חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

המתאבק

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
המתאבק אמר:
 
כיצד יתכן ששלושה אנשים ידברו ביניהם על אותו נושא וענין ממש.
ומ"מ אחד מהם יקיים בכך מצוה ואילו השני יקיים בכך רק הכשר מצוה ולעומתם השלישי לא יקיים מצוה כלל?
[מדובר שכולם אומרים את אותם דברים וע"כ החילוק אינו בתוכן אמירתם].
הדבר יהיה נכון גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, וגם לפי שיטת הרא"ה שלא מהני כוונה שלא לצאת.
רמז שהוא חצי תשובה:
מדובר על מצות תלמוד תורה.
אם לומד נושא חשבוני בתוך הגמרא כגון סוכה ח מקיים מצות ת"ת.
אם לומד לצורך הבנת הגמרא אבל לא לומד כעת את הגמרא הוא הכשר מצוה.
אם לומד סתם אין בזה מצוה

ועליך שפיר ניתן להיאמר,
דוד, שהקים עולה של תשובה [ועוד הרבה תשובות].

אכן כן לזאת היתה כוונתי [אני חשבתי על אדם הלומד אסטרונומיה במסכת ראש השנה].

וכמובן דיש מקום לדון בדבר טובא.
א. האם כאשר לומד בשביל להבין את הגמ' חשיב הדבר רק כהכשר מצות תלמוד תורה או דהוה לימוד גמור דמאי נפק"מ אם לומד עם גמ' פתוחה או עם גמ' בארון.
ב. לפי הרמב"ם דכתב דפרדס היינו חכמת הטבע וכדו' וכל זה בכלל תורה א"כ גם אם אדם שלומד לגמרי שלא לשם לימוד תורה לא יקיים מצוה מ"מ היכא דלומד בשביל להבין דברי הגמ' לכאורה ודאי הוה בכלל לימוד תורה. 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
וכמובן דיש מקום לדון בדבר טובא.
א. האם כאשר לומד בשביל להבין את הגמ' חשיב הדבר רק כהכשר מצות תלמוד תורה או דהוה לימוד גמור דמאי נפק"מ אם לומד עם גמ' פתוחה או עם גמ' בארון.
ב. לפי הרמב"ם דכתב דפרדס היינו חכמת הטבע וכדו' וכל זה בכלל תורה א"כ גם אם אדם שלומד לגמרי שלא לשם לימוד תורה לא יקיים מצוה מ"מ היכא דלומד בשביל להבין דברי הגמ' לכאורה ודאי הוה בכלל לימוד תורה.
זאת ראיתי בשם רבי הלל זקס (על החפץ חיים) שאם לומד כדי שבהמשך הוא יבין את הגמרא אין זה מצוה אלא הכשר מצוה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
זאת ראיתי בשם רבי הלל זקס (על החפץ חיים) שאם לומד כדי שבהמשך הוא יבין את הגמרא אין זה מצוה אלא הכשר מצוה.
וכן שמעתי מת"ח א' בלומד מחשבים (ר"ל וורד וכדו')...
 

המתאבק

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
המתאבק אמר:
וכמובן דיש מקום לדון בדבר טובא.
א. האם כאשר לומד בשביל להבין את הגמ' חשיב הדבר רק כהכשר מצות תלמוד תורה או דהוה לימוד גמור דמאי נפק"מ אם לומד עם גמ' פתוחה או עם גמ' בארון.
ב. לפי הרמב"ם דכתב דפרדס היינו חכמת הטבע וכדו' וכל זה בכלל תורה א"כ גם אם אדם שלומד לגמרי שלא לשם לימוד תורה לא יקיים מצוה מ"מ היכא דלומד בשביל להבין דברי הגמ' לכאורה ודאי הוה בכלל לימוד תורה.
זאת ראיתי בשם רבי הלל זקס (על החפץ חיים) שאם לומד כדי שבהמשך הוא יבין את הגמרא אין זה מצוה אלא הכשר מצוה.

מה הכוונה על החפץ חיים, בשם החפץ חיים או שביאר בהכי את דבריו באיזה שהוא מקום.
 
 

המתאבק

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דוד ה. אמר:
זאת ראיתי בשם רבי הלל זקס (על החפץ חיים) שאם לומד כדי שבהמשך הוא יבין את הגמרא אין זה מצוה אלא הכשר מצוה.
וכן שמעתי מת"ח א' בלומד מחשבים (ר"ל וורד וכדו')...

זה פשיטא דאחד שלומד מחשבים אין זה לימוד התורה בעצמה שהרי תוכנות מחשבים לא נמצא בשום מקום בגמ' וא"כ הוה רק כקניית ספרים וכדו' משא"כ כאן שעצם הלימוד נמצא בגמ' כחשבון של עיגול ואסטרונומיה ומהאי טעמא היכא דלומד זאת מתוך הגמ' מקיים מצות תלמוד תורה וא"כ היה מקום לומר דגם היכא שלומד זאת לפני שפותח את הגמ' חשיב לימוד תורה.
 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
מה הכוונה על החפץ חיים, בשם החפץ חיים או שביאר בהכי את דבריו באיזה שהוא מקום.
יש ספר חפץ חיים שיש למטה מרבי הלל זקס, לא זוכר את שמו.
 

המתאבק

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
המתאבק אמר:
מה הכוונה על החפץ חיים, בשם החפץ חיים או שביאר בהכי את דבריו באיזה שהוא מקום.
יש ספר חפץ חיים שיש למטה מרבי הלל זקס, לא זוכר את שמו.

אם כוונתך שיש ביאור של ר' הלל על כל הספר, שווה לחפש אותו כי מסתבר שיהיו שם הרבה דברים מעניינים כדרכו.
 

המתאבק

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
@המתאבק כבר הבאת מהתשב"ץ ואוסיף אני את חלקי, יתכן שמצד שייכות לאדם הפרטי תהיה שייכת הנחלה למי שהיה בעליה, אבל נחלת השבט השני זה יהיה כיון שזה בנחלתו, (לגבי הירדן עצמו שהוא נחלת בני נפתלי נראה לי פשוט שלפי שינוייו משתנה נחלתם).

אצטרף אף אני בברכת הדיוט שתזכה להפיץ מעיינותיך חוצה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ושמך נאה לך @המתאבק אשר ארבעים יכנו במלחמתה של תורה, ובעז"ה לא יוסיף כפירוש שמואל סבא, וימלא ה' כל משאלותיך.

לא הבנתי מה כוונתך שנשאר של האדם הפרטי ומ"מ הוה בכלל נחלת השבט האחר.
אם הדבר שייך לו לעולם א"כ מה הנפק"מ איזה שם נחלה יש לזה של שבט זה או אחר.
ואם כוונתכם דיוצא ביובל זהו חידוש דפוקעת בעלותו שהיה לו עד היום בעלות לעולם [ובפרט לפי השיטות דבהפקר וכו' אין חזרה ביובל דא"כ אמאי הכא יחזור הרי הא דהוה כעת שלו אין זה מכח מכירה].

ואולי כוונתכם ליסוד הגרי"ז דחלוקת הארץ לשבטים הינה חלוקה בעצם ולא רק חלוקה לצורך דיני הממונות.
 

משה רבינו

משתמש רגיל
דוד ה. אמר:
ד יתכן ששלושה אנשים ידברו ביניהם על אותו נושא וענין ממש.
ומ"מ אחד מהם יקיים בכך מצוה ואילו השני יקיים בכך רק הכשר מצוה ולעומתם השלישי לא יקיים מצוה כלל?
[מדובר שכולם אומרים את אותם דברים וע"כ החילוק אינו בתוכן אמירתם].
הדבר יהיה נכון גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, וגם לפי שיטת הרא"ה שלא מהני כוונה שלא לצאת.
א"נ משכח"ל בקידושין כשהחתן, הכלה ובעל האולם עסוקין באו"ע.
 

בשלמא

משתמש ותיק
באיזה הפטורה של שבתות השנה קוראים את הפרק הפותח של ספר ישעיהו?
 

דוד ה.

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
דוד ה. אמר:
המתאבק אמר:
מה הכוונה על החפץ חיים, בשם החפץ חיים או שביאר בהכי את דבריו באיזה שהוא מקום.
יש ספר חפץ חיים שיש למטה מרבי הלל זקס, לא זוכר את שמו.

אם כוונתך שיש ביאור של ר' הלל על כל הספר, שווה לחפש אותו כי מסתבר שיהיו שם הרבה דברים מעניינים כדרכו.
ראיתי בבית הכנסת, שמו חפץ חיים עם מענה לשון, יצא לאור ע"י הרב מנחם זקס.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
המתאבק אמר:
א. האם כאשר לומד בשביל להבין את הגמ' חשיב הדבר רק כהכשר מצות תלמוד תורה או דהוה לימוד גמור דמאי נפק"מ אם לומד עם גמ' פתוחה או עם גמ' בארון.
באור שמח מחלק בין שימוש ת"ח לבין לימוד תורה ונפק"מ לעוסק במצוה שפטור מן המצוה, שימוש ת"ח נחשב עוסק במצוה ולימוד ת"ת אין את הפטור של עוסק במצוה ע"ש.
לפי זה יוצא שאדם שלומד גמרא לא נקרא כלל עוסק בת"ת אלא בשימוש ויש לו את הפטור של עוסק במצוה...
אור שמח הלכות תלמוד תורה פרק א 

ובחי' למס' סוכה עמדתי לתמוה לשיטת רש"י (סוכה כה, א ד"ה שלוחי) דהולכי לדבר מצוה ללמוד תורה פטורים מן המצוה מחיוב סוכה, הא אמרו (ירושלמי שבת פ"א ה"ב) מי לא מודה רשב"י דמפסיקין ת"ת לעשות סוכה וליטול לולב, ולית לי' הלומד ע"מ שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו, ונחה דעתי מדברי הר"י מקורביל בתוס' כתובות דף י"ז ע"א (ד"ה מבטלין) דפי' דשמוש ת"ח גדולה מת"ת, ושמוש פירושו הוא הבנת טעמי המשנה וסברתו הנקרא בשם גמרא, וזה לשון רש"י ברכות מ"ז (ע"ב ד"ה שלא שמש), איזה ע"ה שלא שמש ת"ח, הוא הגמרא התלוי בסברא, שהיו נותנים לדברי משנה טעם, והיו מתאספין ועוסקין יחד, והיא דרך הגמרא כו', והולכין ללמוד תורה, זה שמוש ת"ח.
 

חייש

משתמש ותיק
איזה שבט היו בעבר הירדן חוץ מבני גד ובני ראובן וחצי המנשה
אולי משהו כבר שאל את זה לא בדקתי
 

חייש

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
חייש אמר:
איזה שבט היו בעבר הירדן חוץ מבני גד ובני ראובן וחצי המנשה
אולי משהו כבר שאל את זה לא בדקתי

בני לוי.
 
קצר לעניין אמר:
חייש אמר:
איזה שבט היו בעבר הירדן חוץ מבני גד ובני ראובן וחצי המנשה
אולי משהו כבר שאל את זה לא בדקתי
שבט לוי
רמות גלעד
נ.ב קודמי כבר כתב
סליחה אך לא לזאת התכוונתי ונשאל מי עוד חוץ מהם
 
 

חייש

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
חייש אמר:
איזה שבט היו בעבר הירדן חוץ מבני גד ובני ראובן וחצי המנשה
אולי משהו כבר שאל את זה לא בדקתי

שבט אפרים (מי שנשאר) בזמן יפתח
מנין אך אף אם כן אני התכוונתי לעוד
(רמז משבט יהודה אך איזה משפחה והיכן המקור)
 
 

חייש

משתמש ותיק
חייש אמר:
דוד ה. אמר:
חייש אמר:
איזה שבט היו בעבר הירדן חוץ מבני גד ובני ראובן וחצי המנשה
אולי משהו כבר שאל את זה לא בדקתי

שבט אפרים (מי שנשאר) בזמן יפתח
מנין אך אף אם כן אני התכוונתי לעוד
(רמז משבט יהודה אך איזה משפחה והיכן המקור)
עוד רמז פסוק מפורש בפרשת מטות
 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
חייש אמר:
מנין אך אף אם כן אני התכוונתי לעוד
שופטים פרק יב
וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ׀ עָבַ֣רְתָּ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ:

וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה:
(ה) וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר׀ לֹֽא:
 

חייש

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
חייש אמר:
עוד רמז פסוק מפורש בפרשת מטות
הגזמת עם הרמזים, יאיר בן מנשה.

רמב"ן במדבר פרק כב פסוק מא
'ויאיר בן מנשה האיש הזה יתיחס אל משפחת אמו בעבור שלקח אחוזתו מהם כי בדברי הימים מפורש שהוא בן חצרון בן פרץ בן יהודה ואמו בת מכיר בן מנשה' ומפורש בפסוק 'ויתן משה את הגלעד ליאיר בן מנשה וישב בה' הרי לכם משפחה מיהודה בעבר הירדן
 

המתאבק

משתמש ותיק
משה רבינו אמר:
דוד ה. אמר:
ד יתכן ששלושה אנשים ידברו ביניהם על אותו נושא וענין ממש.
ומ"מ אחד מהם יקיים בכך מצוה ואילו השני יקיים בכך רק הכשר מצוה ולעומתם השלישי לא יקיים מצוה כלל?
[מדובר שכולם אומרים את אותם דברים וע"כ החילוק אינו בתוכן אמירתם].
הדבר יהיה נכון גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, וגם לפי שיטת הרא"ה שלא מהני כוונה שלא לצאת.
א"נ משכח"ל בקידושין כשהחתן, הכלה ובעל האולם עסוקין באו"ע.

נשמח אם תבאר יותר מי מקיים את המצוה מי את ההכשר.
דבפשטות כוונתך שהחתן מקיים מצוה אך א"כ הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האם איכא מצוה בקידושין, אך גם אם איכא מצוה בעצם הקידוין מ"מ כשעסוק עם בעל האולם על עניני האולם זהו הכשר בעלמא.
והאשה כנראה כוונתך דהוה רק הכשר מצוה אך לא ברירא לאיזה מצוה הוה הכשר.
 
חלק עליון תַחתִית