זוהר פרשת אמור

חיים של תורה

משתמש ותיק
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?
 

פולני

משתמש ותיק
זוהר חלק ב דף לח/א
וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.

וביאורו יובן מן הזוהר הבא:
זוהר חלק ג דף רסה/ב
תנינן, דחיובא עליה דבר נש לקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי, ומאן איהו, רביה, כל שכן בוצינא עלאה קדישא, דכל בני עלמא בעאן לקבלא אנפוי, אמר רבי יצחק, אהדרנא עמך ואקבל אנפי שכינתא, ואטעם מאינון מלין עלאין דאטעמת קמיה:

והיינו שהצדיקים, ובפרט רשב"י, שורה עליהם השכינה, וכלשון דרשות הר"ן הידוע שהיום שאין ביהמ"ק השראת השכינה היא על הצדיקים.
וממילא המקבל פניהם כמקבל פני השכינה, וכדברי רז"ל במדרש:

מדרש רבה בראשית - פרשה סג פסקה ו
ותלך לדרוש את ה' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה.
 

פולני

משתמש ותיק
זוהר חלק ב דף קסג/ב
רבי יוסי ורבי יהודה ורבי חייא הוו אזלי בארחא, פגע בהו רבי אלעזר, עד דחמו ליה נחתו מן חמרי כלהו, אמר רבי אלעזר, ודאי אנפי שכינתא חמינא, דהא כד חמי בר נש צדיקיא או זכאין די בדרא ואערע בהו, ודאי אינון אנפי שכינתא. ואמאי אקרון אנפי שכינתא, בגין דשכינתא אסתתרת בגווייהו, איהו בסתימו ואינון באתגליא, בגין דשכינתא אינון דקרבין לה אקרון פנים דילה, ומאן אינון, אינון דאיהי אתתקנת בהדייהו לאתחזאה לגבי מלכא עלאה, והואיל ואתון הכא, ודאי שכינתא אתתקנת עלייכו, ואתון פנים דילה,
 

יפה מראה

משתמש ותיק
וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.
 

חיים של תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה מראה אמר:
וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.

עדיין אי''ז "את פני האדון ד' "
 

פולני

משתמש ותיק
חיים של תורה אמר:
יפה מראה אמר:
וכן יש להוסיף מה שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה למיזל.

עדיין אי''ז "את פני האדון ד' "

כוונתו מסתמא שזה כוונת הזוהר תנינן דחיובא עליה דבר נש לקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חיים של תורה אמר:
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=775#p66005
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=10835&p=147487#p148144
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=10597
והיעבץ במטפחת ספרים גורס אחרת בזוהר, ל'מאן את פני האדון הוי' ויתפרש כדוגמת דרשת חז"ל "את הוי' אלוקיך תירא" אלו תלמידי חכמים.
 

פולני

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חיים של תורה אמר:
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=775#p66005
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=10835&p=147487#p148144
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=10597
והיעבץ במטפחת ספרים גורס אחרת בזוהר, ל'מאן את פני האדון הוי' ויתפרש כדוגמת דרשת חז"ל "את הוי' אלוקיך תירא" אלו תלמידי חכמים.

ומה יענה היעב"ץ על שאר קטעי הזוהר המפורשים שהבאתי לעיל?
לבי אומר לי שהיעב"ץ, ביראת השמים העצומה שלו ובקנאותו הידועה לשם שמים ומלחמתו בכל משהו שריח של סטיה מדרך היהדות הסלולה נודף ממנו, כמו שידוע על מלחמתו בשבתאות, ולהבדיל ברבינו ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, ועוד, ראה כאן חשש לפגם באמונה ח"ו, לכן נדחק לפרש שצריך לשנות הגירסא בזוה"ק.
אמנם אחר שראינו שהזוה"ק כותב כעין זה בעוד הרבה מקומות, נראה שהתיקון מיותר, ויתפרש כפי שהזוה"ק עצמו ביאר הענין בשאר מקומות.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פולני אמר:
נדיב לב אמר:
חיים של תורה אמר:
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=775#p66005
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=1&t=10835&p=147487#p148144
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=10597
והיעבץ במטפחת ספרים גורס אחרת בזוהר, ל'מאן את פני האדון הוי' ויתפרש כדוגמת דרשת חז"ל "את הוי' אלוקיך תירא" אלו תלמידי חכמים.

ומה יענה היעב"ץ על שאר קטעי הזוהר המפורשים שהבאתי לעיל?
לבי אומר לי שהיעב"ץ, ביראת השמים העצומה שלו ובקנאותו הידועה לשם שמים ומלחמתו בכל משהו שריח של סטיה מדרך היהדות הסלולה נודף ממנו, כמו שידוע על מלחמתו בשבתאות, ולהבדיל ברבינו ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, ועוד, ראה כאן חשש לפגם באמונה ח"ו, לכן נדחק לפרש שצריך לשנות הגירסא בזוה"ק.
אמנם אחר שראינו שהזוה"ק כותב כעין זה בעוד הרבה מקומות, נראה שהתיקון מיותר, ויתפרש כפי שהזוה"ק עצמו ביאר הענין בשאר מקומות.

שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן נט
הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה הלא ישתוממו רואיו וד"ל
 

אופטימי

משתמש ותיק
חיים של תורה אמר:
מישהו מכיר את הזוהר ככל הנראה בפרשת אמור שהפסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' זהו רשב''י ? ואם כן, מה הפשט?

האמת יורה דרכו (שמעתי מת"ח אחד) שכשקוראים את כל הקטע בזוהר מבינים שנכנס שיבוש:
אתו רבי חייא ורבי יוסי אשתטחו קמיה ונשקו ידוי, ובכו ואמרו, גליפין עלאין ותתאין, זקפן רישא בגינך. עבד קודשא בריך הוא ירושלים לתתא כגוונא דלעילא, עבד (רבי שמעון בר יוחאי) שורי קרתא קדישא ותרעוי, מאן דעייל לא עייל עד דיפתחון תרעין, מאן דסליק לא סליק עד דיתתקנון דרגין דשורי, מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.

המשמעות לאורך כל הקטע היא שרשב"י הוא 'יראה כל זכורך' שהוא דכור מן דכורייא שראוי לפתוח תרעין דרזי חכמתא וכו' וכנראה שבטעות הכניסו את המשך הפסוק 'את פני האדון יהו"ה'.
 
 

שמואל101

משתמש ותיק
פולני אמר:
זוהר חלק ב דף לח/א
וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.

וביאורו יובן מן הזוהר הבא:
זוהר חלק ג דף רסה/ב
תנינן, דחיובא עליה דבר נש לקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי, ומאן איהו, רביה, כל שכן בוצינא עלאה קדישא, דכל בני עלמא בעאן לקבלא אנפוי, אמר רבי יצחק, אהדרנא עמך ואקבל אנפי שכינתא, ואטעם מאינון מלין עלאין דאטעמת קמיה:

והיינו שהצדיקים, ובפרט רשב"י, שורה עליהם השכינה, וכלשון דרשות הר"ן הידוע שהיום שאין ביהמ"ק השראת השכינה היא על הצדיקים.
וממילא המקבל פניהם כמקבל פני השכינה, וכדברי רז"ל במדרש:

מדרש רבה בראשית - פרשה סג פסקה ו
ותלך לדרוש את ה' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה.
אוהו.
הרב מאיר אליהו כבר ביאר את זה בשו"ת מרכבות ארגמן על חסידות ברסלב.
ודן בהכל.
בבקשה תעיינו שם פשוט.
מרכבות ארגמן חלק ד סימן מט. [יש באוצר החכמה. אם למישהו יש מנוי - שיעלה לפה].
שם הרב עונה על השאלה. בבקשה תעיינו שם פשוט.
 
 

אופטימי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אופטימי אמר:
האמת יורה דרכו . . שכשקוראים את כל הקטע בזוהר מבינים ש[ה'פירוש' המוצע] שיבוש [גמור הוא]
כמוכח בדברי המפרשים ומגוף קושית הריעב"ץ.
מה לעשות שכשקוראים את דברי הזוהר עצמו בצורה אובייקטיבית זה הפירוש הכי משכנע. 
המפרשים אחרת אכן הסתמכו על סיום הפסוק שנכנס גם הוא בדברי הזוהר ולכן נדחקו.
והבוחר יבחר.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אינני יודע כיצד שייכת בכלל (במציאות) קריאה 'אובייקטיבית' ללא דברי המפרשים.
עכ"פ ברור שהריעב"ץ לא הי' מונע עצמו מלהשתמש בכלי זה כדי לתרץ דברי הזה"ק, ועכצ"ל דלא ס"ל כתירוץ 'פשוט' זה.
 

אופטימי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אינני יודע כיצד שייכת בכלל (במציאות) קריאה 'אובייקטיבית' ללא דברי המפרשים.
עכ"פ ברור שהריעב"ץ לא הי' מונע עצמו מלהשתמש בכלי זה כדי לתרץ דברי הזה"ק, ועכצ"ל דלא ס"ל כתירוץ 'פשוט' זה.
אשמח לטענות לגופם של דברים ולא רק ראיות מסוג 'למה היעב"ץ לא אמר את זה', 
כמובן שלא כיף לשנות גירסה, ולכן אין תימה על כל המפרשים שמיאנו בזה,
אבל ספציפית במקרה הזה כשקוראים את כל הקטע זה מאד זועק שהבחור הזעצע'ר השלים את הפסוק, כי אחרת יש פשוט סטייה בלי קשר לנושא אחר. (מלבד עצם המשפט שטען הסבר כמובן).
(איני מתיימר לומר שאפשר לקרוא באובייקטיביות כל קטע בזוהר, מצד שני זה לא סיבה להפסיק לקרוא בכלל ולהסתמך רק על דברי המפרשים, וכמו בכל תחומי התורה)
 
 

ובכן

משתמש ותיק
אופטימי אמר:
אתו רבי חייא ורבי יוסי אשתטחו קמיה ונשקו ידוי, ובכו ואמרו, גליפין עלאין ותתאין, זקפן רישא בגינך. עבד קודשא בריך הוא ירושלים לתתא כגוונא דלעילא, עבד (רבי שמעון בר יוחאי) שורי קרתא קדישא ותרעוי, מאן דעייל לא עייל עד דיפתחון תרעין, מאן דסליק לא סליק עד דיתתקנון דרגין דשורי, מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רבי שמעון בר יוחאי דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב (שמות לד כג) יראה כל זכורך את פני האדון יהו"ה, מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא בעי לאתחזאה קמיה.
לדלות הבנתי כתוב כאן, שכמו שיש ירושלים וביהמ"ק בעולם זה, [שאליה היו ישראל צריכים לעלות שלש רגלים], כן יש ירושלים וביהמ"ק בעולם העליון, שאליו מתדבקים ונכנסים צדיקים [לאו דווקא ברגלים].
אלא שאין הצדיקים יכולים להכנס עד שמישהו יפתח להם את השער, ועד שמישהו יכונן ויבנה את הנדבכים בחומתה. בלי זה הם לא יכולים להכנס.
מי זה הפותח את השערים לצדיקים המבקשים להכנס, ומי הוא זה המכונן את נדבכי החומה? 
- רבי שמעון, בדברי תורתו בחכמת הסוד, הוא המתכן ובונה את שורות הנדבך.

תיכף אח"ז כתוב:
וכתוב 'יראה כל זכורך את פני האדון ה'', מאן ???, דא רשב"י, דמאן דאיהו דכורא מן דכורייא - בעי לאתחזאה קמיה.

אתה אומר, שרשב"י הוא הנראה אל פני האדון.

אלא שאם כן, אין השורה הזאת תואמת למה שנאמר בשורות שלפני זה. שם כתוב שיש את אלו שרוצים להֵרָאוֹת את פני האדון ה', ואינם יכולים עד שיפתח להם רשב"י את השער.

אלא מאי, הכוונה הוא שכל מי שחפץ להֵרָאוֹת את פני ה', צריך הוא לבא אל רשב"י שיפתח לו את השער, ושיבנה עבורו את נדבכי החומה והמדרגות, וכך יֵרָאֶה אל ה'. וכך הוא נדרש, 'יֵרָאֶה כל זכורך' הרוצה להֵרָאוֹת אל ה', יֵרָאֶה הנראה 'את פני האדון' הזה, הוא רשב"י [עיין סנהדרין חלק], שעל ידו יֵרָאֶה הנראה 'את פני האדון ה'' ממש, ע"י שיפתח לו רשב"י את השערים וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית