מנהגים בלי מקור

יהודי פשוט

משתמש רגיל
ישנם מנהגים שהשתרשו בציבור ואין ידוע מתי והיכן. על פי רוב בטעות יסודם. וכמו שכבר הזכירו כאן לגבי הוראה בזרת בשעת הגבהת הס"ת ולגבי יציאה מבית הכנסת בשעת יזכור.
נפתח כאן אשכול לברר נושא זה.
נתחיל במה שנהגו לכסות את המים אחרונים בשעת ברהמ"ז. למה ומדוע?
ועל כל פנים בודאי אין זה חיוב וכל אחד יעשה כרצונו
 

יאיר

משתמש ותיק
זה לא מובא בהלכה?

בכ"א מצד הרגש ודאי שזה מובן שהרי יש בהם רוח רעה.
 

יאיר

משתמש ותיק
עוד מנהגים:

*לכרוע 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד' לאחר שהחזן אמר 'ברכו את ה' המבורך' ויש כאן אך ריעותא גדולה שהרי אסור לכרוע באמירת ה'.

*לפנות אנה ואנה בקדושה ב'וקרא זה אל זה'.
 

אריך

משתמש ותיק
יאיר אמר:
עוד מנהגים:

*לכרוע 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד' לאחר שהחזן אמר 'ברכו את ה' המבורך' ויש כאן אך ריעותא גדולה שהרי אסור לכרוע באמירת ה'.

על עצם המנהג לכרוע בברכו כבר כתב הבה"ל סי' קיג ד"ה הכורע: "עיין במגן גבורים שדוחק למצוא טעם למנהג שנהגו העולם לכרוע ב'ברכו' ע"ש, אולם באמת יש למנהג זה סמך מן המקרא בדברי הימים א קפיטל כט פסוק כ, ע"ש, ומנהג ישראל תורה".
אך כנראה כוונתך על מה שכורעים באמירת ה', וזו הערה חדשה כמדומה. כלומר, הגם שיש סמך למנהג, היינו לכרוע ב'ברכו' וב'ברוך', אבל ברגע שאומרים שם ה' צריך לזקוף כמו לגבי ברכה. ויל"ע.
 

יהודי פשוט

משתמש רגיל
פותח הנושא
מישהו יודע מה המקור לעמוד בשעת אמירת מזמור לדוד שבקבלת שבת
 

יהודי פשוט

משתמש רגיל
פותח הנושא
בסידורים מופיע הפסק קטע בין זרע ישראל עבדיך לעל הראשונים וזה נראה לי טעות המדפיס שאחריו נמשכו כל המדפיסים
 

זקן ממרא

משתמש רגיל
יהודי פשוט אמר:
מישהו יודע מה המקור לעמוד בשעת אמירת מזמור לדוד שבקבלת שבת
שמונה עשרה פעמים מוזכר שם הוי"ה במזמור זה מעין תפילת שמונה עשרה ולכך נהגו לעמוד.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אני מוחה על כותרת האשכול. יש מנהגים שבטעות יסודם, אבל מן הסתם מנהגי ישראל קודש. אם לא ידוע לנו טעמם עלינו לחפש טעם ולא למהר ולהחליט שזה בטעות רק משום שלא ידוע טעמו לאיזה חכם בעיניו.
רק לדוגמא: פותח האשכול הזכיר יציאה מבית הכנסת בשעת יזכור, וכבר ראיתי בספרים טעם הגון לזה. גם בלי זה, מנהג זה נהוג בכל בתכנ"ס ששמעתי עליהם מהרבה חוגים, וזה נהוג לפני ת"ח מופלגים בכל מקום, ולא שמענו ערעור על זה מעולם, וכמה עזות וחוצפה דרוש להחליט שכולם נוהגים כן בטעות ורק לי נתגלה רזי חכמה לעמוד על זה. יתכן שיש מקומות שלא נוהגים כן ויש ת"ח שדעתם הוא שאין מקום למנהג זה, אבל עכ"פ זה מנהג נפוץ מאד ודי בזה להצדיק מה שכתבתי גם אם יש חולקים לא ידועים לי.
-------------------------------
הכותרת תוקנה והמחאה בטילה.
 

יהודי פשוט

משתמש רגיל
פותח הנושא
מה שרבים נוהגים מנהג מסוים אינו סיבה להצדיקו
ויעיד על כך המנהג להצביע עם הזרת
ועכ"פ לא נתכונתי לעורר חמתך
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי פשוט אמר:
מה שרבים נוהגים מנהג מסוים אינו סיבה להצדיקו
ויעיד על כך המנהג להצביע עם הזרת
זה אינו סיבה להצדיקו אבל זה סיבה שיהיה לו חזקת כשרות שלא לבטלו במהירות. אפשר לראות בספרי הפוסקים שאפילו במנהגים שנראים כנגד ההלכה ממש הם דחקו עצמם להצדיקו, וכ"ש שאין לקבוע שזה טעות כשאינו מוכרח ממש. ובודאי זה שלא ידוע טעמו לאיזה אברך למנהג אינו הכרח.
לא הבנתי הראיה מהמנהג להצביע עם הזרת. לא עיינתי במנהג זה [באמת ראיתי מקור למנהג זה, אבל בספר מאברך בני זמנינו ולא עיינתי אם מקורו נראה לי או לא], אבל לו יהיה כדבריך זה שיש מנהגים בטעות אינו טעם לערער על כל מנהגי ישראל ולומר שכל שלא ידוע לי טעם המנהג ע"כ הוי טעות. וכבר ראיתי מנהגים שטעמם לא היו ידועים ויש שקבעו שזה טעות ולבסוף נתברר מקורות טעמים הגונים.
 

יהודי

משתמש ותיק
אני מסכים עם א' התל' והמום לחלוטין מהכותבים כאן, נשמע שהתורה כולה פרושה לפני הכותבים כאן ולאחר שלא מצאו דבר בכל התורה כולה כותבים שהמנהג בטעות, פשוט מגוחך ומטופש, ומחמת כבוד המקום אני מונע מידיי לכתוב ביתר חריפות.
 

אריך

משתמש ותיק
יירגעו נא. נכון שהכותרת פרובוקטיבית, אבל המעיין בהודעת פותח האשכול, יראה שלא נטה קו על כל מנהג שלא מבין שהוא בטעות, אלא הכוונה בעיקר להביא מנהגים שנלאו מלמצוא להם הסבר ומקור, ולכן יתכן ומקורם בטעות. כמו ההצבעה עם הזרת.
ברור שאף אחד מהכותבים כאן לא יכול לומר על מנהג מסויים שהוא בטעות, אבל פעמים רבות גדולים וטובים כבר אמרו זאת. אז אולי יש להציע להביא לאשכול זה מנהגים שהפוסקים כתבו עליהם שיסודם בטעות.
 

משה המבקש

משתמש חדש
לגבי הצבעה בזרת, שמעתי מקור לזה לפני המון שנים אך לא חיפשתי עכשיו.
יש איזשהו חיבור של הרס"ג [הרב סעדיה גאון] המפרט את המצוות התלויות בכל אבר ואבר, [שלכל אבר בגוף ישנה מצווה]. ועל הזרת הוא כותב שאיתה מצביעים כשמגביהים ספר תורה.
לכשאמצא אעלה כאן.
בכל מקרה, כשהגמ' כתבה "מנהג ישראל תורה" התכוונו למה שכתבו. ואין להרהר ולערער על כך. ועיין בראשונים על "וידעת היום" "והשבות אל לבבך", ש"ידיעה" היא מכוח מסורת, ואחרי שהיא מושרשת היטב, ניתן "להשיב" אל הלב.
 

יהודי פשוט

משתמש רגיל
פותח הנושא
נבקש מהמנהל הראשי לשנות את הכותרת
ודי בכך להניח רוח חכמים
ולגבי הצבעה בזרת שמעתי שבין האגודל לאצבע בדר"כ מונח טבק...
 

יאיר

משתמש ותיק
אם הוא ישנה את כותרת ההודעה הראשונה, תשתנה גם כותרת האשכול.

לפי הידוע לי גם מנהל לא יכול לשנות את כל הכותרות של ההודעות בפעם אחת,

אלא צריך לעבור הודעה הודעה ולשנות.
 

יאיר

משתמש ותיק
כעת נזכרתי שתמיד פירשתי לעצמי שהסיבה להצביע עם הזרת בהגבהת ס"ת,
היא משום 'ענוה' כביכול כלפי התורה וכביכול לא כ"כ דרך ארץ להצביע עם האצבע.

דבריי מובנים או תמוהים?
 

אריך

משתמש ותיק
כעת נתקלתי בכמה דברים שהם גמרא ערוכה ושולחן ערוך (ערוך), ופשוט המנהג לא לקיימם. בסי' תקס ישנם כמה תקנות זכר לחורבן: אמה על אמה, שיור בסעודה, שיור בתכשיטים, אפר מקלה בראש חתן, והבה"ל מביא חיי"א שנשאר בצ"ע על מה שלא מקיימים את שלושת האחרונים. וגם בענין אמה על אמה כתב המ"ב שלא נהגו ואינו מבין למה.
הלא דבר הוא. יש אי אלו תירוצים דחוקים אבל אינם מניחים הדעת.
 

יאיר

משתמש ותיק
אריך אמר:
כעת נתקלתי בכמה דברים שהם גמרא ערוכה ושולחן ערוך (ערוך), ופשוט המנהג לא לקיימם. בסי' תקס ישנם כמה תקנות זכר לחורבן: אמה על אמה, שיור בסעודה, שיור בתכשיטים, אפר מקלה בראש חתן, והבה"ל מביא חיי"א שנשאר בצ"ע על מה שלא מקיימים את שלושת האחרונים. וגם בענין אמה על אמה כתב המ"ב שלא נהגו ואינו מבין למה.
הלא דבר הוא. יש אי אלו תירוצים דחוקים אבל אינם מניחים הדעת.
מה עם התקנה הרביעית שם שלא הבאת וגם אותה לא מקיימים?...
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אריך אמר:
כעת נתקלתי בכמה דברים שהם גמרא ערוכה ושולחן ערוך (ערוך), ופשוט המנהג לא לקיימם. בסי' תקס ישנם כמה תקנות זכר לחורבן: ... שיור בסעודה...
דומני שראיתי פעם דמה שאין מקיימים זה הוא משום שאין אנו עושים סעודות גדולות כמו פעם ויש שיור בכל הסעודות שלנו. היתר זה שייך רק אם נאמר שצריך לשייר ממה שראוי להיות ולא ממה שהוא רגיל לעשות. זה אינו פשוט אבל לפי הזכור לי יש מקום לזה.
 
חלק עליון תַחתִית