הציבוריות, מחשבות בעקבות הפרשה.

[והאיש משתאה]

ישנה בעולם איזה שהיא הרגשה שהציבוריות המגזריות וכו' זה דבר מגונה רדוד וקטנוני (אני מחריף קצת אני יודע) שצריך לבטלו
ועכ"פ אין עניין ל"בן תיירה" חשוב לעסוק אלא להשאירו לפוליטקאים
[כך אני מרגיש בעולם מי שלא מרגיש לא אליו הדברים אמורים עכ"פ לא בזה הנדון]
והנה קראתי קצת את פסוקי הפרשה והתורה מעמידה ציבוריות מאוד מסודרת
מחלקים  את עמ"י לארבע קבוצות בכל קבוצה יש את העיקרי ואלו החונים עליו
יש את המוביל-יהודה שפניו קדמה יהודה שעולה ראשון ואת דן שמאסף אחרון את הנחשלים וכו' וכו'
הבעיה היא לא בציבוריות לכשעצמה אלא איך שהיא עומדת ושומה עלינו על כל אחד ואחד [שזה מטיל עלינו המניין] להעמידה כראוי 
יתכן שהדברים פשוטים לחכמים דאתרא קדישא הדין אך בכל אופן חשתי צורך לשתף 
נ.ב. אשמח אם יש בידי הת"ח להחכימני עוד בעניינו של המניין בפרשה ושל חלוקת המחנות 

[והאיש משתאה]

ושומה עלינו על כל אחד ואחד [שזה מטיל עלינו המניין] להעמידה כראוי

שוב חשבתי שזו סוגיא רחבה יותר ויתכן שאין אפשרות לארגן ציבור כשאין לנו את כל השבטים ומלך [שמשה היה בחינת מלך]
והשאלה האם אנחנו צריכים לארגן ציבור הוא שהמשיח יארגן אותו כעין אותה שאלה על מדינה
עכ"פ יתכן שצריך לעשות זאת כל אחד בתוכו עצמו לסדר את חלקי נפשו כמו בכל הדברים ששייכים לאדם שהאדם עולם קטן כידוע

[אחד הבנים]

עכ"פ יתכן שצריך לעשות זאת כל אחד בתוכו עצמו לסדר את חלקי נפשו כמו בכל הדברים ששייכים לאדם שהאדם עולם קטן כידוע
חזרה למעלה

מענין.
וא"כ שמא יש בכל א' גם את השבט לוי שהוא מיוחד לעבודת ה' והוא לא נמנה עם המנין הכללי.

[והאיש משתאה]

מענין.
וא"כ שמא יש בכל א' גם את השבט לוי שהוא מיוחד לעבודת ה' והוא לא נמנה עם המנין הכללי.

יתכן על שבט לוי למשל מצאתי שהמדרש (רבה ג יב) מחלקו כמו השבטים עיין כאן
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=55