בפרשה מביא האבן עזרא על הפסוק "ויאר את הלילה" (שמות יד-כ) פירוש ש"ויאר" פירושו "החשיך" ולכאורה שולל זאת מכל וכל וכך הוא כותב:
ואמר ר' מרינוס, כי פי' ויאר את הלילה לשון ויחשיך, וכמוהו ולילה אור בעדני ובדברי חכמינו ז"ל אור לארבעה עשר.
והמפרש כזה, השים חשך לאור ואור לחשך, כי לא יתכן בכל לשון שיהיה פי' מילה אחת דבר והפכו אם לא היה על דרך כנוי, כמו ברך נבות אלקים עכ"ל
ועיין אבי עזר במקום אך נראה שהאבן עזרא לא שולל לגמרי שהרי כותב שייתכן על דרך כינוי כלומר שיש את הביאור העיקרי והנכון של המילה ובדקך השאלה וכינוי אפשר לתת למילה גם את המשמעות ההפכית.
וחשוב לציין שרש"י עה"פ "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט - יא) מפרשו לשון אופל !!!
ומצינו בתנ"ך הרבה פעמים את המילים המתהפכות
כדלהלן:
- קודש \ קְדֵשָׁה
לדשן את המזבח \ "ודשנו את המזבח" (הוצאת הדשן) שמות כז-ג
חטא \ חיטוי (ועין רש"י נידה לא: ד"ה "ובחטא" - לשון טבילה וטהרה)
כלה (ענין תאוה – "כלה שארי ולבבי...") \ עניין מניעה וגירושין ("וימינך מקרב חיקך כלה")
שבח (משמעו עילוי והלל) \וכן מלשון "השפלה" !!! כגון "בשוא גליו אתה תשבחם" (תהילים פט-י), משביח שאון ימים (שם סה-ח(
עיקר \ עיקור ("את סוסיהם תעקר..." יהושע יא-ו – ופירושו הוצאת הפרסות. (חולין ז:) )
יוסף (הוספה – "יוסף ה' לי בן אחר") \ אסף (לקיחה "אסף ה' את חרפתי" , ספו תמו (תהילים עג')
"ותשרש שורשיה" (תהלים פ – י) \ לשרש-הוצאת השורשים כמו "בכל תבואתי תשרש" (איוב לא-יב)
"בסעפיה" פירושו בענפיה (ישעיה יז-ו) \ "מסעיף" פירושו עקירת הענף. (שם י – לג)
שכב \ מובא בשם ר' שמואל ארקוולטי שמה שנאמר על ראובן "וישכב את בלהה פלגש אביו", שזה מהמילים המתהפכות וא"כ "וישכב" פירושו שמנע השכיבה.(ע"י שבלבל יצועי אביו) (אבי עזר על אבן עזרא שמות יד-כ)
ויסקלהו – זריקת אבנים \ סקלו מאבן פירושו, הסרת האבנים. (ישעיה סב-י)
קפץ \ "לא תקפוץ את ידך" פירושו סגירה וצמצום וכן "וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ" (תהילים קז-מב) וכן "קפיצת הדרך" פירושו כך (רש"י חולין צא: ד"ה קפצה)
"ולמזח תמיד יחגריה" עניינו חגירת החגור (תהילים קט-יט) \ "לא יזח החושן" הסרתו (שמות כח-כח)
"...ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים קלז-ז) - לשון חורבן, ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ (רש"י שם) \ מתערה כאזרח רענן (שם לז-לה) – לשון השרשה.
לברך לעלה ולקלס \ "על כן נתתיך חרפה בגוים וקלסה לכל הארצות" (יחזקאל כב-ג)
מלא "יין חמר מלא מסך" עניינו מילוי ושלימות \ "גם הנפש לא תמלא" עניינו כריתה (קהלת ו-ז, מ"צ שם)
"עזב" לשון דחיה והרחקה \ "עזוב תעזוב עמו" (שמות כג-ה – ואף דהוה לגבי פריקה דהוא כעין הרחקה, כותב שם רש"י דהוה לשון עזרה)
הווה \ "והות רשעים תהדוף" עקירת ההויה (משלי י-ג מלבי"ם)
"לא נפקד ממנו איש" לשון חסרון (במדבר לא-מט) \ "יפקד ה' אלוקי הרוחות" (שם כז-טז) לשון מנין
ירושה \ "ויורש את האמורי" לשון גירוש (במדבר לב-לט)
מסע \ "... ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" (סוף פקודי) פי' רש"י לשון חניה !!!
"הוקע אותם" לשון חיבור (במדבר כה') \ ולעיתים הסרת החיבור "תקע נפשי" (ירמיה ו-ח)
מזור, עניין רפואה (א-ו) \ עניין חולי (הושע ה-יג, סנהדרין צב.)
"ער" לשון יורש (ער ועונה) \ "ערירי" בלא יורש (רש"י בראשית טו-ב)
גירעון, ענינו חסרון \ ענין ריבוי ! (איוב לו-כז)
מקץ – סוף \ לשון התחלה !!! "מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי..." כותב מצודת דוד "לשון התחלה, כי הראש יקרא קצה כמו הסוף" (ירמיה לד-יד)