החזו"א באהע"ז יב כתב שנשתנו הטבעים וע"ש איך נשתנו.פופולארי אמר:האם גם היום מי שמתאפק נעשה עקר. או שנשתנו הטבעיים?
לענ"ד נראה שכל אחד יכל ללכת מתי שרוצה [עיין ביצה טו ע"ב]רק מגודל עיונם לא שמו ליבם לכך [עיין שבת פח במעשה דרבא].4568734 אמר:ביבמות סב, ב וסד, ב שרב הונא היה מאריך בשיעוריו ועי"ז חלק מתלמידיו שהוצרכו לנקביהם לא עשו ונעשו עקרים.
האם עמדו בראשונים שם איך היה מותר לו לעשות כן? ולמה באמת לא קיצר את שיעוריו? וכי לא ידע?
4568734 אמר:ביבמות סב, ב וסד, ב שרב הונא היה מאריך בשיעוריו ועי"ז חלק מתלמידיו שהוצרכו לנקביהם לא עשו ונעשו עקרים.
האם עמדו בראשונים שם איך היה מותר לו לעשות כן? ולמה באמת לא קיצר את שיעוריו? וכי לא ידע?
ובכן אמר:שאלה למחשבה: כמה תלמידים היו יושבים לפני רב הונא תמיד בבית המדרש, ולא רק בשעת השיעור.
וכמה נעקרו.
אולי הוא התכוון לגמרא הזו: "כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא ואמרי במערבא קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה" (כתובות קו.).דוד ה. אמר:ובכן אמר:שאלה למחשבה: כמה תלמידים היו יושבים לפני רב הונא תמיד בבית המדרש, ולא רק בשעת השיעור.
וכמה נעקרו.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד ב
אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינא וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא לבר מאנא דקיימי בנפשאי החכמה תחיה בעליה
ובכתובות:דוד ה. אמר:תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סד עמוד ב
אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינא וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא לבר מאנא דקיימי בנפשאי החכמה תחיה בעליה
הוה אומר, שמרבית התלמידים אכן עשו כפי שחשב רב הונא שיעשו, וכשנצרכו - יצאו ונפנו.כתובות (קו.) אמר:כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב, הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן.
מבי רב הונא, הוו פיישי תמני מאה רבנן.
רב הונא הוה דריש בתליסר אמוראי.
כי הוו קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו, הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא, ואמרי במערבא: קמו ליה ממתיבתא דרב הונא בבלאה.
ראשונים לא ראיתי, אבל בסי' ג באו"ח דיברו ע"ז הפוסקים4568734 אמר:האם עמדו בראשונים שם איך היה מותר לו לעשות כן? ולמה באמת לא קיצר את שיעוריו? וכי לא ידע?
תשו"ח, ואולי יש לחלק בין "סבי" לסתם תלמידים.ובכן אמר:אבל שיתין סבא הוינא - שלא יכלנו להפסיק ולהפסיד אף הגיג אחד מהשיעור, וכרבא בשבת פח, ולכן כולהו איעקור, חוץ מרב אחא בר יעקב, שגם בא לידי סכנה.
ראו בצילום להלן, הביא התבואות שור עוד כמה תיאוצים ועיי״ש עוד בנידון מדוע לא עשו [שירותים] במקומם.חיס אמר:תשובה לשאלת הפשוטה נמצא בתבואות שור סימן י"ג סק"ב באריכות נפלאה....
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37876&st=&pgnum=42&hilite=
בקיצור: תלמידי רב הונא למדו בעיון רב....לא הרגישו בעצירת נקבים....
וכתב ה@אשל @אברהם, שכאשר משהה ׳קטנים׳ כל שמסיח דעתו ואינו מרגיש, אין בזה לא חשש משום שיקוץ ולא חשש משום עקרות [וא״כ מובן, שהתלמידים למדו בעיון רב ולא הרגישו וממילא] ורק כשמרגיש כל כל שאי אפשר להישמט בשום היסח הדעת שהוא, בזה יש איסור.חיס אמר:תשובה לשאלת הפשוטה נמצא בתבואות שור סימן י"ג סק"ב באריכות נפלאה....
בקיצור: תלמידי רב הונא למדו בעיון רב....לא הרגישו בעצירת נקבים....