חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

שומע כעונה

משתמש רגיל
הדברים אמת ושמעתי כי כך מבאר הרע"ב במנחות [לא ראיתי בפנים]
אם כי ישנה תשובה נוספת על דרך החידוד ולכך כונתי
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
בשביל דיוק הדבר, רש"י במנחות תי׳ שבקדשים היום הולך אחר הלילה והעתיקו הרע"ב (ועי"ש תו׳ דמיירי שלא באו עדים ובאמת היום הראשון עיקר ובשני אופים חדש) והיכין שם מוסיף שיתנו לכהנים קטנים
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
חלק א׳ ממעל אמר:
בשביל דיוק הדבר, רש"י במנחות תי׳ שבקדשים היום הולך אחר הלילה והעתיקו הרע"ב (ועי"ש תו׳ דמיירי שלא באו עדים ובאמת היום הראשון עיקר ובשני אופים חדש) והיכין שם מוסיף שיתנו לכהנים קטנים
יש"כ, מדבריך נראה שכונתי היתה לתירוצו של תוס' [אשמח אם כבודו יציין היכן התוס']
והיינו שאם יום ה' הוא ר"ה אזי אפשר לאפות ביום ו', ואם יום ו' הוא ר"ה אזי יו"כ יוצא ביום א' ואפשר לאכול בשבת.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
זה במנחות כמדו׳ סוף פי"א (תבדוק במסורת הש"ס בערכין, המשנה המקורית היא שם ולא בערכין)
תו׳ אומרים ששני הימים ר"ה ובכ"ז בשני מותר לאפות (ואוכלים ביום ראשון?), ואם הבנתי אותך נכון אז כוונתך שרק א׳ יו"ט, אבל לפ"ז בפועל עדיין אסור לאפות כי הרי לנו זה ספק וגם לאכול בשבת עדיין אסור
 

סתם איש

משתמש ותיק
[אקדים ואומר שאני לא בטוח שתשובתי נכונה]
היכא משכח"ל חצי כהן וחצי ישראל?
 

הכהן

משתמש ותיק
בנו של בת (דווקא, ודו"ק) חצי שפחה וחצי בת חורין מכהן, שהוא יהיה לכאורה חצי עבד וחצי כהן, לכשישתחרר.
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
חלק א׳ ממעל אמר:
זה במנחות כמדו׳ סוף פי"א (תבדוק במסורת הש"ס בערכין, המשנה המקורית היא שם ולא בערכין)
תו׳ אומרים ששני הימים ר"ה ובכ"ז בשני מותר לאפות (ואוכלים ביום ראשון?), ואם הבנתי אותך נכון אז כוונתך שרק א׳ יו"ט, אבל לפ"ז בפועל עדיין אסור לאפות כי הרי לנו זה ספק וגם לאכול בשבת עדיין אסור
תודה, וביאור התירוץ, מכיון שמקדשים ע"פ הראיה, א"כ נוהגים יום ה' מספק שמא יבואו עדים על הלבנה שנראתה ונמצא שיום ה' הוא א' תשרי, ואם יבואו עדים אזי יום ו' אינו ספק ומותר באפיה ויאפו בו (ויאכלו ביום א' נמצא זמן אכילתו י"א יום), ואם לא באו עדים אזי יום ו' הוא א' תשרי ויוה"כ חל ביום א' ואפשר לאכול בשבת בשופי. נמצא זמן אכילת לא יותר מי"א יום.
 
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
הכהן אמר:
שומע כעונה אמר:
(ויאכלו ביום א' נמצא זמן אכילתו י"א יום)
כלומר במוצאי שבת
אם זה במוצאי שבת זה י' ימים מיום האפי', [כפי מש"כ רש"י, אך יתכן שדעת תוס' דאף בכה"ג נחשב לי"א ימים מכיון שספירת הימים מהאפי' אינה מדיני קדשים שבהם הולך היום אחר הלילה אלא במציאות].
 
 

הכהן

משתמש ותיק
היאך ייאכל לחם הפנים ביום ראשון? הרי דינו כשיירי מנחות הנאכלים ליום ולילה!
 

סתם איש

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בנו של בת (דווקא, ודו"ק) חצי שפחה וחצי בת חורין מכהן, שהוא יהיה לכאורה חצי עבד וחצי כהן, לכשישתחרר.
חלקי,
כיון שהנישואין באיסור מחמת שצד החורין היא גיורת מימלא היא נעשית חללה והבן לא כהן.
ויש לדון למ"ד שגיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' או שנולדה גיורת אינה אסורה לכהונה בכה"ג שאינה אסורה לכהן אלא מצד השפחות אם היא נעשית חללה עיי"ז. 
אבל משכח"ל בעבד עברי כהן לצד בגמ' שמותר בשפחה כנענית שנשא חצי שפחה חצי בת חורין.
אשמח לקבל תגובות נוספות
 

מחשבות

משתמש ותיק
תודה.
אבל הרבה פעמים מזכירים נביא שקר בשם נביא
החידה שלי זה מישהי שכלל אינה נביאה ונקראת נביאה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אשתו של ישעיה


רש"י ישעיה פרק ז פסוק יד
יתן ה' הוא לכם אות - יתן הוא מאליו על כרחכם. הרה - לשון עתיד הוא כמו שמצינו באשת מנוח שאמר לה המלאך והרית וילדת בן וכתיב ויאמר לה הנך הרה וגו'. העלמה - אשתי הרה השנה הזאת והיא היתה שנת ד' לאחז. וקראת שמו - רוח הקודש תשרה עליה. עמנואל - לומר שיהא צורנו עמנו וזה האות שהרי נערה היא ולא נתנבאית מימיה ובזו תשרה בה רוה"ק וזהו שנאמר למטה ואקרב אל הנביאה וגו' ולא מצינו אשת נביא שנקראה נביאה אא"כ התנבאה ויש פותרין שעל חזקיהו נאמר וא"א שהרי כשאת' מונה שנותיו תמצא שנולד חזקיה לפני מלכות אביו ט' שנים ויש פותרין שזה האות שעלמה היתה ואינה ראויה לולד:
 

מאן דהו

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מאן דהו אמר:
אשתו של ישעיה
נכון, אבל היא עצמה לא היתה נביאה .(כמו הרבנית ...)
 
החידה היא מי נקראת נביאה ואינה נביאה (למפרשים רבים)
והתשובה אשתו של ישעיה שקראה בשם נביאה וכפי שכתב רש"י לא באמת היתה כזו
 

מאן דהו

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
האחד בא לגור אמר:
מאן דהו אמר:
אשתו של ישעיה
נכון, אבל היא עצמה לא היתה נביאה .(כמו הרבנית ...)
כתבתי לפני שראיתי שהבאת את רש"י, אבל דעת האב"ע בפירוש אחד ורד"ק ועוד כמו שכתבתי .
 
גם הרד"ק לא מפרש שהיתה נביאה ממש אלא נקראה על שם בעלה הנביא
רד"ק ישעיה פרק ח
(ג) ואקרב אל הנביאה - היא אשתו וקראה נביאה לפי שהיתה אשת נביא
 
חלק עליון תַחתִית