מתי אומרים וא"ו החיבור ומתי וא"ו המחלק?

[חילך לאורייתא]

הנה ידוע הפלו' בין רבי יאשיה לרבי יונתן האם בכה"ת בפשטות הוא וא"ו החיבור (כפי הפשטות) או וא"ו החילוק (עיי' סנהדרין סו. ב"מ צד: יומא נז: שבועות כז. וחולין עח:)
ולענין הלכה יש בזה נדון בפוסקים (גרעק"א סי' מ"ו)
ויל"ע ממש"כ רש"י (ויקרא יג ו) אקרא ד'והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור דמבו' שם דסבר שהוא וא"ו החיבור וברמב"ם (פ"א מטומאת צרעת ה"י) למד שהוא וא"ו החילוק ומאידך בפסוק לב "והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב" גם הרמב"ם מודה שהוא וא"ו החיבור
עוד שם להלן (פסוק לז) "ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו" ביאר ברבינו מיוחס והוא וא"ו החילוק וע"ע בבכור שור שם
ועוד שם להלן (פסוק מח) "לפשתים ולצמר" כ' רש"י של פשתים או של צמר והיינו וא"ו החילוק
ובעוד מקומות רבים נמצא פעמים וא"ו החיבור ופעמים וא"ו החילוק וצ"ע בזה טובא  

[משה נפתלי]

"ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו" ביאר ברבינו מיוחס והוא וא"ו החילוק וע"ע בבכור שור שם.  

תימה: הלוא כתוב זה מדבר בלאחר החלט, כדכתיב 'נרפא הנגע', ואיך יתכן לפרש דאו או קאמר? ועוד, אם בלאחר הסגר שני מדבר הכתוב, הלוא כבר אמור למעלה (פסוק לד) שאם לא פשה הנתק טהור, ומהו זה שכופל הכתוב 'ואם בעיניו עמד הנתק טהור הוא'?

[חילך לאורייתא]

"ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו" ביאר ברבינו מיוחס והוא וא"ו החילוק וע"ע בבכור שור שם.  

תימה: הלוא כתוב זה מדבר בלאחר החלט, כדכתיב 'נרפא הנגע', ואיך יתכן לפרש דאו או קאמר? ועוד, אם בלאחר הסגר שני מדבר הכתוב, הלוא כבר אמור למעלה (פסוק לד) שאם לא פשה הנתק טהור, ומהו זה שכופל הכתוב 'ואם בעיניו עמד הנתק טהור הוא'?

זה גופא הכוונה שיש ב' אופנים לריפוי הנגע , או ע"י שעמד בעיניו או ע"י שצמח בו שער שחור
לעצם ההערה השניה, זה לא כ"כ קשור לעצם הביאור