ירידת גשמים בסוכות

אוריאל

משתמש ותיק
ידוע דברי הגמרא סוכה כ"ח, כאשר יורדים גשמים בסוכות, משל לעבד וכו' שפך לו רבו קיתון על פניו [ובמ"א נתבאר אם הוא רק בלילה הראשון או בשאר ימות החג].

והסתפקתי בתרתי.

א. האם דוקא בירידת גשמים, או גם כאשר יש קור גדול שאיננו מאפשר לשבת בסוכה עפ"י דין ועפ"י המציאות, האם בענין זה נחשב הדבר לסימן קללה שאין לקב"ה חפץ בנו אחר שא"א לשבת בסוכה, או כאשר יש רוחות עזות וכיו"ב.

ב. ידוע על כל סימני החלומות, שאמרו בגמרא דכל זה אם לא הרהר בהם ביום, כיון שאם הרהר ביום ה"ז בא בדרך הטבע. כפי הידוע כן כתב גם הקה"י במכתבו הנודע לגבי בע"ק ביוה"כ, שאם הוא מחמת טבע אין בזה שום סימן ולא נכלל בזה יהיה דואג ולא עלתה לו שנה.

עפ"ז השבתי פעם לאחד שהיה עקרב בביתו, ועשה רעש מזה עפ"י דברי המגרא בשבת למי שבא עליו עקרב, ואמרתי לו שמכיון שהוא גר באזור הררי סמוך ליער, מסתבר שאין במציאת עקרב או נחש שם שום סימן, מאחר וזה בא לו בדרך הטבע.

מעתה התעוררתי, בארצות שבהם הגשם מצוי מאד בימי הסוכות, אם נאמר דשם לא אמורים דברי הגמרא הללו, מאחר וזו הרגילות, והלך הסימן ובטל, כמשנ"ת.
 

עט ברזל

משתמש רגיל
ידוע שכשיש שמש אחרי גשם מגיע הקשת,וכי נאמר שא"כ אין זה סימן קללה? לא נראה לומר כן ,אלא הסתכל באורייתא וברא עלמא,וכשיש גשם שמש וקשת היה אמור להיות מבול,ונראה דהוא הדין כאן,ובאמת דווקא ארץ ישראל אשר עיני השם אליה,מצוי שיש לפעמים גשם בסוכות,וכשיש גשם הוה סימן קללה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
עט ברזל אמר:
ובאמת דווקא ארץ ישראל אשר עיני השם אליה,מצוי שיש לפעמים גשם בסוכות,וכשיש גשם הוה סימן קללה
על א"י באמת לא כוונתי את שאלתי, כי באמת שם אין כ"כ הכרע לכאן ולכאן.
אבל בהנחה שיש מדינות שבהם באופן תמידי יורד גשם, וזה חורף שם, שם הסתפקתי. בפרט אם נניח בספק הראשון שלי, שגם קור נכלל בסימן קללה, האם נאמר שכל הארצות הקרות זה ככה.
אה"נ הראיה מקשת היא ראיה יפה.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב מצאתי היום, בערוך השולחן סי' תרל"ט ס"כ, שכתב להדיא בשם השמנת חסידים שכל סימן הקללה הוא דוקא בכגון א"י שאין מצוי שם תמיד גשם בסוכות, אבל במדינה שבה מצד הטבע יש גשם תמיד, בזה לא נאמר שזה סימן קללה, וברוך שכיוונתי לדעתו.
כיו"ב מצינו בראשונים לגבי הא דתענית פ"א מ"ו שמשיצא ניסן הוו הגשמים סימן קללה, וכתבו שם הרמב"ם והרע"ב דכ"ז בא"י, אבל יש מקומות שזמן הגשם שלהם הוא אחרי ניסן, וזה הוי סימן ברכה.
כיו"ב מבואר ממה שכתב החת"ס בחידושיו לסוכה, שבשנה מעוברת לא נאמר שזה סימן קללה, והוא גם מאותו טעם, כיון שהוא בדרך הטבע להיות כך.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
לכא' פשוט דדווקא בגשם, דשאר דברים לא הוי אלא פטור דמצטער, ובנ"י יוצאין כשהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ואינם מבעטים (עי' ע"ז ג.)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ידוע דברי הגמרא סוכה כ"ח, כאשר יורדים גשמים בסוכות, משל לעבד וכו' שפך לו רבו קיתון על פניו [ובמ"א נתבאר אם הוא רק בלילה הראשון או בשאר ימות החג].

והסתפקתי בתרתי.

א. האם דוקא בירידת גשמים, או גם כאשר יש קור גדול שאיננו מאפשר לשבת בסוכה עפ"י דין ועפ"י המציאות, האם בענין זה נחשב הדבר לסימן קללה שאין לקב"ה חפץ בנו אחר שא"א לשבת בסוכה, או כאשר יש רוחות עזות וכיו"ב.

ב. ידוע על כל סימני החלומות, שאמרו בגמרא דכל זה אם לא הרהר בהם ביום, כיון שאם הרהר ביום ה"ז בא בדרך הטבע. כפי הידוע כן כתב גם הקה"י במכתבו הנודע לגבי בע"ק ביוה"כ, שאם הוא מחמת טבע אין בזה שום סימן ולא נכלל בזה יהיה דואג ולא עלתה לו שנה.

עפ"ז השבתי פעם לאחד שהיה עקרב בביתו, ועשה רעש מזה עפ"י דברי המגרא בשבת למי שבא עליו עקרב, ואמרתי לו שמכיון שהוא גר באזור הררי סמוך ליער, מסתבר שאין במציאת עקרב או נחש שם שום סימן, מאחר וזה בא לו בדרך הטבע.

מעתה התעוררתי, בארצות שבהם הגשם מצוי מאד בימי הסוכות, אם נאמר דשם לא אמורים דברי הגמרא הללו, מאחר וזו הרגילות, והלך הסימן ובטל, כמשנ"ת.

יעויין במשנ"ב סי' תרטו בשם אחרונים שכתב כן לגבי קרי ביוה"כ, ומקורו מדברי מהרי"ל. ובאמת בערוך השולחן תרלט,כ הביא בשם משנת חסידים שזה לא שייך אלא בארץ ישראל. ויעו"ש שביאר שמזיגת הכוס הוא רמז למיתוק הרחמים בדין, ושפיכת הקיתון הוא רמז שאין מניחין מן השמים למתק הדין, וא"כ אפשר שהוא דווקא בגשמים ולא בקור, אבל בפשטות מדובר על כל מקרה שאין מניחים מן השמים לקיים מצות סוכה.

אך יעויין בבכורי יעקב שזה דווקא כשהיה בפתע פתאום שנתקדרו השמים בלילה ראשונה וירדו גשמים, אבל אם זה היה המזג אויר אין בזה חסרון, והוא על דרך הנ"ל מדובר דווקא בא"י שאינו דבר רגיל.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
האם דוקא בירידת גשמים, או גם כאשר יש קור גדול שאיננו מאפשר לשבת בסוכה עפ"י דין ועפ"י המציאות, האם בענין זה נחשב הדבר לסימן קללה שאין לקב"ה חפץ בנו אחר שא"א לשבת בסוכה, או כאשר יש רוחות עזות וכיו"ב.

אמרו שהגרח"ק אמר בסוכת הגרי"מ דרוק שמי שנשברה סוכתו מחמת הרוח אין בזה עניין הנ"ל
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
שמעתי שיש חת"ס שאומר שכיון שעם ישראל קובעים את החגים ע"פ לוח השנה ועיבוריה.
הרי שאין כל גשם בגדר של קיתון. ובמיוחד לאחר שנה מעוברת.
אשמח אם מישהו מכיר את המקור.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
שמעתי שיש חת"ס שאומר שכיון שעם ישראל קובעים את החגים ע"פ לוח השנה ועיבוריה.
הרי שאין כל גשם בגדר של קיתון. ובמיוחד לאחר שנה מעוברת.
אשמח אם מישהו מכיר את המקור.
כבר ציינתי את המקור פה.
 
 
חלק עליון תַחתִית