מי היה הגדול שהיה מסקל אבנים מהארץ משום מעלתה של א"י?

מבין ענין

משתמש ותיק
כמדומני שראיתי זאת על ר' אלה לאפיאן או על הגר"ח זוננפלד, איני זוכר, שהיה מרים אבנים מהדרך, הסירו מכשול מדרך עמי, ומשום מעלת ארץ ישראל. מישהו מכיר את הסיפור עם יותר פרטים?
תודה
 

אוריאל

משתמש ותיק
הגדול הראשון שנזכר שעשה כן הוא רבי חנינא בכתובות קיב... [אבל באמת מהדור האחרון לא שמעתי].
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
חז"ל מספרים על חכמים שהיו מנשקים את עפר ארץ ישראל וזה סיפור גדול מכולם כמדומה שאנו התרחקנו מכל המושגים האלו והיה זה בהוראה ישירה מרבותיינו הגדולים זצ"ל להתרחק מהמומרים מקימי המדינה וחברייהם
אגב בהלכה יש יחס מיוחד לכך שארץ ישראל צריכה להיות בנויה באופן יפה [כמו שצריך להדר בבנין בית הכנסת כך צריך להדר בבנין ארץ ישראל] וצריך עיון על מה שמזלזלים בזה היום ובונים בערים החרדיות באופן חפשי העיקר שיהא מקום לגור ושוכחים שמדובר בארץ ישראל
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
וצריך עיון על מה שמזלזלים בזה היום ובונים בערים החרדיות באופן חפשי העיקר שיהא מקום לגור ושוכחים שמדובר בארץ ישראל
קודם כל השאלה האם זה חיוב גמור, ואיה מקומו של השולחן ערוך
וכן, מסתמא מה שעושים כן הוא לפי שאין ברשותם ממון רב, ומוציאים הממון הדל על מצוות אחרות, חיוביות יותר, כמו תלמוד תורה או השאת בנים
וכן יש לומר עוד, שהיות והמחירים יקרים, עדיף פחות יפה ויותר זול, מאשר להקפיד על יותר יפה שאז יצא שכרו בהפסדו ולא יוכל לקנות כלל בית, ובזה יש חיסרון ליישוב א"י
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
איש ווילנא אמר:
וצריך עיון על מה שמזלזלים בזה היום ובונים בערים החרדיות באופן חפשי העיקר שיהא מקום לגור ושוכחים שמדובר בארץ ישראל
קודם כל השאלה האם זה חיוב גמור, ואיה מקומו של השולחן ערוך
וכן, מסתמא מה שעושים כן הוא לפי שאין ברשותם ממון רב, ומוציאים הממון הדל על מצוות אחרות, חיוביות יותר, כמו תלמוד תורה או השאת בנים
וכן יש לומר עוד, שהיות והמחירים יקרים, עדיף פחות יפה ויותר זול, מאשר להקפיד על יותר יפה שאז יצא שכרו בהפסדו ולא יוכל לקנות כלל בית, ובזה יש חיסרון ליישוב א"י
יש דינים בזה  בחושן משפט שהם וודאי דינים גמורים 
בקשר לנושא שהמחירים יקרים שומע ובכל זאת ראוי שיהא מודעות לכך יותר וזה יחשב כמגמה חרדית 

 
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
חז"ל מספרים על חכמים שהיו מנשקים את עפר ארץ ישראל וזה סיפור גדול מכולם כמדומה שאנו התרחקנו מכל המושגים האלו והיה זה בהוראה ישירה מרבותיינו הגדולים זצ"ל להתרחק מהמומרים מקימי המדינה וחברייהם
אגב בהלכה יש יחס מיוחד לכך שארץ ישראל צריכה להיות בנויה באופן יפה [כמו שצריך להדר בבנין בית הכנסת כך צריך להדר בבנין ארץ ישראל] וצריך עיון על מה שמזלזלים בזה היום ובונים בערים החרדיות באופן חפשי העיקר שיהא מקום לגור ושוכחים שמדובר בארץ ישראל
הכוונה לדין מרחיקין את האילן מן העיר?
ומ"מ יישוב א"י מחייב שיהיה מקום לכולם לדור ולכן אי אפשר לחייב לבנות דווקא יפה שא"כ נתת דבריך לשיעורין וכל אחד ירצה דווקא בצורה מסויימת ובין כך ובין כך לא ייבנה.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
איש ווילנא אמר:
והיה זה בהוראה ישירה מרבותיינו הגדולים זצ"ל להתרחק מהמומרים מקימי המדינה וחברייהם
באר דבריך

כוונתי היא שרבותינו בזמן הקמת המדינה נמנעו מלדבר על ענינים של ישוב ארץ ישראל משום שבאופן טבעי המון העם היו נמשכים על ידי זה להתקרב אל החילונים. 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
איש ווילנא אמר:
חז"ל מספרים על חכמים שהיו מנשקים את עפר ארץ ישראל וזה סיפור גדול מכולם כמדומה שאנו התרחקנו מכל המושגים האלו והיה זה בהוראה ישירה מרבותיינו הגדולים זצ"ל להתרחק מהמומרים מקימי המדינה וחברייהם
אגב בהלכה יש יחס מיוחד לכך שארץ ישראל צריכה להיות בנויה באופן יפה [כמו שצריך להדר בבנין בית הכנסת כך צריך להדר בבנין ארץ ישראל] וצריך עיון על מה שמזלזלים בזה היום ובונים בערים החרדיות באופן חפשי העיקר שיהא מקום לגור ושוכחים שמדובר בארץ ישראל
הכוונה לדין מרחיקין את האילן מן העיר?
ומ"מ יישוב א"י מחייב שיהיה מקום לכולם לדור ולכן אי אפשר לחייב לבנות דווקא יפה שא"כ נתת דבריך לשיעורין וכל אחד ירצה דווקא בצורה מסויימת ובין כך ובין כך לא ייבנה.


אכן כן ומלבד זאת גם הדין שאין עושים מגרש שדה ושדה מגרש ועי' ברמב"ם שמיטה ויובל יג ה שהוא בכל ערי ישראל ועי' מל"מ שם 
ברור שמצד ההלכה ניתן ליתן גבולות ואפשר להשתמש עם תקנים מקובלים. יש ערים שהבניה בהם משובבת נפש ואפשר לאמץ כיוצא בו אני רק מורה על כיוון 

אגב בימינו גם יש זלזול גדול בנושא של הידור בתי כנסיות ובתי מדרשות שנמצאים בקראוונים ומוזנחים מאוד וזהו נגד הדין  ושוב אפשר לתרץ משום שלוקחים את הכסף למצוות אחרות אבל בכל זאת נראה שאם היה חשוב בעיני הציבור היו מוצאים לכך כסף 
 
 
חלק עליון תַחתִית