הלכות לא כ"כ ידועות שנכשלים בהם לרוב

זוזו

משתמש ותיק
רציתי לעשות אוסף הלכות נחוצות של איסורים בלתי ידועים כ"כ (לאברך ממוצע בגיל 20-30) להפיץ לאחריני. רעיונות?

אך בכללים האלו
א. רק דברים לא ידועים כ"כ 
ב. דברים המוסכמים פחות או יותר על פוס' המקובלים (אך לכתוב גם דברים של פוסק יחידי שאוסר אם יש לו ציבור גדול שמעוניין לחוש לדבריו כמו חזון איש) 
ג. לא חומרות רחוקות שזה לא סוף העולם אם לא ידעו מהם

דוגמא אחת שכתבתי לעצמי הוא פתיחת טיטולים חדשים בשבת שיש לו כעין 'כנפיים' שנסגרים על הסקוטש ואותם כנפיים, לפעמים מחמת חום החיתוך במפעל הם נדבקים ומתאחדים על המקום שנכפלו אליו ובהפרדת הכנפיים בפעם הראשונה לפעמים אפשר לראות שהוא בעצם נקרע מהמקום שהתחבר ויש בזה משום קורע או מכה בפטיש וכו' [אני יודע שיש צדדים בזה אבל הוראה זו שמעתי בכלי ראשון שר' שבח רוזנבלט שליט"א אמר לחוש בשם הגר"נ קרליץ זצוק"ל]  
 

שניאור

משתמש ותיק
זוזו אמר:
זו הלכה לא ידועה או מזלזלים??? פעם הכרתי אברך יקר מאד שהיה עושה כן תדיר והתבישתי להעיר לו אז השארתי לו פתק וראיתי שקרא אותה (פעמיים עשיתי כן) וכתוב שם איפה לעי' בשו"ע ופוס' אבל זה לא הועיל :(
היות שהגדרים בזה משתנים לפי רגילות הלבוש ולפי דעות הפוסקים לכן יש הרבה שמחוסר בהירות בנושא מקילים, כמו שראיתי בעצמי מישהו מגרד את ידו מעל המרפק וכשהערתי לו הוא אמר לי ששמע מאחד הרבנים שמותר, הלכתי לרב ההוא ואמר לי שהוא התיר רק לאלו שהולכים בשרוולים קצרים שאצלם זה לא מקום מכוסה וכו', [וגם זה שנוי במחלוקת כמדומני], וכל אחד יכול לראות את זה.
מה שאמרת מהאברך מסתמא על כאלו כיוון החזו"א כשאמר שמי שכוסס צפרניים בחול הוא מחלל שבת כי הוא רגיל לזה, גם האברך הזה מסתמא רגיל לזה ולכן הוא לא מפסיק.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משנה ברורה סימן כה סקנ"ו
ואנשים שנוהגין לקפל הטלית ותפילין ולהניחן בתיקן בעת אמירת קדיש לא יפה הן עושין דמאוד יש לכוון בעניית איש"ר כמבואר לקמן בסימן נ"ו בטור ובשו"ע ואיש"ר הוא עוד במדרגה גבוה יותר מקדושה כמבואר שם במ"א סק"א ובודאי לא גרע משאר ברכות דרבנן דאסור לעשות אפי' תשמיש קל בשעה שהוא מברך כמבואר לקמן בסימן קצ"א במ"א סק"ב:
 

יאיר

משתמש ותיק
לדוגמא

ה מה שנוהגים לכרוע באמצע ''בריך שמיה'' כשאומרים ''אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה'', אף על פי שאין זה חיוב לכרוע, מכל מקום מנהג ישראל תורה הוא, הואיל ואומרים בפירוש דסגידנא קמיה, אם לא יכרע ולא ישתחוה נראה כדובר שקרים. ומטעם זה נוהגים להשתחוות בעלינו לשבח, כשאומרים ''ואנחנו משתחוים''. [ילקו''י, תשס''ד, תפלה כרך ב, סי' קיג הערה ה].
 

שניאור

משתמש ותיק
נכון אבל אביו מרן הגר"ע בשו"ת יבי"א או"ח ח"ה סי' ח' צביא מכמה אחרונים שכתבו שלא לכרוע, ואה"נ שדעתו להכריע שכן אבל עדיין הדבר שנוי במחלוקת, ואין מקום להגיד שזה מחוסר ידיעה אלא הונהג ע"פ גדולים.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמט
הגה: ובמקומות שמצניעין אותו [הס"ת] בהיכל, שהוא הארון בבהכ"נ, מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללוותה עד לפני הארון שמכניסין אותה שם.

משנה ברורה:
(ז) ללותה - וכן כשמוציאין מההיכל מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד הבימה:
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
הל' ברכות:
מוצץ סוכריה בחוץ ועלה על רכב או אוטובוס וכדו' צריך להוציא ולברך שנית מדין שינוי מקום. להחזו"א. [ע' שעה"צ סי' קע"ח אות ל"ח]
 

פולני

משתמש ותיק
זוזו אמר:
זו הלכה לא ידועה או מזלזלים??? פעם הכרתי אברך יקר מאד שהיה עושה כן תדיר והתבישתי להעיר לו אז השארתי לו פתק וראיתי שקרא אותה (פעמיים עשיתי כן) וכתוב שם איפה לעי' בשו"ע ופוס' אבל זה לא הועיל :(

ועליו וכיו"ב נאמר 'אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא'.
 

יעקב1

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
הל' ברכות:
מוצץ סוכריה בחוץ ועלה על רכב או אוטובוס וכדו' צריך להוציא ולברך שנית מדין שינוי מקום. להחזו"א. [ע' שעה"צ סי' קע"ח אות ל"ח]

מקור?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יאיר אמר:
השתחויה בהגבהת ס"ת ובאמירת 'דסגידנא'
שאלתי פעם רב לגבי הדין לכרוע בקדיש שאין נוהגים בזה (האשכנזים, בספרדים הוא יותר מצוי שמקפידים) ואמר לי שהוא מנהג שהתקבע בגלל הביהגר"א שם (אף שהמ"ב לא הביאו ובאמת הוא נדיר מאד שהמ"ב לא התייחס כלל לעניין!) ולפי"ז ה"ה בדסגידנא אמנם בהגבהת ס"ת אין את הקולא הנ"ל כיון שאי"ז חלק מהתפילה
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
* אסור לברך ברכות קרי"ש אחר זמן תפילה (ועי' במ"ב שהיקל בנאנס)
* אם שומע ציבור שאומרים קרי"ש חייב להצטרף אליהם
 

ברל

משתמש ותיק
זוזו אמר:
זו הלכה לא ידועה או מזלזלים??? פעם הכרתי אברך יקר מאד שהיה עושה כן תדיר והתבישתי להעיר לו אז השארתי לו פתק וראיתי שקרא אותה (פעמיים עשיתי כן) וכתוב שם איפה לעי' בשו"ע ופוס' אבל זה לא הועיל :(

אין מה לעשות גם כשאתה מודע להלכה ויש לך הרגל בלא מעט בלא משים אתה עושה את זה ואני לא זוכר מי אבל מספרים שאחד מגדולי הדור ראה אדם תולש שערות מזקנו באמצע השבוע וצעק עליו שבעס כי בהרגל כזה גם בשבת הוא יתלוש שערות
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
בגמר' בשבת, ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל ת''ח שיש רבב על בגדו חייב מיתה, מפני חילול השם, לכאור' הכוונה לכל גדרי הנקיות שיש לבן תורה לנהוג בהם והרבה לא נזהרים בזה לצערנו, וכן להיזהר מריח זיעה שהוא שקול כרבב על בגדו לכאור' , וכל זה שלא יבא פתחון פה של עם הארץ לומר בן תורה זה שלומד תורה וכך נראה? לא פחות ולא יותר חייב מיתה רחמ''ל, דרך התורה ודרך נקיות הם לא תרתי דסתרי אלא היינו הך
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
שאלתי פעם רב לגבי הדין לכרוע בקדיש שאין נוהגים בזה (האשכנזים, בספרדים הוא יותר מצוי שמקפידים) ואמר לי שהוא מנהג שהתקבע בגלל הביהגר"א שם (אף שהמ"ב לא הביאו ובאמת הוא נדיר מאד שהמ"ב לא התייחס כלל לעניין!)
לדעת הגר"א אין לכרוע אף ב'עלינו לשבח', אך בזה מנהג העולם לכרוע.
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
וכן להיזהר מריח זיעה שהוא שקול כרבב על בגדו לכאור'
היום אשתי הגיעה הביתה יגיעה, ואמרה שעלתה ברגל 5 קומות, מפני שיצא מהמעלית אברך מיוזע, ולא היה לה נעים להכנס אח"כ למעלית, והעדיפה לעלות ברגל.
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
יהודה בן יעקב אמר:
תורה לשמה אמר:
וכן להיזהר מריח זיעה שהוא שקול כרבב על בגדו לכאור'
היום אשתי הגיעה הביתה יגיעה, ואמרה שעלתה ברגל 5 קומות, מפני שיצא מהמעלית אברך מיוזע, ולא היה לה נעים להכנס אח"כ למעלית, והעדיפה לעלות ברגל.
נו ועל אחת כמה וכמה אם היה צריך להיכנס למעלית יהודי הרחוק מתורה ומצוות, זה היה מרחיק אותו עוד יותר ר''ל
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משנה ברורה סימן נו סק"א [וכן בסי' רס"ח סקכ"ו]:
וכתוב בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו וברכת מגן אבות וביתגדל.
עוד שם במ"ב:
ואפי' להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש].
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
עוד שם במ"ב:
ואפי' להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש].

בענין זה אמרתי פעם שיש לעמוד על שינוי לשון המשנ"ב בין ההלכה שאסור להרהר בד"ת לבין ההלכה בסי' כ"ה משנ"ב ס"ק נ"ו שהאנשים שמקפלין התפילין בקדיש "לא יפה הן עושין", ולא כתב אסור.
והביאור בזה דעיקר האיסור הוא מפני ענית איש"ר בכונה, א"כ גבי קיפול תפילין בקל יותר יעצור עצמו ויכון, אכן באשר להרהור בדברי תורה שם חייבים להטיל איסור בכדי למנוע את ביטול העניה והכונה, כי כשמהרהרים בד"ת שוכחים מכל העולם.
בינה זאת.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
* אם שומע ציבור שאומרים קרי"ש חייב להצטרף אליהם
ואם הוא עומד במקום שאינו יכול להגיד פסוק ראשון של ק"ש, כגון בברכות ק"ש, ימשיך לומר איפה שהוא אוחז, אבל עם ניגון הציבור שיהא נראה כאילו קורא עמהם. שו"ע ה-ב.

וכמדומה שגם כתוב להניח ידו על עיניו כאילו קורא עמהם.

[ציטוט מפסקי תשובות: "וכאמור במשנ"ב (סק"י) גם אומר 'בשכמל"ו', ויניח ידיו על עיניו כפי שנוהגים", עי"ש המקור].

 
 

נפתולי

משתמש ותיק
זוזו אמר:
דוגמא אחת שכתבתי לעצמי הוא פתיחת טיטולים חדשים בשבת שיש לו כעין 'כנפיים' שנסגרים על הסקוטש ואותם כנפיים, לפעמים מחמת חום החיתוך במפעל הם נדבקים ומתאחדים על המקום שנכפלו אליו ובהפרדת הכנפיים בפעם הראשונה לפעמים אפשר לראות שהוא בעצם נקרע מהמקום שהתחבר ויש בזה משום קורע או מכה בפטיש וכו' [אני יודע שיש צדדים בזה אבל הוראה זו שמעתי בכלי ראשון שר' שבח רוזנבלט שליט"א אמר לחוש בשם הגר"נ קרליץ זצוק"ל]  
כשבועיים טרם נכבה נר ישראל של מרן הגרי"י פישר זצ"ל נכנסתי אליו עם טיטולים כאלו בידי (לאחר שקיבלו אז הכשר של הבד"צ העדה"ח) והראיתי לו שהם דבוקים מחמת החום במפעל ושאלתי אותו האם יש חשש בזה.
הוא לקח אותם מידי פתח אחד אחד וענה כדרכו בהחלטיות: "זה לא קורע, לא מחתך ולא מכה בפטיש, אין כאן שום חשש, מותר לפתוח זאת בשבת!"
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
זוזו אמר:
דוגמא אחת שכתבתי לעצמי הוא פתיחת טיטולים חדשים בשבת שיש לו כעין 'כנפיים' שנסגרים על הסקוטש ואותם כנפיים, לפעמים מחמת חום החיתוך במפעל הם נדבקים ומתאחדים על המקום שנכפלו אליו ובהפרדת הכנפיים בפעם הראשונה לפעמים אפשר לראות שהוא בעצם נקרע מהמקום שהתחבר ויש בזה משום קורע או מכה בפטיש וכו' [אני יודע שיש צדדים בזה אבל הוראה זו שמעתי בכלי ראשון שר' שבח רוזנבלט שליט"א אמר לחוש בשם הגר"נ קרליץ זצוק"ל]  
כשבועיים טרם נכבה נר ישראל של מרן הגרי"י פישר זצ"ל נכנסתי אליו עם טיטולים כאלו בידי (לאחר שקיבלו אז הכשר של הבד"צ העדה"ח) והראיתי לו שהם דבוקים מחמת החום במפעל ושאלתי אותו האם יש חשש בזה.
הוא לקח אותם מידי פתח אחד אחד וענה כדרכו בהחלטיות: "זה לא קורע, לא מחתך ולא מכה בפטיש, אין כאן שום חשש, מותר לפתוח זאת בשבת!"
 
עי' גם ארחות שבת פי''א סעיף כח ובהערה
 
חלק עליון תַחתִית