טעות בזמירות שבת ?

יואל נהרי

משתמש ותיק
בזמירות ליל שבת - כל מקדש, אנו אומרים בקטע האחרון: 'ה' אלקי ישראל אהבת תמים'.
שמעתי טוענים, שמדובר בטעות,
א. כי אין ביאור למילים האלו.
ב. כל הקטעים בזמר זה מסתיימים בסוף עם פסוק: 'איש על מחנהו ואיש על דגלו', 'ברוך ד' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל', 'זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו', 'ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה', 'כל עדת ישראל יעשו אותו', 'ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם'. אז ודאי גם בקטע הזה אמור להופיע פסוק בסופו.
ולכן יש לגרוס: 'ד' אלקי ישראל הבה תמים', שהוא פסוק בשמואל א - יד-מא. עי"ש במפרשים.
 

יצחק

משתמש ותיק
להשלים את הדברים, "הבה תמים" זה כינוי לגורל, מבקשים מה' שנעלה לחלקו ולגורלו לתשועת עולמים.
 

zxc

משתמש רגיל
זה יפה מאד לחידודי, מקוה מאד שאף אחד לא הולך לשנות בגלל זה מהנוסח המקובל.
וענין זה כבר נדון הרבה פעמים באשכולות אחרים.
אגב, זה לא המשפט האחרון בקטע
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי שהמהרי"ץ דושינסקיא היה שר כך [הבה], ושבסידור יעב"ץ וכן בסידור מהרי"ץ ג"כ מופיע כך.
אגב, בכל הקטעים הקודמים יש 4 משפטים, והרביעי תמיד פסוק, וגם כאן זה הרביעי. [נדמה לי שבסידור יעב"ץ זה נגמר במילים אלו].
רק בקטע הזה יש משפט נוסף. יתכן שזה בגלל שזה סוף הפיוט, ויתכן גם שזה קשור לזה שחסר את הקטע האחרון, כפי שרואים לפי סדר הא"ב שנגמר באות צ'.
 
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
בכלל חסר שם קטע שלם, הרי זה הולך לפי סדר א"ב ופתאום אחרי אות צ' 'צדקתם תצהיר' כבר אין כלום.
יש קטע שלם שהושמט משום מה.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עכשיו ראיתי שבמחזור ויטרי מופיע כנ"ל 'הבה', והוא הקטע האחרון בבית הזה. ושם מופיע גם הקטע החסר עם אותיות ק ר ש.
כך שלא בטוח בכלל שזה רק לחידודי, ובהחלט המדקדק לדעתי צריך כן לשנות את הנוסח ולשיר כמו המקור.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
zxc אמר:
זה יפה מאד לחידודי, מקוה מאד שאף אחד לא הולך לשנות בגלל זה מהנוסח המקובל.
וענין זה כבר נדון הרבה פעמים באשכולות אחרים.
אגב, זה לא המשפט האחרון בקטע
למה לא לשנות? בסך הכל זמירות.
 
 

zxc

משתמש רגיל
כפי שכתבתי כבר היו ויכוחים ע"ז,
ואני סבור, וכך קיבלתי מרבותי, שכל דבר שנתפרסם בכלל ישראל (ובפרט זמירות שבת, שצדיקים אמרו, שמה שנתפרסם בכלל ישראל, נתחבר ברוח הקודש) הרי זה מן השמים, וא"כ, מי שעושה כל דבריו ע"פ הרב דושינסקי או סידור בית יעקב, מצוין. אך למי שיש דרך ומסורת, לא הולך לשנות ככל העולה על רוחו, רק בגלל שהוא החליט, ומחר הוא ישמע פירוש ע"ז, אז הוא יחליט אחרת, וההמשך.........
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
zxc אמר:
כפי שכתבתי כבר היו ויכוחים ע"ז,
ואני סבור, וכך קיבלתי מרבותי, שכל דבר שנתפרסם בכלל ישראל (ובפרט זמירות שבת, שצדיקים אמרו, שמה שנתפרסם בכלל ישראל, נתחבר ברוח הקודש) הרי זה מן השמים, וא"כ, מי שעושה כל דבריו ע"פ הרב דושינסקי או סידור בית יעקב, מצוין. אך למי שיש דרך ומסורת, לא הולך לשנות ככל העולה על רוחו, רק בגלל שהוא החליט, ומחר הוא ישמע פירוש ע"ז, אז הוא יחליט אחרת, וההמשך.........


חבר, ביסוד הזה צריך להשתמש בדברים המהותיים כמו בחינוך וכיו"ב השקפות חיים וכו'. וגם כמובן במנהגי ישראל, לא בנוסח של זמירות שבת.
 
 

בר נש

משתמש ותיק
יהודי נאמן אמר:
zxc אמר:
כפי שכתבתי כבר היו ויכוחים ע"ז,
ואני סבור, וכך קיבלתי מרבותי, שכל דבר שנתפרסם בכלל ישראל (ובפרט זמירות שבת, שצדיקים אמרו, שמה שנתפרסם בכלל ישראל, נתחבר ברוח הקודש) הרי זה מן השמים, וא"כ, מי שעושה כל דבריו ע"פ הרב דושינסקי או סידור בית יעקב, מצוין. אך למי שיש דרך ומסורת, לא הולך לשנות ככל העולה על רוחו, רק בגלל שהוא החליט, ומחר הוא ישמע פירוש ע"ז, אז הוא יחליט אחרת, וההמשך.........


חבר, ביסוד הזה צריך להשתמש בדברים המהותיים כמו בחינוך וכיו"ב השקפות חיים וכו'. וגם כמובן במנהגי ישראל, לא בנוסח של זמירות שבת.
אני מצטרף לתגובתך רק שליתר דיוק צ''ל שהיסוד הזה לא נכון בנוסח זמירות שבת  (לא משתמשים ב''יסודות'' לפי הצורך)
 
 

zxc

משתמש רגיל
ברוך שלא כוונתי לדעתכם, איני ממשיך להתווכח, כי ממילא לא תבינו, אך איני חוזר בי ב"ה
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
בזמירות ליל שבת - כל מקדש, אנו אומרים בקטע האחרון: 'ה' אלקי ישראל אהבת תמים'.
שמעתי טוענים, שמדובר בטעות,
א. כי אין ביאור למילים האלו.
ב. כל הקטעים בזמר זה מסתיימים בסוף עם פסוק: 'איש על מחנהו ואיש על דגלו', 'ברוך ד' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל', 'זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו', 'ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה', 'כל עדת ישראל יעשו אותו', 'ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם'. אז ודאי גם בקטע הזה אמור להופיע פסוק בסופו.
ולכן יש לגרוס: 'ד' אלקי ישראל הבה תמים', שהוא פסוק בשמואל א - יד-מא. עי"ש במפרשים.
למה טעות?
יש 2 גירסאות, גירסה המקובלת בישראל דורות רבים, וידוע שכך גרסו וזימרו קדושי עליון. ואשר פירושה לא יותר קשה מהרבה חרוזים דומים.
'אהבת תמים' שאוהב מי שהולך בתמימות, או שאהבתו אלינו תמימה,
ויש גירסה נוספת 'הבה תמים', מחודשת לא פחות בהיותה רחוקה מהפשטות, אך יש לה סימוכין יפים בחרוז.
מה טוב ומה נעים.
 

ידידיה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יואל נהרי אמר:
בזמירות ליל שבת - כל מקדש, אנו אומרים בקטע האחרון: 'ה' אלקי ישראל אהבת תמים'.
שמעתי טוענים, שמדובר בטעות,
א. כי אין ביאור למילים האלו.
ב. כל הקטעים בזמר זה מסתיימים בסוף עם פסוק: 'איש על מחנהו ואיש על דגלו', 'ברוך ד' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל', 'זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו', 'ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה', 'כל עדת ישראל יעשו אותו', 'ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם'. אז ודאי גם בקטע הזה אמור להופיע פסוק בסופו.
ולכן יש לגרוס: 'ד' אלקי ישראל הבה תמים', שהוא פסוק בשמואל א - יד-מא. עי"ש במפרשים.
למה טעות?
יש 2 גירסאות, גירסה המקובלת בישראל דורות רבים, וידוע שכך גרסו וזימרו קדושי עליון. ואשר פירושה לא יותר קשה מהרבה חרוזים דומים.
'אהבת תמים' שאוהב מי שהולך בתמימות, או שאהבתו אלינו תמימה,
ויש גירסה נוספת 'הבה תמים', מחודשת לא פחות בהיותה רחוקה מהפשטות, אך יש לה סימוכין יפים בחרוז.
מה טוב ומה נעים.
יש 2 צדדים, יש הסוברים [מזה כמה דורות] שכל מה שנהגו בו הוא קדוש ובחינת נבואה.
ויש שיטה נוספת, מחודשת לא פחות, שבנ"א אמור להשתמש בשכל שלו ולברר מה האמת בעניינים העומדים בפניו עד כמה שאפשר, ושא"א להניח שכל דבר שנהגו בו הוא קדוש, כי הסימוכין היחידים לטענה זו הם רק שכך חשבו כמה אנשים בדורות הקודמים וא"כ הטיעון הוא מעגלי.
מה טוב ומה נעים.
ולכן אין צורך להבהל כשמישהו מנסה להשתמש בדבר שנקרא שכל, הוא פשוט מהשיטה השניה, ולא צריך להזכיר את זה כל הזמן.
 
 

יעבץ

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יואל נהרי אמר:
בזמירות ליל שבת - כל מקדש, אנו אומרים בקטע האחרון: 'ה' אלקי ישראל אהבת תמים'.
שמעתי טוענים, שמדובר בטעות,
א. כי אין ביאור למילים האלו.
ב. כל הקטעים בזמר זה מסתיימים בסוף עם פסוק: 'איש על מחנהו ואיש על דגלו', 'ברוך ד' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל', 'זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו', 'ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה', 'כל עדת ישראל יעשו אותו', 'ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם'. אז ודאי גם בקטע הזה אמור להופיע פסוק בסופו.
ולכן יש לגרוס: 'ד' אלקי ישראל הבה תמים', שהוא פסוק בשמואל א - יד-מא. עי"ש במפרשים.
למה טעות?
יש 2 גירסאות, גירסה המקובלת בישראל דורות רבים, וידוע שכך גרסו וזימרו קדושי עליון. ואשר פירושה לא יותר קשה מהרבה חרוזים דומים.
'אהבת תמים' שאוהב מי שהולך בתמימות, או שאהבתו אלינו תמימה,
ויש גירסה נוספת 'הבה תמים', מחודשת לא פחות בהיותה רחוקה מהפשטות, אך יש לה סימוכין יפים בחרוז.
מה טוב ומה נעים.
הפיוט לא נכתב מלכתחילה בשני גרסאות. יש גרסה מקורית וגרסה שנוצרה כשיבוש של הגרסה המקורית, והשאלה איזו.
וברור שהגרסה כפי שיצאה מהמחבר היא 'הבה תמים' ללא כל ספק.
אלא מאי? למעשה יש הטוענים שהיות ושנים רבות נשתרשה הגרסה השניה, ראוי להמשיך ולהחזיק בה, וגם בה אפשר לכוון פירוש כלשהוא.
אפשר להתווכח על הצדדים לכאן ולכאן, אבל כדאי לדעת את השתלשלות הדברים.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
 

זאת תורת

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
זה שמגדיל ומגדול מופיע באבודרהם היא אכן פירכא גמורה להסבר הזה, כי בזמן האבודרהם לא היה שמואל א' ושמואל ב'.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
במקרה שלנו, מה לעשות שבמקור הדברים, במחזור ויטרי, דוקא מופיע כמו 'שכלו המופלג' של בן זמנינו ?
בכל נושא אחר אני דוקא בעד דבריך בענין המשקל של דברי אדם בן ימינו.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
אמונת אומן אמר:
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
במקרה שלנו, מה לעשות שבמקור הדברים, במחזור ויטרי, דוקא מופיע כמו 'שכלו המופלג' של בן זמנינו ?
בכל נושא אחר אני דוקא בעד דבריך בענין המשקל של דברי אדם בן ימינו.

השאלה היא אם זה המקור היחיד, אז הצדק עמך. הרי יש עוד שינויים שם מהנוסח המקובל. 
או שמא יש מקור מקביל. 
על הראיה מהפסוק יש מקום לחלוק, שהרי אין אלו המילים האחרונות בקטע, אלא המילים 'תשועת עולמים' שגם הם חצי פסוק. שינוי משאר הקטעים יש לנו בכל מקרה. 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
אמונת אומן אמר:
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
זה שמגדיל ומגדול מופיע באבודרהם היא אכן פירכא גמורה להסבר הזה, כי בזמן האבודרהם לא היה שמואל א' ושמואל ב'.
ולולי הוכחה טכנית ומקרית זאת, היו המתחכמים בטוחים בדעתם וטעותם, ומשנים את הנוסח לפי דעתם הקצרה, ומגחכים על אלו שלא משתמשים בדבר שנקרא שכל... חלקם עדיין משתמשים בבורותם בהוכחה זו. 
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
יואל נהרי אמר:
אמונת אומן אמר:
אין לי בעיה עם זה שתיתכן טעות...
ההבדל העיקרי הוא המשקל שאדם בן ימינו נותן לשכלו המופלג ע"מ לקבל החלטה שרוב ישראל טעו וממהר להכריז על זה באבחת קולמוסו ...
אחת הדוגמאות הבולטות, ההסבר הידוע על הטעות של מגדיל מגדול, הסבר כ"כ מבריק ומתקבל על הדעת הפשוטה, עד שכל צורב נהנה לחכך ידיו בציטוטו,
רק שכחו לבדוק קצת, שה'טעות' מופיעה באבודרהם...
במקרה שלנו, מה לעשות שבמקור הדברים, במחזור ויטרי, דוקא מופיע כמו 'שכלו המופלג' של בן זמנינו ?
בכל נושא אחר אני דוקא בעד דבריך בענין המשקל של דברי אדם בן ימינו.

השאלה היא אם זה המקור היחיד, אז הצדק עמך. הרי יש עוד שינויים שם מהנוסח המקובל. 
או שמא יש מקור מקביל. 
על הראיה מהפסוק יש מקום לחלוק, שהרי אין אלו המילים האחרונות בקטע, אלא המילים 'תשועת עולמים' שגם הם חצי פסוק. שינוי משאר הקטעים יש לנו בכל מקרה. 
זהו המקור הראשון שיש לנו [מהתקופה הכי קדומה].
שם במקור באמת לא מופיע הקטע האחרון של תשועת עולמים.
אגב, כמדומה שבסידור יעב"ץ הביא גירסה 'ישראל נושע בד' תשועת עולמים', [או אולי בסידור מהרי"ץ, או שניהם]. 
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
ומחזור וטרי לא היה לעיניו?
ז"ל היעב"ץ שם לפני הפיוט:
"שיר ובו ח' בתים ובכ"א ד' חרוזים בסיום שוה והד' הוא פסוק מתנ"ך. ובבית הא' חתום משה (אולי הוא בר קלונימוס הזקן) אות בתחילת כל חרוז מהג' אחר תיבה הא'. והשאר ע"פ א"ב. ג' אותיות בכ"א אות בתחילת כל חרוז מהג'. ובית ח' הכולל ד' אותיות קרש"ת והפסוק. נחסר מפני השלום. ונשאר רק הפסוק ובשינוי".

ובסוף הפיוט עצמו כתב וז"ל: 
וי"ל שיסד ח' בתים וכנ"ל. וצ"ל (וכן הוגה בסידורים) ד' אלקי ישראל הבה תמים (שמואל א יד) פי' תן גורל תמים. והוא סיום בית הז'. וצ"ל ישראל נושע בד' תשועת עולמים (ישעיה מה) והוא סיום בית הח' הנחסר מפני השלום.

 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין לי מושג. אשמח אם מישהו יואיל לבאר את הדברים.
הקטע האחרון מופיע שם במחזור ויטרי, ולא ברור מה הסיבה 'מפני השלום' לחסר אותו.

מחזור ויטרי סימן קנט
קדשם במצותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר. רוחך (תנחומו כבבהמה) [תנחמו כבהמה] תרד בבקעה מן ההר: שבתיהם תשכנם בנחלת הסהר. כנחלים נטיו. וכגנות עלי נהר: 
[אגב, הקטע האחרון כאן הוא גם פסוק].

 
 

גדר

משתמש ותיק
ממה שכתב היעבץ
וצ"ל ישראל נושע בד' תשועת עולמים (ישעיה מה) והוא סיום בית הח' הנחסר מפני השלום.
מוכח שנוסח מחזור ויטרי לא היה לנגד עיניו, א"כ נראה שכוונתו במ"ש "מפני השלום" היינו רמז לצנזורה, ויש 2 אפשרויות א. לפני היעבץ עמד נוסח אחר של הבית הח' שמסתיים בפסוק ישראל נושע וכו' ב. היעבץ שיער מדעתו שבית ח' 'נחסר מפני השלום' ושהפסוק ישראל נושע הינו שריד מאותו בית. והבוחר יבחר.
 

פולני

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
יש 2 צדדים, יש הסוברים [מזה כמה דורות] שכל מה שנהגו בו הוא קדוש ובחינת נבואה.
ויש שיטה נוספת, מחודשת לא פחות, שבנ"א אמור להשתמש בשכל שלו ולברר מה האמת בעניינים העומדים בפניו עד כמה שאפשר, ושא"א להניח שכל דבר שנהגו בו הוא קדוש, כי הסימוכין היחידים לטענה זו הם רק שכך חשבו כמה אנשים בדורות הקודמים וא"כ הטיעון הוא מעגלי.
מה טוב ומה נעים.
ולכן אין צורך להבהל כשמישהו מנסה להשתמש בדבר שנקרא שכל, הוא פשוט מהשיטה השניה, ולא צריך להזכיר את זה כל הזמן.
ידידיה, אני מסכים עימך שיש בזה שני דרכים בכלל ישראל, אבל אני מוצא לנכון לתקן מעט - לומר שכל מנהג ישראל הוא ברוה"ק וכו', אינו כי 'ככה סברו כמה אנשים בדורות הקודמים' כלשונך, אלא כי כך כתבו וחינכו גדולי ישראל - בעיקר מהחוג החסידי - בדבריהם ובספריהם הקדושים.
עם זאת, אכן היו שסברו שצריך ללכת לפי ההבנה האישית ולא לסמוך באמונה תמימה על הנהוג מדורי דורות.
ואפשר לומר שזה אחד מן החילוקים בין הנמנים על מקהלות החסידים לשאינם כאלו.
וכמה דוגמאות - הפטרה בנביא כשר על קלף וכו', בחוג הליטאי מקובל מאד חומרא זו כיום, ואילו החסידים כמעט ואינם מכירים מנהג כזה, וכן זה שבחורים חסידיים בחלק מקהילות החסידים אינם מחזיקים ד' מינים פרטיים ומבטלים בכך את מצות הנענועים בהלל, הגם שהיום ניתן לרכוש במחיר דיי סביר סט ד' מינים כשר לכל בחור, והסיבה לכך היא שאצל חסידים זה נחשב לסטיה מן המסורת להיות פרומער יותר מהדורות הקודמים, וכך אפשר לראות זאת בעוד הרבה הנהגות חסידיות, שמעדיפים לסמוך על קולות והיתרים - שבדורות קודמים שנהגו כך זה היה כיון שאכן נזקקו להם מפני צורך השעה, ואילו היום בעצם ניתן להחמיר יותר, ובכל זאת ממשיכים במנהג הקדום, כדי שלא לשנות מן הדרך המסורה.
ונהרא נהרא ופשטיה ורחמנא ליבא בעי. 
 

ידידיה

משתמש ותיק
פולני אמר:
כן זה שבחורים חסידיים בחלק מקהילות החסידים אינם מחזיקים ד' מינים פרטיים ומבטלים בכך את מצות הנענועים בהלל, הגם שהיום ניתן לרכוש במחיר דיי סביר סט ד' מינים כשר לכל בחור, והסיבה לכך היא שאצל חסידים זה נחשב לסטיה מן המסורת להיות פרומער יותר מהדורות הקודמים
זו דוגמה יפה שמראה שגם לשמרנות יש חסרונות [אינני מתכוין להכנס לדיון האם אפשר ליישב מנהג זה, אבל עובדה שזו קולא שיוצאת מהשקפת העולם השמרנית]
 
חלק עליון תַחתִית