יהודי פשוט מאוד אמר:
חידה
כיצד יתכן שתרנגולת הפילה פרי מן העץ ונאסר
ואח"ז הטילה התרנגולת ביצה, ואנו אומרים שהן הפרי והן הביצה מותרים.
תשובה:
תרנגולת הפילה פרי מן העץ ערב שבת בין השמשות, הפרי אסור מספק שנתלש בשבת. אם לאחמ"כ הטילה ביצה הביצה והפרי מותרים.
נימוק:
בבבלי ביצה ז, א שנינו כל שתשמישו ביום נולד ביום זו תרנגולת, וכפי המבואר שם תרנגולת תשמישה ביום ולכן איננה מטילה ביצה אלא ביום.
ועל כן כיון שהטילה ביצה לאחר שנפל הפרי, ניתן להוכיח מביצה זו שעתה אינו בין השמשות, ולכן כמו שהטילה בעוד יום כמו"כ הפרי נפל בעוד יום.
הרחבה:
דין זה לכאו' נוכל לאומרו רק אם בין השמשות דינו כספק יום ספק לילה, ולא כשיטת הריטב"א (יומא מז, ב) דבין השמשות מקצתו יום מקצתו לילה, דאילו מקצתו יום מקצתו לילה יתכן דמה שאמרו שאינה יולדת בלילה הכוונה לודאי לילה, אבל בין השמשות שיש בו מקצת יום כן יולדת, ולפי זה לא נוכל להוכיח על זמן בין השמשות שהוא יום.
מקורות:
בשו"ת מהר"י מברונ"א (סימן קמט) כתב ז"ל, 'שאל מהר"י מרפורק יצ"ו, היכי משכחת איסור הנולד אצל איסור, משוי היתר. ותי' פירות הנושרים בבין השמשות, אסורים מספק שמא חשיכה הוא, וכי נולד אצלם ביצה מותרים, דע"כ יום הוא, וערב שבת הוא, דאי לילה אין תרנגולת מטילה ביצ' בלילה, דכל המשמש ביו' נולד ביום בפ"ק דביצה (ז, א)'.
בלקט יושר (חלק א עמוד קג, ענין ד) כתב ז"ל, '...והיה מנהגו כשהוא צלול היה מזמן אליו כל הבחורים, ומקצת בעלי בתים ביום ראשון של שבועות, וביום אחרון של פסח, ובפורים כשאכלו סעודתם, וכו', וכשיושבים על השלחן אמר להם חודו חידתי האיך מצינו ביצה שתרנגולת פרח' על האילן והפילה ממנו תפוח התפוח אסור, ואם הפילה ממנה ביצה התפוח והביצה מותרין, וזהו פתרונו, כגון שנפל התפוח בין השמשות שהוא ספק לילה, ואסור משום מחובר. אבל כשילדה ביצה בודאי יום הוא ושניהם מותרין בלילה'.
יעוי' עוד
גליוני הש"ס (לר"י הענגיל) שכתב דע"כ מעולם לא קרה שתרנגולת הטילה בין השמשות, דאילו כן נוכיח לכל בין השמשות. יעוי' עוד
שו"ת פרי יצחק (ח"ב, סימן יח).
יעוי' בספר עיקרי הד"ט (סימ' יא) שהביא דברי המהר"י מברונ"א הנ"ל, ודן לפי דבריו בשאלה הזאת, אם תינוק נולד בע"ש בה"ש ואח"כ הטילה תרנגולת ביצה. יעוי' עוד ב
שו"ת יד יוסף (מא).