אגור בן יקא אמר:
מתון מתון אמר:
אגור בן יקא אמר:
המכתב שבו חוזר הצ''צ מצוואה זו הרי מזכיר צוואה זו.
היכן?
כאן בכת''י זה, בעמוד 53, בין השאר. דברים אלו היו מפורסמים בהעתקות אצל חסידי חב"ד.
הרי אי"ז רק העתק, ובכת"י הנ"ל [צוואת נוסח קאפוסט] בעמ' שלפניו יש ט"ו פירכות על ענין זה עי"ש.
אגב, ב'לשמע אוזן' אי' שהזיידע אמר שגנבים לקחו המהרי"ל מליובאוויטש לקאפוסט.
ומא' מחו"ר הפורום שי' קיבלתי להעתיק הדברים דלהלן. - - -
קצת סדר, יש כעשרים 'צעטלאך' וצוואות בידינו שכתבם הצ''צ בשנים אלו...
א. צוואה ג' דחנוכה תרכ''ג. (לא לחלק הבית, שייך להרי''ל דווקא. ביהמ''ד שייך לו ולמהר''ש. אופן חילוק הבית והחצר בין מהרי''ל ומהר''ש).
ב. ד''ה הנה ידוע לכל. (שאף שלמהר''ש יש בית משלו בהחצר, מ''מ יקבל חלקו בבית אביו ככל אחיו).
ג. ד''ה אני בוכה (שהמהר''ש ישב בביתו שבהחצר על התורה ולא יעקור דירתו אף אם יהיה לו סיבוכים מאחיו הרש''ז).
ד. ד''ה הצעטליך שלי (שרק מהרי''ל יקרא הצעטליך שבהאלמער, ושישרוף צעטליך עכ''פ אלו שיהיה מהם קפידא או ריעותא).
ה. בקשה בתפלת שמו''ע, ד''ה רפואת הנפש (רפואת הגוף למהר''ש שיירפא מחולי הקיא. שלאחר אריכות ימיו מהרי''ל ינהיג אנ''ש ושיראה בפרנסת מהר"ש).
ו. ד''ה לאנ''ש שיחיו, הרי אני מ''מ. (אוסר על אנ''ש לקרוא רק למהרי''ל רבי ואוסר לתת רק לו דמי מעמד. 'שכל בני יהיו אצלכם בשוה בכל').
ז. ד''ה המשולחים. (שהמשולחים יודיעו לאנ''ש. אם יעברו על דבריו יטול מהם מה שנתן ביחידות או בדא"ח).
ח. ד''ה ג''ז יודיעו המשולחים. (שמי שיש בידו למחות ולא ימחה יחול עליו לטותא דרבנן. בטוח בהשי''ת שיהיה כרצונו).
ט. ד''ה להנגידים וותיקים. (אכפול בקשתי ואזהרתי להתאמץ שיקויים כל רצוני החזק, וטעמי עמי לבל יפרידו כו' ח''ו).
י. ד''ה אה' בני. (למהר''ש. בטחוני חזק בהשי''ת שאנ''ש יאמינו לך).
י"א. ד''ה בעזרהי''ת. המעות שנמצא אצלי ת''ל. (נתינת חצי מהמעות בתורת מתנה, כך שאפשר להתנות שבאם לא יתנו מהריוח חמשה מאות רו''כ למהר''ש כל שנה, ייבטל המתנה למי שמעכב). בגוכתי"ק.
י"ב. ד''ה לאהובי בני המופלג מ' שמואל וכו'. (רצוני שתקבל על עצמך לשמוע בכל יום מאנשים ענינים. ולהתיישב היטב עמהם ולהגיד להם עצה, וגם תחזור עמהם הד''ח הנאמרים וזהו רצוני באמת). גוכתי"ק.
י"ג. ד''ה לבני ידידי וחביבי הר''ש שי'. (ראיתי דא''ח שלך והוטב בעיני מאוד... פתח פיך ויאירו דבריך ואני מבטיח לך מה שאמרתי בעל פה, וכאשר אמרתי לך מה ששמעתי מאאזמו''ר הגאון ז''ל... ואני סומך אותך בסמיכה רבה ואל תירא משום אדם).
י"ד. 'אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי'. (נשלח 'צום עולם', בראשית תרכ"ו, כשהתחיל מהר"ש לומר דא"ח ברבים).
ט"ו. לאנ''ש שיחיו. ד''ה הן אמת וצדק וכו'. (אני חוזר בי לגמרי ממ''ש במק''א נידון בני הרי"ל. בקשתי מאנ''ש שכל בני יהיו בשווה בכל. איני מאמין לנכדי זלמן בן רי"ל - טבעו בתחבולות לבנות בנינים). י"ד שבט תרכ"ו.
ט"ז. לאנ''ש. ד''ה אולי לא ישמע. (מכיון שייתכן שמהרי"ל לא ישמע שכולם יהיו בשווה ויחזק א''ע ואת אנ''ש מהצעטליך שימצא אצלו, אני אוסר עליו שיקבל הנאה (דמי מעמד וכו') מהדא''ח שלי, כידוע שכל א' יכול לאסור את שלו לעולם. גם על נכדי זלמן אני אוסר כנ''ל כי הוא המביא לידי מחלוקת כידוע לי טבעו מכבר).
י"ז. ד''ה בדבר דא''ח. (רצונו לאסור גם הנאה מדא''ח של זקנו וחמיו, אבל לזה צריך בי''ד, ולע''ע אוסר כנ''ל).
י"ח. ד''ה יום ג' א' ניסן תרכ''ו. לאהובי בני. (למהר''ש. לא עת לחשות כי כחי חלש מאוד. בקשתי לקיים כמו שמסרתי לך מכתב לאנ''ש).
י"ט. ד''ה בני חביבי. (למהר"ש. גוזרני עליך שאתה דווקא תעשה זה ולך אני מאמין שתקיים כל רצוני החזק וטעמי עמי. תגובה למ''ש לאביו 'שלח נא ביד תשלח').
כ. ד''ה כבר כתבתי. (כל השומע יקבל ברכה ברו''ג. מי שלא ישמע אקבל עליו קובלנא עצומה ומרה למעלה וייענש בגוף ובנפש).
***
רק מספר י"א וי"ב קיימים כיום בגוכתי"ק של הצ"צ. שאר הצעטלאך מוזכרים בכת''י ומכתבים והעתקות של אנ"ש גם מהזמן ההוא, חלקם מפורסמים יותר (כמספרים י''ג, ט''ו וט''ז וי''ח), וחלקם פחות. חלקם 'הסתובבו' בין אנ''ש במשך השנים. כולם הועתקו ג''כ במכתב רח''ל לרש"ז זוין בשנת תשכ"ו, מתוך כת''י, חוץ ממספר י"א וי"ב, שר''י מונדשיין פרסמם מתוך גוכתי"ק הצ"צ, מספר י"ג שנדפס באג"ק הצ"צ וס' תולדות המהר"ש מתוך כת"י, ומספר י"ד שנדפס בס' תולדות המהר"ש מתוך רשימת אדמו''ר מוהריי''צ (יש לציין שמספר י''ד וכו' נוגע יותר לענין חזרת דא''ח כאחיו, ולא כ''כ להנשיאות לאחר הסתלקות הצ''צ).
קיים גם בס' אגרות המהר"ש אזכורים של שלוש קטעים שונים מצוואת אביו - א', שלא יקימו בנין על קברו. ב', ששום א' מהמשפחה לא יגור בביתו אלא יעשוהו בית של קדושה, כבית מדרש. ג', ששני בניו ישתמשו בביהמ''ד בשווה.
***
לאחרי הסתלקות הצ''צ, המהרי"ל באמת לא האמין להצעטליך שכל הבנים יהיו בשווה, ושביטלו הצוואה הראשונה שהוא יהיה אדמו''ר. והיה לו עגמ"נ מרובה שצעטלאך אלו שלטענתו הם מזויפים, מראים לכל אנ"ש. קיים מכתב של שלוש רבנים (אחד מהם גיס המהרי''ל), שכתבו לכל אנ"ש ט"ו טענות שונות על אמיתות הצעטלאך הנ"ל.
בסופו של דבר (כנראה עוד לפני מכתב ג' הרבנים הנ''ל) כל הבנים הקימו בי"ד של שלוש רבנים: בעל שו"ת תורת חסד, הגה"ח יוסף תומרקין, והגה"ח פרץ חן, ולאחר מכן כל הבנים קיבלו על עצמם בחתימתם שיהיו כולם בשווה בדמי במעמד ובמינוי משולחים ובקריאת שם רב כו', כרצון הצ''צ המבואר בהצעטלאך המאוחרים יותר, ונתאשר בבי''ד. על המכתב נוספו חתימות עוד ארבע רבנים - ס''ה שבע (כמנין הבנים).
אבל החילוקי דעות נמשכו אודות אוצר הכת"י של אביהם הצ"צ. שלוש הבנים מוהרש"ז (שאח"כ עבר לליאדי), מוהרי"נ (שאח"כ עבר לניעזשין), ומוהר''ש, חתמו ביחד על מכתב שמסכימים שהכתבים יישארו בליובאוויטש במקום אחד ויתעסקו בהדפסתם, וכן היה - הכתבים בעיקרם (לא כולם) נשארו אצל המהר"ש והוא התעסק בהדפסתם וכך נדפס שו"ת צמח צדק. המהרי"ל רצה לתבוע שיקבל חלקו בהכת"י בד"ת, כפי שכתב במכתב.
***
קיים רשימה של אדמו''ר מוהריי''צ בו מגולל קורות תחילת שנת תרכ"ו לפני ההסתלקות, על מנת לבאר מהלך העניינים בזמן ההסתלקות. הר"י מונדשיין פירסם רובו בעיתון כפר חב''ד.
***
מבחינת כמות החסידים, עיקרם היו אצל המהר"ש והמהרי''ל, אבל גם לשאר האחים היו הרבה חסידים. יש מכתב מקיץ תרכ"ו מהחסיד ר' יוסף קוגל מפלעשצעניץ שנדפס בס' 'תולדות אברהם חיים', בו כותב ש'רוב העולם נמשכים אחר מהר"ש נ''י ומספרים ממנו נפלאות ממש'. מאידך, מפורסם וכן כתב בס' בית רבי שבר''ה של שנת תרכ"ז היה קיבוץ נורא מאוד אצל המהרי"ל בקאפוסט, ואשר לא היה קיבוץ כזה מכמה שנים.
המהרי"ל עבר לקאפוסט בקייץ תרכ"ו על דעת שיגור בקאפוסט באופן עראי, ושעוד יחזור לליובאוויטש כשהרוחות יירגעו. אמנם המהרי''ל נפטר בראשית שנת תרכ"ז, וכל נשיאותו נמשכה פחות משנה. בנו רש"ז מקאפוסט התלבט ובסופו של דבר נשאר בקאפוסט ולא חזר לליובאוויטש.
***
המחלוקת נמשכה בעוז משך כמה שנים, גם לאחרי הסתלקות המהרי"ל והמהר"ש. ידוע פרשת הדפסת לקוטי תורה לג' פרשיות, בו שרפו חסידי קאפוסט רשימות דברי חסידות של המהר"ש. מחלוקת זו השפיעה גם בתוכן דברי חסידות חב''ד, וכנ''ל כפי שהתפרסמו מכתבים בין חסיד ליובאוויטש ר' דן תומרקין לבין הרש''ז בן המהרי"ל שהשיג על מ''ש המהר"ש בלקו''ת הנ"ל שהרשימו לא נגע בו הצמצום (כיום נדפס מעי''ז בכתביו של הצ''צ, במק''א בספרו 'אור התורה').