2 דקות לפני השקיעה, הייתי אמור להתחיל להתפלל?

אח שלך

משתמש ותיק
היום לצערי הגעתי לביהכ"נ 2 דקות לפני השקיעה.
האם הייתי אמור להתחיל להתפלל מנחה - או לחכות ללילה ולהתפלל ערבית שתים?
(אני נוהג בשאר הדברים כמו המקובל בא"י שהשקיעה זה כבר ספק לילה)

למעשה כן התחלתי להתפלל והפסדתי גם את הקדיש תתקבל בגלל זה, אבל אני לא יודע אם זה שיקול.

זה גם נוגע לי עכשיו לדעת אם אני חייב בתפילת ערבית של תשלומין.
 

יהודי

משתמש ותיק
לדעת החזו"א אסור להתחיל אחרי השקיעה, ומ"מ יש טוענים שאף לדעתו מותר להתחיל עד 2 דקות אחרי השקיעה שבלוחות, ואם כן היה לכם 2-4 דקות תמימות.
לדעת המ"ב מותר בשעה"ד להתחיל עד 13 דקות לאחר השקיעה, (ויתכן שיש טוענים שלא איירי לדעת הגאונים, ואיני זוכר כעת).
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אם הזמן מספיק יש להתפלל הבינינו בימות החמה כמו שכתב החיי אדם
ובימות הגשמים הציע החיי אדם להתפלל קיצור כל ברכה וברכה
 
אח שלך אמר:
האם הייתי אמור להתחיל להתפלל מנחה - או לחכות ללילה ולהתפלל ערבית שתים?
להתחיל וודאי דהא יש מח' הפוסקים אם כל שהתחיל שמו"ע לפני ז"ת אם חשוב כהתפלל לפני ז"ת
וכמו"כ לכאורה יש מקום לסמוך להתפלל בזמן בין השמשות ועכ"פ להמשיך התפלה
והכל הוא בדרך הצעה בעלמא
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
אם הזמן מספיק יש להתפלל הבינינו בימות החמה כמו שכתב החיי אדם
ובימות הגשמים הציע החיי אדם להתפלל קיצור כל ברכה וברכה
אני יכול להגיד איזה נוסח שאני רוצה?
 

בבא קמא

משתמש ותיק
יש ראיה מעניינת שהביאו אותה גם מהצד החסידי וגם מהצד הליטאי שמספיק להתחיל את התפילה בתוך הזמן אף שבאמצע יעבור הזמן.
ממה שכתבו התוס' בברכות על מה שמבואר בגמרא שבלעם היה יודע את הרגע שהקבה כועס והקשו התוס' מה היה יכול לעשות ברגע אחד ותירצו שהיה מתחיל לקלל והיה מועיל גם להמשיך כיון שהתחיל באותו רגע. מזה הביאו ראיה גם לענין זמן תפילה.
מהצד החסידי מובא כן בשם היהודי הקדוש, ומהצד הליטאי בערוך השולחן הוכיח כן מדברי התוס'.
 

דגש קל

משתמש רגיל
הני חשיבי שהעירו שמותר להתחיל בדיעבד ובשעה"ד י"ג מינוטין לא דק אלא י"ג מינוטין וחצי דקה (אינשי דלחוצי חצי דקה מכרעת את הכף לזכות - הסיבה שתפלת מנחה הינה עת רצון ואליהו לא נענה אלא התפילת המנחה משום שאדם עוזב כל מה שיש לו באמצע היום - ועי' בטור שלכן אליהו לא נענה וכו' כי אנשים מוסרים נפשם להתפלל תפלה זו).
וכמו"כ במאמר המוסגר לא טוב עושים הני אינשי שבאים להתפלל בשבת קודש אחה"צ תפלת המנחה סמוך ונראה לחומת השקיעה והם יודעים שלא יספיקו לסיים אלא דקה או דקותיים סמוך לשקיעה, והם נוטלים ידיהם באמצע חזרת הש"ץ ומבטלים בידיהם עניית אמן אשר מחוייבים לשמוע ועניית איש"ר דהקדיש אח"כ - כמה רעות הם עושים - וגם הם מחנכים את ילדיהם לנהוג כך מידי שבת בשבתו.
מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל - מעדות אישית - היה נוהג ליטול ידיו בתוך הני י"ג וחצי מינוטין, וכך פסק המשנ"ב שיש לסמוך ע"ז. והרוצה לצאת מידי ספק שיתפלל מנחה קודם-אך לנהוג כך כל שבוע מאן דכר שמיה.
 
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לדעת החזו"א אסור להתחיל אחרי השקיעה, ומ"מ יש טוענים שאף לדעתו מותר להתחיל עד 2 דקות אחרי השקיעה שבלוחות, ואם כן היה לכם 2-4 דקות תמימות.
לדעת המ"ב מותר בשעה"ד להתחיל עד 13 דקות לאחר השקיעה, (ויתכן שיש טוענים שלא איירי לדעת הגאונים, ואיני זוכר כעת).
לדעת המ"ב בביה"ל יש לעשות תנאי שאם הלכה כרבי יוסי שעכשיו יום יהיה למנחה ואם אין הלכה כרבי יוסי יהיה לתפילת ערבית ולאחר מכאן יהיה בשביל תפילת השלמה . 
נ.ב תנאי זה אי אפשר לעשותו בערב שבת וכן במקרה שלא היה אנוס 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
בבא קמא אמר:
יש ראיה מעניינת שהביאו אותה גם מהצד החסידי וגם מהצד הליטאי שמספיק להתחיל את התפילה בתוך הזמן אף שבאמצע יעבור הזמן.
ממה שכתבו התוס' בברכות על מה שמבואר בגמרא שבלעם היה יודע את הרגע שהקבה כועס והקשו התוס' מה היה יכול לעשות ברגע אחד ותירצו שהיה מתחיל לקלל והיה מועיל גם להמשיך כיון שהתחיל באותו רגע. מזה הביאו ראיה גם לענין זמן תפילה.
מהצד החסידי מובא כן בשם היהודי הקדוש, ומהצד הליטאי בערוך השולחן הוכיח כן מדברי התוס'.
וכבר העירו משו"ע ר"ס רלב ורמ"א ר"ס קכד שמפורש להדיא לא כך, ובפוסקים מובא שאם הולך לעבור הזמן יתפלל הביננו
 
 

יהושע

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
היום לצערי הגעתי לביהכ"נ 2 דקות לפני השקיעה.
האם הייתי אמור להתחיל להתפלל מנחה - או לחכות ללילה ולהתפלל ערבית שתים?
(אני נוהג בשאר הדברים כמו המקובל בא"י שהשקיעה זה כבר ספק לילה)

למעשה כן התחלתי להתפלל והפסדתי גם את הקדיש תתקבל בגלל זה, אבל אני לא יודע אם זה שיקול.

זה גם נוגע לי עכשיו לדעת אם אני חייב בתפילת ערבית של תשלומין.
יש הרבה צירופים
שיטת ר"ת 
שיטת רבי יוסי 
​​​​​​משמעות הרמ"א וכמה ראשונים ואחרונים שאפשר להתפלל מנחה בבין השמשות 
שיטת הגאונים והה"ג שהלכה כרב יוסף שבין השמשות מתחיל שתי דקות אחר השקיעה. 
השיטות שאפשר להתחיל לפני סוף הזמן ולהמשיך אחר הזמן. 
שיטת רב אלישיב והרב בן ציון אבא שאול שאין אנו יודעים מתי השקיעה האמיתית ויש ספק אולי השקיעה הוא עשר דקות אחר השקיעה. 
שיטת התניא שהשקיעה הוא ארבע דקות אחר השקיעה. 

 
 
יהושע אמר:
אח שלך אמר:
היום לצערי הגעתי לביהכ"נ 2 דקות לפני השקיעה.
האם הייתי אמור להתחיל להתפלל מנחה - או לחכות ללילה ולהתפלל ערבית שתים?
(אני נוהג בשאר הדברים כמו המקובל בא"י שהשקיעה זה כבר ספק לילה)

למעשה כן התחלתי להתפלל והפסדתי גם את הקדיש תתקבל בגלל זה, אבל אני לא יודע אם זה שיקול.

זה גם נוגע לי עכשיו לדעת אם אני חייב בתפילת ערבית של תשלומין.
יש הרבה צירופים
שיטת ר"ת 
שיטת רבי יוסי 
​​​​​​משמעות הרמ"א וכמה ראשונים ואחרונים שאפשר להתפלל מנחה בבין השמשות 
שיטת הגאונים והה"ג שהלכה כרב יוסף שבין השמשות מתחיל שתי דקות אחר השקיעה. 
השיטות שאפשר להתחיל לפני סוף הזמן ולהמשיך אחר הזמן. 
שיטת רב אלישיב והרב בן ציון אבא שאול שאין אנו יודעים מתי השקיעה האמיתית ויש ספק אולי השקיעה הוא עשר דקות אחר השקיעה. 
שיטת התניא שהשקיעה הוא ארבע דקות אחר השקיעה. 

 
1. מי אומר שאפשר להתחיל לפני ולסיים אחרי.

2. אולי השקיעה תמיד עשר דקות אחרי???
אולי בירושלים בגלל הרי מואב, אבל לא בכל מקום.
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיים ליצא אמר:
זהירות!!!!!!!
אמרו חז"ל: במערבא לייטי אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מטרפא ליה שעתא 
במחילת רבותינו הקדושים יורשה לי לשאול רק כדי להבין - האם באמת מותר לקלל כל מי שלא נזהר מספיק ועלול להכשל?

כי עד כמה שזכור לי ואם אני לא טועה - יש לאו דאורייתא שלא לקלל יהודי.
 
אח שלך אמר:
חיים ליצא אמר:
זהירות!!!!!!!
אמרו חז"ל: במערבא לייטי אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מטרפא ליה שעתא 
במחילת רבותינו הקדושים יורשה לי לשאול רק כדי להבין - האם באמת מותר לקלל כל מי שלא נזהר מספיק ועלול להכשל?

כי עד כמה שזכור לי ואם אני לא טועה - יש לאו דאורייתא שלא לקלל יהודי.
אל תגזים!
גם להגיד יש"ו יהיה אסור? שהרי הוא יהודי...
(למי שעוד לא הבין: זה ראשי תבות ימח שמו וזכרו)

כמו שאסור להרביץ ליהודי ולא להעליב ולא לגנוב לו ולא לבייש אותו ולא לדבר עליו לה"ר - כך גם אסור לקלל אותו.

אבל הכל לפי מעשיו ולפי התועלת של הענין.

הכלל: קודם כל קיום התורה ואחר כך האנשים הפרטיים.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
חיים ליצא אמר:
זהירות!!!!!!!
אמרו חז"ל: במערבא לייטי אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מטרפא ליה שעתא 
במחילת רבותינו הקדושים יורשה לי לשאול רק כדי להבין - האם באמת מותר לקלל כל מי שלא נזהר מספיק ועלול להכשל?

כי עד כמה שזכור לי ואם אני לא טועה - יש לאו דאורייתא שלא לקלל יהודי.
לא עלי תלונותיכם אלא על דברי חז"ל הנ"ל.
 

יהושע

משתמש ותיק
אני מלה תעיוט פעם בגמרא ופעם בסברא אמר:
יהושע אמר:
אח שלך אמר:
היום לצערי הגעתי לביהכ"נ 2 דקות לפני השקיעה.
האם הייתי אמור להתחיל להתפלל מנחה - או לחכות ללילה ולהתפלל ערבית שתים?
(אני נוהג בשאר הדברים כמו המקובל בא"י שהשקיעה זה כבר ספק לילה)

למעשה כן התחלתי להתפלל והפסדתי גם את הקדיש תתקבל בגלל זה, אבל אני לא יודע אם זה שיקול.

זה גם נוגע לי עכשיו לדעת אם אני חייב בתפילת ערבית של תשלומין.
יש הרבה צירופים
שיטת ר"ת 
שיטת רבי יוסי 
​​​​​​משמעות הרמ"א וכמה ראשונים ואחרונים שאפשר להתפלל מנחה בבין השמשות 
שיטת הגאונים והה"ג שהלכה כרב יוסף שבין השמשות מתחיל שתי דקות אחר השקיעה. 
השיטות שאפשר להתחיל לפני סוף הזמן ולהמשיך אחר הזמן. 
שיטת רב אלישיב והרב בן ציון אבא שאול שאין אנו יודעים מתי השקיעה האמיתית ויש ספק אולי השקיעה הוא עשר דקות אחר השקיעה. 
שיטת התניא שהשקיעה הוא ארבע דקות אחר השקיעה. 
1. מי אומר שאפשר להתחיל לפני ולסיים אחרי.
הרב עובדיה זצ"ל 
2. אולי השקיעה תמיד עשר דקות אחרי???
כך חידשו הרב אלישיב והרב אבא שאול כדי לתרץ את התמיהה שלא רואים כוכבים אחרי 18 דקות
אולי בירושלים בגלל הרי מואב, אבל לא בכל מקום.
לא, בכל מקום
 
 

מעתיק

משתמש רשום
אולי אפשר להמציא תנאי שאם ראוי ונכון להתחיל תפילת מנחה בכה"ג הרי זה מנחה, ואם לאו, יהיה זה ערבית מבעו"י, ולכשיתפלל סמוך לברכות קרי"ש של ערבית יהיה על תנאי שאם כבר התפלל ערבית יהא זה השלמה ואם לאו יהיה זה ערבית.
 

יהושע

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
יהושע אמר:
יהודי אמר:
את ר"ת א"א לצרף כידוע.

זה תלוי במחלוקת אם אפשר לצרף שיטה יחידאי
ר"ת היא שיטת יחיד?
לך נא ראה בספרי הגרע"י זצ"ל שהכריע כמותו, ושכן דעת הרבה מהראשונים, ושכן פסק השו"ע.

לא אמרתי שר"ת הוא שיטת יחיד, שיטת ר"ת היא שיטת רוב ככל הראשונים והפוסקים האחרונים, התכוונתי לומר ככה, שגם לשיטתו ששיטת ר"ת היא שיטה דחייה, יש סוברים שגם בדעת יחיד מצרפים לספק ספיקא. 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
מעתיק אמר:
אולי אפשר להמציא תנאי שאם ראוי ונכון להתחיל תפילת מנחה בכה"ג הרי זה מנחה, ואם לאו, יהיה זה ערבית מבעו"י, ולכשיתפלל סמוך לברכות קרי"ש של ערבית יהיה על תנאי שאם כבר התפלל ערבית יהא זה השלמה ואם לאו יהיה זה ערבית.

הובא בביה"ל ר"ס רלג

ועכ"פ בכה"ג שמתחיל לפני ומסיים אחרי, יתנה ג"כ שאם לא עולה לא למנחה ולא לערבית יהא לנדבה
 

אח שלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
סופר המלך אמר:
מעתיק אמר:
אולי אפשר להמציא תנאי שאם ראוי ונכון להתחיל תפילת מנחה בכה"ג הרי זה מנחה, ואם לאו, יהיה זה ערבית מבעו"י, ולכשיתפלל סמוך לברכות קרי"ש של ערבית יהיה על תנאי שאם כבר התפלל ערבית יהא זה השלמה ואם לאו יהיה זה ערבית.

הובא בביה"ל ר"ס רלג

ועכ"פ בכה"ג שמתחיל לפני ומסיים אחרי, יתנה ג"כ שאם לא עולה לא למנחה ולא לערבית יהא לנדבה
בעקרון בנדבה יש הקפדה יתרה שיהיה בכונה כראוי וצריך להוסיף בה דבר.

אך אולי כאן יש מקום להקל מצד שאולי כל הסיבה להוסיף דבר היא כדי לא להוסיף ולבוא מיוזמתו לפני ה' בשעה שאינו מחוייב - אם לא שהוא אכן מתנהג ומכוין כראוי.
משא"כ כאן שהוא מחוייב בעל כרחו בפתרון זה - אפש"ל שאין זו חוצפה מצידו להתפלל בלי לחדש דבר וכן בלי להזהר במיוחד בכונה.
 

יוספי

משתמש ותיק
בבא קמא אמר:
יש ראיה מעניינת שהביאו אותה גם מהצד החסידי וגם מהצד הליטאי שמספיק להתחיל את התפילה בתוך הזמן אף שבאמצע יעבור הזמן.
ממה שכתבו התוס' בברכות על מה שמבואר בגמרא שבלעם היה יודע את הרגע שהקבה כועס והקשו התוס' מה היה יכול לעשות ברגע אחד ותירצו שהיה מתחיל לקלל והיה מועיל גם להמשיך כיון שהתחיל באותו רגע. מזה הביאו ראיה גם לענין זמן תפילה.
מהצד החסידי מובא כן בשם היהודי הקדוש, ומהצד הליטאי בערוך השולחן הוכיח כן מדברי התוס'.
לא נראה לי שייך לכאן.
וכי אם יתחיל ברהמ"ז קודם שיתעכל המזון יותר לו להמשיך. כנראה שרק כשיש דין זמן מהני להמשיך אבל לא כשלא שייך. ואם אחר השקיעה הוי לילה לא שיייך להתפלל מנחה.
 
 

דגש קל

משתמש רגיל
אני מלא טעויות אמר:
אח שלך אמר:
חיים ליצא אמר:
זהירות!!!!!!!
אמרו חז"ל: במערבא לייטי אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מטרפא ליה שעתא 
במחילת רבותינו הקדושים יורשה לי לשאול רק כדי להבין - האם באמת מותר לקלל כל מי שלא נזהר מספיק ועלול להכשל?

כי עד כמה שזכור לי ואם אני לא טועה - יש לאו דאורייתא שלא לקלל יהודי.
אל תגזים!
גם להגיד יש"ו יהיה אסור? שהרי הוא יהודי...
(למי שעוד לא הבין: זה ראשי תבות ימח שמו וזכרו)

כמו שאסור להרביץ ליהודי ולא להעליב ולא לגנוב לו ולא לבייש אותו ולא לדבר עליו לה"ר - כך גם אסור לקלל אותו.

אבל הכל לפי מעשיו ולפי התועלת של הענין.

הכלל: קודם כל קיום התורה ואחר כך האנשים הפרטיים.

נו באמת - הגמרא הקדושה מצטטת את מה שאמרו במערבא !
וחוצמזה עי' קידושין לג: מה עשה אביי ועוד הם רבות בתלמוד !
 
 
חלק עליון תַחתִית