דוד ה. אמר:אם לומד נושא חשבוני בתוך הגמרא כגון סוכה ח מקיים מצות ת"ת.המתאבק אמר:
רמז שהוא חצי תשובה:כיצד יתכן ששלושה אנשים ידברו ביניהם על אותו נושא וענין ממש.
ומ"מ אחד מהם יקיים בכך מצוה ואילו השני יקיים בכך רק הכשר מצוה ולעומתם השלישי לא יקיים מצוה כלל?
[מדובר שכולם אומרים את אותם דברים וע"כ החילוק אינו בתוכן אמירתם].
הדבר יהיה נכון גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, וגם לפי שיטת הרא"ה שלא מהני כוונה שלא לצאת.
מדובר על מצות תלמוד תורה.
אם לומד לצורך הבנת הגמרא אבל לא לומד כעת את הגמרא הוא הכשר מצוה.
אם לומד סתם אין בזה מצוה
ועליך שפיר ניתן להיאמר,
דוד, שהקים עולה של תשובה [ועוד הרבה תשובות].
אכן כן לזאת היתה כוונתי [אני חשבתי על אדם הלומד אסטרונומיה במסכת ראש השנה].
וכמובן דיש מקום לדון בדבר טובא.
א. האם כאשר לומד בשביל להבין את הגמ' חשיב הדבר רק כהכשר מצות תלמוד תורה או דהוה לימוד גמור דמאי נפק"מ אם לומד עם גמ' פתוחה או עם גמ' בארון.
ב. לפי הרמב"ם דכתב דפרדס היינו חכמת הטבע וכדו' וכל זה בכלל תורה א"כ גם אם אדם שלומד לגמרי שלא לשם לימוד תורה לא יקיים מצוה מ"מ היכא דלומד בשביל להבין דברי הגמ' לכאורה ודאי הוה בכלל לימוד תורה.