חיים של תורה
משתמש ותיק
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.
יפה מראה אמר:וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.
חיים של תורה אמר:יפה מראה אמר:וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.
עדיין אי''ז "את פני האדון ד' "
חיים של תורה אמר:מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
נדיב לב אמר:חיים של תורה אמר:מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=775#p66005
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=10835&p=147487#p148144
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=10597
והיעבץ במטפחת ספרים גורס אחרת בזוהר, ל'מאן את פני האדון הוי' ויתפרש כדוגמת דרשת חז"ל "את הוי' אלוקיך תירא" אלו תלמידי חכמים.
פולני אמר:נדיב לב אמר:חיים של תורה אמר:מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=775#p66005
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=10835&p=147487#p148144
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=10597
והיעבץ במטפחת ספרים גורס אחרת בזוהר, ל'מאן את פני האדון הוי' ויתפרש כדוגמת דרשת חז"ל "את הוי' אלוקיך תירא" אלו תלמידי חכמים.
ומה יענה היעב"ץ על שאר קטעי הזוהר המפורשים שהבאתי לעיל?
לבי אומר לי שהיעב"ץ, ביראת השמים העצומה שלו ובקנאותו הידועה לשם שמים ומלחמתו בכל משהו שריח של סטיה מדרך היהדות הסלולה נודף ממנו, כמו שידוע על מלחמתו בשבתאות, ולהבדיל ברבינו ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, ועוד, ראה כאן חשש לפגם באמונה ח"ו, לכן נדחק לפרש שצריך לשנות הגירסא בזוה"ק.
אמנם אחר שראינו שהזוה"ק כותב כעין זה בעוד הרבה מקומות, נראה שהתיקון מיותר, ויתפרש כפי שהזוה"ק עצמו ביאר הענין בשאר מקומות.
חיים של תורה אמר:מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
אוהו.פולני אמר:זוהר חלק ב דף לח/א
וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.
וביאורו יובן מן הזוהר הבא:
זוהר חלק ג דף רסה/ב
תנינן, דחיובא עליה דבר נש לקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי, ומאן איהו, רביה, כל שכן בוצינא עלאה קדישא, דכל בני עלמא בעאן לקבלא אנפוי, אמר רבי יצחק, אהדרנא עמך ואקבל אנפי שכינתא, ואטעם מאינון מלין עלאין דאטעמת קמיה:
והיינו שהצדיקים, ובפרט רשב"י, שורה עליהם השכינה, וכלשון דרשות הר"ן הידוע שהיום שאין ביהמ"ק השראת השכינה היא על הצדיקים.
וממילא המקבל פניהם כמקבל פני השכינה, וכדברי רז"ל במדרש:
מדרש רבה בראשית - פרשה סג פסקה ו
ותלך לדרוש את ה' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה.
כמוכח בדברי המפרשים ומגוף קושית הריעב"ץ.אופטימי אמר:האמת יורה דרכו . . שכשקוראים את כל הקטע בזוהר מבינים ש[ה'פירוש' המוצע] שיבוש [גמור הוא]
מה לעשות שכשקוראים את דברי הזוהר עצמו בצורה אובייקטיבית זה הפירוש הכי משכנע.לבי במערב אמר:כמוכח בדברי המפרשים ומגוף קושית הריעב"ץ.אופטימי אמר:האמת יורה דרכו . . שכשקוראים את כל הקטע בזוהר מבינים ש[ה'פירוש' המוצע] שיבוש [גמור הוא]
אשמח לטענות לגופם של דברים ולא רק ראיות מסוג 'למה היעב"ץ לא אמר את זה',לבי במערב אמר:אינני יודע כיצד שייכת בכלל (במציאות) קריאה 'אובייקטיבית' ללא דברי המפרשים.
עכ"פ ברור שהריעב"ץ לא הי' מונע עצמו מלהשתמש בכלי זה כדי לתרץ דברי הזה"ק, ועכצ"ל דלא ס"ל כתירוץ 'פשוט' זה.
לדלות הבנתי כתוב כאן, שכמו שיש ירושלים וביהמ"ק בעולם זה, [שאליה היו ישראל צריכים לעלות שלש רגלים], כן יש ירושלים וביהמ"ק בעולם העליון, שאליו מתדבקים ונכנסים צדיקים [לאו דווקא ברגלים].אופטימי אמר:אתו רבי חייא ורבי יוסי אשתטחו קמיה ונשקו ידוי, ובכו ואמרו, גליפין עלאין ותתאין, זקפן רישא בגינך. עבד קודשא בריך הוא ירושלים לתתא כגוונא דלעילא, עבד (רבי שמעון בר יוחאי) שורי קרתא קדישא ותרעוי, מאן דעייל לא עייל עד דיפתחון תרעין, מאן דסליק לא סליק עד דיתתקנון דרגין דשורי, מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.