הגמרא בסוף תענית מעלה אפשרויות שונות לבאר את הייחוד של ט''ו באב, המוגדר במשנה כיום שלא היה טוב ממנו לישראל, בשורה אחת עם יום הכיפורים.
הנימוקים שהוצעו נעים למן דור המדבר ועד לאירועים שונים במהלך הדורות. אחת ההצעות הינה: יום שנתנו בו הרוגי ביתר לקבורה.
איני מבין איך זה מסתדר עם תיאור המשנה אודות בנות ירושלים היוצאות וחולות בכרמים, ממנו ניכר כי היום היה חג לבנות ציון טרם החורבן, כאשר עדיין היה מלך במלכותו וכהן גדול בכהונתו. ולא מדובר בתקופת השממה שבו ביבנה נתקנה ברכת הטוב והמטיב אודות קבורת הרוגי ביתר.
הנימוקים שהוצעו נעים למן דור המדבר ועד לאירועים שונים במהלך הדורות. אחת ההצעות הינה: יום שנתנו בו הרוגי ביתר לקבורה.
איני מבין איך זה מסתדר עם תיאור המשנה אודות בנות ירושלים היוצאות וחולות בכרמים, ממנו ניכר כי היום היה חג לבנות ציון טרם החורבן, כאשר עדיין היה מלך במלכותו וכהן גדול בכהונתו. ולא מדובר בתקופת השממה שבו ביבנה נתקנה ברכת הטוב והמטיב אודות קבורת הרוגי ביתר.