לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

בן של רב

משתמש ותיק
רבי דב שוורצמן מסר כל ליל שבת שיחה/שיעור בביתו במשך שנים.
השיעור עסק תמיד במזמור שיר ליום השבת!
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
בהשגחה פרטית ראיתי במאמרו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שנאמר בדיוק לפני מאה שנה - בש"פ בהר עטר"ת, שבסיום המאמר כותב כמה דברי חיזוק בענין 'שמירת' השבת (בסגנון לא כ"כ רגיל אצלו), יעויין שם.
 

ברל

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
נדיב לב אמר:
לקבל שבת מוקדם. מונע גם מכשלות. וגם כבוד שבת.
אשתף אולי את הציבור בבעיה שלי בלקבל שבת מוקדם,
אני מאד משתדל לעשות זאת וטורח המון למען זה,
אך מעשה שטן והרבה פעמים איני מצליח,
והדבר מביא רח"ל לכעס ועצבים 
דווקא מרוב הרצון שלי לקבל שבת מוקדם.

אז מה עדיף לקבל שבת מוקדם או לכעוס...?
ברור שישנה אופציה שלישית אך היא לצערי בדר"כ לא רלוונטית.

האם אין זה מדרכו של היצר הרע לתת לך כביכול תרוצים לקבל שבת מוקדם בזמן ולא להקדים הרי בזמנים שהשעון גורם לך את זה אין אתה מוותר על השעה שהוקדמה עיצה טובה עשה לך לוח מגנטי ל זמני ויציאות השבת שלך שבכותרת יהיה כתוב שהזמנים הם לפי 10 דק נוספות וכך כל פעם תקבל את השבת לפי הזמן שבלוח שלך
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
שלא לטלטל בעירוב שאינו מהודר. אולי זה מעיקר הדין. (מחמת גריעות המחיצות, וכן גויים ומומרים שלא שוכרים מהם ואוסרים את כל העירוב).
וגם בעירוב שנקרא מהודר (כמו ברוב העירובים השכונתיים בב"ב) יש בעיה שלפי הרבה ראשונים אי"צ ששים ריבוא, ולדעתם כל טלטול ברחוב מצוי הוא איסור סקילה! ולא עוזר שום עירוב! (רק דלתות שנעולות בלילה מה שאין כיום). ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
(משום מה יש כאלו שעשו חלוקה מוזרה, שגברים לא מטלטלים כלל, ואילו נשים מטלטלים על כל סיבה קלה. אם סיבת הקולא לנשים בכדי שיוכלו ללכת עם התינוק לבית ההורים, למה להקל בשאר טלטולים).
‏‏לכידה.PNG
 

הנופל

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
(משום מה יש כאלו שעשו חלוקה מוזרה, שגברים לא מטלטלים כלל, ואילו נשים מטלטלים על כל סיבה קלה. אם סיבת הקולא לנשים בכדי שיוכלו ללכת עם התינוק לבית ההורים, למה להקל בשאר טלטולים).
נשים אינן בעלות נפש.
בתקוה שאין נשים בפורום הזה...
 

בן של רב

משתמש ותיק
הנופל אמר:
סופר המלך אמר:
ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
(משום מה יש כאלו שעשו חלוקה מוזרה, שגברים לא מטלטלים כלל, ואילו נשים מטלטלים על כל סיבה קלה. אם סיבת הקולא לנשים בכדי שיוכלו ללכת עם התינוק לבית ההורים, למה להקל בשאר טלטולים).
נשים אינן בעלות נפש.
בתקוה שאין נשים בפורום הזה...
כך קיבלנו מרבי נסים קרליץ לרפו"ש. 
אבל הוא הוסיף גם הסבר משעשע למה הם לא בעלות נפש (אין נשים בפורום?)
ההסבר: 
אשה לא בודקת בשו"ע אלא במנהג של כולן.
ולכן אם כולן הולכות עם עגלה - אז אין צד שזה אסור. 
אלא שברחוב לא רואים את אלו שלא מטלטלות - אז ברור שכולן כן. 
 

סופר המלך

משתמש ותיק
הנופל אמר:
סופר המלך אמר:
ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
(משום מה יש כאלו שעשו חלוקה מוזרה, שגברים לא מטלטלים כלל, ואילו נשים מטלטלים על כל סיבה קלה. אם סיבת הקולא לנשים בכדי שיוכלו ללכת עם התינוק לבית ההורים, למה להקל בשאר טלטולים).
נשים אינן בעלות נפש.
בתקוה שאין נשים בפורום הזה...
למה אינם בעלי נפש?
ולמה להם להיכנס לספק חילול שבת דאורייתא רק בשביל לקחת טישו בכיס וכדומה?

וז"ל הביה"ל בסי' שמה
מכל זה מוכח שיש להחמיר כדעה הראשונה [אך במקום שיש עוד צד להקל יש לסמוך על הסברא אחרונה כ"כ א"ר עי"ש] ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין שהם סומכין על הפוסקים העומדים בשיטת בה"ג ורש"י הנ"ל אבל כל ירא שמים בודאי יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ דבעינן דוקא דלתות 

האם לנשים אין יראת שמים?


 
 

בן של רב

משתמש ותיק
לאחרונה אני עובר תהליך התפתחותי מדהים שהתחלתי לגלות את זמירות השבת כמשהו שלא נועד כדי לשיר כמו גולם אלא כדי להגיד מתוך עצמי.

וקודם כל להבין מה אני אומר...
ואח"כ גם לספוג את המסר של השיר.

[לפני הפירושים בפרטים של כל מילה - להזדהות עם המסר הכללי.
ולהבין למה זה קשור לשבת ואיך זה המוטו של שולחן שבת] .

נ. ב. זה פשוט מקסים - לגלות עולם מלא בעושר וחכמה, עומק וגעגועים.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
יוסף יצחק אמר:
ראיתי הרבה שלא נזהרים ומדליקים את נר ההבדלה לפני שאמרו "ברוך המבדיל וכו'" (ובתפלה שכחו להזכיר "אתה חוננתנו") וזהו חילול שבת גמור כנפסק בשו"ע וברמ"א סי' רצ"ט ס"י
אשריך שזכית לרוה"ק לדעת מי שכח אתה חוננתנו. ומ"מ אינו חילול שבת גמור.
א. ראיתי בחורים שמדליקים ושאלתי אותם אם אמרו אתה חוננתנו וענו שלא, אחר כך שאלתי אותם אם הם אמרו ברוך המבדיל וענו שלא
ב. להדליק אש בשבת זה לא חילול שבת גמור?! אתמהה
 

מחשבות

משתמש ותיק
החיזוק הגדול ביותר זה ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה.
כבר שנים שאני מתבונן מסביבי על מנהגי האנשים בשבת (ובודק היטב את מעשי שלי...) ואנשים מחללים שבת על ימין ועל שמאל (בדגש על בורר, מוקצה ושטרי הדיוטות אך גם מלאכות רבות אחרות) מחוסר ידע, ויעויין בהקדמת המשנ"ב מה שהביא מהיערות דבש.
ולגבי טלטול בשבת ועוד, צריך לדעת בהלכה כמה דברים: א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (וזה יכל להיות תשובה גם לטענה שרוב ראשונים כרבינו תם אך לא צריך לזה, לכל מי שלמד טוש"ע סי' רצ"ג יעו"ש) וודאי שהמנהג הוא לסמוך על הערוב גם ברה"ר רחב ט"ז, וממה שדנו על זה הפוסקים נלמד שאין זה מנהג חדש. ב. מי שילמד הלכות עירוב יראה שכמעט תמיד יש עוד צירופים טובים יותר או פחות להקל, והמשנ"ב שמחמיר כותב שאפשר לסמוך בזה על צירופים נוספים.
 

ידידיה

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
ידידיה אמר:
יוסף יצחק אמר:
ראיתי הרבה שלא נזהרים ומדליקים את נר ההבדלה לפני שאמרו "ברוך המבדיל וכו'" (ובתפלה שכחו להזכיר "אתה חוננתנו") וזהו חילול שבת גמור כנפסק בשו"ע וברמ"א סי' רצ"ט ס"י
אשריך שזכית לרוה"ק לדעת מי שכח אתה חוננתנו. ומ"מ אינו חילול שבת גמור.
א. ראיתי בחורים שמדליקים ושאלתי אותם אם אמרו אתה חוננתנו וענו שלא, אחר כך שאלתי אותם אם הם אמרו ברוך המבדיל וענו שלא
ב. להדליק אש בשבת זה לא חילול שבת גמור?! אתמהה
להדליק אש במוצ"ש לפני הבדלה אינו חילול שבת אלא איסור מדרבנן בעלמא [כמדומני שאף אינו נחשב חילול שבת מדרבנן]
 
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
לא טוב בעיניי הערבוב בין זהירות בעניני השבת עצמה לבין התעוררות לקבל את השבת מוקדם יותר.

כשמדובר על שבת עצמה זה דבר חשוב מאין כמותו ואין בכך כל ספק שכל זהירות תבורך.

הרעיון של לקבל שבת מוקדם יותר אינו אלא סייג בעלמא וברור שהיו גדולים וטובים שלא ראו בזה כל ענין.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
ראשון לציון אמר:
לא טוב בעיניי הערבוב בין זהירות בעניני השבת עצמה לבין התעוררות לקבל את השבת מוקדם יותר.

כשמדובר על שבת עצמה זה דבר חשוב מאין כמותו ואין בכך כל ספק שכל זהירות תבורך.

הרעיון של לקבל שבת מוקדם יותר אינו אלא סייג בעלמא וברור שהיו גדולים וטובים שלא ראו בזה כל ענין.

יש בזה משהו
אבל מה המקור למה שכתבת במודגש?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
יש כיום הרבה חברות לילדים בשבת אם זה חברה שיר השירים או תהילים או אבות ובנים,
כאשר לאחמ"כ מחלקים לילדים ממתק, וכבר עוררתי כמה פעמים למשגיחים כי מהראוי היה שיפתחו את המארז של הממתק לפני שבת,
אפילו אם מותר לפתוח מארז בשבת כדי להוציא את האוכל מתוכו כדעת רוב הפוסקים, אך לצערינו הילדים לא שמים לב ופותחים את זה על אותיות ומילים המודפסים על זה,

אותו דבר בשמחת אויפרוף - עליה לתורה לחתן , בפעקאלאך שזורקים מהראוי היה להקפיד לפתוח את המארזים לפני שבת,
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בן ישיבה אמר:
מהראוי היה שיפתחו את המארז של הממתק לפני שבת,
וכך עושים אצלנו בבימ"ד (גם מעשרים את הטעון מעשר... קהילת חזו"א)

טוב שציינת כי הנך מדבר בקהילת תלמידי החזו"א שהקפידו בכלל על פתיחת אריזה בשבת להוציא ממנו אוכל,
אני הדגשתי בזה לרוב כלל ישראל שנהגו להיתר לפתוח אריזה להוצאת אוכל בשבת, ובזה התכוונתי כי אעפ"כ יש לשים לב לקלקול היוצא ע"י קריעת האותיות והמילים, ולכן אף אי נוהגים היתר בפתיחת אריזה בשבת מ"מ יש להעדיף לפתוח לפני שבת כדי שלא לגרום לקריעת אותיות ומילים,
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
הכהן אמר:
בן ישיבה אמר:
מהראוי היה שיפתחו את המארז של הממתק לפני שבת,
וכך עושים אצלנו בבימ"ד (גם מעשרים את הטעון מעשר... קהילת חזו"א)

טוב שציינת כי הנך מדבר בקהילת תלמידי החזו"א שהקפידו בכלל על פתיחת אריזה בשבת להוציא ממנו אוכל,
אני הדגשתי בזה לרוב כלל ישראל שנהגו להיתר לפתוח אריזה להוצאת אוכל בשבת, ובזה התכוונתי כי אעפ"כ יש לשים לב לקלקול היוצא ע"י קריעת האותיות והמילים, ולכן אף אי נוהגים היתר בפתיחת אריזה בשבת מ"מ יש להעדיף לפתוח לפני שבת כדי שלא לגרום לקריעת אותיות ומילים,
 
אם לא קורע האותיות מה צריך לחשוש בקריעת אריזה. במה שונה מחותלות דתמרי?
 

בן של רב

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
ראשון לציון אמר:
לא טוב בעיניי הערבוב בין זהירות בעניני השבת עצמה לבין התעוררות לקבל את השבת מוקדם יותר.

כשמדובר על שבת עצמה זה דבר חשוב מאין כמותו ואין בכך כל ספק שכל זהירות תבורך.

הרעיון של לקבל שבת מוקדם יותר אינו אלא סייג בעלמא וברור שהיו גדולים וטובים שלא ראו בזה כל ענין.

יש בזה משהו
אבל מה המקור למה שכתבת במודגש?


דוקא אני הייתי מדגיש את התרגיל של הגראי"ל שעמד מאחורי חיזוק זה.
 
יסוד ושורש התרגיל הוא בערוך השולחן שכתב במפורש שיש להקדים את ערבית ולהתפלל מבעוד יום כי כך לא יכשלו לעשות מלאכות אחרי השקיעה כי זה כבר אחרי ערבית. 
וגם הגראי"ל לא הסתיר וכתב במפורש שאנשים לחוצים ונכנסים לסיכון ולכן הוא מבקש להקדים.
אז חוץ מהמעלה של תוספת - זה בעיקר סוג של 'גזרה' מאהבה ורצון... 
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
יוסף יצחק אמר:
ידידיה אמר:
אשריך שזכית לרוה"ק לדעת מי שכח אתה חוננתנו. ומ"מ אינו חילול שבת גמור.
א. ראיתי בחורים שמדליקים ושאלתי אותם אם אמרו אתה חוננתנו וענו שלא, אחר כך שאלתי אותם אם הם אמרו ברוך המבדיל וענו שלא
ב. להדליק אש בשבת זה לא חילול שבת גמור?! אתמהה
להדליק אש במוצ"ש לפני הבדלה אינו חילול שבת אלא איסור מדרבנן בעלמא [כמדומני שאף אינו נחשב חילול שבת מדרבנן]
כמה דיבר החזו"א נגד אלה שרק מציינים שזה איסור דרבנן, והלא חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה.
אכן זהו חילול שבת מדרבנן שאסרו מצד מקצת קדושת השבת שעליו, ולמה לא יהיה זה נחשב לחילול שבת?!
בקיצור, לי יצא שזהו חילול שבת גמור כמש"כ בשו"ע שציינתי.

​​
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שלא לטלטל כלים שמלאכתם להיתר שלא לצורך כלל, מלבד כתבי הקודש ואוכלים וכלי אכילה שמותר גם שלא לצורך (שו"ע או"ח שח סעיף ד).
 

סתם איש

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
וגם בעירוב שנקרא מהודר (כמו ברוב העירובים השכונתיים בב"ב) יש בעיה שלפי הרבה ראשונים אי"צ ששים ריבוא, ולדעתם כל טלטול ברחוב מצוי הוא איסור סקילה! ולא עוזר שום עירוב! (רק דלתות שנעולות בלילה מה שאין כיום). ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
אתה יודע שהחזו"א כתב שברחובות שלנו אין בעיה? שהבתים זה מחיצה וכו'. אמנם זה לא מוסכם ותלוי בכמה שאלות האם פירצה י' דאו' ועוד כמה פרטים באתו רבים וכו'.
אמנם אלה שתמיד לא חוששים לחזו"א כנגד משנ"ב קשה לקחת את החזו"א לקולא כנגד משנ"ב. [מיהו יעוי' עירובין ו' ב' שבלא סתרי אין בעיה ואכמ"ל].
 

סופר המלך

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
סופר המלך אמר:
וגם בעירוב שנקרא מהודר (כמו ברוב העירובים השכונתיים בב"ב) יש בעיה שלפי הרבה ראשונים אי"צ ששים ריבוא, ולדעתם כל טלטול ברחוב מצוי הוא איסור סקילה! ולא עוזר שום עירוב! (רק דלתות שנעולות בלילה מה שאין כיום). ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
אתה יודע שהחזו"א כתב שברחובות שלנו אין בעיה? שהבתים זה מחיצה וכו'. אמנם זה לא מוסכם ותלוי בכמה שאלות האם פירצה י' דאו' ועוד כמה פרטים באתו רבים וכו'.
אמנם אלה שתמיד לא חוששים לחזו"א כנגד משנ"ב קשה לקחת את החזו"א לקולא כנגד משנ"ב. [מיהו יעוי' עירובין ו' ב' שבלא סתרי אין בעיה ואכמ"ל].
שמעתי מא' ממומחי העירובין בזמנינו שמבחינה מציאותית אין את הקולא של החזו"א כיום בדר"כ, וזאת מלבד שהמהלך שלו הוא נגד דעת השו"ע והפוסקים שפסקו דאתו רבים ומבטלי מחיצתא. 
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
החיזוק הגדול ביותר זה ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה.
כבר שנים שאני מתבונן מסביבי על מנהגי האנשים בשבת (ובודק היטב את מעשי שלי...) ואנשים מחללים שבת על ימין ועל שמאל (בדגש על בורר, מוקצה ושטרי הדיוטות אך גם מלאכות רבות אחרות) מחוסר ידע, ויעויין בהקדמת המשנ"ב מה שהביא מהיערות דבש.
ולגבי טלטול בשבת ועוד, צריך לדעת בהלכה כמה דברים: א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (וזה יכל להיות תשובה גם לטענה שרוב ראשונים כרבינו תם אך לא צריך לזה, לכל מי שלמד טוש"ע סי' רצ"ג יעו"ש) וודאי שהמנהג הוא לסמוך על הערוב גם ברה"ר רחב ט"ז, וממה שדנו על זה הפוסקים נלמד שאין זה מנהג חדש. ב. מי שילמד הלכות עירוב יראה שכמעט תמיד יש עוד צירופים טובים יותר או פחות להקל, והמשנ"ב שמחמיר כותב שאפשר לסמוך בזה על צירופים נוספים.
קראתי את דבריך ונשארתי לגמרי מבולבל​
א. צריך ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה​
ב. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (רח"ל)​
ג. מי שלמד טושו"ע סי' רצ"ג יראה לטעמך שדוחים את דעת רוב הראשונים שפסקו כר"ת​
ובכן נתחיל מהסוף ונאמר שלכל הדיעות צאת הכוכבים הבינונים הוא לילה ואין דיעה החולקת על זה ולדעת רוב רובם של הראשונים לא נראים הכוכבים הבינונים לפני שמשחיר המערב ולעולם זה לא קורה לפני ד' מיל אלא שלדעת הרמב"ן אליבא דר"ת אחרי ד' מיל הוה לילה אליבא דרבי יהודה הגם שבד' מיל אין עדיין כוכבים בינונים
וכן הדבר פשוט בכל הראשונים והאחרונים שמשתשקע החמה הוה בין השמשות וכולם הבינו שמדובר בשקיעה השניה אלא שמהר"ם אלשקר הבין שמדובר בשקיעה הראשונה ולפי זה יצאו אחרונים לומר שכוכבים בינונים הם מה שאנו רואים כחצי שעה אחרי השקיעה הראשונה
המחבר בסי' רס"א סע' ב גילה שדעתו כדעת הראשונים שעד ג' מיל ורביע שזה כמעט שעה אחרי השקיעה הראשונה כל הכוכבים הנראים הם כוכבים גדולים ועד אז אפשר להדליק נירות בערב שבת הרי שהוא פסק כדעת ר"ת וממילא כשכתב שבמוצאי שבת יש לחכות עד שיראו כוכבים קטנים הכוונה לכוכבים הנראים אחרי ד' מיל 
מה שכתבת  "א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא" לא הבנתי מה זה מנהג ברור? ומה עם המנהג שכתב המג"א בסי' שלא וכן בשו"ע הרב שם שנוהגים להדליק נירות בע"ש עד קרוב לג' מיל ורביע אחרי השקיעה וכן כתב הח"ח שהמנהג לחכות במוצ"ש ד' מיל וכן לפי דבריך יוצא  שאם רוב העם בארץ ישראל נוהגים להקל בשביעית בהיתר מכירה האם זה יהפך להלכה וכן המנהג ברוב העולם שלא מקפידים כ"כ באיסור לשון הרע רח"ל האם זה יהפך להיתר
ממילא אם אחד אומר שהוא נוהג כפי שנהגו בביתו ועדין לא הצליח ללמוד את כל התורה כולה זה אולי תירוץ (אם כי חלש) אבל לבוא ולהכריז שאין צורך לנהוג כפי דעת כל הראשונים ולהראות שבכלל לא בקיא בסוגיא האם זה לא נכלל במה שקראנו אתמול (ויקרא כו יד ) ואם לא תשמעו לי וגו' וברש"י שם ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה  עד לבלתי עשות  מונע את אחרים מעשות
 

מאן דהו

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
מחשבות אמר:
החיזוק הגדול ביותר זה ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה.
כבר שנים שאני מתבונן מסביבי על מנהגי האנשים בשבת (ובודק היטב את מעשי שלי...) ואנשים מחללים שבת על ימין ועל שמאל (בדגש על בורר, מוקצה ושטרי הדיוטות אך גם מלאכות רבות אחרות) מחוסר ידע, ויעויין בהקדמת המשנ"ב מה שהביא מהיערות דבש.
ולגבי טלטול בשבת ועוד, צריך לדעת בהלכה כמה דברים: א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (וזה יכל להיות תשובה גם לטענה שרוב ראשונים כרבינו תם אך לא צריך לזה, לכל מי שלמד טוש"ע סי' רצ"ג יעו"ש) וודאי שהמנהג הוא לסמוך על הערוב גם ברה"ר רחב ט"ז, וממה שדנו על זה הפוסקים נלמד שאין זה מנהג חדש. ב. מי שילמד הלכות עירוב יראה שכמעט תמיד יש עוד צירופים טובים יותר או פחות להקל, והמשנ"ב שמחמיר כותב שאפשר לסמוך בזה על צירופים נוספים.
קראתי את דבריך ונשארתי לגמרי מבולבל​
א. צריך ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה​
ב. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (רח"ל)​
ג. מי שלמד טושו"ע סי' רצ"ג יראה לטעמך שדוחים את דעת רוב הראשונים שפסקו כר"ת​
ובכן נתחיל מהסוף ונאמר שלכל הדיעות צאת הכוכבים הבינונים הוא לילה ואין דיעה החולקת על זה ולדעת רוב רובם של הראשונים לא נראים הכוכבים הבינונים לפני שמשחיר המערב ולעולם זה לא קורה לפני ד' מיל אלא שלדעת הרמב"ן אליבא דר"ת אחרי ד' מיל הוה לילה אליבא דרבי יהודה הגם שבד' מיל אין עדיין כוכבים בינונים
וכן הדבר פשוט בכל הראשונים והאחרונים שמשתשקע החמה הוה בין השמשות וכולם הבינו שמדובר בשקיעה השניה אלא שמהר"ם אלשקר הבין שמדובר בשקיעה הראשונה ולפי זה יצאו אחרונים לומר שכוכבים בינונים הם מה שאנו רואים כחצי שעה אחרי השקיעה הראשונה
המחבר בסי' רס"א סע' ב גילה שדעתו כדעת הראשונים שעד ג' מיל ורביע שזה כמעט שעה אחרי השקיעה הראשונה כל הכוכבים הנראים הם כוכבים גדולים ועד אז אפשר להדליק נירות בערב שבת וממילא כשכתב שבמוצאי שבת יש לחכות עד שיראו כוכבים קטנים הרי שהוא פסק כדעת ר"ת
מה שכתבת  "א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא" לא הבנתי מה זה מנהג ברור? ומה עם המנהג שכתב המג"א בסי' שלא וכן בשו"ע הרב שם שנוהגים להדליק נירות בע"ש עד קרוב לג' מיל ורביע אחרי השקיעה וכן כתב הח"ח שהמנהג לחכות במוצ"ש ד' מיל וכן לפי דבריך שרוב העם בארץ ישראל מקילין בשביעית בהיתר מכירה האם זה יהפך להלכה וכן המנהג ברוב העולם שלא מקפידים כ"כ באיסור לשון הרע רח"ל האם זה יהפך להיתר
ממילא אם אחד אומר שהוא נוהג כפי שנהגו בביתו ועדין לא הצליח ללמוד את כל התורה כולה זה אולי תירוץ (אם כי חלש) אבל לבוא ולהכריז שאין צורך לנהוג כפי דעת כל הראשונים ולהראות שבכלל לא בקיא בסוגיא האם זה לא נכלל במה שקראנו אתמול (ויקרא כו יד ) ואם לא תשמעו לי וגו' וברש"י שם ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה  עד לבלתי עשות  מונע את אחרים מעשות
הדיון בשיטת ר"ת לא מתאים לאשכול זה. וכבר נפתח לזה אשכול מיוחד. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=4740
 

זכרונות

משתמש ותיק
תגובתי היא לא דיון על שיטת ר"ת אלא על קלות הדעת בקביעת מנהגים ובהוראה שניתן להתיר גם איסורי דאורייתא וכן לשבש את דבריו הברורים של המ"ב שכתב ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין וכו' אבל כל י"ש יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ
 

מחשבות

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
מחשבות אמר:
החיזוק הגדול ביותר זה ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה.
כבר שנים שאני מתבונן מסביבי על מנהגי האנשים בשבת (ובודק היטב את מעשי שלי...) ואנשים מחללים שבת על ימין ועל שמאל (בדגש על בורר, מוקצה ושטרי הדיוטות אך גם מלאכות רבות אחרות) מחוסר ידע, ויעויין בהקדמת המשנ"ב מה שהביא מהיערות דבש.
ולגבי טלטול בשבת ועוד, צריך לדעת בהלכה כמה דברים: א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (וזה יכל להיות תשובה גם לטענה שרוב ראשונים כרבינו תם אך לא צריך לזה, לכל מי שלמד טוש"ע סי' רצ"ג יעו"ש) וודאי שהמנהג הוא לסמוך על הערוב גם ברה"ר רחב ט"ז, וממה שדנו על זה הפוסקים נלמד שאין זה מנהג חדש. ב. מי שילמד הלכות עירוב יראה שכמעט תמיד יש עוד צירופים טובים יותר או פחות להקל, והמשנ"ב שמחמיר כותב שאפשר לסמוך בזה על צירופים נוספים.
קראתי את דבריך ונשארתי לגמרי מבולבל​
א. צריך ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה​
ב. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (רח"ל)​
ג. מי שלמד טושו"ע סי' רצ"ג יראה לטעמך שדוחים את דעת רוב הראשונים שפסקו כר"ת​
ובכן נתחיל מהסוף ונאמר שלכל הדיעות צאת הכוכבים הבינונים הוא לילה ואין דיעה החולקת על זה ולדעת רוב רובם של הראשונים לא נראים הכוכבים הבינונים לפני שמשחיר המערב ולעולם זה לא קורה לפני ד' מיל אלא שלדעת הרמב"ן אליבא דר"ת אחרי ד' מיל הוה לילה אליבא דרבי יהודה הגם שבד' מיל אין עדיין כוכבים בינונים
וכן הדבר פשוט בכל הראשונים והאחרונים שמשתשקע החמה הוה בין השמשות וכולם הבינו שמדובר בשקיעה השניה אלא שמהר"ם אלשקר הבין שמדובר בשקיעה הראשונה ולפי זה יצאו אחרונים לומר שכוכבים בינונים הם מה שאנו רואים כחצי שעה אחרי השקיעה הראשונה
המחבר בסי' רס"א סע' ב גילה שדעתו כדעת הראשונים שעד ג' מיל ורביע שזה כמעט שעה אחרי השקיעה הראשונה כל הכוכבים הנראים הם כוכבים גדולים ועד אז אפשר להדליק נירות בערב שבת הרי שהוא פסק כדעת ר"ת וממילא כשכתב שבמוצאי שבת יש לחכות עד שיראו כוכבים קטנים הכוונה לכוכבים הנראים אחרי ד' מיל 
מה שכתבת  "א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא" לא הבנתי מה זה מנהג ברור? ומה עם המנהג שכתב המג"א בסי' שלא וכן בשו"ע הרב שם שנוהגים להדליק נירות בע"ש עד קרוב לג' מיל ורביע אחרי השקיעה וכן כתב הח"ח שהמנהג לחכות במוצ"ש ד' מיל וכן לפי דבריך יוצא  שאם רוב העם בארץ ישראל נוהגים להקל בשביעית בהיתר מכירה האם זה יהפך להלכה וכן המנהג ברוב העולם שלא מקפידים כ"כ באיסור לשון הרע רח"ל האם זה יהפך להיתר
ממילא אם אחד אומר שהוא נוהג כפי שנהגו בביתו ועדין לא הצליח ללמוד את כל התורה כולה זה אולי תירוץ (אם כי חלש) אבל לבוא ולהכריז שאין צורך לנהוג כפי דעת כל הראשונים ולהראות שבכלל לא בקיא בסוגיא האם זה לא נכלל במה שקראנו אתמול (ויקרא כו יד ) ואם לא תשמעו לי וגו' וברש"י שם ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה  עד לבלתי עשות  מונע את אחרים מעשות
ההשוואה בין דברי שמנהג יכול להכריע גם כשהוא כשיטת יחיד ל"מנהג" לדבר לה"ר מלמדת הרבה על הכותב.
לא אכנס לכל גיבוב הדברים בשיטת ר"ת, רק אומר שהכרעת הפוסקים אף המחמירים כר"ת למול בשבת את הנולד בבין השמשות של ר"ת.
בעניין עירוב כבר כתבתי שמלבד המנהג כבר כתב הביה"ל להקל כשמצטרף ספקות נוספים.
ועצה טובה: להבא שדבריך יזכירו יותר דיון ופחות פאשקוויל.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
לאחרונה אני עובר תהליך התפתחותי מדהים שהתחלתי לגלות את זמירות השבת כמשהו שלא נועד כדי לשיר כמו גולם אלא כדי להגיד מתוך עצמי.

וקודם כל להבין מה אני אומר...
ו

מנסיונך
על איזה זמירות אתה ממליץ
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
למה אינם בעלי נפש?
ולמה להם להיכנס לספק חילול שבת דאורייתא רק בשביל לקחת טישו בכיס וכדומה?

וז"ל הביה"ל בסי' שמה
מכל זה מוכח שיש להחמיר כדעה הראשונה [אך במקום שיש עוד צד להקל יש לסמוך על הסברא אחרונה כ"כ א"ר עי"ש] ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין שהם סומכין על הפוסקים העומדים בשיטת בה"ג ורש"י הנ"ל אבל כל ירא שמים בודאי יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ דבעינן דוקא דלתות 

האם לנשים אין יראת שמים?

לפי שלמה המלך
קהלת ז כט התשובה היא לא!
אבל כידוע אכשר דרא....
 

יהושע

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
זכרונות אמר:
מחשבות אמר:
החיזוק הגדול ביותר זה ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה.
כבר שנים שאני מתבונן מסביבי על מנהגי האנשים בשבת (ובודק היטב את מעשי שלי...) ואנשים מחללים שבת על ימין ועל שמאל (בדגש על בורר, מוקצה ושטרי הדיוטות אך גם מלאכות רבות אחרות) מחוסר ידע, ויעויין בהקדמת המשנ"ב מה שהביא מהיערות דבש.
ולגבי טלטול בשבת ועוד, צריך לדעת בהלכה כמה דברים: א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (וזה יכל להיות תשובה גם לטענה שרוב ראשונים כרבינו תם אך לא צריך לזה, לכל מי שלמד טוש"ע סי' רצ"ג יעו"ש) וודאי שהמנהג הוא לסמוך על הערוב גם ברה"ר רחב ט"ז, וממה שדנו על זה הפוסקים נלמד שאין זה מנהג חדש. ב. מי שילמד הלכות עירוב יראה שכמעט תמיד יש עוד צירופים טובים יותר או פחות להקל, והמשנ"ב שמחמיר כותב שאפשר לסמוך בזה על צירופים נוספים.
קראתי את דבריך ונשארתי לגמרי מבולבל​
א. צריך ללמוד הלכות שבת ולעיין היטב להבין הלכה למעשה​
ב. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא (רח"ל)​
ג. מי שלמד טושו"ע סי' רצ"ג יראה לטעמך שדוחים את דעת רוב הראשונים שפסקו כר"ת​
ובכן נתחיל מהסוף ונאמר שלכל הדיעות צאת הכוכבים הבינונים הוא לילה ואין דיעה החולקת על זה ולדעת רוב רובם של הראשונים לא נראים הכוכבים הבינונים לפני שמשחיר המערב ולעולם זה לא קורה לפני ד' מיל אלא שלדעת הרמב"ן אליבא דר"ת אחרי ד' מיל הוה לילה אליבא דרבי יהודה הגם שבד' מיל אין עדיין כוכבים בינונים
וכן הדבר פשוט בכל הראשונים והאחרונים שמשתשקע החמה הוה בין השמשות וכולם הבינו שמדובר בשקיעה השניה אלא שמהר"ם אלשקר הבין שמדובר בשקיעה הראשונה ולפי זה יצאו אחרונים לומר שכוכבים בינונים הם מה שאנו רואים כחצי שעה אחרי השקיעה הראשונה
המחבר בסי' רס"א סע' ב גילה שדעתו כדעת הראשונים שעד ג' מיל ורביע שזה כמעט שעה אחרי השקיעה הראשונה כל הכוכבים הנראים הם כוכבים גדולים ועד אז אפשר להדליק נירות בערב שבת הרי שהוא פסק כדעת ר"ת וממילא כשכתב שבמוצאי שבת יש לחכות עד שיראו כוכבים קטנים הכוונה לכוכבים הנראים אחרי ד' מיל 
מה שכתבת  "א. כשיש מנהג ברור כשיטה אחת יתכן מאוד שכן תהיה ההלכה אף כנגד רוב פוסקים ואף בדאורייתא" לא הבנתי מה זה מנהג ברור? ומה עם המנהג שכתב המג"א בסי' שלא וכן בשו"ע הרב שם שנוהגים להדליק נירות בע"ש עד קרוב לג' מיל ורביע אחרי השקיעה וכן כתב הח"ח שהמנהג לחכות במוצ"ש ד' מיל וכן לפי דבריך יוצא  שאם רוב העם בארץ ישראל נוהגים להקל בשביעית בהיתר מכירה האם זה יהפך להלכה וכן המנהג ברוב העולם שלא מקפידים כ"כ באיסור לשון הרע רח"ל האם זה יהפך להיתר
ממילא אם אחד אומר שהוא נוהג כפי שנהגו בביתו ועדין לא הצליח ללמוד את כל התורה כולה זה אולי תירוץ (אם כי חלש) אבל לבוא ולהכריז שאין צורך לנהוג כפי דעת כל הראשונים ולהראות שבכלל לא בקיא בסוגיא האם זה לא נכלל במה שקראנו אתמול (ויקרא כו יד ) ואם לא תשמעו לי וגו' וברש"י שם ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה  עד לבלתי עשות  מונע את אחרים מעשות
ההשוואה בין דברי שמנהג יכול להכריע גם כשהוא כשיטת יחיד ל"מנהג" לדבר לה"ר מלמדת הרבה על הכותב.
לא אכנס לכל גיבוב הדברים בשיטת ר"ת, רק אומר שהכרעת הפוסקים אף המחמירים כר"ת למול בשבת את הנולד בבין השמשות של ר"ת.
בעניין עירוב כבר כתבתי שמלבד המנהג כבר כתב הביה"ל להקל כשמצטרף ספקות נוספים.
ועצה טובה: להבא שדבריך יזכירו יותר דיון ופחות פאשקוויל.
כל הפוסקים? גם הדברי יציב הדברי יואל רבי אהרן קוטלר רבי יונתן שטייף והשבט הלוי?
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
בן של רב אמר:
לאחרונה אני עובר תהליך התפתחותי מדהים שהתחלתי לגלות את זמירות השבת כמשהו שלא נועד כדי לשיר כמו גולם אלא כדי להגיד מתוך עצמי.

וקודם כל להבין מה אני אומר...
ו

מנסיונך
על איזה זמירות אתה ממליץ
זה אינדבידואלי. 
אמנם יש לדעת מהו המסר של שבת כפול 3 השבתות = 3 סוגי מסרים. 
​​​​​(שבת בראשית/מתן תורה/לעת"ל יום שכולו שבת ומנוחה)
ולפי זה מה מביע כל אחד מהמשוררים. 
​​​​​
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית