העורף עגלה ערופה ומצא בה עובר

זאת נחמתי

משתמש ותיק
קיי"ל זבחים ע: דעגלה ערופה - עריפתה מטהרתה מידי טומאה 
ויש להסתפק  מה הדין במצא בה עובר .
האם הווה כשוחט את הטריפה דשחיטת האם מוציאה את העובר מידי טומאה
או דילמא שאני הכא דלא שייכא עריפה  גבי העובר כלל .

את"ל דנטהר - מהו לשחטו להתירו באכילה?
למאן דאמר ד' סימנין אכשר ביה רחמנא- פשיטא דשרי 
כי תבעי לך למאן דאמר שני סימנין בלבד יש לו 
מי אמרינן שאני הכא דאימו לאו בסימנין מישתרא, וממילא אין כאן בעיה לתת לו סימנים .
או דילמא לא שנא.
 
 

4568734

משתמש ותיק
אומרים שהגרח"ק אמר שמי שימצא ספק שלא דן בו בספרו נחל איתן יקבל ספר חינם, ואחד חשב שמצא את הספק בעגלה ערופה עם ב' ראשים איזה ראש עורף והראה לו שדיבר בזה בספרו... צריך לבדוק אם השאלה שלך כן כתובה שם
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
4568734 אמר:
אומרים שהגרח"ק אמר שמי שימצא ספק שלא דן בו בספרו נחל איתן יקבל ספר חינם, ואחד חשב שמצא את הספק בעגלה ערופה עם ב' ראשים איזה ראש עורף והראה לו שדיבר בזה בספרו... צריך לבדוק אם השאלה שלך כן כתובה שם
השאלה היא, האם זה נקרא ספק בהלכות עגלה ערופה, או ספק בהלכות בן פקועה.
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
אי נימא עריפתה זוהי שחיטתה, דפליגו בזה הראשו' כמבו' בתוס' חולין פ"ב, א', א"כ לכאו' יש לזה תורת שחיטה בפשטות.
ואי לא לכאו' תליא בפ' בעה"מ ורמב"ן חולין ע"ה אי עובר חשיב דבר שגופה או לא (ופליגו בה נמי צל"ח שם ע"ב א' ופמ"ג סי' י"ד), ונ"מ אי לר"מ שחיטה מטהרת עובר לענין טומאת נבילות או לא.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
עי' מחלוקת בריש פרה [ובעוד מקומות] ר"א ורבנן אי עגלה בת שנתה או בת שתי שנים.
ועי' כאן שפרה יולדת רק לכ"ה חודשים.
ולפי"ז לא שייך במציאות לר"א.


[וע"ע בכורות ח. שעיבורה ט' חדשים]
 

דוד ה.

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
עי' מחלוקת בריש פרה [ובעוד מקומות] ר"א ורבנן אי עגלה בת שנתה או בת שתי שנים.
ועי' כאן שפרה יולדת רק לכ"ה חודשים.
ולפי"ז לא שייך במציאות לר"א.


[וע"ע בכורות ח. שעיבורה ט' חדשים]

אכן אם הקדישו אותה קודם ואח"כ נתעברה מחלוקת אם פסולה (עלה עליה זכר), מה שכן הולד לכאורה אסור בהנאה כמו העגלה עצמה.
 

זכור לטוב

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
איש פשוט מאד אמר:
א"כ לכאו' יש לזה תורת שחיטה בפשטות.
הטענה היא שלגבי העובר לא שייך עניין עריפה כלל .
בפשטות העריפה בעגלה מקבילה לשחיטה רגילה אלא שכאן כך מצותה (וכדוגמת מליקה) לתת כבוד למדת הדין.
ומ"מ לא מומלץ לאכול הבשר, יש לו שליחות.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
זכור לטוב אמר:
אלא שכאן כך מצותה (וכדוגמת מליקה)
היא אסורה באכילה באיסור נבילה. גם מליקה יש בה איסור אכילה  דנבילה כמבואר ביבמות לב:
אלא דמ"מ אין בו דין נבילה לטמא כמבואר בזבחים סח. ובזה היא דומה לטריפה .
אלא שהנידון כאן הוא משום שלא שייך גבי הולד עריפה כלל - ויש מקום לומר שאמנם התורה חידשה שולד ניתר בסימני אימו
אבל זה רק כיון שגם לו יש דין סימנים, אבל עריפה לא שייכא גביה .
 

זכור לטוב

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
זכור לטוב אמר:
אלא שכאן כך מצותה (וכדוגמת מליקה)
היא אסורה באכילה באיסור נבילה. גם מליקה יש בה איסור אכילה  דנבילה כמבואר ביבמות לב:
אלא דמ"מ אין בו דין נבילה לטמא כמבואר בזבחים סח. ובזה היא דומה לטריפה .
אלא שהנידון כאן הוא משום שלא שייך גבי הולד עריפה כלל - ויש מקום לומר שאמנם התורה חידשה שולד ניתר בסימני אימו
אבל זה רק כיון שגם לו יש דין סימנים, אבל עריפה לא שייכא גביה .
לא התכוונתי להתירו ללא שחיטה
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
עי' מחלוקת בריש פרה [ובעוד מקומות] ר"א ורבנן אי עגלה בת שנתה או בת שתי שנים.
ועי' כאן שפרה יולדת רק לכ"ה חודשים.
ולפי"ז לא שייך במציאות לר"א.
דוד ה. אמר:
אכן אם הקדישו אותה קודם ואח"כ נתעברה מחלוקת אם פסולה (עלה עליה זכר), מה שכן הולד לכאורה אסור בהנאה כמו העגלה עצמה.
זאת נחמתי אמר:
למ"ד זוז"ג מותר - הולד שרי בהנאה.


ראיתי בנחל איתן שכתב את כל המו"מ כאן.
וכ' דלמש"כ הראשו' דנשתנו הטבעים א"כ האידנא שייך כה"ג.
אלא דכ' דכיון דירידתה לנח"א אוסרתה א"כ יאסר גם העובר.
וכ' דמשכח"ל בכה"ג שירדה ואח"כ נתעברה.
וכ' ע"ז דתליא בזוז"ג.
אלא דלעצם הנידון באמת לא דיבר שם (וקצת נ' שם מדבריו דחשיב שהולד ג"כ נערף.
 
 

זכור לטוב

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
זכור לטוב אמר:
אני מדבר על העובר
גם אני . הדיון האם העובר נטהר בעריפת אימו  מטומאת נבילה כמו בטריפה .
ועל זה עניתי שנטהר, ולא זו בלבד אלא שעניתי גם על שאלתך השניה, שיהיה אפשר להתירו באכילה (ע"י שחיטה כמובן).
 
חלק עליון תַחתִית