אשכול אחודה נא חידה

יעקב1

משתמש ותיק
א. איך יתכן שני בנ"א שאבותיהם רשעים (לא תינוקות שנשבו) ואמרו להם לכבדם, האחד חייב לכבד אביו והשני לא?

ב. ג' עבירות חמורות דוחים פיק"נ - איך יתכן אדם רואה חבירו יהודי יר"ש טובע בנהר וצועק להצלתו או ליסטים באים עליו ורואה כ"ז ולא מבעיא שאינו חייב להצילו אלא אסור להצילו ?
 

אריך

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
א. איך יתכן שני בנ"א שאבותיהם רשעים (לא תינוקות שנשבו) ואמרו להם לכבדם, האחד חייב לכבד אביו והשני לא?

אולי: נחלקו המחבר והרמ"א רמ, יח, לדעת המחבר צריך לכבד אביו רשע, לדעת הרמ"א לא. ובכן, אשכנזי ל"צ לכבד, וספרדי צריך.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לגבי חידה א' באמת זו הייתה כוונתי

ולגבי חידה ב' התשובה:

א: היה עוסק בחיי עולם ואותו השני הוא חיי שעה א"נ כהן ולוי וכיוצ"ב שעוסק בחשוב ומניח הפחות.
ב: עוד תשובה, במתני' מכות יא: ואינו יוצא לא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפי' ישראל צריכים לו ואפי' שר צבא בישראל כיואב בן צוריה אינו יוצא משם לעולם שנאמ' וכו'. וברמב"ם פ"ז הל"ח מהל' רוצח "הגולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם ואפילו לדבר מצוה או לעדות בין עדות ממון בין עדות נפשות ואפילו להציל נפש בעדותו או להציל מיד הגייס או מיד הנהר או מיד הדליקה ומן המפולת ואפילו כל ישראל צריכין לתשועתו כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם עד מות הכהן הגדול, ואם יצא התיר עצמו למיתה כמו שביארנו".

[ובאמת פלא איך ידחה זה פיק"נ של כל עם ישראל. ובאו"ש שם כ' דלכן הרמב"ם הוסיף שאם יצא התיר עצמו למיתה לומר דאף דפיק"נ דוחה כל התורה אבל בזה הואיל ואם יצא מתיר עצמו למיתה א"כ אינו מחויב להכניס עצמו לספק סכנה להציל אחרים ודלא כהגה' מיי' בשם ירו' תרומות פ"ח סוף הל"ד שהובא בכס"מ פ"א הלי"ד [הירו' סובר דאדם צריך להכניס עצמו לספק סכנה אלא דהבבלי חולק. ובאמת פי' אזיל רק לבבלי אבל לירו' איך יתפרש המתני' דאינו יוצא אף לעדות נפשות והא אפי' נכנס עי"ז לספק סכנה חייב כדי להציל חבירו]. ובירו' עצמו אינו מוכרח למעי', עכ"ד האו"ש. ומדבריו משמע דעיקר הדין שמותר לו לצאת אלא דאם עושה כן עלול להסתכן וממילא אם יודע בעצמו שעכשיו לא יפגע ליכא איסורא ביציאתו. ויל"ע אם הדין שאסור להכניס עצמו לספק סכנה או דאינו חייב. דאם רק אינו חייב א"כ הו"ל למתני' וברמב"ם לכ' דאינו חייב לצאת לעדות נפשות ולא לסתום שאינו יוצא לכלום ובמנ"ח מצ' תי סקי"ט למד בדברי הרמב"ם שאיסורא איכא. וכן בספר כלי חמדה עה"ת פרשת פנחס בתחילת הפרשה הביא דברי האו"ש ופליג עליה דודאי איסורא איכא מגזה"כ שלא יצא מעיר מקלטו, וע"כ הואיל ועבר על דין זה הותר דמו, אבל בעלמא חייב להכניס עצמו לספק סכנה להציל חבירו והגולה אינו יוצא משם מגזה"כ. עי' מ"ב סי' שכט דאינו חייב להכניס עצמו לספק סכנה להציל חבירו.
וע"ע חזו"א חו"מ ליקוטים סי' כג לדף יב. ד"ה והנה הרבה ואמיו"ש מכות יא:. וע"ע חו"ב מכות שם דס"ל דיתכן דלא אמרו שאינו יוצא לעדות נפשות אלא בדבר שאינו תלוי בו כ"כ.
עוד כ' האו"ש שם ששמע בשם רדב"ז שאדם צריך לקוץ אצבעו כדי להציל חבירו [ובאמת ברדב"ז ח"ג סימן תרכז כ' דאינו חייב לעשות כן ורק השואל רצה להוכיח שחייב לקוץ]. וכ' להוכיח איפכא ממש"כ סנהד' מד: דיצא אדם להורג ובדרך העדים חזרו בהם מהעדות, לא מחזירים הדין אלא הורגים אותו וקולר תלוי בצואר העדים. והקשה אמאי הא צריכים העדים לקוץ ידיהם ואז לא יכולים לקיים ויד העדים תהיה בו בראשונה והרוצח יפטר עי"ז כמש"כ סנה' מה: וע"כ דאינם מצווים לקוץ ידיהם להצילו [וכאן איכא רבותא טפי שאינם חייבים אף דהם עצמם גרמו לו].
ובתפא"י פ"ב דמכות סק"ב בבועז תמה כנ"ל, והביא ביאור של האו"ש (לא בשמו אלא מדנפשיה) ודחהו "ליתא דמלבד שהדבר מודחק בפ"ע דבמשנה לא קאמר הוי טעמא, בלא זה קשה נמי וכי אינו מחויב להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל כל ישראל וכי אסור לישראל לסגור הדלת בעד גואל הדם עד שיציל הלה כל ישראל וצ"ע".
ובחשק שלמה מכות יא: הביא דברי התפא"י, עוד כ' לפרש דאין הכונה דאינו יוצא להציל אלא דאף שיצא אינו נפטר מגלות וזה שכ' הרמב"ם "לעולם" ר"ל דאין יציאה זו שיצא לצורך להציל - לעולם אלא חוזר אחר ההצלה. אמנם נשאר בכל זה בצ"ע.]
 

יעבץ

משתמש ותיק
יפה מאד מאד!
הן הקושיא והן התשובה המפורטת.
היה כאן כבר דיון לגבי תרומת כליה, והובא הרדב"ז שבהערה. מי שיוכל להכניס שם קישור לכאן יבורך.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד חידה: כידוע ביה"כ קבוע אסור לקרות בו ק"ש גם אם הוא כרגע נקי כי עצם היותו ביה"כ אוסר. איך יתכן ביה"כ שהשתמשו בו אפי' 50 שנה ומותר לכתחילה לקרות שם ק"ש (כמובן שיהיה נקי כרגע מטינוף) ?
 

כותר

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
עוד חידה: כידוע ביה"כ קבוע אסור לקרות בו ק"ש גם אם הוא כרגע נקי כי עצם היותו ביה"כ אוסר. איך יתכן ביה"כ שהשתמשו בו אפי' 50 שנה ומותר לכתחילה לקרות שם ק"ש (כמובן שיהיה נקי כרגע מטינוף) ?
כשלא ייחדו אותו לבית הכסא, או שעשו תנאי שאח"כ ישנו את שימושו לדבר אחר.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד העיתונאי אמר:
יעקב1 אמר:
עוד חידה: כידוע ביה"כ קבוע אסור לקרות בו ק"ש גם אם הוא כרגע נקי כי עצם היותו ביה"כ אוסר. איך יתכן ביה"כ שהשתמשו בו אפי' 50 שנה ומותר לכתחילה לקרות שם ק"ש (כמובן שיהיה נקי כרגע מטינוף) ?
כשלא ייחדו אותו לבית הכסא, או שעשו תנאי שאח"כ ישנו את שימושו לדבר אחר.

קרוב לזה הייתה כוונתי אבל אפי' ייחדו מותר וכגון מה שכתוב בחזו"א בסי' יז שביה"כ גזול אין רשות לגזלן לקבוע עליו שם ביה"כ כמו שאר חלויות ולכן אפי' שימש ביה"כ קבוע כ"ז שלא היה ייחוד בעלים לא יאסר.
לגבי תנאי האם יש מקור שמועיל כמו ביהכ"נ (באופנים מסוימים תלוי בא"י או בחו"ל ועוד)
 

יודע ספר

משתמש ותיק
רק שבזה ראוי לעורר שלאחר חמישים שנה אולי זה כבר נקנה לגזלן עפ"י דברי הירושלמי המובאים בתוס' שלאחר חמישים שנה יש גזילה בקרקע.
ומכאן החידה מתעצמת יותר איך יתכן שבית הכסא שמשתמשים בו 49 שנים יהיה מותר לקרא בו קר"ש ולאחר חמישים שנה יהיה אסור
 
חידה
כיצד יתכן שתרנגולת הפילה פרי מן העץ ונאסר
ואח"ז הטילה התרנגולת ביצה, ואנו אומרים שהן הפרי והן הביצה מותרים.
 

אוריאל

משתמש ותיק
ועוד חידה [ששמעתי פעם משמו של מרן שר התורה שליט"א]...
איך יתכן שחמש אוכלים יחד פת בסעודה, כולם התחילו את הסעודה ביחד, גמרו אותה ביחד, אכלו כשיעור בתוך כדי אכילת פרס, כולם בני למעלה מי"ג, אך רק אחד מהם יכול לעשות זימון?
 
יהודי פשוט מאוד אמר:
חידה
כיצד יתכן שתרנגולת הפילה פרי מן העץ ונאסר
ואח"ז הטילה התרנגולת ביצה, ואנו אומרים שהן הפרי והן הביצה מותרים.

תשובה:
תרנגולת הפילה פרי מן העץ ערב שבת בין השמשות, הפרי אסור מספק שנתלש בשבת. אם לאחמ"כ הטילה ביצה הביצה והפרי מותרים.
נימוק:
בבבלי ביצה ז, א שנינו כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת, וכפי המבואר שם תרנגולת תשמישה ביום ולכן איננה מטילה ביצה אלא ביום.
ועל כן כיון שהטילה ביצה לאחר שנפל הפרי, ניתן להוכיח מביצה זו שעתה אינו בין השמשות, ולכן כמו שהטילה בעוד יום כמו"כ הפרי נפל בעוד יום.
הרחבה:
דין זה לכאו' נוכל לאומרו רק אם בין השמשות דינו כספק יום ספק לילה, ולא כשיטת הריטב"א (יומא מז, ב) דבין השמשות מקצתו יום מקצתו לילה, דאילו מקצתו יום מקצתו לילה יתכן דמה שאמרו שאינה יולדת בלילה הכוונה לודאי לילה, אבל בין השמשות שיש בו מקצת יום כן יולדת, ולפי זה לא נוכל להוכיח על זמן בין השמשות שהוא יום.
מקורות:
בשו"ת מהר"י מברונ"א (סימן קמט) כתב ז"ל, 'שאל מהר"י מרפורק יצ"ו, היכי משכחת איסור הנולד אצל איסור, משוי היתר. ותי' פירות הנושרים בבין השמשות, אסורים מספק שמא חשיכה הוא, וכי נולד אצלם ביצה מותרים, דע"כ יום הוא, וערב שבת הוא, דאי לילה אין תרנגולת מטילה ביצ' בלילה, דכל המשמש ביו' נולד ביום בפ"ק דביצה (ז, א)'.

בלקט יושר (חלק א עמוד קג, ענין ד) כתב ז"ל, '...והיה מנהגו כשהוא צלול היה מזמן אליו כל הבחורים, ומקצת בעלי בתים ביום ראשון של שבועות, וביום אחרון של פסח, ובפורים כשאכלו סעודתם, וכו', וכשיושבים על השלחן אמר להם חודו חידתי האיך מצינו ביצה שתרנגולת פרח' על האילן והפילה ממנו תפוח התפוח אסור, ואם הפילה ממנה ביצה התפוח והביצה מותרין, וזהו פתרונו, כגון שנפל התפוח בין השמשות שהוא ספק לילה, ואסור משום מחובר. אבל כשילדה ביצה בודאי יום הוא ושניהם מותרין בלילה'.

יעוי' עוד גליוני הש"ס (לר"י הענגיל) שכתב דע"כ מעולם לא קרה שתרנגולת הטילה בין השמשות, דאילו כן נוכיח לכל בין השמשות. יעוי' עוד שו"ת פרי יצחק (ח"ב, סימן יח). יעוי' בספר עיקרי הד"ט (סימ' יא) שהביא דברי המהר"י מברונ"א הנ"ל, ודן לפי דבריו בשאלה הזאת, אם תינוק נולד בע"ש בה"ש ואח"כ הטילה תרנגולת ביצה. יעוי' עוד בשו"ת יד יוסף (מא).
 

יאיר

משתמש ותיק
אסנת היתה בת דינה כידוע ומצד שני שאול בן הכנענית-בן דינה (שנבעלה לכנעני) כיצד יתכן שמאותה ביאה של שכם נולדו 2 והרי לא מוזכר שהיו תאומים וכן אם נאמר דדרשות חלוקות הן עדיין יהיה קשה איך יוסף נשא את אסנת?
 

יעבץ

משתמש ותיק
יאיר אמר:
אסנת היתה בת דינה כידוע ומצד שני שאול בן הכנענית-בן דינה (שנבעלה לכנעני) כיצד יתכן שמאותה ביאה של שכם נולדו 2 והרי לא מוזכר שהיו תאומים וכן אם נאמר דדרשות חלוקות הן עדיין יהיה קשה איך יוסף נשא את אסנת?

שאול הוא בן דינה משמעון ולא משכם.
מה האיסור בלקיחת אסנת?! היא בת אחותו.
 

יאיר

משתמש ותיק
אכן
(כתבתי שאם היית אומר שלמי שאומר ששאול הוא בן דינה ושכם, היאך נשא יוסף את אסנת אם אינה מזרע יעקב?, למרות שאפשר לומר בדוחק שגיירה כמו הדיעה שהשבטים נשאו כנעניות)
 

יצחק

משתמש ותיק
חידה נוספת: איך יתכן מקוה פסול ששופכים לתוכו מים שאובים וטמאים ועי"ז הוא נכשר.
 

יאיר

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
יאיר אמר:
אסנת היתה בת דינה כידוע ומצד שני שאול בן הכנענית-בן דינה (שנבעלה לכנעני) כיצד יתכן שמאותה ביאה של שכם נולדו 2 והרי לא מוזכר שהיו תאומים וכן אם נאמר דדרשות חלוקות הן עדיין יהיה קשה איך יוסף נשא את אסנת?

שאול הוא בן דינה משמעון ולא משכם.
מה האיסור בלקיחת אסנת?! היא בת אחותו.
ואדאתינן להכא אשאל 'חידה' אחרת באותו ענין..

ר"ע הרי היה גלגול של שכם (ויש בזה אריכות) ומצד שני עשרת הרוגי מלכות היו גלגול השבטים והיאך היה פעמיים באותו דור ודיבר כביכול עם עצמו??
 

יצחק

משתמש ותיק
יאיר אמר:
יעבץ אמר:
יאיר אמר:
אסנת היתה בת דינה כידוע ומצד שני שאול בן הכנענית-בן דינה (שנבעלה לכנעני) כיצד יתכן שמאותה ביאה של שכם נולדו 2 והרי לא מוזכר שהיו תאומים וכן אם נאמר דדרשות חלוקות הן עדיין יהיה קשה איך יוסף נשא את אסנת?

שאול הוא בן דינה משמעון ולא משכם.
מה האיסור בלקיחת אסנת?! היא בת אחותו.
ואדאתינן להכא אשאל 'חידה' אחרת באותו ענין..

ר"ע הרי היה גלגול של שכם (ויש בזה אריכות) ומצד שני עשרת הרוגי מלכות היו גלגול השבטים והיאך היה פעמיים באותו דור ודיבר כביכול עם עצמו??
זה מסוג השאלות שרק אם התשובה מוצלחת השאלה נעשית ג"כ מוצלחת אבל בלי תשובה טובה השאלה לא טובה (מה אפשר להבין בגלגולים), ובכן אי אפשר להשאיר שאלה כזו בלי תשובה משום שאין לה חשיבות במצב כזה שאין לה תשובה,
אז בבקשה רבי יאיר תגלה לנו...
 

יאיר

משתמש ותיק
ידוע שעשרה הרוגי מלכות היו כל אחד משבט אחר, ומותם בא ככפרה על אחי יוסף שמכרוהו. ועיין בפיוט אלה אזכרה של יום הכיפורים.

והנה בחז"ל כתוב שהשבטים עשו חרם שלא יגלו ליעקב שיוסף חי וכיון שלא היה להם עשירי למנין כי בנימין היה בבית עם יעקב וראובן לא היה במכירה (וכן לא יעזור החרם אם הקב"ה יגלה ליעקב), עמדו האחים ושתפו את הקב"ה עמהם (ובאמת ה' הסכים להצטרף לחרם משום שרצה שיתגלגל הדבר וירדו למצרים וישתעבדו שם וכו' ויצחק ידע שיוסף חי אך אמר, אם ה' לא מגלה, מדוע שאני אגלה). נמצא שכביכול צריך כפרה על בחינה זו ששיתפו שם שמים במכירת יוסף, והכפרה לזה היה רבי עקיבא, שלא בא משום שבט שהרי היה בן גרים.

אמר ר' שמשון מאוסטרופולי, שדבר זה נרמז בסוף פרשת בחוקותי, בפסוק 'וכל מעשר בקר וצאן'. תיבות וכל מעשר הם ר"ת, וכ'י ל'מה מ'ת ע'קיבא ש'היה ר'ועה בקר וצאן, ועל זה התשובה היא כאמור בהמשך הפסוק שם, כל אשר יעבור - תחת השבט, העשירי יהיה קודש לה' (שבא לכפר כביכול כנגד השכינה) ויש עוד מה להאריך בזה.

לפי"ז מתורצת שאלתנו שהרי ר"ע לא היה כלל גלגול של אחד השבטים אלא של שכם בן חמור.
 

יצחק

משתמש ותיק
יצחק אמר:
חידה נוספת: איך יתכן מקוה פסול ששופכים לתוכו מים שאובים וטמאים ועי"ז הוא נכשר.
מקוה כשר שהיו בו מ' סאה ונפל לתוכו יין ונפסל בשינוי מראה, שופכים לתוכו מים שאובים בכמות גדולה עד שיחזור למראה מים ויהיה כשר, שו"ע סימן ר"א סעיף כ"ה שם מפורש על מים שאובים, מסברא נראה שהוא הדין מים טמאים וזכור לי שמפורש כך בר"ש אבל כעת לא מצאתי.
 

זענדל

משתמש רגיל
חידה
איך יתכן פירות שהפרישו מהם תרומה אסור לאכלם ואם לא הפרישו מהם תרומה מותר לאכלם?
 

יצחק

משתמש ותיק
זענדל אמר:
חידה
איך יתכן פירות שהפרישו מהם תרומה אסור לאכלם ואם לא הפרישו מהם תרומה מותר לאכלם?
תרומה קובעת למעשר (זכור לי שזה לא מוסכם אולי אפילו לא פוסקים כך) ונמצא שאם לא הפריש היה מותר אכילת עראי ומיד כשהפריש נקבע למעשר וצריך להפריש את המעשר ראשון ושני.
 

זענדל

משתמש רגיל
יצחק אמר:
זענדל אמר:
חידה
איך יתכן פירות שהפרישו מהם תרומה אסור לאכלם ואם לא הפרישו מהם תרומה מותר לאכלם?
תרומה קובעת למעשר (זכור לי שזה לא מוסכם אולי אפילו לא פוסקים כך) ונמצא שאם לא הפריש היה מותר אכילת עראי ומיד כשהפריש נקבע למעשר וצריך להפריש את המעשר ראשון ושני.
מצוין
חידה 2
האם יתכן בעל חי שהבשר אסור והחלב מותר?
 

יצחק

משתמש ותיק
אם אתה מתכוון חלב בצירי שחייבים עליו כרת אני לא יודע, אבל אם אתה מתכוון חלב בקמץ שמכינים ממנו גבינה וכו', אז התשובה היא בהמה שיש לה עיקור סימנים של הבה"ג.
 
יעקב1 אמר:
עוד חידה: כידוע ביה"כ קבוע אסור לקרות בו ק"ש גם אם הוא כרגע נקי כי עצם היותו ביה"כ אוסר. איך יתכן ביה"כ שהשתמשו בו אפי' 50 שנה ומותר לכתחילה לקרות שם ק"ש (כמובן שיהיה נקי כרגע מטינוף) ?


בית כסא דפרדסאי (בחזו"א כותב שייתכן שזה בית כסא שלנו).
 

rk1234

משתמש ותיק
איך יכול להיות ששני אנשים אכלו מאותו חתיכה ביוה"כ ואין פיקו"נ ושניהם יודעים שהיום יוה"כ אחד חייב כרת והשני לא ואם הם היו אוכלים זאת בערב יוה"כ אחד עשה עברה והשני לא
 
rk1234 אמר:
איך יכול להיות ששני אנשים אכלו מאותו חתיכה ביוה"כ ואין פיקו"נ ושניהם יודעים שהיום יוה"כ אחד חייב כרת והשני לא ואם הם היו אוכלים זאת בערב יוה"כ אחד עשה עברה והשני לא

אכילה גסה
 

rk1234

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
rk1234 אמר:
איך יכול להיות ששני אנשים אכלו מאותו חתיכה ביוה"כ ואין פיקו"נ ושניהם יודעים שהיום יוה"כ אחד חייב כרת והשני לא ואם הם היו אוכלים זאת בערב יוה"כ אחד עשה עברה והשני לא

אכילה גסה
 בלי אכילה גסה
 
 
חלק עליון תַחתִית