המנהג שלא ללמוד תורה ב'ניטל' (אזהרה - זלזולים ימחקו)

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

שאול

משתמש רגיל
נכנס מישהו אל הבאבובער רבי ואמר בלגלוג: אני רוצה לראות את הגהינום של הלומדים בניטל! אמר לו זה איני יכול להראותך אבל אוכל להראות לך את הגהינום של המלעיג על דברי חכמים...
כמה חכמה במשפט כה קצר! לאמר אתה נוהג כך אינני חושב שמגיע לך גהינום על מנהגך לפי רבותיך, אבל באותה מידה אל תחשוב שמגיע לי גהינום על מנהגי לפי רבותי ואם אתה חושב שהאהבת תורה/יראת שמים שלך גדולה מרבותי אשר לכן לא למדו בניטל הרי על כך אמרו כל המלעיג וכו'
וזהו יתד חזק בכל ענין שנחלקו בו גדולי הדורות לדעת כי האמת היא אחת אבל דרכים רבות איך להגיע עדיה
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

ה' רועי

משתמש רגיל
שאול אמר:
נכנס מישהו אל הבאבובער רבי ואמר בלגלוג: אני רוצה לראות את הגהינום של הלומדים בניטל! אמר לו זה איני יכול להראותך אבל אוכל להראות לך את הגהינום של המלעיג על דברי חכמים...
כמה חכמה במשפט כה קצר! לאמר אתה נוהג כך אינני חושב שמגיע לך גהינום על מנהגך לפי רבותיך, אבל באותה מידה אל תחשוב שמגיע לי גהינום על מנהגי לפי רבותי ואם אתה חושב שהאהבת תורה/יראת שמים שלך גדולה מרבותי אשר לכן לא למדו בניטל הרי על כך אמרו כל המלעיג וכו'
וזהו יתד חזק בכל ענין שנחלקו בו גדולי הדורות לדעת כי האמת היא אחת אבל דרכים רבות איך להגיע עדיה

אמנם אין זו דרך ארץ לפנות לחכמים ככה, אבל זה לא אומר שעניין הניטל באמת סיבה לא ללמוד...
וויקיפדיה:
התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מפוסקי ההלכה התנגדו לחלק מהמנהגים שנכרכו ליום זה. החת"ם סופר כתב על מנהגים שונים שהיו ביום זה שהם מנהגי שטות ויש למחות ביד הנוהגים כן.‏ בקרב עדות ספרד כלל לא התקבל המנהג לא ללמוד תורה. הרב עובדיה יוסף פסק על עניין זה ש"אין ממש בדברי האומרים כן, ואין לדבריהם כל יסוד כלל."‏ לטענתו הייתה גזירה על הלומדים לא לשוטט ולצאת לבית המדרש וכך השתרבבה הטעות שאין ללמוד כלל. גם לפי הרב מרדכי אליהו "כל המנהג הזה היה בחוץ לארץ, ואצל האשכנזים. אבל הספרדים בכל מקום, וגם האשכנזים הבאים לארץ ישראל לא קיבלו מנהג זה, וממילא ביטלו מנהג זה". אכן, בחסידות סלונים בארץ ישראל הורה האדמו"ר ללמוד כרגיל. חסידי חב"ד ממשיכים במנהג גם בארץ.
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
תמהני, מדוע יש אנשים בדורנו, שמשוכנעים שהם יכולים להחליט, האם עניין הניטל הוא באמת סיבה לא ללמוד.

היו גדולי וקדושי ישראל, שאסרו בתכלית ללמוד בניטל. והיו גדולי וקדושי ישראל, שביטלו את הענין מכל וכל. וכ"א יעשה כפי הוראת רבו. מה שייך פה דיון?
 

אריך

משתמש ותיק
עכשיו נשאל עוד שאלה (כבר לא למעשה השנה):

נאמר שיש אדם שאין לו מסורת מאבותיו או רבותיו, כגון גר צדק. והוא מסופק מה לעשות. האם כולם כאן מסכימים שיש כאן "ספק לחומרא" ועליו ללמוד. או שיש שיאמרו להיפך שיש כאן ספק איסור לחומרא ועליו לא ללמוד?
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
מנדי אמר:
כמעט כל דיון תורני בפורום אתה יכול לסגור בטענה שגדולי ישראל כבר החליטו,
יש פה ענין לשמוע את כל הצדדים, מה הבעיה?
בעצם, אתה צודק. רק שפה יש בעיה. כי פה הדיון כולו מתחיל ונגמר בזלזול מחפיר בגדולי ישראל. ודא קשיא מכולהו.

אריך אמר:
עכשיו נשאל עוד שאלה (כבר לא למעשה השנה):

נאמר שיש אדם שאין לו מסורת מאבותיו או רבותיו, כגון גר צדק. והוא מסופק מה לעשות. האם כולם כאן מסכימים שיש כאן "ספק לחומרא" ועליו ללמוד. או שיש שיאמרו להיפך שיש כאן ספק איסור לחומרא ועליו לא ללמוד?
כמובן מכל האשכול, בוודאי שזה תלוי בדעות. לדעות שהחזיקו את הניטל ונהגו בו, ודאי שאין לו ללמוד, ולדעות ששללו את הניטל, ודאי שיש לו ללמוד.
 

אריך

משתמש ותיק
ארזי ביתר אמר:
מנדי אמר:
כמעט כל דיון תורני בפורום אתה יכול לסגור בטענה שגדולי ישראל כבר החליטו,
יש פה ענין לשמוע את כל הצדדים, מה הבעיה?
בעצם, אתה צודק. רק שפה יש בעיה. כי פה הדיון כולו מתחיל ונגמר בזלזול מחפיר בגדולי ישראל. ודא קשיא מכולהו.

אריך אמר:
עכשיו נשאל עוד שאלה (כבר לא למעשה השנה):

נאמר שיש אדם שאין לו מסורת מאבותיו או רבותיו, כגון גר צדק. והוא מסופק מה לעשות. האם כולם כאן מסכימים שיש כאן "ספק לחומרא" ועליו ללמוד. או שיש שיאמרו להיפך שיש כאן ספק איסור לחומרא ועליו לא ללמוד?
כמובן מכל האשכול, בוודאי שזה תלוי בדעות. לדעות שהחזיקו את הניטל ונהגו בו, ודאי שאין לו ללמוד, ולדעות ששללו את הניטל, ודאי שיש לו ללמוד.

האם לדעת המחזיקים בניטל, יש כאן ממש איסור, ומהו?

אגב, איני מבין, הרי בזמן חז"ל ודאי שלא נהגו באיסור הניטל, דלא אשתמיט דבר זה בשום מקום, והיה עליהם להשמיענו דין זה, איך מסבירים זאת מחזיקי הניטל, הרי הגמרא היתה אחרי אותו האיש, וכן גרו בין הנוצרים (לפחות בארץ ישראל), וכן מובאים בש"ס דיונים של חכמי ישראל עם הנוצרים, אז מדוע אז לא נהגו באיסור.
 

שאול

משתמש רגיל
פותח הנושא
אריך אמר:
אגב, איני מבין, הרי בזמן חז"ל ודאי שלא נהגו באיסור הניטל, דלא אשתמיט דבר זה בשום מקום, והיה עליהם להשמיענו דין זה, איך מסבירים זאת מחזיקי הניטל, הרי הגמרא היתה אחרי אותו האיש, וכן גרו בין הנוצרים (לפחות בארץ ישראל), וכן מובאים בש"ס דיונים של חכמי ישראל עם הנוצרים, אז מדוע אז לא נהגו באיסור.
וכבר השמיטו הצנזורה קטעים שלמים בגמ'
 

אריך

משתמש ותיק
שאול אמר:
אריך אמר:
אגב, איני מבין, הרי בזמן חז"ל ודאי שלא נהגו באיסור הניטל, דלא אשתמיט דבר זה בשום מקום, והיה עליהם להשמיענו דין זה, איך מסבירים זאת מחזיקי הניטל, הרי הגמרא היתה אחרי אותו האיש, וכן גרו בין הנוצרים (לפחות בארץ ישראל), וכן מובאים בש"ס דיונים של חכמי ישראל עם הנוצרים, אז מדוע אז לא נהגו באיסור.
וכבר השמיטו הצנזורה קטעים שלמים בגמ'

הגזמת אחי. מה שהצנזור השמיט ידוע לנו, ישנו ספר חסרונות הש"ס. אין צד בעולם שהיה קטע גמרא אודות איסור לימוד בניטל, שהושמט וצונזר.
 

מנדי

משתמש רגיל
אריך אמר:
ארזי ביתר אמר:
מנדי אמר:
כמעט כל דיון תורני בפורום אתה יכול לסגור בטענה שגדולי ישראל כבר החליטו,
יש פה ענין לשמוע את כל הצדדים, מה הבעיה?
בעצם, אתה צודק. רק שפה יש בעיה. כי פה הדיון כולו מתחיל ונגמר בזלזול מחפיר בגדולי ישראל. ודא קשיא מכולהו.

אריך אמר:
עכשיו נשאל עוד שאלה (כבר לא למעשה השנה):

נאמר שיש אדם שאין לו מסורת מאבותיו או רבותיו, כגון גר צדק. והוא מסופק מה לעשות. האם כולם כאן מסכימים שיש כאן "ספק לחומרא" ועליו ללמוד. או שיש שיאמרו להיפך שיש כאן ספק איסור לחומרא ועליו לא ללמוד?
כמובן מכל האשכול, בוודאי שזה תלוי בדעות. לדעות שהחזיקו את הניטל ונהגו בו, ודאי שאין לו ללמוד, ולדעות ששללו את הניטל, ודאי שיש לו ללמוד.

האם לדעת המחזיקים בניטל, יש כאן ממש איסור, ומהו?

אגב, איני מבין, הרי בזמן חז"ל ודאי שלא נהגו באיסור הניטל, דלא אשתמיט דבר זה בשום מקום, והיה עליהם להשמיענו דין זה, איך מסבירים זאת מחזיקי הניטל, הרי הגמרא היתה אחרי אותו האיש, וכן גרו בין הנוצרים (לפחות בארץ ישראל), וכן מובאים בש"ס דיונים של חכמי ישראל עם הנוצרים, אז מדוע אז לא נהגו באיסור.
מה כ''כ קשה להבין?
בזמן הגמרא לא נהגו בהם איסור ,והגיעו גדולי ישראל ואמרו ברוח קודשם שהיום כן אסור.
וכי חסר דברים שבזמן הגמרא לא נהגו בהם איסור ועכשיו כן נוהגים בהם איסור?
 

אריך

משתמש ותיק
את הרוח הקודש לדעת שהלימוד בלילה זה מגיע לחיצונים, לא היה לחכמי המשנה, התלמוד, והראשונים, והב"י?
 

מנדי

משתמש רגיל
אריך אמר:
את הרוח הקודש לדעת שהלימוד בלילה זה מגיע לחיצונים, לא היה לחכמי המשנה, התלמוד, והראשונים, והב"י?
וכי איסור לימוד מקרא בלילה לא היה לחכמי המשנה והתלמוד ו הראשונים וחידשו האר''י
זה אתה כן מבין?
 

מוטי

משתמש ותיק
לא כ"כ הבנתי את הויכוח פה, ואולי זה כוונת הרב מנדי, זה ברור שהאמור בגמרא הוא חלק הנגלה, ויש חלק של קבלה ונסתר שמתחדש על פיו גם דברים למעשה, ומסתבר שענין הניטל שייך לחלק הקבלה והנסתר, א"כ מה הקושיא מדוע אינו כתוב בגמרא, וכי חכמת קבלה ונסתר כתובה בגמרא???
 

אריך

משתמש ותיק
קיבלתי. רק אחזור לשאלה דלעיל, מה תוקף האיסור ללמוד לפי מנהג הניטל, האם לדעת המחזיקים במנהג הניטל יש ממש איסור ללמוד? ומהו?
 

בדרך המלך

משתמש רגיל
מסופר על הרוקח (רבי אלעזר מגרמייזא) שעסק בתורה בליל זה ונכנס אליו כלב שחור, ניסה רבי אלעזר לגרשו ולא הלך עד שסגר את הספר שלמד בו, ודבק ריח רע בידו מחמת נגיעת הכלב, והיה צריך לשים מרחקת בשמים כדי שלא יורגש הריח, ולכן קרא לספרו "רוקח".
איני זוכר המקור לזה, אשתדל לחפשו.
 

משולש

משתמש ותיק
יש איסור ללמוד והקפידו על זה גדולי הפוסקים במדינות אירופה. ויש סיפורים על גדולי ישראל שהגיעו למצב סכנה כשהגוים כמעט גילו שהם מתבטלים בניטל.
י"א שהוא אבלות על הצלחת כת הע"ז המכונה נצרות. (ודווקא ביום שהם חוגגים כדי להבדיל אותנו מהם. ועל כן נהגו בקהילות אשכנז לומר לומר עלינו בקול רם רק בליל זה בלבד).
וי"א שהוא להראות שאנו קמים לעבודת ה' כבר בחצות הלילה ולכן אסרו ללמוד עד חצות כדי שישנו אז.
ויש עוד כמה וכמה טעמים בנגלה ובנסתר.
 

צב''י

משתמש חדש
אפשר להבין שלפי קבלה יש ללמוד חלק אחר בתורה, אבל לומר שאסור ללמוד כלל היכן מצאנו? הרי כתוב והגית בו יומם ולילה
 

צב''י

משתמש חדש
מנדי אמר:
אריך אמר:
את הרוח הקודש לדעת שהלימוד בלילה זה מגיע לחיצונים, לא היה לחכמי המשנה, התלמוד, והראשונים, והב"י?
וכי איסור לימוד מקרא בלילה לא היה לחכמי המשנה והתלמוד ו הראשונים וחידשו האר''י
זה אתה כן מבין?
שם אמרו מה ללמוד ומה לא ללמוד ולא ביטלו לגמרי את הלימוד, ואילו בליל ניטל ביטלו לגמרי את הלימוד וכיצד יתכן? הרי כתוב והגית בו יומם ולילה?
 

מנדי

משתמש רגיל
עיין שו''ע יו''ד סימן רמ''ו ס''א בהג''ה
ובש''ך שם מביא בשם מדרש תהילים ''אפילו לא קרא אלא ק''ש שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה''
 

צב''י

משתמש חדש
אדרבה, מזה מוכח שאפשר ללמוד דאל"כ היאך אומרים ק"ש הרי הוא לימוד תורה
 

שאול

משתמש רגיל
פותח הנושא
וכי משם ראיה? א"א לשנות מידי בדאורייתא
 

צב''י

משתמש חדש
מ"מ מצוה קיומית ודאי שיש, וכי אפשר לאסור לקיים מצוות?
 

מנדי

משתמש רגיל
כמו שכתבת באיסור לימוד מקרא בלילה שלא ביטלו לגמרי את הלימוד
כך גם פה, כלום חסר מצוות שאתה יכול לעשות, וכי ביטלו לגמרי קיום המצוות ?
 

בן מלך

משתמש חדש
אריך אמר:
קיבלתי. רק אחזור לשאלה דלעיל, מה תוקף האיסור ללמוד לפי מנהג הניטל, האם לדעת המחזיקים במנהג הניטל יש ממש איסור ללמוד? ומהו?
לדעת המחזיקים במנהג אין איסור ממש כמו איסור בשר בחלב רק שאצלם ללמוד ולפרנס את כוחות החיצונים היה משהו מאוד חמור כנראה
לפעמים מנהג אינו טומן בחובו איסורים כלשהם ואין צריך לעשות פילפול מכל דבר פשוט לא :?:
 

ברוך

משתמש רשום
בספר "היום יום" (מלוקט ומסודר ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש) ביום יז טבת כותב בענין ניתל: "מה שנוהגים שלא ללמוד בניתל, שמעתי מאאמו"ר הטעם, שהוא כדי שלא להוסיף חיות. פעם אמר אאמו"ר (הרש"ב) די מתמידים וואס די אכט שעה איז זיי נוגע בנפש האב איך ניט האלט. והוא רק עד חצות לילה". ע"כ מ"היום יום".
ובאג"ק חלק יד - ע' שנא - איך אפשר שלימוד התורה יגרום לתוצאות בלתי רצויות ועוד גרוע מזה? ישנם עוד דוגמאות לזה וגם בנגלה, וכמו לימוד רוב ענינים שבתורה בתשעה באב, לימוד רוב עניני התורה ע"י אבל, ר"ל, לימוד התורה עי"ז שעליו נאמר ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי. וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבינו הזקן פרק ד' סעיף ג' ובקו"א.
 

ברוך

משתמש רשום
ה' רועי אמר:
שאול אמר:
נ גם לפי הרב מרדכי אליהו "כל המנהג הזה היה בחוץ לארץ, ואצל האשכנזים.
להעיר מספר שערי הלכה ומנהג יורה דעה סי' כא: "לשמועתו שבארה"ק אין נוהגין בזה כלל...אפ"ל הטעם, שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות כידוע) ממשלת הישמעאלים ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם. ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות. ועפ"ז יומתק ג"כ הענין שבכל מדינה צ"ל ע"פ נוהג או"ה שבמדינה, כנ"ל.- ולהעיר מספר דרכי חיים ושלום ס' תתכה.
.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
כל דבר שהקב"ה אסר - התיר כנגדו
ולכן גם להיפך כל מה שציוה הקב"ה עלינו חובה ללמוד ביום ובלילה - התיר כנגדו את הניטל
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
חלילה

אם כבר אפשר לומר שהיו רבנים שאחזו שהאילוץ גורם שאסור. דחויה ולא הותרה.
אלא שהדבר השתקע בא"י. ומי מעלה בדעתו דבר כזה בכלל היום. הלואי שילמדו עוד ועוד.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
חלילה

אם כבר אפשר לומר שהיו רבנים שאחזו שהאילוץ גורם שאסור. דחויה ולא הותרה.
אלא שהדבר השתקע בא"י. ומי מעלה בדעתו דבר כזה בכלל היום. הלואי שילמדו עוד ועוד.
מה פירוש מי מעלה בדעתו, אצל החסידים זה לא השתקע.

הסטייפלער היה יוצא בניטל מביתו ולומד במקום אחר כדי לא לגרום עגמ"נ לחסידים שמגיעים לביתו ויראוהו לומד.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
כל דבר שהקב"ה אסר - התיר כנגדו
ולכן גם להיפך כל מה שציוה הקב"ה עלינו חובה ללמוד ביום ובלילה - התיר כנגדו את הניטל
התיר כנגדו שלא ללמוד בבית הכסא ובמבואות המטונפות
ואולי גם בתשעה באב
מהיכי תיתי שבעוד ימים, אחר שכל רבותינו הראשונים והאחרונים, ביניהם רבותינו בעלי השולחן ערוך, לא הזכירוהו?
בפרט שאין זו "חומרא", אלא חומרא שיש בה קולא יתירא, להתבטל מלימוד יום שלם
וגם אם לנו אין להרהר אחר גדולים שעשו כן, ולא אחר תלמידיהם, מכל מקום במנהג רוב הגדולים מאז ומעולם, ואשר לא זכרו כזאת בספריהם, יש למי שאינו מתלמידיהם לאחוז, וראיות קלושות אלו של כל דבר שאסר התיר כנגדו נסמוך שלא נאמרו אלא דרך הלצה בלבד
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית