תלמוד-תורה
משתמש ותיק
ענו כפי דעתכם שלוש או פחות תשובות.
סקר: במה יותר צריך ללמוד בישיבות?
- Thread starter תלמוד-תורה
- תאריך התחלה
שאלו אותך? או אתה רוצה לייסד ישיבה חדשה בעלת תוכן חדש?
מה שברור שללמוד צריך מהר יותר, ולרכוש בקיאות של העיון. ואמנם כל הישיבות לא עושות כך כיום,
אבל איך אמר הרב שך בשיחה הייתי רוצה להיות צעיר אחרי שאני זקן... ורק מהנסיון רואים כמה זה נכון, ובכל זאת זה לא הולך ולא לומדים מספיק מהר, לא יודע למה.
מה שברור שללמוד צריך מהר יותר, ולרכוש בקיאות של העיון. ואמנם כל הישיבות לא עושות כך כיום,
אבל איך אמר הרב שך בשיחה הייתי רוצה להיות צעיר אחרי שאני זקן... ורק מהנסיון רואים כמה זה נכון, ובכל זאת זה לא הולך ולא לומדים מספיק מהר, לא יודע למה.
לא. אני סתם מתעניין.שאר לעמו אמר:
וגם נפלה טעות, לא כתבתי אפשרות: "טוב כמו עכשיו, לא צריך להוסיף.". יש אפשרות לתקן?
אולי באמת יעשו סקר מחודש.בחור_צעיר אמר:
שיכללו בו גם השקפה ואמונה, חסידות, או אין צורך בשינוי.
מאד יעילים ומהירים פה בפורומים, תודה רבה.מנהל ב' אמר:
מי שיכול שיגיב מחדש.
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הסקר מיועד מסתמא רק לראשי ישיבות שבינינו. אז לא עניתי
דווקא לא לראשי ישיבות בלבד.מכל מלמדי השכלתי אמר:
מי שראש ישיבה לא צריך את הסקר הזה.
עשיתי מסקרנות גרידא, אבל בכ"א אני מאמין שזה חשוב לדעת מה רוב הקהל רוצה שילמדו, אם יציץ על זה אחד שמתכנן להיות ראש ישיבה, או משהו אחר, או סתם סקרנות.
סיכום הסקר לבינתיים:
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.
29% סוברים הלכה.
23% גמרא בקיאות.
14% גמרא עיון.
13% מקרא.
11% מוסר.
5% מרוצים מהמצב כיום.
4% דף היומי.
2% משנה.
תודה רבה למצביעים, הסקר עדיין לא נסגר.
או שכל ישיבה תתמקד במשהו.שלו' אמר:
ולפי עצתך: יהיה סדרי עיון חובה לכולם, ובשאר הזמן לפי הקבוצה.
חצי חצי. או שתי שליש שליש.
אשמח לדעת
מה מתכוונים אלה שמצביעים 'מקרא'. שילמדו את התנ"ך בעיון?
מה מתכוונים אלה שמצביעים 'מקרא'. שילמדו את התנ"ך בעיון?
ההוא טייעא
משתמש ותיק
להתחיל מבקיאות גם טוב.
ונכתב בספר
משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
חכיתי לשאלה הזו.
את המקרא למדנו בת''ת ומאז כשאנחנו פותחים חומש אז כדי למצוא את האוחה''ק או משהו אחר כי הרי הענין עצמו ידוע לנו מראש.
יש צורך לגשת לפרשיות התורה - ובפרט אלה שאינם עוסקות בעניני הלכה - בצורה מבוגרת ומפוכחת, מה ה' רצה במסר של כל פרשה, למה דברים חוזרים על עצמים, ודיוקים להבנת הענן בכללות ולא רק פרט כאן ופרט שם, ומתוך כך לעיין במפרשי התורה, בקיצור כמו שעושים בגמ'.
המטרה היא לראות מתוך התורה את ההתיחסות של הקב''ה ומה שהוא רוצה להדגיש לנו לטוב ולמוטב. וברור שלשם כך נכתב כל זה.
ואשמח עוד לדעת
מה הכוונה של המצביעים 'משנה'.
ואלו שהצביעו 'דף היומי', מדוע אתם חושבים כך?
מה הכוונה של המצביעים 'משנה'.
ואלו שהצביעו 'דף היומי', מדוע אתם חושבים כך?
ונכתב בספר אמר:
כתבת בדבריך ללמוד כמו גמרא. וגמרא לא מגיעים בגישה של איזה מבר רצו האמוראים להעביר.
לצערינו, גם לא לומדים את דיוק הדברים והכוונה בכל שלב וחשבון הסוגיא, כפי לימוד המהרש"א עליו עורר החזו"א.
אבל מה שהבנתי מדברך זה כך:
ע"י לימוד המילים, ודקדוק הכפילוית, היטב. נרויח בלימוד המקרא הבנות חדשות והסתכלות חדשה על מה התורה רצתה לומר כאן.
ואתן משל:
ע"י לימוד היטב של פרשת התשובה. נרויחידיעה חשובה של מה זה תשובה. ולא ידיעת הלכות התשובה.
ושמעתי מהרב נתן רוטמן שליט"א שהרמב"ם כותב על הנהגת מידה כנגד מידה שהיא יסודית בהנהגת העולם. ומביא דוגמא מהדין של עין תחת עין.
וממשיך הרמב"ם ואומר שאל תקשה שהרי חז"ל אמרו "ממון" כי אני יודע זאת.
והיינו: שהתורה ודאי כוונה לתשלום ממון. והסיבה שכתבה כך זה כדי ללמדינו שמי שהוריד עין לחבירו מגיע לו בעיקרון עונש של הורדת עין.
והביא הרב רוטמן דברים, כמדומני בם הגר"א, שכתוב "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" ביאור: תלמד מהתורה את המוסר, את עומק ופנימיות הדברים, ואל תטוש,אל תעזוב את ההלכה למעשה כפי כללי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת.
איש הישראלי
משתמש ותיק
מי אני שאכריע?
בב"ק טז: כתוב העמידו ישיבה על קברו ופרש"י ישיבה - תלמידים לעסוק שם בתורה: ודייקו שהיסוד הגדול בישיבה הוא רב ותלמיד...
וגם בב"ק היתה ראיה שהלימוד מרב צריך להיות דוקא בעיון, ולא זוכר איפה.
הת"ח, צריך לדעת הכל, אבל הישיבה נודעו לקיים "הם חיינו ואורח ימינו ובהם נהגה יומם ולילה" האדם הכנה, שעומד מול בורא עולם במעריב ומצהיר לפניו שהוגה [לפי ע"ד פ' לא על שעות לימוד, כמו על זמן שחושב על תורתו] הוא יומם ולילה, אם לא יעמול ללמוד בעיון לא חושב שיגיע לזה. ויש לי עוד הרבה להאריך...
וגם בב"ק היתה ראיה שהלימוד מרב צריך להיות דוקא בעיון, ולא זוכר איפה.
הת"ח, צריך לדעת הכל, אבל הישיבה נודעו לקיים "הם חיינו ואורח ימינו ובהם נהגה יומם ולילה" האדם הכנה, שעומד מול בורא עולם במעריב ומצהיר לפניו שהוגה [לפי ע"ד פ' לא על שעות לימוד, כמו על זמן שחושב על תורתו] הוא יומם ולילה, אם לא יעמול ללמוד בעיון לא חושב שיגיע לזה. ויש לי עוד הרבה להאריך...
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
לפי התשובות בסקר כנראה שאין מקומו של בן תורה משכיל החי את חיי הדעת, ושואף להיות "משכיל דורש את ה'", בפורום זה. עם כ"כ הרבה תשובות של בקיאות והלכה וכיו"ב, מוכח שאנשים לא הבינו מהי מטרתה של ישיבה, ויותר מזה מהי תורה, וחוששני שלא התחילו להבין מהו האדם.
אולי מזה אני משתכנע להצביע בסקר למוסר, אך הבעיה שאבדה לנו המסורת איך להתעמק במוסר, והמוסר נעשה נחלתם של טיפשים במקום מטרתו האמתית!
אולי מזה אני משתכנע להצביע בסקר למוסר, אך הבעיה שאבדה לנו המסורת איך להתעמק במוסר, והמוסר נעשה נחלתם של טיפשים במקום מטרתו האמתית!
לימוד ההלכה מאוד חסר. בעלי בתים שהולכים לשיעור של שעה ביום בבית כנסת הרבה פעמים יודעים יותר מהבן שלהם שלומד בישיבה כל היום. הבעל בית שומע שיעור מלא וגדוש בהלכות מעשיות הנצרכות, כולל הלכות אקטואליות שנתחדשו בדורינו. והבן יודע רק 15 צרות, ואין לו מושג אם חמץ חוזר וניעור או לא ומה נפסק להלכה ומה נפק"מ מזה.
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
אם מטרתה של ישיבה היתה לצבור ידיעות, ואם מטרתנו בחיים היתה לאסוף מידע היית צודק, אבל מה לעשות לא זו המטרה...רחמים אמר:
ההבדל הוא שהבן זכה לעסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ואילו אותו בעל בית לצערנו לא!
אחד מן הגולה
משתמש ותיק
אדם ששונה הלכות איננו מקיים 'עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', אלא רק שונה הלכות. משא"כ הלומד בעיון זהו הקיום של עסוקי שמעתא אליבא דהלכתא [כל עוד איננו לומד בשיטת הפלפול אולי]. שכן הוא לומד את הסוגיא אליבא דהלכתא של אותה הסוגיא. כמובן ברור שאליבא דהלכתא אין הכונה להלכה למעשה כמו שטועים רבים, אלא לאליבא דהלכתא המבוארת באותה הסוגיא, בין אם היא הו"א של גמ' וכיו"ב ובין אם לאו.חימקו אמר:
נושאים דומים
- סקר