בנדרים דף ח. מבאר הר"ן מה שמקשה שם הגמרא והלא מושבע ועומד מהר סיני ומתרצת דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית, דבודאי החיוב ללמוד הוא כל הזמן כפי כחו אלא דהמפורש בתורה הוא רק בשכבך ובקומך וזה יוצר יד"ח בק"ש שחרית וערבית, ולכן השבועה חלה כיון שהחיוב ללמוד כל הזמן אינו מפורש [החיוב ללמוד כל הזמן כתב הר"ן שנאמר ושננתם, וצריך בירור למה לא הביא מקרא דלא ימוש כמו שכתב שם המפרש, ואולי מפני שהר"ן סובר ששבועה חלה על דבר שמפורש בנ"ך, ובאמת לא ראיתי דבר ברור בזה, האם מה דשבועה לא חלה על דבר המפורש בתורה היאך דינא בדבר המפורש בנ"ך, ודחוק מאד להכניס זה כווה בר"ן, שהרי ושננתם גם לא מפורש, ואולי משום רשב"י במנחות צט וג"ז דוחק, וקצרתי].
ולא הבנתי, שהרי בגמרא בברכות מבואר דלמ"ד ק"ש דרבנן מש"כ בשכבך ובקומך היינו בדברי תורה, אבל לדידן דקי"ל דק"ש דאורייתא [לרוב הפוסקים מלבד ר"ת] בשכבך ובקומך זה מצוות ק"ש, ולא איירי כלל במצות ת"ת, וא"כ נמצא שהחיוב ללמוד אינו מופיע כלל בתורה במפורש, ומה שייך כאן להקשות ולתרץ בזה דאי בעי פטר נפשיה וכו'.
והנה זכור לי ששמעתי או ראיתי פעם שיש מקום לצדד שיסוד מצות ק"ש זהו מצות ת"ת, היינו שהצטווינו כל בוקר וערב ללמוד תורה, פרשיות אלו, ולפ"ז א"ש. אודה מאד למי שיפנה אותי למקורות בענין, או ימצא דרך אחרת לבאר את הר"ן.
ולא הבנתי, שהרי בגמרא בברכות מבואר דלמ"ד ק"ש דרבנן מש"כ בשכבך ובקומך היינו בדברי תורה, אבל לדידן דקי"ל דק"ש דאורייתא [לרוב הפוסקים מלבד ר"ת] בשכבך ובקומך זה מצוות ק"ש, ולא איירי כלל במצות ת"ת, וא"כ נמצא שהחיוב ללמוד אינו מופיע כלל בתורה במפורש, ומה שייך כאן להקשות ולתרץ בזה דאי בעי פטר נפשיה וכו'.
והנה זכור לי ששמעתי או ראיתי פעם שיש מקום לצדד שיסוד מצות ק"ש זהו מצות ת"ת, היינו שהצטווינו כל בוקר וערב ללמוד תורה, פרשיות אלו, ולפ"ז א"ש. אודה מאד למי שיפנה אותי למקורות בענין, או ימצא דרך אחרת לבאר את הר"ן.