נתינת מעשרות לשכנים או לקרובים

מלמד להועיל

משתמש ותיק
יש לי סך כסף קבוע, שאני נותן כמעשרות למו"ח שמטבע הדברים בחיתון הילדים השתרגו עליו הרבה חובות
בימים האחרונים, בשכונת מגוריי נתקלתי בפסק הלכה של רבני השכונה, לפיו עניי השכונה קודמים לקרובים בנתינת המעשרות
על פי קביעתם, לפחות חלק מן הסכום יש לתת לנזקקי השכונה

האם יש מקור הלכתי ברור ומוצדק לדבריהם, ובאמת עלי לקצץ במעשרות שאני מעביר, ולתת לקופת השכונה?

[במקום אחר כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&p=50349#p50349 הבאתי דברים נפלאים שמצאתי בענין החיוב לתת דוקא לקרובים]
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה עניי עירך????
ראשית אחיך, אח"כ לענייך ואח"כ בארצך.

מלמד להועיל
תמשיך לנהוג כך, זו מעולה שבצדקות! קופת השכונה אחרונה בסדרה אחרי המחוייבות הזו שלך.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
בגמרא בב"מ דף עא. אם כסף תלוה את עמי את העני עמך,וכ"ו ענייך [קרבי משפחתך] ועניי עירך - ענייך קודמין
וכן נפסק בשו"ע חו"מ צז א מצות עשה להלוות לעניי ישראל, והיא מצוה גדולה יותר מהצדקה, וקרובו עני קודם לעניים אחרים
בקיצור המשך כך רק שתזכור שצריך לתת ליותר מעני אחד [תוכל לחלק בין אביך לשבער]
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
תעיין בבא בתרא דף ח, משורה הרחבה השנייה בע"א. לכאורה מבואר שם דיש חיוב לבני העיר ליתן לקופה של העיר וכופין על זה.
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
חכימא דיהודאי אמר:
שאר לעמו אמר:
מה עניי עירך????
ראשית אחיך, אח"כ לענייך ואח"כ בארצך.

מלמד להועיל
תמשיך לנהוג כך, זו מעולה שבצדקות! קופת השכונה אחרונה בסדרה אחרי המחוייבות הזו שלך.
עניי עירך קודמין

מחילה, ברור, לא קראתי טוב את השאלה, ובאמת היה לי מוזר שהוא שואל הלכה מפורשת ומפורסמת, אבל הוא ביקש מקור לדברי רבני השכונה שהתפרסמו, שלא נכתבו דוקא למי שנותן לבני משפחתו
 

ברל

משתמש ותיק
אני מכיר מקור הפוך לחלוטין יעויין אהבת חסד פרק ו' סעיף ז. וחלק ב' פרק י"ט וכן ש"ך סימן רנ"א ס"ק י"ז. שו"ת חכם צבי סימן ע'. והבהג"ה רא"ע רנ"א סעיף א' ועוד
 

ברל

משתמש ותיק
זה רק מצביע על מצינו העגום שכל יום צצים בכל מיני פסקים. לפי כל מיני אגנדות שמשרתות ארגון כזה ואחר וכל אחד עם ההבטחות והפוילשטיקס שלו וח"ו מלהחליש את עם ישראל במצוות צדקה אבל היום יש רשימת סידורים כסף לפלוני לשמירה על הבית כסף לאלמוני לשמירה על האוטו. כסף לשלומני לשמירה על הילדים וכו' זה מוציא את זה מגוחך נורא
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
תעיין בבא בתרא דף ח, משורה הרחבה השנייה בע"א. לכאורה מבואר שם דיש חיוב לבני העיר ליתן לקופה של העיר וכופין על זה.

כופין זה סך מסוים לפי ערכו - לא מעשרותיו. וזה חיוב כמו שיש מצוה לקנות אתרוג.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אחד התלמידים אמר:
תעיין בבא בתרא דף ח, משורה הרחבה השנייה בע"א. לכאורה מבואר שם דיש חיוב לבני העיר ליתן לקופה של העיר וכופין על זה.

כופין זה סך מסוים לפי ערכו - לא מעשרותיו. וזה חיוב כמו שיש מצוה לקנות אתרוג.

אני הבנתי אחרת, שאין זה מדין חיוב מצות, אלא מדין חיובי בני העיר. כמו שכופין על שאר צורכי העיר ה"ה שכופין על צדקה עבור בני העיר. שגם זה צורך בני העיר.
וכש"כ הרמב"ם (מתנות עניים פ"ט) כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה כו' שיהיו מחזירין על העם כו' ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו וכו'. אם כי זה ביסוד זה ממצות צדקה, אבל נעשה חיוב להשתתף בקופת צדקה של העיר מדין צורכי העיר.
 

אוריאל

משתמש ותיק
הדין מפורש בשו"ע יו"ד סי' רנ"א "הקרובים קודמים לשכיניו ושכיניו לאנשי עירו ואנשי עירו לעיר אחרת"*.

אולם מה שיש לדון, שבפתחי תשובה שם מביא מהמהר"ם זיסקינד בשם מהר"מ מינץ שקרובי אשתו נחשבים בדרגה שלהם לעניי עירו. ולפ"ז הרי לכאורה מבואר דעניי שכונתו קודמין לעניי עירו, וא"כ יש להקדים עניי שכונתו לחמיו.

איברא זה אינו, שהמעיין בשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' יט הנ"ל, יראה ששם כתב בשם מהר"ם מינץ דקרובי אשתו קודמין לעניי עולם. ודייק מזה מהר"ם זיסקינד, שקרובי אשתו לא הוו כקרובי עצמו, שהרי לא כתב מהר"מ מינץ שאינם קודמין אלא לעניי עולם. ולפי החלוקה שהביא שם יש קרובי עצמו, עניי ביתו, עניי עירו, עניי עולם. ואילו עניי שכונתו שהזכיר הרמ"א כלל לא הזכיר שם, וכיוון שלדידן יש חלוקה נוספת, שעניי שכונתו קודמין לעניי עירו, א"כ ייתכן שמהר"מ מינץ נקט שקרובי אשתו קודמין לעניי עולם כי לדידיה אין דרגה כזו של "עניי שכונתו", אבל לדידן באמת אולי קרובי אשתו דינם כעניי שכונתו, ולכן יכול להקדים איזה שירצה.

ומכל מקום נראה דאין זה נכון, כי חמיו לא נכלל ב"קרובי אשתו" המדוברים שם, דחמיו הרי הוא מחוייב לנהוג בו כבוד, והרי הוא פסול לו לעדות, לכן יותר מסתבר שנקרא "קרובי עצמו" ולא "קרובי אשתו".



* - ובכלל, הא דעניי עירך קודמין, ראיתי פעם יש מפרשים שהוא מצד שאין מעבירין על המצוות. וכאן הרי אדרבה, הנתמך שהוא חמיך, לפניך, וכבר זכה בסך מסויים, ואם תעביר אותו למקום אחר זה גופא בכלל מעבירין על המצוות. עוד נקודה, ששיטת החת"ס ועוד דכל עניני הקדימות זה רק אם שווים בצרכים, אבל אם עיר אחרת יש בה עניים ואביונים יותר, וזקוקים לכסף יותר, הם קודמים. ונראה שבזמנינו קשה מאד לאמוד את הדבר הזה, ולכן קשה יותר למדוד ולקבוע בסכינא חריפא מי להקדים למי.
כתבתי כל זה מריהטא, והדברים צריכים בירור יותר נרחב ומעמיק, אבל מקופיא נראה פשוט כפי שהסכימו כאן כולם.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לדעתי יש כאן ערבוב דברים. יש ממון שכל אחד יכול לחלק לצדקה כפי החלטתו. ובכל זאת בזה יש דיני קדימת. וקרובים קודמין לבני עירו.
אבל בנוסף יש דין שבני העיר כופין על הצדקה ליתן לקופת העיר. ובזה לא שייך קדימת קרוביו, שהרי זה בכלל חיובי בני העיר.
וממילא שתי הטענות אמיתיים. יש מקום להקדים קרוביו. אבל א"א לההשמט מנתינה לקופת העיר משום שהוא נותן לקרוביו.
עדיין יש לדון, ע"פ מה נקבע מה צריכים ליתן לקופת העיר. והיאך ממנים הגבאים. אבל זה נושא אחר.
 

אוריאל

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אבל בנוסף יש דין שבני העיר כופין על הצדקה ליתן לקופת העיר. ובזה לא שייך קדימת קרוביו, שהרי זה בכלל חיובי בני העיר.
אבל בזה לא זכור לי שמצאנו שבני השכונה כופין לתת להם, יותר מלשאר אנשי העיר, וא"כ טענת רבני השכונה שם אינה צודקת גם לסברא זו.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
כבר דננו פעם בפורום זה אם קרוב קרוב קודם פירושו שצריך לתת כל כספי צדקתו לעני אחד, וא' הביא משו"ת מהרש"ם שדן בזה.
 

ברל

משתמש ותיק
אני לא יודע מקור אבל כשחמי קרס כלכלית המורא הוראה שאותו אני שואל כלצשאלה אמר לי לתת עד 75% מהצדקות לו ולא את הכל הוא לא אמר לי מקור לדברים
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אחד התלמידים אמר:
אבל בנוסף יש דין שבני העיר כופין על הצדקה ליתן לקופת העיר. ובזה לא שייך קדימת קרוביו, שהרי זה בכלל חיובי בני העיר.
אבל בזה לא זכור לי שמצאנו שבני השכונה כופין לתת להם, יותר מלשאר אנשי העיר, וא"כ טענת רבני השכונה שם אינה צודקת גם לסברא זו.
זה לא פשוט. זה תלוי בגדר של עיר, שאינו בהכרח זהה למה שנחשב עיר אחת היום.
אבל בכל אופן, קשה לומר שיש לקופת השכונה שלך כח לכפות כלל. יש דינים ותנאים איך ממנים בעל שררה, וקשה להאמין שקיימו את זה במינוי גבאיי קופת השכונה שלך. אבל מ"מ, היות שמעיקר הדין יש דין שכופין בני העיר על קפות העיר, אינו ראוי להתחמק מלהשתתף רק משום שהיום בהעדר סמכויות, לא נמנו גבאיי צדקה באופן שהיה ראוי מצד דינא דגמרא.
 

עניין

משתמש רגיל
עי' חת"ס יו"ד רכט קלא לגבי ליתן לאביו ולבניו.
[זכור לי מהחת"ס שהנותן לבניו כדי שילמדו לא יתן להם הכול, אמנם לא מצאתי.]
 
חלק עליון תַחתִית