איך ניתן ללמוד שום דבר מהתורה

בן אהרון

משתמש ותיק
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
 

תיובתא

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
מה שחז"ל אמרו הוא אמת, ואמור להיות תקף ברוב המקרים (חוץ ממימרות שניכר שלא נאמרו ע"ד הפשט). יש מצבים חריגים שאליהם חז"ל לא כיוונו, ואדם מספיק גדול, יכול לזהות ולומר "לא לכך חז"ל התכוונו" וכו', אבל ברירת המחדל נשארת כדברי חז"ל.

בנוסף יש נושאים שבהם חז"ל עצמם אמרו שהכל לפי העניין, ובפרט בדרכי הלימוד (עיין ע"ז יט.)
 
 
A

Anonymous

Guest
חס ושלום, דברי התורה וחכמת חז"ל העמוקה עומדת לעולם.
ואנא לא לשאול שאלות שטחיות ורדודות.
ותשובתך בצידך, מי שאינו מבין את דברי חז"ל, אכן אינו לומד מהם, וכל דבר מחליט על פי שכלו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
לא דוגמא טובה, בגמ' סוטה איתא דזיווג שני הכל לפי מעשיו, והאר"י הק' (והמהר"ל) והגרא"י דסלר, כל אחד ביאר ע"פ דרכו דהיום כל הזיווגים הם זיווג שני. (להאר"י כי זיווג ראשון הוא רק מה שגוזרים שירד עם הנשמה ומאז שירד חשיב זיווג שני, לרב דסלר כי אנחנו גלגולים).
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
אתה יכול לשאול את זה גם על "בן שמונה עשרה לחופה"
ומטו משמיה דהחזו"א דאמר דע"כ הוי כפשוטו דאל"ה גם בן י"ג למצוות יהיה ל"ד.
 
A

Anonymous

Guest
יוסף יצחק אמר:
בן אהרון אמר:
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
לא דוגמא טובה, בגמ' סוטה איתא דזיווג שני הכל לפי מעשיו, והאר"י הק' (והמהר"ל) והגרא"י דסלר, כל אחד ביאר ע"פ דרכו דהיום כל הזיווגים הם זיווג שני. (להאר"י כי זיווג ראשון הוא רק מה שגוזרים שירד עם הנשמה ומאז שירד חשיב זיווג שני, לרב דסלר כי אנחנו גלגולים).
ועדיין, לא כתוב זיווג שני לפי בחירה, כתוב לפי מעשיו.
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו. ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
מעניין לעניין:
הכל לפי העניין.
הוה עובדא בבחור בינוני שרצה ללכת לישיבה ברמה גבוהה ואמר שילך לשם כי עצם זה שמגיע למקום שאליו הוא רוצה להגיע יגרום לו להתעלות.
ואין להקיש מסיפור לסיפור.

והדבר ברור כמו שכבר כתבו שחז"ל לא דיברו על כל הדברים, וכמו שלא נאמר שכל פניות שאתה פונה פנה לימין זה גם כשאתה צריך משהו מצד שמאל... (בכלל יש נידון מתי זה נאמר, ואכ"מ)
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
יוסף יצחק אמר:
בן אהרון אמר:
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
לא דוגמא טובה, בגמ' סוטה איתא דזיווג שני הכל לפי מעשיו, והאר"י הק' (והמהר"ל) והגרא"י דסלר, כל אחד ביאר ע"פ דרכו דהיום כל הזיווגים הם זיווג שני. (להאר"י כי זיווג ראשון הוא רק מה שגוזרים שירד עם הנשמה ומאז שירד חשיב זיווג שני, לרב דסלר כי אנחנו גלגולים).
ועדיין, לא כתוב זיווג שני לפי בחירה, כתוב לפי מעשיו.
נכון, כל עניין השידוכים הוא שמא תתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך, וגם שלא יתגרשו.
 
A

Anonymous

Guest
יוסף יצחק אמר:
מתחזק אמר:
יוסף יצחק אמר:
לא דוגמא טובה, בגמ' סוטה איתא דזיווג שני הכל לפי מעשיו, והאר"י הק' (והמהר"ל) והגרא"י דסלר, כל אחד ביאר ע"פ דרכו דהיום כל הזיווגים הם זיווג שני. (להאר"י כי זיווג ראשון הוא רק מה שגוזרים שירד עם הנשמה ומאז שירד חשיב זיווג שני, לרב דסלר כי אנחנו גלגולים).
ועדיין, לא כתוב זיווג שני לפי בחירה, כתוב לפי מעשיו.
נכון, כל עניין השידוכים הוא שמא תתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך, וגם שלא יתגרשו.
לא הבנתי הקשר.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה שאמר החזו"א שהדבר היחיד שעוד נשאר לנו לראות שאין הסתר פנים הוא בשידוכים.
וזה כך. לא חושב שצריך להיות חזו"א בשביל להכיר בהכרה ברורה שאחרי כל ההשתדלויות - אפשר לעמוד נפעמים מיד ה' בכל שידוך.

ובאשר לכותרת האשכול:
ומהתורה וחכמת התורה ניתן להבין הכל! רק צריך להיות בר הכי. ומי שלא בר הכי רואה עקום.
 

בן של רב

משתמש ותיק
יש עוד הרבה שאלות דומות, ועל כולם הוא אומר תשובה אחת.
והיא:
שכבר עמד בזה הרמב"ם באגרתו לחכמי תימן.
וכך הוא יסד להם בהרחבה - שכל מאמר חז"ל יש לו הבנה רק במסגרת כלל היסודות הידועים והמקובלים בינינו מקדמת דנא.
ואם הוא נראה כסותר - עלינו להניחו בצד כקושיא עד שיתברר, ובינתיים לא נזוז מאמונתנו.

ורק אמחיש בדוגמא שהבאת:
הרי כל הש"ס מלא בחכמת חיים ותובנות עשירות לגבי הנפש עצמה.
וגם לגבי התהליכים שהיא עוברת והשינויים מאדם לאדם ומזמן לזמן.
וגם לגבי המוני הערכים השונים ביהדות - מה נדחה מפני מה ועד כמה.

ובנוסף לזה יש לזכור גם עד כמה חז"ל האמינו לגמרי שמציאות החיים האמיתית היא עוד דרך ברורה וחשובה כדי לשמוע את דבר ה' שנשלח אלינו כהודעה ישירה.

וממילא רק שקלול של כל כלל התובנות יחד (היוצאות מהעיון בכל הש"ס)
מאפשר לשים בפרופורציות את המאמר הפרטי ולהבין עד כמה ניתן להוציא ממנו הוראה מעשית - ורק לאחר שהוברר שבמקרה זה אינו סותר את היסודות הכלליים.

ועכשיו נמחיש בעברית צברית:
מה תגיד אם תראה במשך 60 שנה אצל אלפי תלמידים שכולם התפרקו נפשית או סרו מהדרך או התגרשו או התאבדו או גם וגם וגם וגם - וכל האלפים הללו הם היו לפני כן זנבות לאריות.
(רק לו יצוייר! משל בעלמא)
ומאידך גם תראה בכל אותם 60 שנה אלפי תלמידים אחרים שגדלו והצליחו וגם עשו פרי ונהיו חברי מועצג"ת וועד הישיבות ונשיאי מפעל הש"ס ומקובלים ופועלי ישועות וגם וגם וגם וגם...
ותאר לך שאתה יודע בבירור שכל אלו היו בתחילת דרכם ראשים לשועלים.

וכי תעלה על דעתך שתיווצר כאן קושיא באמונה??
 

yosf

משתמש ותיק
תורתינו הק' אמת לא תשתנה לעולם ועד ח"ו דברי אל' חיים.
אבל אין זה סותר כי התורה ניתנה לדורות ורצונו יתברך שנקיים כל הדברים כפי הדורות
אומנם ודאי שדבר של 'איסור' לא ישתנה ח"ו אלא במקרים מסוימים וג"ז מפני שלמדו כן מהאיסור עצמו וכו'
אבל דבר שאינו 'איסור והיתר' אלא רק השקפה ודעת תורה חפץ ורצון השי"ת הנלמד מתורתינו ע"י חכמי התורה, זה ודאי שמשתנה כפי הזמן הדור והמקום.
ואמר לי פעם מרן הגרמי"ל זצוק"ל כי אם פעם היה נהוג לומר על כל דבר 'קיבלנו מרבותינו' היום אין שום דבר שקיבלנו רלוונטי כי הכל השתנה ללא היכר, עכת"ד.
ואם אמרו חז"ל שמאל דוחה וימין מקרבת, הלא ברור לכל איש וכך הורו לנו רבותינו גדו"י [כולם ממש, מכל העדות והמגזרים- כך שמעתי באוזני] כי כיום יש רק שני ידיים מקרבות ואין בכלל שמאל דוחה, ומרן הגרש"ז הוסיף לי כי עצם הידיעה כי לאבא או לרב היכי תימצי להגיע לשמאל דוחה הרי שכבר מספיק ולא ח"ו להגיע למעשה.
ומה לנו לגלגל עינים... וכי היום החינוך המוטל עלינו כהורים הוא מה שהיה מוטל על דורות שלפנינו?
הלא בעבר מי שלא היה ער ובוחן ןבודק היכן בנו ומה מעשיו וכו' וכו' וכל היום לבדוק ולראות כדי להוכיחו וליישר דרכו, הרי שחטא להשי"ת ומעל בתפקידו כמחנך ואבא
והיום? היום עיקר החינוך הוא לא לראות... לא לראות!!!
ועוד ועוד דברים למכביר כעי"ז.
סופו של דבר תורתינו לא תשתנה לעולם!!!
אבל תורתינו תורת חיים, ואינו דומה חיי דור זה לחיי דור שלפניו וכו'
 

שמעיה

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.

הטקסט של התורה וחז''ל אכן סובל פירושים מכל קצוות קשת הדעות. גם רפורמים יכולים להכניס את דעותיהם בתוך המילים. זהו חסרונם של מילים אשר מחברם אינו נוכח לאשר או להכחיש את הפרשנויות הניתנות לו.
ואיני מבין את הקושי, אכן. אין צורך להיות כתוב בחז''ל, עם זאת הם כתבו. למה לא?
 

אלימלך

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
זה דבר חריג ביותר שיהיה צורך באיזה דור לפי צרכיו לנטות מחז"ל.
מה שהבאת מהגראי"ל כנראה לא הבנת את הדברים כי מה שאמרו הוי זנב לאריות הכונה שעדיף שילמד אדם מגדולים מאשר שיהא רב לקטנים,
וכל בחור אכן לומד ושומע שיעורים מר"מ ובזה הוא מקיים הוי זנב לאריות, ואף בזה רק כשהוא בר הכי להיות בר קיבול ור"מ לא למד מר"ע לפני שלמד אצל רבי ישמעאל. אולם לענין לימוד חברותא וחברים פשוט שצריך שיהו בסביבת רמתו ולכן זה מיקרי 'חבר' ולא רב.
לשון רבינו יונה
ואל תהי ראש לשועלים - לומר לך שנוח לו לאדם להיות תלמיד למי שגדול ממנו בחכמה. שנמצא בכל יום מוסיף על חכמתו מהיותו רב למי שקטון ממנו בחכמה. שנמצא פוחת והולך מחכמתו כענין שאמרו מי שהיה ראש לסנהדרי קטנה עושין אות' טפלה לסנהדרי גדולה
וכן בענין השידוכים אין הקושיא כלל נכונה שהרי כבר בזמן חז"ל אמרו לברר בשידוכים היטיב וצריך אדם לשתדל לישא בת ת"ח וכו' וענין בת פלוני אין הכונה שלא להשתדל וכבר כתב המאירי
ולא סוף דבר בזווג שני שלא נאמר בו ענין בת פלוני לפלוני אלא אף בזווג ראשון שנאמר בו ענין בת פלוני לפלוני שאין אדם סומך על דברים אלו שלא להשתדל במה שצריך לו
 

שניאור

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
ועכשיו נמחיש בעברית צברית:
מה תגיד אם תראה במשך 60 שנה אצל אלפי תלמידים שכולם התפרקו נפשית או סרו מהדרך או התגרשו או התאבדו או גם וגם וגם וגם - וכל האלפים הללו הם היו לפני כן זנבות לאריות.
(רק לו יצוייר! משל בעלמא)
ומאידך גם תראה בכל אותם 60 שנה אלפי תלמידים אחרים שגדלו והצליחו וגם עשו פרי ונהיו חברי מועצג"ת וועד הישיבות ונשיאי מפעל הש"ס ומקובלים ופועלי ישועות וגם וגם וגם וגם...
ותאר לך שאתה יודע בבירור שכל אלו היו בתחילת דרכם ראשים לשועלים.

וכי תעלה על דעתך שתיווצר כאן קושיא באמונה??
דבר ראשון יבוא המיתמם להיתמם בתמימותו ולומר אה"נ זה לא היה ולא יהיה כיון שחז"ל אמרו כן.
שנית אני מסתכל על כל הענין אחרת, פשוט וברור שדברי חז"ל שרירין וקיימין לעד כפשוטם ממש, אלא שמנין לנו לומר מה "זנב לאריות"? מי אומר שאריות נקראים בחורים שלומדים בישיבה טובה עם מלא מלא בחורים שאין לאף אחד את המקום שלו (הרי רוב המשברים באים מהנקודה הזאת שהבחור לא מוצא לעצמו מקום וכו'), וגם זנב לאריות הפירוש להיות האחרון שבהם אבל לא להיות שועל שמסתובב בין אריות, היינו אם הוא לא שייך לענין שלא יסתובב שם.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
 
בן אהרון אמר:
להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
הקושיא היא על האומרים, כי מקובלנו שדברי חז"ל נצחיים
 

בן של רב

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
 
בן אהרון אמר:
להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
הקושיא היא על האומרים, כי מקובלנו שדברי חז"ל נצחיים
זה מוסכם כיום על כל הגדולים שבאנשי החינוך.
גם מרן הגרי"ג אידלשטיין אמר שהיום עדיף בשנות הצמיחה להיות ראש לשועלים.

נ. ב.
כבר אמר אחד מגדולי ישראל זיע"א שמצוה לפרסם שההגיון הוא דאורייתא.
וגם לזה יש מקורות רבים...
(וזה הובא בשמו בכמה מקומות)
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
 
בן אהרון אמר:
להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.
הקושיא היא על האומרים, כי מקובלנו שדברי חז"ל נצחיים
עי' חשוקי חמד ב"ב ק"י ע"א שדן מדברי המשנה לגבי הכנסת תלמיד בינוני לכיתת מצויינים.
ועי' גמ' סנהדרין לז. שהובא בלי הקשר רב ותלמיד.
 

כרם

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.

אם הבחור היה נכנס לישיבה ברמה גבוהה, והיה מוכן להיות זנב, כלומר להכיר את מקומו, ללמוד מהגדולים ממנו ולא לנסות להתבלט ולקפוץ לשורה הראשונה - אלא להתבצר בעמדה של הקטן שבחבורה ומשם לקנות חכמה ודעת - היה מצליח כפל כפליים.
אלא שבדורנו כל זנב רוצה להיות ראש, מי שנדחף לישיבה ברמה גבוהה מאד, כי הוא רוצה את הכבוד ואת המעמד של בחור חשוב בישיבה חשובה.
אחרי שברור לנו שהבחור לא רוצה להיות זנב, אלא רוצה להיות ראש - ודאי מקומו בין שועלים ולא בין אריות.
אין כאן שינוי ח"ו מדברי חז"ל, אלא הבנה בנפש בחורי החמד בימינו, שהם אומרים "זנב" ומתכוונים להיות ראש וראשון. והם לא מתכוונים לקיים דברי חז"ל.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
מי שלמד את המשנה של הוי זנב לאריות עם מפרשי המשנה, יודע שאין שום קשר בין המשנה לבין היכן טוב לבחור ללמוד.
וכשמישהו השתמש במליצה זו כדי לומר שכדאי יותר ללמוד במקום חזק יותר למרות שהוא עצמו חלש יותר, אמרו שהיום זה בוודאי לא נכון, זה מסוכן יותר לבחור. ואגב, זו ההוראה האמיתית של גדולי ישראל גם מאז ומקדם, שלא כדרך המליצה הנ"ל.


ויש כן משנה שהיא פשוטה של משנה:
הם אמרו שלשה שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש 
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
 
יוסף יצחק אמר:
לא דוגמא טובה, בגמ' סוטה איתא דזיווג שני הכל לפי מעשיו, והאר"י הק' (והמהר"ל) והגרא"י דסלר, כל אחד ביאר ע"פ דרכו דהיום כל הזיווגים הם זיווג שני. (להאר"י כי זיווג ראשון הוא רק מה שגוזרים שירד עם הנשמה ומאז שירד חשיב זיווג שני, לרב דסלר כי אנחנו גלגולים).
@שניאור 
@כרם 
@אלימלך 
הנני מצטט אותך אבל כוונתי להגיב ג''כ לכל מי שתירץ תרוצים בעניין הזה או בעניין הוי זנב לאריות. 
כל התרוצים יפים מאוד ואפ' ג''כ נכונים אבל הם באו רק כשלב ב' אחרי שיש קושי להתאים למציאות פרוש פשטני או גורף ולכן יש לפ' באופן מסויים את המימרא. ומכיון ששערי התרוצים לעולם לא ננעלים -בלי ציניות- ותמיד נוכל להעמיד דברי חז''ל אפ' באוקימתא דחיקתא במקום קושי גדול נמצא שלא השתנתה תפיסתנו ע''י חז''ל כי מה שמסברא אין לקבל לא קבלנו והתרוץ שאמרנו מקובל עלינו ולמה לי קרא.
yosf אמר:
תורתינו הק' אמת לא תשתנה לעולם ועד ח"ו דברי אל' חיים.
אבל אין זה סותר כי התורה ניתנה לדורות ורצונו יתברך שנקיים כל הדברים כפי הדורות
ג''כ אמת אבל עדיין ק' איך לומדים אותה בכל דור ודור
תיובתא אמר:
מה שחז"ל אמרו הוא אמת, ואמור להיות תקף ברוב המקרים (חוץ ממימרות שניכר שלא נאמרו ע"ד הפשט). יש מצבים חריגים שאליהם חז"ל לא כיוונו, ואדם מספיק גדול, יכול לזהות ולומר "לא לכך חז"ל התכוונו" וכו', אבל ברירת המחדל נשארת כדברי חז"ל.
אמת... אבל על אותו אדם גדול אני שואל איך התורה מלמדת אותו בפועל כי אם יתקשה מסברא בחז''ל לא יקיים אותו בפועל?

לשם סיום אין כאן שאלה להכעיס אלא כוונה כנה ללמוד דרכי חז''ל
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש זבובי מוות שמוצאים כל פעם את השמן רוקח מרקחת טהור, כדי לנסות ללכלך עוד משהו.
זבוב נשאר זבוב.

מי שלמד את המשנה של הוי זנב לאריות עם מפרשי המשנה, יודע שאין שום קשר בין המשנה לבין היכן טוב לבחור ללמוד.
וכשמישהו השתמש במליצה זו כדי לומר שכדאי יותר ללמוד במקום חזק יותר למרות שהוא עצמו חלש יותר, אמרו שהיום זה בוודאי לא נכון, זה מסוכן יותר לבחור. ואגב, זו ההוראה האמיתית של גדולי ישראל גם מאז ומקדם, שלא כדרך המליצה הנ"ל.
לכא' אתה צודק אבל עיין ב"חשוקי חמד" להגר"י זילברשטיין שליט"א שציינתי שדן מכח דברי המשנה ונשאר בצ"ע.
וכן עיין למה שציינתי מהגמ' בסנהדרין שגם זה לא נראה ממרשי המשנה ואעפ"כ הגמ' דנה מכח דברי המשנה על סידור הלומדים בשורות עיי"ש.
 

בן של רב

משתמש ותיק
כל תלמיד חכם אמיתי ולא שטחי - יודע נאמנה מהנסיון >שכמעט אין< מאמר חז"ל שבהעמקה רצינית אינו סותר מקומות אחרים!

ואז מתחיל לפעול המוח ה"תלמיד חכם" שבו ליישב ולשים גבולות!

וכאמור ההגיון הוא דאורייתא.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
כל תלמיד חכם אמיתי ולא שטחי - יודע נאמנה מהנסיון >שכמעט אין< מאמר חז"ל שבהעמקה רצינית אינו סותר מקומות אחרים!

ואז מתחיל לפעול המוח ה"תלמיד חכם" שבו ליישב ולשים גבולות!

וכאמור ההגיון הוא דאורייתא.
מעניין שמילים כאלו ש"כל ת"ח יודע" לא הוזכרו בשום מקום עד שבא @בן של רב והעלם....
 

בן של רב

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
בן של רב אמר:
כל תלמיד חכם אמיתי ולא שטחי - יודע נאמנה מהנסיון >שכמעט אין< מאמר חז"ל שבהעמקה רצינית אינו סותר מקומות אחרים!

ואז מתחיל לפעול המוח ה"תלמיד חכם" שבו ליישב ולשים גבולות!

וכאמור ההגיון הוא דאורייתא.
מעניין שמילים כאלו ש"כל ת"ח יודע" לא הוזכרו בשום מקום עד שבא @בן של רב והעלם....
אתה מוזמן לנסות אותי.
תביא 10 מאמרי חז"ל ונראה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
לכאו' יש לשאול איך אפשר ללמוד שום דבר בענייני השקפה והגדה מדברי חז''ל ולהעתיק אותו לחיינו. כי הרי הדברים משתנים ונתונים בידי החכמים של כל דור ודור להתאימם לדור.
וא''כ יש לשאול ממ''נ אם הדבר מתקבל מסברא לחכם א''כ א''צ להיות כתוב בחז''ל ואם רואה שאינו מתאים לדור ואינו מורה כך א''כ לא מהני אפ' שהוא כתוב בתורה.
וכדי להמחיש את הדברים אביא ב' דוגמאות לזה:
- שמעתי מהרב יונתן אבר שאמר בשם הרב שטיינמן כי הוראת המשנה של הוי זנב לאריות וכו' אינה מתאימה לדורינו.ולמשל בחור טוב מישיבה קטנה בינונית אין ראוי שילך לישיבה ברמה גבוהה מאוד כי שם ייחשב לבינוני ויפול ברוחו. זכורני רעיון דומה בזריעה ובניה בחינוך לגר''ש שטיינמן.
- עוד שמעתי מהרב שטיין מתלמידי הרב שלמה הופמן שהרבה לדבר בענייני בחירה בשידוכים ואין השידוך מן השמיים, ובמה יש להק' מברייתא דבת פלוני לפלוני ענה שעדיף לא להגיד תרוץ מאשר לעקם את השכל הישר.

השאלה טובה מאד, אבל במחכ"ת לענ"ד היא מבוססת על טעות רווחת בהבנת דברי חז"ל באגדה ומוסר. ישנה גישה רווחת היוצאת בהנחה שדברי חז"ל באגדה ומוסר הם כמו בהלכה, כלומר שחז"ל אמרו איזה "דין" שעלינו לקיים בלי לסטות ימין ושמאל, אלא שכאן נחלקו הדעות: י"א שבשונה מהלכה בה הדברים שרירים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואין לזוז מהם כלל, הרי באגדה ומוסר נמסר הדבר לחכמים שבכל דור להתאים לדור. וי"א שהאומר כן הוא רפורמי, אלא צריך לילך אחר כל דברי חז"ל כפשוטם בכל סיטואציה שהיא, ואין לשנות כמלא הנימה. 
אלא שבאמת הגישה מיסודה שגויה, משום שדברי חז"ל באגדה ומוסר אינם דומים לדין או תקנה כלל, אלא באים להביע מסר או רעיון מסויים, ולא את היישום המעשי שלהם. למשל, כשאומרים "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו אכזרי על בניו כעורב" הרי בודאי אינם באים ח"ו להורות לאדם להתאכזר על בניו ולא לפרנסם (בניגוד לחיוב הכתובה שחכמים עצמם חייבוהו), אלא להביע מסר כללי שאי אפשר תמיד להתחשב ברגש הרחמים על הבנים, כיון שגם הם צריכים לוותר על נוחות גשמית בשביל תורת האב (עיין בארחות צדיקים שער האכזריות "המרחם על בניו יותר מדי...מתוך כך הוא בטל מד"ת" וכו'). איך צריך ליישם בפועל את המסר הזה? לזה צריך להשתמש בשכל הישר ובהגיון, והוא משתנה מאדם לאדם לפי הענין.
כנ"ל בנידון דידן, כשחז"ל אומרים "הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" כוונתם להביע מסר הגיוני ומובן מאד, שעל האדם לוותר על כבודו (להיות "זנב") על מנת שיוכל ללמוד מהגדולים ממנו ("אריות") ולהתעלות. המסר הזה תקף לדורינו בדיוק כמו שהיה תקף לדורם. אלא מאי? אומרים המחנכים שמאחר והמציאות היא שרוב התלמידים ההולכים לישיבות בהם יחשבו ל"זנב", הרי לא ילמדו כלל מה"אריות" אלא ישברו נפשית, וסופם שיתחברו לא עם השועלים אלא עם הכלבים. וממילא פשוט וברור לכל בר דעת שהמסר של חז"ל אינו ישים באופן זה כלל, ולא על כגון דא מכוונים דבריהם. לכן אומרים גדולי הדור והמחנכים: אל תלך "ראש בקיר" עם דברי חז"ל, אלא חשוב היטב מה התכוונו חז"ל לומר כאן, והאם תשיג ביישום המעשי של דבריהם את המטרה לשמה התכוונו. אפשר להביא כאן עוד עשרות ומאות דוגמאות, אבל חושבני כי הרעיון מובן.

ושמא תשאל, אם כן למה טרחו חז"ל כלל לומר דבריהם, הלא ההגיון מחייבם בלא"ה? התשובה היא, שאילולי שהיו חז"ל אומרים לנו את דברי מוסרם, הרי שכל היסודות המוסריים שלנו היו מעוותים. למשל בנידון הנ"ל, היתה מתפתחת אוירה של החשבת הכבוד כערך, בכיוון של "לא פרסמת לא עשית" (ואכן לצערנו יש כמה ישיבות שבהן הכבוד הוא ערך חשוב מאד ויש עידוד לרדוף אחר הכבוד, ואכמ"ל). לכן באו חז"ל והזכירו לנו שאסור לשכוח את המטרה להחכים ולהתעלות בתורה, ואין להשגיח על הכבוד אם הוא מפריע להתעלות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
בן של רב אמר:
כל תלמיד חכם אמיתי ולא שטחי - יודע נאמנה מהנסיון >שכמעט אין< מאמר חז"ל שבהעמקה רצינית אינו סותר מקומות אחרים!

ואז מתחיל לפעול המוח ה"תלמיד חכם" שבו ליישב ולשים גבולות!

וכאמור ההגיון הוא דאורייתא.
מעניין שמילים כאלו ש"כל ת"ח יודע" לא הוזכרו בשום מקום עד שבא @בן של רב והעלם....

למעשה טענת בן של רב 
היא טענתו של החזון איש 
במכתבו אל רבי אלחנן 
שרבי אלחנן טען שאסור למנות רבנים תחת הועד הלאומי 
והביא מאמרי חז"ל על איסור התחברות לרשעים 
והחזון איש השיב שאי אפשר ללמוד ממאמרי חז"ל כי כנגד זה יש מאמרים הפוכים [שיש לנסות להציל מה שאפשר] 
והכלל שצריך הכרעה בכל מקום לפי ענינו [אמנם ר"א לא קבל זאת וטוען שכן אפשר ללמוד את הנהגתינו ממאמרי חז"ל] 
ועצם המו"מ בינייהם הוא מן הדברים העומדים ברומו של עולם וכמה הלכתא רברבי איכא למשמע מינה 

וזה נוגע לכל הנושא של האשכול 

ויש גם מכתב של רבי חיים עוזר בנושא אחר [בענין הפרדת הקהילות בגרמניה אם זה מוצדק אם לאו]  
שאומר דברים דומים לדבריו של החזון איש וביתר קיצוניות 
 

בר נש

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
ומכיון ששערי התרוצים לעולם לא ננעלים -בלי ציניות- ותמיד נוכל להעמיד דברי חז''ל אפ' באוקימתא דחיקתא במקום קושי גדול נמצא שלא השתנתה תפיסתנו ע''י חז''ל כי מה שמסברא אין לקבל לא קבלנו והתירוץ שאמרנו מקובל עלינו ולמה לי קרא.
אמנם רואים שהרבה פעמים מיישבים בדוחק אבל אין זה אלא חצי תירוץ כי נשאר עדיין להסביר למה בעל המימרא דיבר כמו שהוא דיבר ולא אמר משהוא יותר מתאים לענין. בד''כ תירוצים מסוג זה נאמרים כשיש סתירה חזיתית בין מאמרי חז''ל ואז תופסים מאמר אחד ואת השני דוחקים. המאירי כותב שכשאמורא אומר על משנה חסורי מחסרא והכי קתני הוא חולק על רבי ונ''ל שהוא אומר את זה גם על אקימתא דחוקה. בקיצור תירוץ דוחק אינו תירוץ אלא דחייה. ולכן א''א לענות תירוץ דוחק כי דברי חז''ל לא מסתברים כפשוטם.
רק שבדברי אגדה חז''ל לא קובעים חוקים (לא מחוקקים איך להתנהג למעשה) אלא הם נותנים משקל לרעיון מסוים כמו בהוי זנב לאריות וכו' או שבאים להבליט אותו אבל למעשה מוטל על האדם שהבין את המסר שלהם ולשקול ולהחליט מה לעשות לפי המציאות .
 

בר נש

משתמש ותיק
שאלתי שאלה דומה על הרמב"ן שכותב בוויכוח שאת המדרשים שהוא לא מבין הוא לא חייב לקבל או משהוא דומה, דהיינו שהוא יכול להמשיך עם דעה אחרת מזאת הכתובה במדרש או במילים אחרות שהוא לא ישנה את דעתו אחרי שלמד את המדרש ומה הוא ילמד ממנו? 
והבנתי שהשאלה לא נכונה כי אין לאדם דעות מגובשות על כל דבר הרבה פעמים יש לו כמה צדדים ואז המדרש יכול להכריע ביניהם כמו''כ כשהוא לא חשב בכלל על העניין. וגם אם יש לו דעה ברורה בענין הוא יכול לגלות צד חדש במדרש ולהכריע כמוהו. רק שלעיתים המדרש סותר על פניו דברים מוכחים כמו לדוגמא עיקרי הדת ואז האדם צריך לדחות אותו ולא לסתור את הדבר המוכח (זה מתאים עם דברי הרב הופמן שהבאת).
 
חלק עליון תַחתִית