כינוס ארכאולוגיה תורנית ה'תשע"ט

תיובתא

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
תיובתא אמר:
יוסף יוסף אמר:
אכן ראוי אתה להיסקל על דיבורים כאלה!
תוי"ט שביעית ד' א'
שמצאתי בספר כפתור ופרח בפי"א ששלשתן על שפת הים המערבי הם והמחברו כאשר העיד על עצמו הוא עד וראה. שאמר בזה הלשון הן הייתי כשני שנים בגליל דורש וחוקר ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל הארץ ברוך העוזר. וכתב דעכו וכזיב ואמנה שלשתן על הים המערבי של ארץ ישראל הם וקצה גבול מערבית דרומית הוא נחל מצרים וקצה גבול מערבית צפונית הוא אמנה והוא הר ההר ע"פ גבולי א"י הנזכרים בפרשת מסעי והם כבוש עולי מצרים. ואמר עוד שיש מן עכו לנחל מצרים כמו שמן עכו לאמנום וגם אמר שכזיב הוא צפוני לעכו כמו יום אלו הן דבריו ז"ל. וא"א להכחיש המציאות וכל דבריו ז"ל בחקירה רבה כאשר אמר וכמבואר מספרו שבחיפוש רב בדק המקומות עד שידע אנה הם אחת לאחת. נמצאו שדברי הר"ב והר"ש בזה אינם אלא באומד הדעת ולא כיונו אל האמת כפי המציאות.
הרב @יוסף ה', אשריך שנתפסת על דברי תורה.
לתוי"ט בהחלט מותר לכתוב כך, אולם לא לאחד מאיתנו, במיוחד שהוא עצמו חושש מסקילה, ברור שהוא מבין שיש כאן איזה שהיא חוצפה.


בתוי"ט כתוב בין השורות עניין עקרוני, והוא האם מותר לחקור את המציאות, ולנסות על פיה לפרש את התורה.
התשובה שהוא כותב היא: כן, מותר. 
 
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
בתוי"ט כתוב בין השורות עניין עקרוני, והוא האם מותר לחקור את המציאות, ולנסות על פיה לפרש את התורה.
התשובה שהוא כותב היא: כן, מותר. 
נכון, (אולי).
אבל המילים צריכים להיות מדודים מאוד מאוד כשמדברים על ראשונים!
מי שרוצה לפרש את התורה עפ"י המציאות - שיערב לו.
אבל מכאן ועד להגיד שהם לא ידעו וכו' - זה חוצפה לבן ימינו לכתוב על הראשונים, ויהי מה.
וע"ז כתבתי לתוי"ט מותר לכתוב כך, לנו לא.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
החזו"א אומר על דברי הרמב"ן אלו הנוגעים לסוגיית עכו וכזיב בגיטין ח: הרמב"ן האריך ולא זכינו לביאור דבריו.
מי שחושב שהתויו"ט אומר שהראשונים טעו (ויכול לכתוב זאת), הוא טועה. התוי"ט כותב דבר דק אחר:
הרי יש סוגיא. וסוגיא צריכים לבאר. והיא מיושבת לפי הסברם, אך לפי המציאות צריך ליישב באופן אחר.

ומה שהתיו"ט כותב לנו מותר לצטט. כשאנחנו יודעים את המציאות. אין פה שאלה של גדלות בתורה. התורה היא תורת אמת, ועפר אנחנו כלפי הכרעות הראשונים. אבל במה שהתברר שהמציאות נסתרת, אנו לומדים כפי שהמציאות מראה.

פעם אמרתי לעצמי על הרבה טעמים למה הגר"א שאף כ"כ לעלות לא"י. מלבד שזה הרבה מצוות דאור' ודרבנן, הרי הוא רצה להכיר את הארץ, שהוא עמל בלפרש אותה כמעט יותר מכל דברי הראשונים והאחרונים.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
תיובתא אמר:
בתוי"ט כתוב בין השורות עניין עקרוני, והוא האם מותר לחקור את המציאות, ולנסות על פיה לפרש את התורה.
התשובה שהוא כותב היא: כן, מותר. 
נכון, (אולי).
אבל המילים צריכים להיות מדודים מאוד מאוד כשמדברים על ראשונים!
מי שרוצה לפרש את התורה עפ"י המציאות - שיערב לו.
אבל מכאן ועד להגיד שהם לא ידעו וכו' - זה חוצפה לבן ימינו לכתוב על הראשונים, ויהי מה.
וע"ז כתבתי לתוי"ט מותר לכתוב כך, לנו לא.


במילה אחת: שטויות
אף אחד לא בא לפרש פירוש חדש לתורה, סה"כ כשלומדים תוספות וראשונים, רואים שהם לא הכירו את המפה ואת השטח, והניחו הנחות עפ"י לימודם. ולא רק שכל אחד יכול לומר את זה, אלא כל מי שלא אומר ככה, מעיד על עצמו שאינו מבין את לימודו.
 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
זה נראה שיש עניין לציבור פה בארכיאולוגיה, היסטוריה וכו', אולי כדאי שהמנהלים יפתחו תת פורום כזה. משהו כמו 'היסטוריה וארכיאולוגיה בהיבט תורני'.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
אולי כן, אולי לא, זו דעתך? בסדר. זה פשוט היתה התקפת פתע שכולם תפסו טרמפ על האשכול הזה אז נראה שיש דברים בגו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אין כאן שום חוצפה, וכל מי מאתנו המכיר את המציאות שלומד את התוס', מבין שהם פשוט לא הכירו את המיקום, וניסו לזהות כיוונים רק עפ"י לימודם. הרמב"ן עצמו מעיד על עצמו שאחרי שעלה לארץ הבין יותר טוב על מה מדובר.
הוא חושש מסקילה כי יש אנשים שלא מבינים מהחיים שלהם מה שהם עצמם אומרים, ק"ו לא מה שזולתם אומרים.
זה וודאי חוצפה. כי אפילו אם אתה יכול לחשוב כך בלבך. אין זה ראוי לעשות את זה "מפתח" ליישוב כל הקושיות. ואדרבה אנו רואים שבכל הדורות למדו לא כך ובפרט בעלי התוס'. הם סמכו על כך שמי שלומד תורה לשמה יזכה להבין את המציאות מתוך התורה. לכן בדרך כלל אין מוסרים דבר זה אלא לצנועים וגם על כך יש מחלוקת גדולה כידוע מדברי החזו"א.
בנוסף האם לא מסתבר שבתוך בעלי התוס' היו לפחות חלק שהגיעו לדרגת רוח הקודש המוזכרת ברמח"ל? ואיך נעלם הדבר מכולם. ואין לומר "תורה לא בשמים" שהרי מה שאנו מוציאים מתוך הפסוק הוא בארץ. ורוח הקודש רק מסייע להבין. לענ"ד טעות יכולה לקרות רק מכוח חטא, או מכוח אי בדיקה כראוי וסמיכה על רוה"ק במקום שאין לסמוך עליה. (או במקרה אחר שמשום חשבונות שמים נתנו מקום להתגדר לאדם מסוים והטעו אדם אחר). ולכן לומר שטעו בין בדין בין במציאות, אפשר רק מי שיכול לחלוק עליהם. או כשהם עצמם חזרו בהם. ואם רואה אותם כמלאכים זה כנתינת דופי בהם.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אני מבין שרבי ירמיה המקשן, בגירסייהו טריד, ולא רק שאת חתימות בני עירו לא הכיר, אלא אפילו לא ידע את הכיוונים, ולכן שאל מהפסוקים והמשנה, ולא שאל מהמציאות.
הגמרא הביאה את דבריו כמות שהם, כדי להראות לנו שהתורה היא החיים, ולא אמורים לדעת מעבר לכך שום דבר.
האם להמציא דברים מכוח מה שיוצא מפסוק בלי ידיעת המציאות היא תורה בכלל? למה? בשלמא אם היינו אומרים שיש לנו לסמוך על זה כל זמן שלא ראינו להיפך זה עניין אחד, אבל לומר שלא צריכים לדעת כלל מה הטעם.
ואגב אני חושב שכינוס מעין זה שעליו נפתח האשכול לא לגמרי הופך את המשתתף בו ליודע המציאות. לכל היותר יש לו כלים לבדוק.
אגב, יש לי מקור שאולי ירעיש את הארץ (ואולי כאן כבר מכירים אותו...) תויו"ט כלאיים פרק ה' משנה ה'. במה שנסוב על דברי הר"ש על אותה משנה.
אני לא מתכוון לנושא הידיעה או אי הידיעה של המציאות, אלא לנושא איך מסתכלים על קושיא מדברי המשנה על דברי "חכמי המידות" ומה קורה כשהחוש מעיד נגד הפירוש במשנה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
פעם אמרתי לעצמי על הרבה טעמים למה הגר"א שאף כ"כ לעלות לא"י. מלבד שזה הרבה מצוות דאור' ודרבנן, הרי הוא רצה להכיר את הארץ, שהוא עמל בלפרש אותה כמעט יותר מכל דברי הראשונים והאחרונים.
וזה יכול להיות טעם גם למה משה רצה לראות את הארץ אם לא נכנס.
אמנם זה פירוש מחודש וצריך מקור.
 

יהודה1

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה לא די באשכול הזה
אני גם חושב כמו @מכון קול יוסף
ואולי תת פורום או אשכול כללי על התייחסות להכרת המציאות מול לימוד התורה מה עושים כשזה נראה מתנגש.
כאן זה לא נושא האשכול כלל. והנושא הוא רק על הדברים שהוזכרו בהודעה הראשונה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אבל במה שהתברר שהמציאות נסתרת, אנו לומדים כפי שהמציאות מראה.
מניין לך דבר זה? אנחנו לומדים על פי הכללים הרגילים בלימוד סוגיא. קושיה מ"מציאות" (או ממה שאתה חושב שהיא המציאות). היא כמו קושיא מגמרא. וכי היית חולק על ראשונים בגלל כזה דבר?
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
שאר לעמו אמר:
אבל במה שהתברר שהמציאות נסתרת, אנו לומדים כפי שהמציאות מראה.
מניין לך דבר זה? אנחנו לומדים על פי הכללים הרגילים בלימוד סוגיא. קושיה מ"מציאות" (או ממה שאתה חושב שהיא המציאות). היא כמו קושיא מגמרא. וכי היית חולק על ראשונים בגלל כזה דבר?
בעניין ויכוח זה, כדאי לראות בדברי השפע חיים לעניין זמן ר"ת, ובדברי החולקים עליו שעסקו בשאלה זו ממש.
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
לענ"ד טעות יכולה לקרות רק מכוח חטא, או מכוח אי בדיקה כראוי וסמיכה על רוה"ק במקום שאין לסמוך עליה.
כנראה שאתה מסתמך על רוה"ק במקום שאין לסמוך עליו.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יוסף יוסף אמר:
תיובתא אמר:
תוי"ט שביעית ד' א'

הרב @יוסף ה', אשריך שנתפסת על דברי תורה.
לתוי"ט בהחלט מותר לכתוב כך, אולם לא לאחד מאיתנו, במיוחד שהוא עצמו חושש מסקילה, ברור שהוא מבין שיש כאן איזה שהיא חוצפה.

אין כאן שום חוצפה, וכל מי מאתנו המכיר את המציאות שלומד את התוס', מבין שהם פשוט לא הכירו את המיקום, וניסו לזהות כיוונים רק עפ"י לימודם. הרמב"ן עצמו מעיד על עצמו שאחרי שעלה לארץ הבין יותר טוב על מה מדובר.
הוא חושש מסקילה כי יש אנשים שלא מבינים מהחיים שלהם מה שהם עצמם אומרים, ק"ו לא מה שזולתם אומרים.
חששתי מסקילה, כשם שמשה חשש מסקילה...
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
לומר שאין להקשות כלל מהמציאות, זה כמו לומר שהתורה לא מתאימה למציאות רח'"ל
מי שיודע שהתורה היא אמת חשוב לו שזה יתאים למציאות, מקשה מהמציאות ומכריע על פי המציאות בדיוק כמו שהוא עושה בשאר עניני חייו
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
לומר שאין להקשות כלל מהמציאות, זה כמו לומר שהתורה לא מתאימה למציאות רח'"ל
מי שיודע שהתורה היא אמת חשוב לו שזה יתאים למציאות, מקשה מהמציאות ומכריע על פי המציאות בדיוק כמו שהוא עושה בשאר עניני חייו

ועל כגון דא אמרינן "אמת מארץ תצמח".
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אסביר בדיוק מה הבעיה בזה.
הבעיה היא בעצם זה שיש אנשים שפותחים את העיניים ומחפשים להבין את מציאות התורה הקדושה, ולא הכל אצלם דינים וחלות וזהו זה והמציאות היא התורה בעצמה

אנשים כאלה מסוכנים מאוד בעיני כמה אנשים, ולכן הכנס בעיניהם מסוכן
 
שאר לעמו אמר:
כן, זה מסוכן בעיני נערים..
ידוע הסיפור, ושמעתיו בעצמי פעם מד' דוד קמינצקי, על סבו הגר"י קמינצקי זצ"ל, שבעת לומדו בסלבודקה אצל הסבא, וכבר היה מהחשובים בישיבה, הצמיד לו הסבא בחור צעיר ממנו שילמד אתו וירומם אותו.
למדו בריש גיטין בתוס', והגר"י אמר לו שהוא מתקשה בהבנת התוס' שזה לא מתאים למפת הארץ. הבחור ההוא (ר"ד אמר לי את שמו, ואף הכיר אותו ואת זוגתו בזקנותם בארה"ב) רץ לסבא ואמר לו שא"א ללמוד עם בחור ששואל שאלות על תוס' ממפות.. השיבו הסבא ברצינות, אם זה לא מתאים אז זו קושיא. חייב להתאים..

יש גם סיפור מלפני 750 שנה.. רבנו הרי"ד כותב בתשובה (קכג) במענה לשואל שכותב שרש"י מפרש שעכו במזרח (גיטין ז:) משיבו הרי"ד שלא זו כוונת רש"י, שהרי אם היית רואה את א"י כלדידי היית מבין שעכו במערב ומתאר לו באריכות איך הקיף את כל א"י מעכו לארבע רוחותיה עד עכו בחזרה..

יחד עם זאת לכל דבר יש לתת את המשקל הראוי. ואת הפרופורציה התורנית הנכונה. ולא כל בחור שלומד גיטין צריך ללמוד בחוג לגאוגרפיה.. יכול להשאיר דברים גם בלא להבין. לכשיגדל אם יעניין אותו שיברר.

אני חושב שצריך לשנות את המשפט הראשון של שאר לעמו
זה מסוכן לנערים  בעיני הזקנים.
ולכן גם אני לא כל כך אוהב את הרעיון לפרסם את זה. אמנם מי שגולש בפורום הזה, מסתמא לא זה מה שיזיק לו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יהודה1 אמר:
יהודה1 אמר:
כידוע, על זה אמרו מי שאמרו, שהגמרא הוכיחה מפסוק כי הפסוק זה המציאות
ועל זה יש להקשות אם לחוּשֶיך אינך מאמין למה אתה מאמין שיש פסוק?
ויש ליישב
 

חשבתי שאתה עצמך לא מסכים לגמרי עם המימרא הזו.
ואכן לא התכוונתי לבטל את עצם הרעיון. אבל מי שטוען כשמראים לו מציאות מול העיניים שאין להסתכל במציאות אלא בתורה, איני יודע מה יענה לשאלה מי אמר לך שמה שראית זו התורה. אלא שהוא יתעקש לטעון מה שבתוך בית המדרש זו תורה ומה שקיבלנו מרבותינו זו תורה, ומה שבחוץ או שלא קיבלנו ואתה מכניס אינה תורה. ועדיין הדבר קשה להבין.
לשון התוי"ט כלאים פ"ה מ"ה
ולמה לא עשה לו הר"ש צורה מוחשת לראות ולהבין בה כאשר לא האמין לדברי חכמי המדות ואמר וז"ל וכן כשיש נמי ה' אמות בין גפן לגפן אוסר כמו כן מ"ה גפנים שהרי אורך השורה לו' אוירים ל' אמה וכשתסיר שבזוית אין אחת מהן רחוקה מן האמצעית יותר מט"ז אמה שהרי לכל זוית וזוית ה' על ה' ותמצא שאין מגפן הזרוע עד גפן הרחוקה אלא כשיעור חצי אלכסון של שלשים על עשרים. וקל הדבר לעשות ציור ולהבין ואלכסון של שלשים על עשרים אינו מעדיף על הרבוע אפילו כעודף האלכסון של ך' על ך' [ויושר י' על י'] תדע דאם תקשור חוט שבקרן זוית ותוליכנו באלכסון לסוף עשרים ואח"כ ביושר עד למטה עשר אמות נמצא אורך החוט ל"ח אמות שהעדיף ח' אמות משום אלכסון של ך' על ך' ואם באת למותחן באלכסון מקרן לקרן דבר הנראה לעינים שמתקצר הרבה וכו' ואין אדם יכול לעשות כלל וקצבה לאלכסון של ריבוע שאורך יותר על רחבו ומתוך משנתינו יש לדקדק דאלכסון של ל' על ך' אינו מעדיף כי אם ב' אמות דהוה ליה ט"ז לאמצעית. ובני אדם חכמי המדות אמרו דכל מרובע ב' קוים כמרובע האלכסון שמודדין מדת רחבו ועושין מרובע כמדתו ומודדין מדת ארכו ועושין רבוע כמדתו ומודדין מדת אלכסון ועושין רבוע כמדתו יעלה אלכסונו כשיעור אותן ב' רבועים אחד שעשו למדת ארכו ואחד שעשו למדת רחבו. תדע עשה לך רבוע של ק' על ק' וכו'. ואע"פ שהוכחתי הדבר לרבוע שארכו כרחבו אין לנו הוכחה לרבוע שארכו יותר על רחבו ועל כרחין ליתא להאי כללא דהא אלכסון של ל' על כ' אין עולה כי אם ל"ב כדמוכח מתניתין כדפרישית ואם תעשה ריבוע של ל"ב על ל"ב חסר טובא שאינו עולה ב' רבועין אחד של ל' על ל' ואחד של ך' על ך' עכ"ל. ותימה האם לא היה לו מחוגה לחוגג עגולה ל"ב על ל"ב ולסמן בה שורות גפנים נטועים על ה' ה' ועין בעין היה רואה שאי אפשר שיפלו מ"ה גפנים בעגולה הזאת. ואם הוקשה לו משנתינו לא מפני כן יכחיש מה שנראה לעינים ואפי' דברי חכמי המדות לא הוה ליה להכחיש כי כל דבריהם בנוים על מופתים חזקים אשר א"א לסותרם בשום פנים [שאין מופתיהם כמופתי הפילוסופים הטבעיים] הלא תראה בעלי התוספות פ"ק דעירובין דף יד ע"א כתבו על הא דאיתא התם דכל שיש בהקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח. כתבו וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות ע"כ. ומאי קשיא מחכמי המדות לחכמי הש"ס והיה להם לדחות דברי חכמי המדות מפני דברי חכמי הש"ס כמו שעשה הר"ש שאמר ליתא להאי כללא. אבל הם ראו שדברי חכמי המדות אמתיים שא"א לדחותם בשום פנים והנה זהו כמו בשאר מקומות שהקשו התוס' ותמהו בדברים מן הדברים והניחו בקושיא או בתימה ולא מפני כן נזוז מדברי הש"ס אבל נתלה זה בחסרון ידיעתנו מלתרץ. וכמו כן במשנתינו הוה ליה לר"ש להקשות אבל לא לדחות ולקבל מה שהחוש מכחישו וכל רואיו יאמרו אינו. אבל אין ספק שלא עשה לו צורה מוחשת לראות בה. שאילו היה רואה אין ספק שהיה חוזר מדבריו כי לא היה מכחיש גם החוש. כי לא אאמין שהיה החכם ז"ל משתבש בטעות המדברים מענין חטא החוש.
 

תיובתא

משתמש ותיק
שבת קט:
עולא איקלע לבי רב שמואל בר יהודה אייתו לקמיה מרוא חיורא אמר היינו אזוב דכתיב באורייתא רב פפי אמר שומשוק אמר רב ירמיה מדיפתי כוותיה דרב פפי מסתברא דתנן מצות אזוב שלשה קלחין ובהן שלשה גבעולין ושומשוק הוא דמשתכחא הכי
...
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמח לבשר, כי בעז"ה לנשים שישתתפו בכינוס זה ייחשב לשעות גמולים (שישים שעות, יחד עם חוברת שתחולק) - ניסיתי לעשות שייחשב כן אף למלמדים, אך בשנה זו לא איסתייעא מילתא.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אני משער שלא צריכים לומר שישנה עזרת נשים, וזה לא כנס מעורב חלילה (לא רק משום זהותו של המארגן כחסיד האדמורי"ם לבית גור).
אבל אף פעם א"א לדעת למי תתעורר שאלה כזו..
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
קודם כל, תתפלא יש.. בבית, עם השנים, שמעתי שמורות להיסטוריה ולגאוגרפיה איכותיות בסמינרים, היו מתאמצות להכיר את החומר באותנטיות. הדברים גם היו נחרטים בלב שומען.
אבל בעיקר זה גם גמולים, לא?..
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
מוזר. נשים "משלנו" גם כן מחפשות כינוסים כאלו?
שאלתי את עצמי מה לעשות במקרה של גברים שיגיעו וירשמו את הגמולים על הנשים...

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יוסף בן יוסף אמר:
כלפי ליא אמר:
ומה עצמך ענה?
שלא נעשה נגד החוק.

צדקת לגמרי בתשובתך.

אגב, זה צ'ופר למי שצריך, אבל כמדומה שמלמדים ש'עושים' גמולים (שמעתי שיש דבר כזה בעיקר בחינוך העצמאי, אבל כנראה לא רק), בדר"כ לא מתענינים בכינוס.. 
 
חלק עליון תַחתִית