתי עדיין על כולו, אבל אכן מדובר בספר מלא וגדוש (שמעתי שהוא למד המון בחלק המקצועי מאלכס קוזניץ).

אבל לדוג' הוא מתבסס המון על שיטת הרדב"ז שאבן השתיה נמצאת באבן שב'כיפת הסלע', כאשר זה הדבר הבולט הראשון ששמתי לב בתשובה של ה'ציץ אליעזר' שמיד בתחילת הדברים לא מסכים, ומביא (נראה לי שזה ציטוט) סיבות לדחות את הדבר.
 

נפתולי

משתמש ותיק
שים לב שלא התכוונתי לומר כי יש לקבל את שיטתו של הרב קורן כי הוא זה
אלא שכאשר לומדים את הנושא כדאי מאד לעבור על החומר רב הערך שהוא מביא בספרו. וללא זה כמו מגששים באפילה.
 

ayys

משתמש חדש
פותח הנושא
נפתולי אמר:
שים לב שלא התכוונתי לומר כי יש לקבל את שיטתו של הרב קורן כי הוא זה
אלא שכאשר לומדים את הנושא כדאי מאד לעבור על החומר רב הערך שהוא מביא בספרו. וללא זה כמו מגששים באפילה.
אני מסכים עם הדברים שלך. וסליחה אם היה נשמע שלא הבנתי אותך כראוי.

ו @ענבשהל האם ידוע לך מתי נכתבה התשובה הנ"ל ש ה'ציץ אליעזר' ?
 

ענבשהל

משתמש רגיל
חלק זה של השו"ת פורסם בשנת התש"ל, אך אינני יודע את התאריך המדויק בו נכתבה תשובה זו.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ayys אמר:
עיקר השאלה שנשאלה, מצינו שלגבי קדושת העזרות והעיר צריך לעשות פעולות ע"מ להרחיב ולקדש אותם, ואם הורדוס אכן הרחיב את הר הבית האם זה היה ברצון חכמים או לא, ואיך זה שלא מצינו שמאוזכר (יתכן וכן ואשמח לקבל מקורות, אנחנו עדיין לא מצינו) הדבר.
מלשון ההודעה משמע שישנה סתירה בין מדות הר הבית כפי שנמסרו במשנה שהם ת"ק אמה על ת"ק אמה, לבין מידות הר הבית בימינו שהם יותר משיעור זה. ועל כן צריכים לומר שהורדוס הרחיב את גבולות ההר. אולם הלא מבואר בתוספות ישנים על מסכת מידות באות ה וז"ל: ההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק אלא לא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק, עכ"ל.

דבר נוסף, שאלה זו מיוסדת על ההנחה שאם הורדוס הרחיב את הר הבית הרי שהוא גם קידש אותו. הנחת יסוד זו אינה ברורה כלל. למה לנו להניח שהורדוס קידש את כל השטח הנוסף, לאיזה צורך?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
היות ונפסקה הלכה כרב הונא בשבועות טז. ד'בכל אלו תנן', אלא שקדושת מקדש לא בטלה, על כרחינו הרחבתו של הורדוס לא יכלה להתקדש. אך הוא הרחיב את השטח הציבורי לצרכי העם. ויש רגליים לדבר שגם החשמונאים כבר הוסיפו על הר הבית מדרום (לפי המאפיינים של החומה מזרחית דרומית), ולא רק הורדוס. אלא שהורדוס הוסיף עוד קטע לא גדול.
ומש"כ בתו"י במידות שההר גדול הרבה, זוהי סברא שאע"פ שההר גדול קדשו ממנו רק תק"א על תק"א. ואין שום הכרח בתו"י דכוונתם על תוספת הורדוס, ומסתבר שכלל לא ידעו מזה.
ומה שפקפק הצ"א על הרדב"ז שקבע שאבן השתיה היא תחת כיפת הסלע. במחכ"ת, רבינו הרדב"ז צודק בזה. וזה השכל הישר, מהרבה טעמי ומהמציאות.
ועיקרי שיטת הרב קורן בספרו 'חצרות בית ה'' ובספרו 'ועשו לי מקדש' - במיקום בית המקדש וכיוונו לרוחות השמים, הינם מוכרחים מוכרח לכל בר דעת.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ומש"כ בתו"י במידות שההר גדול הרבה, זוהי סברא שאע"פ שההר גדול קדשו ממנו רק תק"א על תק"א. ואין שום הכרח בתו"י דכוונתם על תוספת הורדוס, ומסתבר שכלל לא ידעו מזה.
מכל מקום, אין הוכחה ממידות ההר בימינו שגבולותיו נוספו על ידי הורדוס, ק"ו שאין הכרח לומר שהורדוס קידש את השטח שסיפח להר הבית.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
שאר לעמו אמר:
ומש"כ בתו"י במידות שההר גדול הרבה, זוהי סברא שאע"פ שההר גדול קדשו ממנו רק תק"א על תק"א. ואין שום הכרח בתו"י דכוונתם על תוספת הורדוס, ומסתבר שכלל לא ידעו מזה.
מכל מקום, אין הוכחה ממידות ההר בימינו שגבולותיו נוספו על ידי הורדוס, ק"ו שאין הכרח לומר שהורדוס קידש את השטח שסיפח להר הבית.
מידות ההר הטבעי, גדולות גם מהיקף החומות כיום - לפחות ממזרח. וחומות הורדוס גדולות מהיקף תק"א על תק"א (גם מהשיעור הגדול ביותר של ה'אמה'), כ"ש כשאינם ריבוע בקירוב, אלא מלבן מאורך, ועל כרחינו זו תוספת שהוסיפו סביב חומות מחנה לויה (חומת הה"ב), והקיפו שטח נוסף, שלא התקדש, מצפון ומדרום (שהרי ממזרח וממערב אין מקום לעוד חומה פנימית, והר הבית מוקף חומה מדינא, שא"א בשום אופן להרחיב ולקדש אותה בבית שני כמשכ"ל).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אור זרוע אמר:
שאר לעמו אמר:
ומש"כ בתו"י במידות שההר גדול הרבה, זוהי סברא שאע"פ שההר גדול קדשו ממנו רק תק"א על תק"א. ואין שום הכרח בתו"י דכוונתם על תוספת הורדוס, ומסתבר שכלל לא ידעו מזה.
מכל מקום, אין הוכחה ממידות ההר בימינו שגבולותיו נוספו על ידי הורדוס, ק"ו שאין הכרח לומר שהורדוס קידש את השטח שסיפח להר הבית.
מידות ההר הטבעי, גדולות גם מהיקף החומות כיום - לפחות ממזרח. וחומות הורדוס גדולות מהיקף תק"א על תק"א (גם מהשיעור הגדול ביותר של ה'אמה'), כ"ש כשאינם ריבוע בקירוב, אלא מלבן מאורך, ועל כרחינו זו תוספת שהוסיפו סביב חומות מחנה לויה (חומת הה"ב), והקיפו שטח נוסף, שלא התקדש, מצפון ומדרום (שהרי ממזרח וממערב אין מקום לעוד חומה פנימית, והר הבית מוקף חומה מדינא, שא"א בשום אופן להרחיב ולקדש אותה בבית שני כמשכ"ל).
מדברי פותח האשכול הבנתי שגבולות ההר הטבעי הם ת"ק על ת"ק אמה, והורדוס הגדיל את ממדיו הפיזיים של ההר, ועל כך הערתי שאין לכך סמוכין. וכך גם עולה מהודעותיך המחכימות.
 

אאא

משתמש ותיק
רמב"ם בהלכות בית הבחירה:
י בית דין שרצו להוסיף על ירושלים או להוסיף על העזרה מוסיפין. ויש להם למשוך העזרה עד המקום שירצו מהר הבית ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו:
יא אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע''פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים שנאמר (שמות כה-ט) ''ככל אשר אני מראה אותך'' וכן תעשו לדורות. ומשה רבינו מלך היה:
יב וכיצד מוסיפין על העיר עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר (תהילים ל-ב) ''ארוממך ה' כי דליתני'' וגו'. עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו ועומדין שם. ואוכלים שם לחם תודה אחת משתי התודות והשנייה נשרפת וע''פ הנביא שורפין את זו ואוכלין את זו:
יג וכן אם הוסיפו על העזרה מקדשין אותה בשיירי המנחה מה ירושלים התודה שנאכלת בה מקדשתה אף העזרה שיירי המנחות שאין נאכלין אלא בה הן שמקדשין אותה בהן ואוכלין אותן בסוף המקום שקדשו:
יד כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים. ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:
טו לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע''פ שאין שם בית בנוי. ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע''פ שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:
טז ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא. ובקדושת שאר א''י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא. לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה אינה בטלה. והרי הוא אומר (ויקרא כו-לא) ''והשמותי את מקדשיכם'' ואמרו חכמים אע''פ ששוממין בקדושתן הן עומדים
 

ישבב הסופר

משתמש ותיק
עוד נקודה נוספת שמסתמא החברים נתנו עליה את הדעת, והיא שיעור האמה. ואולי מבירור גבולות הר הבית והעזרה בבירורים וראיות כדרכה של תורה, יהיה אפשר לקבוע הלכה למעשה גם מהו שיעור האמה וכל המסתעף מכך האם כחזו"א או כר' חיים נאה או בכלל שיעור אחר של אמה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
האמה השולטת בהר הבית מוכרחת כהאמה הגדולה (חזו"א), וגם הממצאים העתיקים בשטח מחזקים הנחה זו, וגם המדידות של הר הבית ומיקום בית המקדש במרחב, מחייבים קביעה זו.
כבר העיר זאת הרב יונה מרצבך והביאו הסטייפלער בשש"ת. אבל הם לא דייקו בפרטים.
אמנם לפי הממצא בשטח נוטה שהאמה 5.55 ס"מ, משום ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
כמובן זה לא להלכה למעשה (אולי לחומרא) שאין לנו אלא דברי רבותינו.
 

ישבב הסופר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אמנם לפי הממצא בשטח נוטה שהאמה 5.55 ס"מ, משום ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
כמובן זה לא להלכה למעשה (אולי לחומרא) שאין לנו אלא דברי רבותינו.
"שאין לנו אלא דברי רבותינו" - למה, אסור לחלוק אם יש ממצאים אחרים?
 

סבא

משתמש ותיק
ישבב הסופר אמר:
שאר לעמו אמר:
אמנם לפי הממצא בשטח נוטה שהאמה 5.55 ס"מ, משום ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
כמובן זה לא להלכה למעשה (אולי לחומרא) שאין לנו אלא דברי רבותינו.
"שאין לנו אלא דברי רבותינו" - למה, אסור לחלוק אם יש ממצאים אחרים?
[highlight=yellow]לרבותינו[/highlight] מותר לחלוק על פי ממצאים, בהחלט מותר, וכך עושים רבים, אך [highlight=yellow]לנו[/highlight] אסור!
 

ישבב הסופר

משתמש ותיק
סבא אמר:
ישבב הסופר אמר:
שאר לעמו אמר:
אמנם לפי הממצא בשטח נוטה שהאמה 5.55 ס"מ, משום ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
כמובן זה לא להלכה למעשה (אולי לחומרא) שאין לנו אלא דברי רבותינו.
"שאין לנו אלא דברי רבותינו" - למה, אסור לחלוק אם יש ממצאים אחרים?
[highlight=yellow]לרבותינו[/highlight] מותר לחלוק על פי ממצאים, בהחלט מותר, וכך עושים רבים, אך [highlight=yellow]לנו[/highlight] אסור!
אכן!!! לכם!!! אסור לחלוק על כלום, עליכם ללכת בעיניים עיורות אחר רבותיכם, אבל לנו שהתחנכנו על משנת רבינו החזו"א זללה"ה שחינכנו להבין ולהשכיל ולהפעיל את השכל הישר וללמוד במטרה של לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - מותר לחלוק.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רב ישבב
שובבות נזרקה בך, ואין ל"רבינו החזו"א זלהה"ה" משנה שכזו. ולא זו בלבד שלא ראית לרבי מאחוריה, גם לתלמידיו לא ראית מאחריהם.
ואילו היה כחך גדול כשל החזו"א יכולת לומר דעתך בהלכה כנגדו, והשתא שזה לא כך, די לך שתזכה להבין דבריו (וכך גם בדברי חכמים אחרים).
ואילו היתה סוגיה כלשהיא מחוורת לך כשמלה יכולת לומר שאינך מבין דבריו באותה סוגיה, ויש לך דברים אחרים בה, אך לא בדבר שאין לך מושג בו.

לעצם הענין שעליו תמהת, היות ושיעור האצבע בינונית של כל אדם הוא 2.4 ס"מ בקירוב אזי מידת ו' טפחים הינה 57.6 ס"מ, אזי האמה איננה 55.5 ס"מ.
ואמנם בבנין הורדוס רואים מידה כזו, אך אפשר שזה שערים בחומת ההרחבה או פשפשים העולים לעזרה, ואינם במנין שערי הר הבית ולכן לא הקפידו ביחוד על מידתם. ואף שזה דחוק מעט, אין לנו לקבוע הלכה למעשה ע"ס זה, אלא להקלת הבנת הסוגיות, אבל חלילה לא להקל, ואפשר להחמיר בעינן.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לפלא שהחזו"א תמך יסודותיו בגודל האצבע של אדם בינוני, ואח"כ נמצאו דבריו תואמים את האמה בהר הבית (אף שכמו שכתבו, הוא עצמו לא התעסק עם מידות הה"ב).
 

תורת המערב

משתמש רגיל
0

0

כאן אפשר לראות התקופות של הר הבית, ובתמונה השניה החתך בתוך ההר.
אם מותר לדון כאן על עצם הת"ק על ת"ק, או אולי יש כאן ענין כהאיסור להימנע מללמוד תנ"ך מחשש היראים.
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
..ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
מענין מאד.
מה פירוש 'החדר של עזרת נשים'? 
 
 
תורת המערב אמר:
0

0

כאן אפשר לראות התקופות של הר הבית, ובתמונה השניה החתך בתוך ההר.
אם מותר לדון כאן על עצם הת"ק על ת"ק, או אולי יש כאן ענין כהאיסור להימנע מללמוד תנ"ך מחשש היראים.
התמונות לא הועתקו כיאות.
 

אור עולם

משתמש ותיק
בעניין הוכחות ממתחם הכרת (...) לעניין שיעור האמה, כבר כתבו מלבד הר"י מרצבך והקה"י שכבר הוזכרו כאן, גם הר"ז קורן, וגם הרב אלקנה ליאור, וכן בספרו של הרב מרגולין הביא מאמר בעניין, והנושא עמוק ומורכב מאד (למדתיו ברצינות והבנתי שבלי ידע רציני בארכיאולוגיה ובטופוגרפיה ובמציאות - איני מוצא את ידי ואת רגלי).
אולי יוכל לעזור כאן הרב @מידות ושיעורי תורה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
יתכן ומסתבר אמר:
שאר לעמו אמר:
..ששני שערים שקיימים, שבנה הורדוס, הינם ברוחב מדוייק של 5.55 ס"מ; שער הכפול בכותל הדרומי של התוספת, ושער ברקליי מאחורי החדר של העזרת נשים כיום.
מענין מאד.
מה פירוש 'החדר של עזרת נשים'? 
כפשוטו.
כידוע, ישנו כיום 'שטח תפילה', הממוקם בסמוך לכותלה המזרחי של 'רחבת הכותל'.
בשטח הזה מתפללים גברים בנפרד ונשים בנפרד.
בדרום השטח של הנשים ישנו חדרון קטן (עולים אליו עם מספר מדרגות, תשאל בבית), אשר בסמוך לו ישנו שער עתיק לכניסה להר הבית.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
השער סתום כיום, ויש שהוכיחו דוקא ממנו כהשיעור הקטן.
נשמח לדעת היאך.

למיטב זכרוני מידות הר הבית נוטות יותר להיות מוכרעות כשיטת 'לין ריטמאייר' שנותן בהם את מידת האמה של 52.5 ס"מ, (אשר היא, אגב, תואמת למידת האמה המצרית ומידת האמה הפרסית הקדומות).
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אור עולם אמר:
השער סתום כיום, ויש שהוכיחו דוקא ממנו כהשיעור הקטן.
נשמח לדעת היאך.

למיטב זכרוני מידות הר הבית נוטות יותר להיות מוכרעות כשיטת 'לין ריטמאייר' שנותן בהם את מידת האמת של 52.5 ס"מ, (אשר היא, אגב, תואמת למידת האמה המצרית ומידת האמה הפרסית הקדומות).
איני מונח בזה כעת,
אם אתיישב - אכתוב בל"נ.
 
 
חלק עליון תַחתִית