שי גולד אמר:איך יתכן: ראובן לוה משמעון 1000 ש"ח ויהיה עליו מצווה מהתורה לשלם לשמעון רבית?
וכיון שחייב לפי רבי עקיבא איגר הרי זו מצות פריעת בעל חוביצחק אמר:שכחתי לכתוב את התשובה, מי שאומר לחבירו הלווינו היום למשך חודש ואני אלוה לך למשך חודשיים, מובא ברמ"א (ק"ס סעיף ט) שיש אומרים שזו ריבית קצוצה, וכתב הגהות רע"א על השו"ע שצריך להחזיר לו "ריבית" של הזמן הזה דריבית קצוצה יוצאה בדיינים.יצחק אמר:איך יתכן שבי"ד יכפו את הלווה לתת ריבית למלוה?
לא. לשני זו עבירהיוספזון אמר:גמ' מפורשת. שניים שאכלו את פסחיהם... על אחד נאמר צדיקים ילכו בם, ועל השני נאמר ופושעים יכשלו בם.בעלבוס אמר:נדיב לב אמר:שני אנשים עושים אותו מעשה בדיוק לאחד נחשב עבירה ולשני מצוה
פתרו את החידה?
אמנם לכאורה אין כאן ענין של עבירה.
עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].האחד בא לגור אמר:חידה למונחים במסכת סוטה :
איזה עוד איסור דאורייתא עוברים האיש והאישה הנסתרים במקרה שהיה ביאה ,מלבד איסור אשת איש.
יש לציין שזה לא לכל הדעות .
למדרשי חז"ל אליהוא בן ברכאל הוא יצחק אבינומחשבות אמר:רמז: יצחק אבינומחשבות אמר:חידה 116
היכן מצינו אחד מהאבות צעיר (לכאורה..) בגילו מנכדו
ממי צעיר?? ואיפה זה מבואר??
יפה! אכן לכך התכונתי .זקן ויושב בישיבה אמר:עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].האחד בא לגור אמר:חידה למונחים במסכת סוטה :
איזה עוד איסור דאורייתא עוברים האיש והאישה הנסתרים במקרה שהיה ביאה ,מלבד איסור אשת איש.
יש לציין שזה לא לכל הדעות .
?האחד בא לגור אמר:יפה! אכן לכך התכונתי .זקן ויושב בישיבה אמר:עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].האחד בא לגור אמר:חידה למונחים במסכת סוטה :
איזה עוד איסור דאורייתא עוברים האיש והאישה הנסתרים במקרה שהיה ביאה ,מלבד איסור אשת איש.
יש לציין שזה לא לכל הדעות .
אני סבור שזה אכן נכון לאמיתה של הלכה (כמובן רק לדעות שהם אסורים גם אם הם יודעים את האמת). ואליבא דרבי אליעזר ודאי, אליבא דרבי יהושע יש לדון .
אדרבה פרט למה לדעתך זה לא נכון .
דעת רבי אליעזר שנאסרת אפילו על פי עצמו של בועל - דהיינו שרק הוא ראה שנסתרה, וא"כ כיון שראה הבועל הסתירה- אף הוא נאסר בה .זקן ויושב בישיבה אמר:?האחד בא לגור אמר:יפה! אכן לכך התכונתי .זקן ויושב בישיבה אמר:עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].
אני סבור שזה אכן נכון לאמיתה של הלכה (כמובן רק לדעות שהם אסורים גם אם הם יודעים את האמת). ואליבא דרבי אליעזר ודאי, אליבא דרבי יהושע יש לדון .
אדרבה פרט למה לדעתך זה לא נכון .
הסיבה שזה לא נכון לענ"ד [וכך ההרגשה הישרה] הוא משום שאף אם הסתירה עצמה היא הטומאה אבל כמובן זהו משום שזה סתירה לביאה, ואם כן הביאה היא השלמת הסתירה, לא שייך לחלק את הסתירה מהביאה לומר שבסתירה נטמאה וכבר בא על טמאה, כיון שכל הטומאה שבסתירה הוא מכח אפשרות הביאה ודו"ק.האחד בא לגור אמר:יפה! אכן לכך התכונתי .זקן ויושב בישיבה אמר:עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].האחד בא לגור אמר:חידה למונחים במסכת סוטה :
איזה עוד איסור דאורייתא עוברים האיש והאישה הנסתרים במקרה שהיה ביאה ,מלבד איסור אשת איש.
יש לציין שזה לא לכל הדעות .
אני סבור שזה אכן נכון לאמיתה של הלכה (כמובן רק לדעות שהם אסורים גם אם הם יודעים את האמת). ואליבא דרבי אליעזר ודאי, אליבא דרבי יהושע יש לדון .
אדרבה פרט למה לדעתך זה לא נכון .
יפה שאתה מנכס לעצמך את הבעלות על ההרגשה הישרה .זקן ויושב בישיבה אמר:הסיבה שזה לא נכון לענ"ד [וכך ההרגשה הישרה] הוא משום שאף אם הסתירה עצמה היא הטומאה אבל כמובן זהו משום שזה סתירה לביאה, ואם כן הביאה היא השלמת הסתירה, לא שייך לחלק את הסתירה מהביאה לומר שבסתירה נטמאה וכבר בא על טמאה, כיון שכל הטומאה שבסתירה הוא מכח אפשרות הביאה ודו"ק.האחד בא לגור אמר:יפה! אכן לכך התכונתי .זקן ויושב בישיבה אמר:עשה של ונטמאה לבועל, אם נאמר שגם הם עצמם מצווים בעשה זה על אף שיודעים האמת. [זה רק לחידודי, לאמיתו של דבר איני חושב שזה נכון].
אני סבור שזה אכן נכון לאמיתה של הלכה (כמובן רק לדעות שהם אסורים גם אם הם יודעים את האמת). ואליבא דרבי אליעזר ודאי, אליבא דרבי יהושע יש לדון .
אדרבה פרט למה לדעתך זה לא נכון .
גם הבועל אם יבוא עליה פעם אחרת יעבור בעשה דונטמאה, אבל כל זמן שהביאה היא בתוך אותה סתירה והיא היא הביאה שמכוחה חל דין ונטמאה לא מסתבר לומר דעובר משום ונטמאה.האחד בא לגור אמר:יפה שאתה מנכס לעצמך את הבעלות על ההרגשה הישרה .זקן ויושב בישיבה אמר:הסיבה שזה לא נכון לענ"ד [וכך ההרגשה הישרה] הוא משום שאף אם הסתירה עצמה היא הטומאה אבל כמובן זהו משום שזה סתירה לביאה, ואם כן הביאה היא השלמת הסתירה, לא שייך לחלק את הסתירה מהביאה לומר שבסתירה נטמאה וכבר בא על טמאה, כיון שכל הטומאה שבסתירה הוא מכח אפשרות הביאה ודו"ק.האחד בא לגור אמר:יפה! אכן לכך התכונתי .
אני סבור שזה אכן נכון לאמיתה של הלכה (כמובן רק לדעות שהם אסורים גם אם הם יודעים את האמת). ואליבא דרבי אליעזר ודאי, אליבא דרבי יהושע יש לדון .
אדרבה פרט למה לדעתך זה לא נכון .
אבל בנידון דידן איני מבין הרגשתך כלל .
הלא אם בעוד הם נסתרים יבוא עליה בעלה , הרי ודאי יעבור על איסור דונטמאה .
ואם אחר כך יבא עליה ההוא שנסתר עמה יהיה פטור ???
דיברתי על הבעל ! ובאותה הסתירה !זקן ויושב בישיבה אמר:גם הבועל אם יבוא עליה פעם אחרת יעבור בעשה דונטמאה, אבל כל זמן שהביאה היא בתוך אותה סתירה והיא היא הביאה שמכוחה חל דין ונטמאה לא מסתבר לומר דעובר משום ונטמאה.האחד בא לגור אמר:יפה שאתה מנכס לעצמך את הבעלות על ההרגשה הישרה .זקן ויושב בישיבה אמר:הסיבה שזה לא נכון לענ"ד [וכך ההרגשה הישרה] הוא משום שאף אם הסתירה עצמה היא הטומאה אבל כמובן זהו משום שזה סתירה לביאה, ואם כן הביאה היא השלמת הסתירה, לא שייך לחלק את הסתירה מהביאה לומר שבסתירה נטמאה וכבר בא על טמאה, כיון שכל הטומאה שבסתירה הוא מכח אפשרות הביאה ודו"ק.
אבל בנידון דידן איני מבין הרגשתך כלל .
הלא אם בעוד הם נסתרים יבוא עליה בעלה , הרי ודאי יעבור על איסור דונטמאה .
ואם אחר כך יבא עליה ההוא שנסתר עמה יהיה פטור ???
לא הבנתי, הבעל ודאי עובר, הסתירה אינה קשורה כלל לביאתו, [מבחינת הבעל הרי זה כבר אחר הסתירה] ורק הבועל שהסתירה מטמאת מכח ביאתו אינו עובר בביאתו [בכלל נראה לי שאם הבעל בא עליה כבר נפסקה הסתירה]האחד בא לגור אמר:דיברתי על הבעל ! ובאותה הסתירה !זקן ויושב בישיבה אמר:גם הבועל אם יבוא עליה פעם אחרת יעבור בעשה דונטמאה, אבל כל זמן שהביאה היא בתוך אותה סתירה והיא היא הביאה שמכוחה חל דין ונטמאה לא מסתבר לומר דעובר משום ונטמאה.האחד בא לגור אמר:יפה שאתה מנכס לעצמך את הבעלות על ההרגשה הישרה .
אבל בנידון דידן איני מבין הרגשתך כלל .
הלא אם בעוד הם נסתרים יבוא עליה בעלה , הרי ודאי יעבור על איסור דונטמאה .
ואם אחר כך יבא עליה ההוא שנסתר עמה יהיה פטור ???
כמובן שאין שום הגיון שאם הסתירה נמשכה שעה והבעל בא עליה בתוך זמן זה אין הוא עובר, ואם הפסיקה הסתירה הוא עובר .
ודאי שהבעל עובר, ומעולם לא עלה על דעת אדם אחרת .זקן ויושב בישיבה אמר:לא הבנתי, הבעל ודאי עובר, הסתירה אינה קשורה כלל לביאתו, [מבחינת הבעל הרי זה כבר אחר הסתירה] ורק הבועל שהסתירה מטמאת מכח ביאתו אינו עובר בביאתו [בכלל נראה לי שאם הבעל בא עליה כבר נפסקה הסתירה]האחד בא לגור אמר:דיברתי על הבעל ! ובאותה הסתירה !זקן ויושב בישיבה אמר:גם הבועל אם יבוא עליה פעם אחרת יעבור בעשה דונטמאה, אבל כל זמן שהביאה היא בתוך אותה סתירה והיא היא הביאה שמכוחה חל דין ונטמאה לא מסתבר לומר דעובר משום ונטמאה.
כמובן שאין שום הגיון שאם הסתירה נמשכה שעה והבעל בא עליה בתוך זמן זה אין הוא עובר, ואם הפסיקה הסתירה הוא עובר .
אם כוונתך לשאול שאם כבר שהה כדי ביאה לכאורה כבר נגמרה הסתירה, אבל כמדומה שיש ראיות בסוטה לא כך, אלא כל שנמשכת הסתירה הכל בכלל הסתירה הראשונה וחדא סתירה לא פלגינן.
אכן כן.האחד בא לגור אמר:ודאי שהבעל עובר, ומעולם לא עלה על דעת אדם אחרת .זקן ויושב בישיבה אמר:לא הבנתי, הבעל ודאי עובר, הסתירה אינה קשורה כלל לביאתו, [מבחינת הבעל הרי זה כבר אחר הסתירה] ורק הבועל שהסתירה מטמאת מכח ביאתו אינו עובר בביאתו [בכלל נראה לי שאם הבעל בא עליה כבר נפסקה הסתירה]האחד בא לגור אמר:דיברתי על הבעל ! ובאותה הסתירה !
כמובן שאין שום הגיון שאם הסתירה נמשכה שעה והבעל בא עליה בתוך זמן זה אין הוא עובר, ואם הפסיקה הסתירה הוא עובר .
אם כוונתך לשאול שאם כבר שהה כדי ביאה לכאורה כבר נגמרה הסתירה, אבל כמדומה שיש ראיות בסוטה לא כך, אלא כל שנמשכת הסתירה הכל בכלל הסתירה הראשונה וחדא סתירה לא פלגינן.
שאלתי אותך שאלה פשוטה, האם כשעדיין קיימת אותה סתירה והבעל בא עליה בתוך הסתירה, האם אחר כך כשיבא עליה הבועל(עדיין באותה סתירה ) לא יעבור ??
מאיפה המצאת שאם הבעל בא עליה נגמרה הסתירה ??
ולא, ממש לא התכוונתי שנגמרה הסתירה, אלא שכבר חל כאן האיסור .
https://www.hidabroot.org/article/2379זקן ויושב בישיבה אמר:איזה מילה בתורה יש לה את הגימטריה הכי גדולה?
מה אכן כן ? יעבור הבועל או לא ?זקן ויושב בישיבה אמר:אכן כן.האחד בא לגור אמר:ודאי שהבעל עובר, ומעולם לא עלה על דעת אדם אחרת .זקן ויושב בישיבה אמר:לא הבנתי, הבעל ודאי עובר, הסתירה אינה קשורה כלל לביאתו, [מבחינת הבעל הרי זה כבר אחר הסתירה] ורק הבועל שהסתירה מטמאת מכח ביאתו אינו עובר בביאתו [בכלל נראה לי שאם הבעל בא עליה כבר נפסקה הסתירה]
אם כוונתך לשאול שאם כבר שהה כדי ביאה לכאורה כבר נגמרה הסתירה, אבל כמדומה שיש ראיות בסוטה לא כך, אלא כל שנמשכת הסתירה הכל בכלל הסתירה הראשונה וחדא סתירה לא פלגינן.
שאלתי אותך שאלה פשוטה, האם כשעדיין קיימת אותה סתירה והבעל בא עליה בתוך הסתירה, האם אחר כך כשיבא עליה הבועל(עדיין באותה סתירה ) לא יעבור ??
מאיפה המצאת שאם הבעל בא עליה נגמרה הסתירה ??
ולא, ממש לא התכוונתי שנגמרה הסתירה, אלא שכבר חל כאן האיסור .
מאיפה המצאתי שנגמרה הסתירה אם הבעל בא עליה? מסברא...
הבעל עובר, הבועל לא עובר כל זמן שהוא בתוך הסתירה.האחד בא לגור אמר:מה אכן כן ? יעבור הבועל או לא ?זקן ויושב בישיבה אמר:אכן כן.האחד בא לגור אמר:ודאי שהבעל עובר, ומעולם לא עלה על דעת אדם אחרת .
שאלתי אותך שאלה פשוטה, האם כשעדיין קיימת אותה סתירה והבעל בא עליה בתוך הסתירה, האם אחר כך כשיבא עליה הבועל(עדיין באותה סתירה ) לא יעבור ??
מאיפה המצאת שאם הבעל בא עליה נגמרה הסתירה ??
ולא, ממש לא התכוונתי שנגמרה הסתירה, אלא שכבר חל כאן האיסור .
מאיפה המצאתי שנגמרה הסתירה אם הבעל בא עליה? מסברא...
אם אתה מודה שכן -אין שום משמעות שהבעל בא עליה , אלא כיון שאם היה בא עליה היה עובר - גם הבועל עובר
ולי נראה מסברא, שאם ממציאים דינים מהבטן ,אין ראוי לקרוא לזה סברא
פעם ... לא יודע כמה.זקן ויושב בישיבה אמר:הבעל עובר, הבועל לא עובר כל זמן שהוא בתוך הסתירה.האחד בא לגור אמר:מה אכן כן ? יעבור הבועל או לא ?זקן ויושב בישיבה אמר:אכן כן.
מאיפה המצאתי שנגמרה הסתירה אם הבעל בא עליה? מסברא...
אם אתה מודה שכן -אין שום משמעות שהבעל בא עליה , אלא כיון שאם היה בא עליה היה עובר - גם הבועל עובר
ולי נראה מסברא, שאם ממציאים דינים מהבטן ,אין ראוי לקרוא לזה סברא
גם אז הבועל לא עובר. סליחה שלא פירטתי.האחד בא לגור אמר:פעם ... לא יודע כמה.זקן ויושב בישיבה אמר:הבעל עובר, הבועל לא עובר כל זמן שהוא בתוך הסתירה.האחד בא לגור אמר:מה אכן כן ? יעבור הבועל או לא ?
אם אתה מודה שכן -אין שום משמעות שהבעל בא עליה , אלא כיון שאם היה בא עליה היה עובר - גם הבועל עובר
ולי נראה מסברא, שאם ממציאים דינים מהבטן ,אין ראוי לקרוא לזה סברא
האם גם אחרי שהבעל בא עליה (בהנחה שלא ממציאים סברות כריסיות והסתירה ממשיכה ) גם אז הבועל לא עובר ??
והתורה אמרה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל .(לא יכול להיות שהבעל עובר על איסור והבועל לא).זקן ויושב בישיבה אמר:ברור. סליחה שלא פירטתי.האחד בא לגור אמר:פעם ... לא יודע כמה.זקן ויושב בישיבה אמר:הבעל עובר, הבועל לא עובר כל זמן שהוא בתוך הסתירה.
האם גם אחרי שהבעל בא עליה (בהנחה שלא ממציאים סברות כריסיות והסתירה ממשיכה ) גם אז הבועל לא עובר ??
למעשה, אינני מבין כלל את דבריך, מה שייך שלא תתבטל הסתירה אם הבעל בא עליה? והרי ג' אנשים כבר הוי רשות הרבים.האחד בא לגור אמר:ודאי שהבעל עובר, ומעולם לא עלה על דעת אדם אחרת .זקן ויושב בישיבה אמר:לא הבנתי, הבעל ודאי עובר, הסתירה אינה קשורה כלל לביאתו, [מבחינת הבעל הרי זה כבר אחר הסתירה] ורק הבועל שהסתירה מטמאת מכח ביאתו אינו עובר בביאתו [בכלל נראה לי שאם הבעל בא עליה כבר נפסקה הסתירה]האחד בא לגור אמר:דיברתי על הבעל ! ובאותה הסתירה !
כמובן שאין שום הגיון שאם הסתירה נמשכה שעה והבעל בא עליה בתוך זמן זה אין הוא עובר, ואם הפסיקה הסתירה הוא עובר .
אם כוונתך לשאול שאם כבר שהה כדי ביאה לכאורה כבר נגמרה הסתירה, אבל כמדומה שיש ראיות בסוטה לא כך, אלא כל שנמשכת הסתירה הכל בכלל הסתירה הראשונה וחדא סתירה לא פלגינן.
שאלתי אותך שאלה פשוטה, האם כשעדיין קיימת אותה סתירה והבעל בא עליה בתוך הסתירה, האם אחר כך כשיבא עליה הבועל(עדיין באותה סתירה ) לא יעבור ??
מאיפה המצאת שאם הבעל בא עליה נגמרה הסתירה ??
ולא, ממש לא התכוונתי שנגמרה הסתירה, אלא שכבר חל כאן האיסור .
בענין טומאה דספק סוטה, כלל לא ברור שמספיק ג ' אנשים בשביל שיהיה בו דין רה"ר, אמנם דעת הרשב"א והר"ן שיש בזה דין רה"ר, אבל דעת הרמב"ם שבג' הוא עדיין רה"י, וכן הוא דעת הירושלמי.זקן ויושב בישיבה אמר:למעשה, אינני מבין כלל את דבריך, מה שייך שלא תתבטל הסתירה אם הבעל בא עליה? והרי ג' אנשים כבר הוי רשות הרבים.
רק המנ"ח לומד כן ברמב"ם ודבריו מחודשים. יותר מתקבל לומר ברמב"ם דדווקא אם נסתרה עם שנים שכלפי שניהם יש דין קינו"ס בזה לא הוי רשות הרבים ועכ"פ אשה ובעלה יחדיו ודאי לא שייך בה סתירה עם אחר.האחד בא לגור אמר:בענין טומאה דספק סוטה, כלל לא ברור שמספיק ג ' אנשים בשביל שיהיה בו דין רה"ר, אמנם דעת הרשב"א והר"ן שיש בזה דין רה"ר, אבל דעת הרמב"ם שבג' הוא עדיין רה"י, וכן הוא דעת הירושלמי.זקן ויושב בישיבה אמר:למעשה, אינני מבין כלל את דבריך, מה שייך שלא תתבטל הסתירה אם הבעל בא עליה? והרי ג' אנשים כבר הוי רשות הרבים.