בני אדמו"ר הצמח צדק (ליובאוויטש/קאפוסט/לאדי/ניעז'ין), וצוואות הצ"צ

לבי במערב

משתמש ותיק
א. 'גם' ממקורות ש(לדידך) אינם 'אובייקטיביים' ידוע שלכל האחים הק' הי' 'מנין' לבד מכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע.
ב. ה'מחטף' הי' בהעברת מגורי המהרי"ל לקאפוסט, ואכ"מ.
ג. איש לא הסתיר מעולם כי רוב החסידים בשעתו נסעו לקאפוסט, וחסרון ידיעה ספק שוטים הוא. בלי קשר, דעת רוב מי שמנית לא היתה רלוונטית בשעת מעשה [והעובדה כי אלו לבדם הם המוכרים למר - אינה מעידה כי אם על עצמו בלבד].
[ד. יש צוואה בגוכתי"ק (וגם העתקות מעוד פתקאות). למה לנו להמציא 'השערות' ולהכריח המעשה להשמיע?].
ה. העובדה שאין רבים העוסקים בתורת כ"ק אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש נ"ע כדבעי וכראוי לה - תלוי' בעובדה שעד לאחרונה היו רובם המוחלט של מאמריו כספונים בכת"י, נוסף על סגנונם הייחודי להם.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מצורף:3.PNG

אין לי ידיעה ספציפית על אמינות כתה"י הזה,
אך ידוע שנערך בשעתו ד"ת בין האחים הק' (ונפסק כי רק כ"ק אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש נ"ע יוכל לנהוג נשיאות בליובאוויטש).

בעיני הדלות, מעט משונה שנז' רק מהרי"ל ומהר"ש. אך לא על זה יפול דבר אמינותו.
בכת"י בספריית אגו"ח מס' כרטיס 2179 גם ישנו העתקה מדויקת של נוסח הנ"ל יעו"ש.
הצג קובץ מצורף קאפוסט.pdf
 
 

אשר שרייבר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
שרידי החסידים התמזגו בליובאויטש כידוע.
סתם בדיחה:
שמעתי מיהודי שהתגנב אל מאחורי מסך הברזל בשנות המ', ובעת ישבו בשל"ס בביהמ"ד אחד (מסתמא במחתרת...), השמיע שם זקן וחסיד אחד, שיחה עמוקה ומדהימה בשפה החב"די. האורח מארה"ב לא ידע את נפשו מרוב התפעלות. בסיימו את דבריו, שאל אותו האורח מארה"ב: איר זענט א ליובאוויטשער?
"ניין, ניין, ניין! א קאפוסטער!!"...
 

נשמה בגוף

משתמש רגיל
מחכים אמר:
יהודי אמר:
לבי במערב אמר:
הגדרות מר נחמדות הן, אך בעיני - רב המשותף על ה'מפריד'.
אני מביט מבחוץ וכותב. כבודו מביט מבפנים.
אולי זה טעם החילוק.
אכן זה טעם החילוק
אתה מסתכל מבחוץ ואינך מכיר ומבין את העולם הפנימי של חב"ד גם לא ההיסטורית.
כמה כתבי חסידים מדורות קודם קראת?
 למשל ספר "לשמע אוזן" שהם שמועות מדויקות מא' מגדולי חסידי הצ"צ ותלמידו המובהק של ר"ה מפאריטש ור"א מהומיל, תקרא את הספר ולאחמ"כ תביע דעה.

היכן ניתן לקרוא ספר הנ"ל
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מתון מתון אמר:
בספריית אגו"ח
כמובן, אין בכך שום ראי' לשאלת האמינות.
כותב הביכעל הי' - כפי הנראה - מחסידי קאפוסט, כמוכח מנוסח הפ"נ הנעתק בהמשך העמוד.
אין שום שאלה אודות האמינות - אלא שהצ''צ חזר בו מצוואה זו. ואדרבה, המכתב שבו חוזר הצ''צ מצוואה זו הרי מזכיר צוואה זו.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
לבי במערב אמר:
מתון מתון אמר:
בספריית אגו"ח
כמובן, אין בכך שום ראי' לשאלת האמינות.
כותב הביכעל הי' - כפי הנראה - מחסידי קאפוסט, כמוכח מנוסח הפ"נ הנעתק בהמשך העמוד.
המכתב שבו חוזר הצ''צ מצוואה זו הרי מזכיר צוואה זו.
היכן?
 
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
אגור בן יקא אמר:
לבי במערב אמר:
כמובן, אין בכך שום ראי' לשאלת האמינות.
כותב הביכעל הי' - כפי הנראה - מחסידי קאפוסט, כמוכח מנוסח הפ"נ הנעתק בהמשך העמוד.
המכתב שבו חוזר הצ''צ מצוואה זו הרי מזכיר צוואה זו.
היכן?
כאן בכת''י זה, בעמוד 53, בין השאר. דברים אלו היו מפורסמים בהעתקות אצל חסידי חב"ד.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
מתון מתון אמר:
אגור בן יקא אמר:
המכתב שבו חוזר הצ''צ מצוואה זו הרי מזכיר צוואה זו.
היכן?
כאן בכת''י זה, בעמוד 53, בין השאר. דברים אלו היו מפורסמים בהעתקות אצל חסידי חב"ד.
הרי אי"ז רק העתק, ובכת"י הנ"ל [צוואת נוסח קאפוסט] בעמ' שלפניו יש ט"ו פירכות על ענין זה עי"ש.

אגב, ב'לשמע אוזן' אי' שהזיידע אמר שגנבים לקחו המהרי"ל מליובאוויטש לקאפוסט.

ומא' מחו"ר הפורום שי' קיבלתי להעתיק הדברים דלהלן. - - -


קצת סדר, יש כעשרים 'צעטלאך' וצוואות בידינו שכתבם הצ''צ בשנים אלו...

א. צוואה ג' דחנוכה תרכ''ג. (לא לחלק הבית, שייך להרי''ל דווקא. ביהמ''ד שייך לו ולמהר''ש. אופן חילוק הבית והחצר בין מהרי''ל ומהר''ש).

ב. ד''ה הנה ידוע לכל. (שאף שלמהר''ש יש בית משלו בהחצר, מ''מ יקבל חלקו בבית אביו ככל אחיו).

ג. ד''ה אני בוכה (שהמהר''ש ישב בביתו שבהחצר על התורה ולא יעקור דירתו אף אם יהיה לו סיבוכים מאחיו הרש''ז).

ד. ד''ה הצעטליך שלי (שרק מהרי''ל יקרא הצעטליך שבהאלמער, ושישרוף צעטליך עכ''פ אלו שיהיה מהם קפידא או ריעותא).

ה. בקשה בתפלת שמו''ע, ד''ה רפואת הנפש (רפואת הגוף למהר''ש שיירפא מחולי הקיא. שלאחר אריכות ימיו מהרי''ל ינהיג אנ''ש ושיראה בפרנסת מהר"ש).

ו. ד''ה לאנ''ש שיחיו, הרי אני מ''מ. (אוסר על אנ''ש לקרוא רק למהרי''ל רבי ואוסר לתת רק לו דמי מעמד. 'שכל בני יהיו אצלכם בשוה בכל').

ז. ד''ה המשולחים. (שהמשולחים יודיעו לאנ''ש. אם יעברו על דבריו יטול מהם מה שנתן ביחידות או בדא"ח).

ח. ד''ה ג''ז יודיעו המשולחים. (שמי שיש בידו למחות ולא ימחה יחול עליו לטותא דרבנן. בטוח בהשי''ת שיהיה כרצונו).

ט. ד''ה להנגידים וותיקים. (אכפול בקשתי ואזהרתי להתאמץ שיקויים כל רצוני החזק, וטעמי עמי לבל יפרידו כו' ח''ו).

י. ד''ה אה' בני. (למהר''ש. בטחוני חזק בהשי''ת שאנ''ש יאמינו לך).

י"א. ד''ה בעזרהי''ת. המעות שנמצא אצלי ת''ל. (נתינת חצי מהמעות בתורת מתנה, כך שאפשר להתנות שבאם לא יתנו מהריוח חמשה מאות רו''כ למהר''ש כל שנה, ייבטל המתנה למי שמעכב). בגוכתי"ק.

י"ב. ד''ה לאהובי בני המופלג מ' שמואל וכו'. (רצוני שתקבל על עצמך לשמוע בכל יום מאנשים ענינים. ולהתיישב היטב עמהם ולהגיד להם עצה, וגם תחזור עמהם הד''ח הנאמרים וזהו רצוני באמת). גוכתי"ק.

י"ג. ד''ה לבני ידידי וחביבי הר''ש שי'. (ראיתי דא''ח שלך והוטב בעיני מאוד... פתח פיך ויאירו דבריך ואני מבטיח לך מה שאמרתי בעל פה, וכאשר אמרתי לך מה ששמעתי מאאזמו''ר הגאון ז''ל... ואני סומך אותך בסמיכה רבה ואל תירא משום אדם).

י"ד. 'אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי'. (נשלח 'צום עולם', בראשית תרכ"ו, כשהתחיל מהר"ש לומר דא"ח ברבים).

ט"ו. לאנ''ש שיחיו. ד''ה הן אמת וצדק וכו'. (אני חוזר בי לגמרי ממ''ש במק''א נידון בני הרי"ל. בקשתי מאנ''ש שכל בני יהיו בשווה בכל. איני מאמין לנכדי זלמן בן רי"ל - טבעו בתחבולות לבנות בנינים). י"ד שבט תרכ"ו.

ט"ז. לאנ''ש. ד''ה אולי לא ישמע. (מכיון שייתכן שמהרי"ל לא ישמע שכולם יהיו בשווה ויחזק א''ע ואת אנ''ש מהצעטליך שימצא אצלו, אני אוסר עליו שיקבל הנאה (דמי מעמד וכו') מהדא''ח שלי, כידוע שכל א' יכול לאסור את שלו לעולם. גם על נכדי זלמן אני אוסר כנ''ל כי הוא המביא לידי מחלוקת כידוע לי טבעו מכבר).

י"ז. ד''ה בדבר דא''ח. (רצונו לאסור גם הנאה מדא''ח של זקנו וחמיו, אבל לזה צריך בי''ד, ולע''ע אוסר כנ''ל).

י"ח. ד''ה יום ג' א' ניסן תרכ''ו. לאהובי בני. (למהר''ש. לא עת לחשות כי כחי חלש מאוד. בקשתי לקיים כמו שמסרתי לך מכתב לאנ''ש).

י"ט. ד''ה בני חביבי. (למהר"ש. גוזרני עליך שאתה דווקא תעשה זה ולך אני מאמין שתקיים כל רצוני החזק וטעמי עמי. תגובה למ''ש לאביו 'שלח נא ביד תשלח').

כ. ד''ה כבר כתבתי. (כל השומע יקבל ברכה ברו''ג. מי שלא ישמע אקבל עליו קובלנא עצומה ומרה למעלה וייענש בגוף ובנפש).

***

רק מספר י"א וי"ב קיימים כיום בגוכתי"ק של הצ"צ. שאר הצעטלאך מוזכרים בכת''י ומכתבים והעתקות של אנ"ש גם מהזמן ההוא, חלקם מפורסמים יותר (כמספרים י''ג, ט''ו וט''ז וי''ח), וחלקם פחות. חלקם 'הסתובבו' בין אנ''ש במשך השנים. כולם הועתקו ג''כ במכתב רח''ל לרש"ז זוין בשנת תשכ"ו, מתוך כת''י, חוץ ממספר י"א וי"ב, שר''י מונדשיין פרסמם מתוך גוכתי"ק הצ"צ, מספר י"ג שנדפס באג"ק הצ"צ וס' תולדות המהר"ש מתוך כת"י, ומספר י"ד שנדפס בס' תולדות המהר"ש מתוך רשימת אדמו''ר מוהריי''צ (יש לציין שמספר י''ד וכו' נוגע יותר לענין חזרת דא''ח כאחיו, ולא כ''כ להנשיאות לאחר הסתלקות הצ''צ).
קיים גם בס' אגרות המהר"ש אזכורים של שלוש קטעים שונים מצוואת אביו - א', שלא יקימו בנין על קברו. ב', ששום א' מהמשפחה לא יגור בביתו אלא יעשוהו בית של קדושה, כבית מדרש. ג', ששני בניו ישתמשו בביהמ''ד בשווה.

***
לאחרי הסתלקות הצ''צ, המהרי"ל באמת לא האמין להצעטליך שכל הבנים יהיו בשווה, ושביטלו הצוואה הראשונה שהוא יהיה אדמו''ר. והיה לו עגמ"נ מרובה שצעטלאך אלו שלטענתו הם מזויפים, מראים לכל אנ"ש. קיים מכתב של שלוש רבנים (אחד מהם גיס המהרי''ל), שכתבו לכל אנ"ש ט"ו טענות שונות על אמיתות הצעטלאך הנ"ל.


בסופו של דבר (כנראה עוד לפני מכתב ג' הרבנים הנ''ל) כל הבנים הקימו בי"ד של שלוש רבנים: בעל שו"ת תורת חסד, הגה"ח יוסף תומרקין, והגה"ח פרץ חן, ולאחר מכן כל הבנים קיבלו על עצמם בחתימתם שיהיו כולם בשווה בדמי במעמד ובמינוי משולחים ובקריאת שם רב כו', כרצון הצ''צ המבואר בהצעטלאך המאוחרים יותר, ונתאשר בבי''ד. על המכתב נוספו חתימות עוד ארבע רבנים - ס''ה שבע (כמנין הבנים).

אבל החילוקי דעות נמשכו אודות אוצר הכת"י של אביהם הצ"צ. שלוש הבנים מוהרש"ז (שאח"כ עבר לליאדי), מוהרי"נ (שאח"כ עבר לניעזשין), ומוהר''ש, חתמו ביחד על מכתב שמסכימים שהכתבים יישארו בליובאוויטש במקום אחד ויתעסקו בהדפסתם, וכן היה - הכתבים בעיקרם (לא כולם) נשארו אצל המהר"ש והוא התעסק בהדפסתם וכך נדפס שו"ת צמח צדק. המהרי"ל רצה לתבוע שיקבל חלקו בהכת"י בד"ת, כפי שכתב במכתב.
***
קיים רשימה של אדמו''ר מוהריי''צ בו מגולל קורות תחילת שנת תרכ"ו לפני ההסתלקות, על מנת לבאר מהלך העניינים בזמן ההסתלקות. הר"י מונדשיין פירסם רובו בעיתון כפר חב''ד.

***

מבחינת כמות החסידים, עיקרם היו אצל המהר"ש והמהרי''ל, אבל גם לשאר האחים היו הרבה חסידים. יש מכתב מקיץ תרכ"ו מהחסיד ר' יוסף קוגל מפלעשצעניץ שנדפס בס' 'תולדות אברהם חיים', בו כותב ש'רוב העולם נמשכים אחר מהר"ש נ''י ומספרים ממנו נפלאות ממש'. מאידך, מפורסם וכן כתב בס' בית רבי שבר''ה של שנת תרכ"ז היה קיבוץ נורא מאוד אצל המהרי"ל בקאפוסט, ואשר לא היה קיבוץ כזה מכמה שנים.

המהרי"ל עבר לקאפוסט בקייץ תרכ"ו על דעת שיגור בקאפוסט באופן עראי, ושעוד יחזור לליובאוויטש כשהרוחות יירגעו. אמנם המהרי''ל נפטר בראשית שנת תרכ"ז, וכל נשיאותו נמשכה פחות משנה. בנו רש"ז מקאפוסט התלבט ובסופו של דבר נשאר בקאפוסט ולא חזר לליובאוויטש.

***
המחלוקת נמשכה בעוז משך כמה שנים, גם לאחרי הסתלקות המהרי"ל והמהר"ש. ידוע פרשת הדפסת לקוטי תורה לג' פרשיות, בו שרפו חסידי קאפוסט רשימות דברי חסידות של המהר"ש. מחלוקת זו השפיעה גם בתוכן דברי חסידות חב''ד, וכנ''ל כפי שהתפרסמו מכתבים בין חסיד ליובאוויטש ר' דן תומרקין לבין הרש''ז בן המהרי"ל שהשיג על מ''ש המהר"ש בלקו''ת הנ"ל שהרשימו לא נגע בו הצמצום (כיום נדפס מעי''ז בכתביו של הצ''צ, במק''א בספרו 'אור התורה').
 
 

זלמן כאנטשינער

משתמש רשום
פוק חזי מאי עמא דבר! מי שאין לו אינטרס צר ומ"ק שכיוון ש"אני !!!" שייך למפלגה מסוימת רק היא האמת, ואם תתברר אמת אחרת נסלפה כרצוני. כדי שחלילה לא אהי'ה שייך למפלגה הכי הכי הכי!. חוץ מאלו כל באי שער תורת חב"ד, שאלפים מהם ישנם כמעט בכל חצרות הקודש, כולם ממש יודעים סדר ההשתלשלות, הן מהה"ק מסטרעשעלע זי"ע והן מהרה"ק אדמו"ר האמצעי זי"ע. ומאדמוה"ע ההמשך הוא אדמו"ר הצ"צ הקפוסטער והמגן אבות זכר כולם לברכה זכותם תגן עלינו אמן
 

פלגי מים

משתמש ותיק
זלמן כאנטשינער אמר:
פוק חזי מאי עמא דבר! מי שאין לו אינטרס צר ומ"ק שכיוון ש"אני !!!" שייך למפלגה מסוימת רק היא האמת, ואם תתברר אמת אחרת נסלפה כרצוני. כדי שחלילה לא אהי'ה שייך למפלגה הכי הכי הכי!. חוץ מאלו כל באי שער תורת חב"ד, שאלפים מהם ישנם כמעט בכל חצרות הקודש, כולם ממש יודעים סדר ההשתלשלות, הן מהה"ק מסטרעשעלע זי"ע והן מהרה"ק אדמו"ר האמצעי זי"ע. ומאדמוה"ע ההמשך הוא אדמו"ר הצ"צ הקפוסטער והמגן אבות זכר כולם לברכה זכותם תגן עלינו אמן

כנראה שהצ"צ ידע מי אמור להיות עיקר  הממשיך שלו וכל הרמזים היו על בנו הצעיר כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
אגור בן יקא אמר:
מתון מתון אמר:
כאן בכת''י זה, בעמוד 53, בין השאר. דברים אלו היו מפורסמים בהעתקות אצל חסידי חב"ד.
הרי אי"ז רק העתק, ובכת"י הנ"ל [צוואת נוסח קאפוסט] בעמ' שלפניו יש ט"ו פירכות על ענין זה עי"ש.

אגב, ב'לשמע אוזן' אי' שהזיידע אמר שגנבים לקחו המהרי"ל מליובאוויטש לקאפוסט.
-גם הצוואה הראשונה אינה רק העתק, וכפי שהעלית כיום יש רק ב' מסמכים שנתפרסמו מגכתי"ק הצ''צ, אודות המתנה בהירושה למהר''ש, ושמהר"ש יתן עצות לאנשים ויחזור דברי חסידות-

אך באמת הנה זה היה נקודת המחלוקת, חסידי קאפוסט האמינו שהמהרי''ל אמור להיות האדמו''ר היחיד מ"מ הצ"צ, ולא אחיו, ולכן הם לא האמינו בכל הצעטלאך שמבטלים את הצוואה הראשונה, וכפי שרואים במכתב עם ט"ו הקושיות וכפי שהמהרי''ל עצמו כותב במכתב שנתפרסם לאחרונה בספר בני הצ"צ.

אמנם חסידי אדמו''ר מהר"ש וכנראה גם שאר האחים החזיקו מהשובר ומצעטלאך אלו, והאמינו שרצון הצ"צ שיהיו כולם שווה בשווה ברוב הענינים. וכפי ששמעתי, היו גם חסידים כאלו שבהתחלה לא היו בטוחים לאיזה צד שייכים, ולאחרי הסתלקות המהרי"ל בסוף חודש תשרי תרכ"ז, השתכנעו שהמבואר בהצעטלאך התקיים וכו'.

לפועל כפי שהעלית, נהגו ע"פ הבי"ד בהסכמת כל האחים כפי המבואר בהצעטלאך שכולם יהיו בשווה, ודלא כהצוואה הראשונה. שזה אומר שפירכות אלו לא התקבלו.

(בכ"א, בהכת"י הם נקראים קושיות ולא פירכות, וכ''ה באמת. לדוג' בקושיא ד' - הרי כל המעיין בהקדמת בני המחבר לשו"ע הרב יראה דלא כקושיא זו, אף שעצם הענין כיום שנוי במח' בין הפוסקים. לגבי קושיא י"א - ברשימת מוהריי''צ הנזכרת, מבואר שהמהר''ש היה חולה ונסע בתקופה זו לוויטבסק לדרוש ברופאים. ולגבי הקושיות בסגנון התוכן וכו' - הרי גם בהצוואה הראשונה מזהיר על דבר החזקת המהר"ש, ובמסמך בגוכתי''ק שהזכרת לעיל הצ''צ מַתְנֶה חצי מהירושה של כולם במתָּנה למהר''ש, א''כ הרי רואים שכך כתב.)

לגבי מה שהבאת מ'לשמע אוזן' - על מנת להבינו בהכרח לקרוא רשימת אדמו''ר מוהריי''צ המוזכרת לעיל. 
 

אריאל

משתמש ותיק
לענין אמר:
ייש"כ. מעניין מאד.
אשמח מאד לראות את האמור במראה מקום שהוזכר במאמרו של מונדשיין:
            הוויכוח הוא בעניינים שהם כבשונו של עולם הקבלה, במדריגות ה"קו", ה"רשימו" וה"צמצום", והאם נגע ה"צמצום" ב"רשימו" אם לאו. הביאורים שנאמרו במחלוקת זו לא יכירם כאן מקומם, והרוצה להעמיק בסוגיה זו, יעיין בליקוט הרחב שבס' "המלך במסיבו" (ב, עמ' רסז-רצג).
בברכת התורה ובהודאה מראש
הרב נחום גרינוולד כתב על כך מאמר מפורט בהיכל הבעש"ט גיליון לו, זמין בהיברובוקס: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65728&st=&pgnum=28&hilite=
 
 

א' הניקים

משתמש רגיל
אברהם יצחק אמר:
ולסיום: ההתרשמות שלי שגם בחב''ד עצמה אין כ''כ אזכור למהר''ש ולא כ''כ עוסקים בו ובתורתו, בוודאי ביחס לאביו הצ''צ ולבנו רש''ב, האכן זה כך?????
כמובן שלא. על המושג 'לכתחילה אריבער' שמע מר? 
וכידוע שתחילת אמירת ה'המשכים' בחסידות התחילה אצל אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ויסודות רבים בחסידות מקורם טהור בהמשך הידוע 'וככה' תרל"ז.
והמפורסמות אי"צ ראיה.
 

א' הניקים

משתמש רגיל
אזכור, כן.
עסק, לא ראינו וכנראה שיש בזה סרך ראי'. עכ"פ, אקווה שברור למר שדבריי במקומם עומדים - וד"ב.
 

חי וקיים

משתמש חדש
פינחס רוזנצוויג אמר:
לבי במערב אמר:
ואין שום טעם לדוש בכך כיום.
דוקא אני מתפלא על גישתך זו,
המחלוקת הנ"ל היתה נדבך חשוב במבנה החסידות במרחבי רייסין, וההשלכות קיימות עד היום,
זה מעניין מאוד את המתנגדים בצפון אירופה, כל שכן שזה אמור לעניין את החסידים דשם.
האם המחלוקת היתה פוליטית בעיקרה או שהיו גם חילוקים השקפתיים?
מה הסוד הגדול בזה?למה אי אפשר לדון בזה כמו שדנים במחלוקת המור וקציעה עם הכרתי?
אלו השלכות קיימות היום?
 
 

חי וקיים

משתמש חדש
ממאמרו של הרב גרינוולד זה לא נראה שהמח' הנ"ל היתה המחלוקת בין ליובאויטש וקאפוסט,הוא מביא את התירוץ של המהר"ש לקושיא ואח"כ מוסיף תירוץ מאחיינו, ולא שזה היה נקודת המחלוקת בין החצרות.  
וכמדומני ששמעתי\ראיתי שבקאפוסט דיברו בסגנון יותר של עבודה וקצת יותר נוטה לכיוון של חסידות פולין, יש מי שמכיר כזה דבר?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
להיפך ממש: בקאפוסט הגדילו מעלת ה'השכלה' עד למעלה ראש [ומביני מדע ישוו בין מחלוקת זו למחלוקת סטראשעלע, ואכ"מ].
כמדומה שעיקר המחלוקת בענין ה'רשימו' היא על הסמכות בפרשנות דברי כ"ק האדמו"רים הראשונים נ"ע זי"ע.
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
ייתכן שכוונת @חי וקיים לסיפור זה המצורף מהס' בדרכי החסידים של ר' יואל כהן (המשך הסיפור שלו שם לא נוגע לסיפור הראשון) . Screenshot_20220807-191116_WhatsApp.jpg

(ובדרך אגב, יש לציין שבס' בני הצ''צ הביאו גירסא מוטעית של סיפור זה בו במקום רמ''ל אברמסון מופיע ר' מיכאל דער אלטער אשר היה משפיע בתו''ת, ועל יסוד זה סופרים בטעות את ר' מיכאל דער אלטער כא' מחסידי קאפוסט...)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
ועל יסוד זה סופרים בטעות את ר' מיכאל דער אלטער כא' מחסידי קאפוסט
מסתבר יותר שנתחלף להם בר' מיכאל דווארקין. באיזה ע' נמצא הענין בספר הנ"ל?
בהתחשב בסגנונו הכללי של ס' 'בדרכי החסידים', אין לסמוך על הגדרות כגון אלו הנמצאות בו.
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אגור בן יקא אמר:
ועל יסוד זה סופרים בטעות את ר' מיכאל דער אלטער כא' מחסידי קאפוסט
מסתבר יותר שנתחלף להם בר' מיכאל דווארקין. באיזה ע' נמצא הענין בספר הנ"ל?
בהתחשב בסגנונו הכללי של ס' 'בדרכי החסידים', אין לסמוך על הגדרות כגון אלו הנמצאות בו.
לא, בס' בני הצ''צ שני החסידים הם מיכאל דווארקין ומיכאל דער אלטער, הם נמצאים בסיפור ביחד. מקורם מר' ניסן הורביץ שלאחרי הכל לא בדיוק ידע ענינים כאלו מפאת מרחק המקום וכו'..

מופיע שם בעמוד 115.
​​​
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ייש"כ. כעת בדקתי, וכדבריכם כן הוא.

ר' ניסן הורביץ לא ידע בזה מפאת 'מרחק המקום'?! תמוה ביותר (וכנראה נתחלף למר בר' דוד הלוי שי' הורביץ).
אם כבר, הייתי אומר כן על ר' יואל הכהן ע"ה [אחר מחכ"ת, כמובן]... אלא שבכל אופן, לכאורה פשוט שגרסתו מסתברת יותר (וראה 'אלה תולדות פרץ' ע' 675).
בנוגע להגדרה שב'דרכי החסידים' - כמדומה שסגנון הנעתק ב'הקצרים' (על זקני החסידים, ע' 92) מדויק הוא יותר.
 
חלק עליון תַחתִית