שלום לתלמידי חכמים של 'פורום לתורה'
ישנם רבנים שמקילים להשתמש עם מגבונים לחים בשבת, וטוענים שאין בזה איסור סחיטה כיון שרק מנגבים ולא סוחטים.
צריך עיון מה יעשו עם הרמ"א בסימן תרי"ג שאוסר לסחוט בגד רטוב בערב יוה"כ כדי שיישאר קצת לח ביוה"כ וינגב בזה פניו, והטעם הוא משום חשש סחיטה, הרי לן שאע"פ שאין בהם כדי לסחוט מ"מ הוא חשש שמא לא יהיה כן ויבוא לידי סחיטה.
וא"כ למה לא ניחוש גם במגבונים לחים שמא יגיע לידי סחיטה.
אולם בסימן שכ מצאנו שמותר לנגב קערה עם ספוג לח, וכל האיסור שם הוא משום שאינו יכול לאחזו, שכאשר אוחזו הרי הוא נסחט בין אצבעותיו [וזה לא שייך במגבון לח שאינו נסחט כאשר אוחזים אותו], וא"כ חזינן שלא גוזרים שמא יבוא לסוחטו, שהרי כאשר יש בית אחיזה הרי מותר לאוחזו.
וצ"ע למה באמת לא גוזרים.
התירוץ לכאורה היא שביוה"כ אנו מעוניינים עם הרטיבות שהרי זה כל הסיבה למה מנגב, משא"כ בספוג שאע"פ שבוודאי ספוג רטוב מנקה יותר טוב מאשר ספוג יבש - מ"מ רוצה הוא בקינוח הלכלוך שיש על הקערה, ולכן לא חוששים שיבוא לסחוט את הספוג בידים כדי שיצא מימיו שהרי אין לו עניין שייצא מימיו, שהרי צריך שיהיה קצת רטוב כדי שיקנח יותר טוב ולא יבוא לסחטו.
ולכן אני פונה לחברי הפורום עם שאלה, האם מגבון לח דומה להמגבת של יוה"כ שאסור או לספוג בסימן שכ שמותר.
ונא אל תשיבנו שעצם הקינוח סוחט שהרי כאמור השאלה שלי היא לפי דעת רבנים שליט"א שקינוח אינו נקרא סוחט [ולכאורה הדין עמהם מהאי דסימן שכ, ואף לפי הראב"ד שם שסובר שאי אפשר לקינוח בלי סחיטה מ"מ מבואר במג"א שם שזה רק בספוג ולא בבגד, ולכאורה מגבון לח דומה יותר לבגד מאשר לספוג כמו שרואים בחוש], וכל השאלה היא האם לגזור כמו ביו"כ.
ישנם רבנים שמקילים להשתמש עם מגבונים לחים בשבת, וטוענים שאין בזה איסור סחיטה כיון שרק מנגבים ולא סוחטים.
צריך עיון מה יעשו עם הרמ"א בסימן תרי"ג שאוסר לסחוט בגד רטוב בערב יוה"כ כדי שיישאר קצת לח ביוה"כ וינגב בזה פניו, והטעם הוא משום חשש סחיטה, הרי לן שאע"פ שאין בהם כדי לסחוט מ"מ הוא חשש שמא לא יהיה כן ויבוא לידי סחיטה.
וא"כ למה לא ניחוש גם במגבונים לחים שמא יגיע לידי סחיטה.
אולם בסימן שכ מצאנו שמותר לנגב קערה עם ספוג לח, וכל האיסור שם הוא משום שאינו יכול לאחזו, שכאשר אוחזו הרי הוא נסחט בין אצבעותיו [וזה לא שייך במגבון לח שאינו נסחט כאשר אוחזים אותו], וא"כ חזינן שלא גוזרים שמא יבוא לסוחטו, שהרי כאשר יש בית אחיזה הרי מותר לאוחזו.
וצ"ע למה באמת לא גוזרים.
התירוץ לכאורה היא שביוה"כ אנו מעוניינים עם הרטיבות שהרי זה כל הסיבה למה מנגב, משא"כ בספוג שאע"פ שבוודאי ספוג רטוב מנקה יותר טוב מאשר ספוג יבש - מ"מ רוצה הוא בקינוח הלכלוך שיש על הקערה, ולכן לא חוששים שיבוא לסחוט את הספוג בידים כדי שיצא מימיו שהרי אין לו עניין שייצא מימיו, שהרי צריך שיהיה קצת רטוב כדי שיקנח יותר טוב ולא יבוא לסחטו.
ולכן אני פונה לחברי הפורום עם שאלה, האם מגבון לח דומה להמגבת של יוה"כ שאסור או לספוג בסימן שכ שמותר.
ונא אל תשיבנו שעצם הקינוח סוחט שהרי כאמור השאלה שלי היא לפי דעת רבנים שליט"א שקינוח אינו נקרא סוחט [ולכאורה הדין עמהם מהאי דסימן שכ, ואף לפי הראב"ד שם שסובר שאי אפשר לקינוח בלי סחיטה מ"מ מבואר במג"א שם שזה רק בספוג ולא בבגד, ולכאורה מגבון לח דומה יותר לבגד מאשר לספוג כמו שרואים בחוש], וכל השאלה היא האם לגזור כמו ביו"כ.
